28 דצמבר 2010 | 13:45 ~ 11 תגובות | תגובות פייסבוק

אמהות ההמצאה

בפנים: מה סרט השנה של "האוזן השלישית"? ומה המשותף בין "פייטר" ו"פלונטר"? אבל לפני זה:


בעוד כשבועיים, 15 בינואר, אחגוג יום הולדת חמישי לבלוג. חמש שנים אנחנו כבר יחד. "סינמסקופ" בגרסת הדפוס שלו – "זמן תל אביב", "העיר", פנאי פלוס" – יציין באותו שבוע יום הולדת 15. כדי שהמאורע יהיה חגיגי, אני רוצה לארגן לקוראיי – הוותיקים והחדשים, הקבועים והמזדמנים – צ'ופרים ומתנות. אם אתם אנשי תעשיית הבידור ואתם רוצים להעניק לקוראי הבלוג פרסים, הפתעות, מתנות (דיסקים, ספרים, סרטים, כרטיסים, חולצה ותקליט), אנא צרו קשר.



מה שאני באמת רוצה ליום ההולדת של הבלוג זה שמישהו יתקין לי פילטר ספאם חדש. זה הרבה לבקש?


==============


מחרתיים (יום חמישי) יתקיים בבית אריאלה ערב המוקדש לעיון רב-תחומי – פילוסופיה, פסיכולוגיה, טכנולוגיה, רוחניות – בסרטו של כריסטופר נולן, "התחלה". אני אנחה את האירוע. למה דווקא "התחלה" בסוף דצמבר ולמה דווקא אני מנחה? אם תבואו תבינו. כל הפרטים על האירוע ואיך רוכשים כרטיסים מוזלים, בדף האירוע בפייסבוק. נראה לי שיהיה די מרתק.


=============


באתר של "האוזן השלישית" הרימו פרויקט סיכום שנה קולנועי מושקע מאוד, שמסכם את כל מה שקרה בקולנוע העולמי בשנה האחרונה על פי חיתוכי ז'אנר וגיאוגרפיה (למשל, מה הסרט התיעודי הטוב של השנה. אבל גם מה הסרט האסיאתי והדרום אמריקאי הטוב של השנה). תואר סרט השנה של צוות "האוזן השלישית" חולק בתיקו לשני סרטים: "סרט לבן" של מיכאל האנקה ו"Dogtooth" ("שיני כלב") של גיורגוס לנטימוס. האחד גרמני, השני יווני. ושניהם מגיעים מעולם קולנועי דומה. להתלהבות מ"סרט לבן" אני שותף (איפה הוא מדורג ברשימת סרטי השנה שלי? נגלה בסוף השבוע). להתלהבות מ"שיני כלב", פחות. אין ספק שלנטימוס מעריץ את מיכאל האנקה המוקדם וכמוהו רוצה לדחוס כמה שיותר סטיות, אלימות, ניכור, דיכוי וברוטליות בתוך שוטים ארוכים, מדויקים, לבנים וסטריליים, המציגים עולם שכאילו נבנה על ידי צמד הפסיכופטים של "משחקי שעשוע" כשהם גדלו והתברגנו. אגב, הסרט – שהיה אחד המדוברים ביותר בסצינת הארט-האוס והפסטיבלים העולמית השנה, אבל שלא הגיע להקרנות בשום מסגרת קולנועית בארץ (סוג של ביזיון) – זמין כעת לצפייה בערוץ ה-VOD של האוזן השלישית בהוט.



(אגב העניין הזה של "לא הגיע לשום הקרנה קולנועית": באתר של "האוזן" יש גם פרויקט שמרכז את הסרטים הכי מסקרנים שאמורים להגיע לספריה במהלך 2011. חלקם סרטים שכבר יצאו בשבועות האחרונים בבתי הקולנוע בעולם ובישראל – אבל לדי.וי.די יגיעו רק בשנה הבאה, חלקם סרטים שייצאו רק במהלך 2011. אבל הפרויקט הזה גרם לי להבין את המציאות העגומה שבה אנחנו עדיין חיים. אתם ואני יכולים לרכז מהיום ועד הנצח רשימה של הסרטים הכי מסקרנים שייצאו בשנה הבאה. המציאות העגומה היא שעדיין בערך 30 אחוז מתוכה – ואני די רחמן באומדן הזה – לעולם לא יגיעו לישראל. ורבים מאלה שיגיעו, יגיעו להקרנות חד פעמיות בפסטיבלים ובסינמטקים, אבל לא לבתי הקולנוע בהקרנות סדירות. כך שלמעשה המקום היחיד בארץ שבאמת יכול לרכז רשימת-משאלות כזאת, וגם לדעת בוודאות שהסרטים אלה יגיעו אליו זה האוזן השלישית. שיקולי ההפצה בארץ נותרו אחת התעלומות הגדולות והלא מוסברות של העידן הנוכחי. מתי, הו מתי, אנשי האוזן השלישית כבר יקימו בית קולנוע שבו סרטים כמו "Into the Void" של גספר נואה יוקרנו באופן סדיר על מסך גדול).


