02 יוני 2007 | 01:37 ~ 5 תגובות | תגובות פייסבוק

כלבלבי אשמורת

בעניין הגניבות וההומאז’ים של קוונטין טרנטינו שנידונו בתגובות לפוסט על “חסין מוות”.

מאיזה סרט אני?

הסיפור סביב עניין הגניבה/הומאז’ של “כלבי אשמורת” (ארה”ב, 1992) ו”City on Fire” של רינגו לאם (הונג קונג, 1987) כבר די ישן. אבל אם מישהו לא מכיר, הנה תקציר מצוין. והנה סרט מרתק. והנה רצף תמונות.

ומאיזה סרט אני?

הבעיה הכי גדולה שלי עם התואר “גנב” לטרנטינו, לפחות כשזה מגיע ל”כלבי אשמורת”, היא פשוטה מאוד: למרות הדימיון הרב, ולמרות העובדה שטרנטינו מעולם לא הודה שהוא הושפע/גנב/השאיל ובכך ללא ספק יצא קצת מניאק/שקרן/פחדן, אי אפשר להתעלם מהעניין הפשוט והבסיסי ביותר: “עיר בוערת” הוא סרט בינוני ו”כלבי אשמורת” הוא סרט מעולה. וגם אם זה רימייק לא חוקי, הרי שזהו רימייק מצוין וחכם להפליא, שגונב מהסרט ההונג קונגי כדי ליצור יצירה חדשה החבה לגודאר ולקובריק, מבחינת המשמעות, המסר והפילוסופיה, גם אם התוכן והסגנון הורם מסרטו של לאם (ושופר באופן דרמטי).

לעומת זאת, הבעיה שלי עם “להרוג את ביל” (ושימו לב למשפט “הם הרגו את ביל” ב”עיר בוערת”) ועם “חסין מוות” היא שאלה שני סרטים בהם ההומאז’ים היו גלויים, מכוונים, מוצהרים, אבל התוצאה היתה פחותה מהמקורות. סרג’יו ליאונה (מאיטליה) והאחים שואו (מהונג קונג) אוכלים את “להרוג את ביל” בלי מלח, וכל אחד מסרטי הפאלפ/גריינדהאוס שטרנטינו גונב מהם את “חסין מוות” מוטרף, סקסי ומבהיל פי כמה ממנו (טרנטינו נורא בוטה כשזה מגיע לאלימות ודם, אבל הוא באופן עקבי שמרן להחריד כשזה מגיע לסקס). זה לא אומר שבכל אחד מהסרטים האלה של טרנטינו אין כמה שיאים, אין סצינות מופלאות ואין הוכחות לכשרונו העצום. יש. אני חושב שמשני ה”להרוג את ביל”ים אפשר היה לערוך סרט מעולה אחד בן 90 דקות. אבל הסך הכל היה מאכזב. אלא אם – ועל זה טרנטינו כנראה בונה – לא ראית סרט קולנוע מימיך לפני כן.
אז שיעשה הומאז’ים, שיגנוב, שיעשה קולאז’ים. אין לי שום בעיה עם זה בכלל. להפך, אני מת על הומאז’ים/ציטוטים/פאורודיות/פוסטמודרניזם (רק חכו וראו איך אני מלקק את האצבעות מ”אושן 13″ בשבוע הבא, שכולו מחרוזת ציטוטים וגניבות אחת ארוכה). אבל שיצור דברים בעלי משמעות, חשיבות, יחודיות ועצמאות. כמו שעשה פעם.

נושאים: כללי

5 תגובות ל - “כלבלבי אשמורת”

  1. רני 2 יוני 2007 ב - 3:23 קישור ישיר

    כנראה שעל “חסין מוות” ו”להרוג את ביל” כבר לא נסכים, ובכל זאת תגובה אחת למשפט שכתבת בנוגע ל”להרוג את ביל”: “אלא אם – ועל זה טרנטינו כנראה בונה – לא ראית סרט קולנוע מימיך לפני כן”.

    אז זהו. שאני לא חושב שזה המקרה. תחשוב מה שתחשוב על “להרוג את ביל” ועל “חסין מוות”, זה נראה כאילו טרנטינו דווקא מאד בונה על כך שכן ראית חלק מהסרטים הללו שמהם הוא שואב השראה. בנוסף להנאה הטמונה מהסרט עצמו כסרט עלילתי לכל דבר, בנוסף להנאה מהדיאלוגים המבריקים (והחל מסרטו האחרון גם כשרונו לבימוי מרדפי מכוניות שמשאירים אותך על קצה גבול הכורסא), הרי שיש בסרטיו של טרנטינו מישור הנראה נוסף ומודע לעצמו לחלוטין שנועד לחובבי טריוויה קולנועית ותרבותית. טרנטינו, כך נראה, דווקא מאד בונה על כך.

  2. דניאל פאיקוב 2 יוני 2007 ב - 7:52 קישור ישיר

    מה בעצם הנימוק שמאחורי איזכורים של שמות סרטים ספציפיים ברמת הדיאלוגים? אם טרנטינו בונה על זה שלא ראינו את הסרטים שהוא ראה, למה הוא מציע לנו המלצות?

  3. יוני 2 יוני 2007 ב - 15:54 קישור ישיר

    אני מסכים עם רני.

  4. ארטיום 2 יוני 2007 ב - 20:34 קישור ישיר

    יאיר,

    אני לא מבין איך אפשר לראות את “חסין מוות” ולטעון שהוא לא בעל ‘משמעות, חשיבות, יחודיות או עצמאות’. ראיתי כמעט את כל הסרטים שטרנטינו מתייחס אליהם, והוא כישרון שגדול על כולם בכמה רמות. מספיק לראות איך הוא בונה סצנה כדי להבין שאין שום סיכוי שלפחות עבורו היצירה היא מאוד עמוקה ובעלת משמעות. אין אדם שיכול להגיע לשיאים האלה (בתסריט, בבימוי ו-כן- גם בצילום!) בלי משמעות כלשהי. לגבי ייחודיות… כאן איבדת אותי לגמרי. זה הסרט הכי אקספרימנטלי של טרנטינו. צריך המון ביצים לבמאי במעמדו לסכן את עצמו פעם אחר פעם (גם ג’קי בראון וקיל ביל היו סיכונים גדולים), והייתי מצפה ממבקר מצויין כמוך לכבד ולהעריך את הצעדים האלה.

  5. Kobi 3 יוני 2007 ב - 6:18 קישור ישיר

    Tarntino is a very gifted, very knowledgeable ganev. That, according to everyone, is a given.
    The question discussed really is: Is the outcome of his stealing worth while.

    Like Yair, I agree that there is nothing wrong with stealing from other filmmakers: Shots, scenes, ideas, quotes. Everything is legitimate.

    B-U-T at the end of the the day, you have to ask yourself, was it worth my while? If I want to see a John Ford western, I’ll see the original. what do I need Mr. Tarantino for? The best example for somebody who took a movie and made it all his own, is Takashi “Beat” Kitano’s “Zatoichi”. There were 26 Zatoichi films prior to Kitano’s remake.

    Kitano himself, was quoted as influenced by Gene Kelly and Fred Aster’s movies. He made the outcome, however, all his own.

    “Kill Bill” is shit. Not because it blatantly steals from everybody, but because it has nothing new to say. All it does is show us that Tarantino has the budget to shoot a redundant 30 minute samurai scene, that could have easily ended in 4. My Time is valuable. I expect the director to respect it. Unless there is something new to say, why waste my time and money?


השאירו תגובה