=============


מה שכן, "Dogtooth" מזכיר לי שהשנה ראינו בקולנוע לא מעט הורים מפלצתיים למדי, שלכאורה חונקים את ילדיהם מרוב אהבה, ולמעשה דופקים להם את החיים על ידי שהם משתלטים עליהם ומעוותים את תפיסת עולמם, וגורמים להם להאמים שכל מה שקורה מחוץ למשפחה מזיק והרסני עבורם. הסרט היווני הוא דוגמה לכך. אבל גם האמא שמגלמת מליסה ליאו ב"פייטר" היא כזאת. וכך גם אמא שמגלמת ג'קי וויבר ב"ממלכת החיות" האוסטרלי. אבל השיא הוא עם ה"אמא" של רפונזל ב"פלונטר", שכולאת אותה במגדל אבל גורמת לה לחשוב שכך היא שומרת על חייה ומצליחה לגדל ילדה אסירת תודה שהיא אסירה. ראיתי את "פלונטר" מאוד באיחור, ולא יצא לי לכתוב עליו. אבל זה סרט ממש מקסים, והתסריט של דן פוגלמן ("בולט") פשוט מצוין. האופן שבו הוא עוסק ביחס של ילדה לאמא שלה (או בין ילדה ובין האשה שהיא חושבת שהיא אמא שלה) ובכוח שיש להורים (ולמבוגרים) להרוס את החיים של אלה שהם אחראים להם, מכניס ל"פלונטר" כמה אלמנטים בוגרים למדי, ומאוד לא דיסני. וההפי-אנד בסוף? כמעט מושלם. כן, בין "Dogtooth" ו"פלונטר" אני חושב ש"פלונטר" של דיסני הוא המצוין והמרשים שביניהם (ובאופן מפתיע, שניהם נושאים מסרים דומים למדי על הקשר שבין הורים וילדיהם). "פלונטר" הוא ממש סרט מצוין.


============


"ניו יורק טיימס מגזין" פרסם פרויקט מיוחד עם הספדים לכמה מהאנשים הבולטים שהלכו לעולמם במהלך 2010, מכל מיני תחומים, מאלכס צ'ילטון ועד לין רדגרייב, מג'ורג' סטיינברנר ועד ריצ'רד הולברוק. כולם, מסבירים עורכי המגזין, חיו חיים שהיו "טיפ-טיפה מפורסמים". קולאז' מעניין. ונלווה אליו קולאז' חביב נוסף: מחרוזת מוזיקלית של כמה מהמוזיקאים הבולטים שהלכו השנה לעולמם:





11 תגובות ל - “אמהות ההמצאה”

  1. jaco 28 דצמבר 2010 ב - 17:45 קישור ישיר

    אכן כל פעם שאני רואה סרט על מסך לסד אומלל אני מבכה על זה שהאוזן לא מארגנים הקרנות למסך גדול. ניסיתי לדבר פעם על זה עם אחד המוכרים ולא נראה היה לי שהוא מבין בכלל על מה אני מדבר….
    מצד שני הם המוסד המוביל בארץ ובלעדיהם באמת האפשרות היחידה לראות את הסרטים היא לא חוקית.
    THE TROTSKY למשל . אחלה סרט.

  2. Eran 28 דצמבר 2010 ב - 18:08 קישור ישיר

    Enter the Void, not Into the Void

  3. מיקי-ל 28 דצמבר 2010 ב - 19:02 קישור ישיר

    אנחנו דווקא כן באים

  4. Eran 28 דצמבר 2010 ב - 20:45 קישור ישיר

    ואגב הניו יורק טיימס, העיתון השיק מועדון סרטים חדש ל-2011:

    http://www.nytfilmclub.com/

    לי אין כוונה לשלם את דמי המנוי השנתיים בסך $100

  5. לביא 28 דצמבר 2010 ב - 21:37 קישור ישיר

    מקווה שיהיה לכם ערב מוצלח בבית אריאלה, למרות שלדעתי זה די מצחיק לעשות ערב עיון עמוק לסרט כמו "התחלה", מה השלב הבא ערב מדטציה והתחברות רגשית לרובוטריקים 2?

    אם באמת יקימו בית קולנוע לסרטים גנוזים, הוא יהיה בתל אביב, איך לא. אז לא ממש איכפת לי.

  6. אורון 29 דצמבר 2010 ב - 14:46 קישור ישיר

    לביא – השלב הבא הוא שאתה תצליח להיות מצחיק. לא מצפה בקוצר רוח.

    רוה – באמת שרציתי לבוא לערב אינספשן, אבל מישהו החליט שהקרנת העיתונאים של "אי שם" תהיה באותו ערב… אין סיכוי שהאירוע המדובר הוא שעה וחצי, נכון? 🙂

  7. גיגס 29 דצמבר 2010 ב - 15:49 קישור ישיר

    אני דווקא מסכים עם לביא, בסופו של דבר "התחלה" הוא יותר רעש וצילצולים מאשר סרט טוב באמת ועל זה כבר אמרו חז"לינו "איסתרא בלגינא קיש קיש קריא". מעבר לגימיק של חלום בתוך חלום אין שם תסריט מעניין במיוחד ואפילו לא משחק ראוי לציון (אם כי יש כמה שוטים טובים) וגימיק לא יכול להחזיק סרט שלם. לא שאני מתנגד לימי עיון, כן ירבו וכל הכבוד על היוזמה אבל הסרט עצמו די פושר לדעתי. מצד שני, כמו שאמר כבר אורי קליין, זה סרט יומרני שיותר משהוא מנסה לשווק את עצמו כסרט הוא מנסה לשווק את עצמו כאירוע ואולי מבחינה סוציולוגית דווקא כן ראוי לעסוק בו ביום עיון.

  8. Ferry pour la Grece 28 ינואר 2011 ב - 0:08 קישור ישיר

    Thanks man. That was nice seeing

  9. Online Discounts 28 ינואר 2011 ב - 3:51 קישור ישיר

    Thanks a lot for giving everyone a very nice chance to read from this website. It is usually so great plus full of a great time for me and my office acquaintances to search your website at least 3 times weekly to find out the fresh items you will have. Not to mention, I am at all times motivated with your sensational ideas you serve. Some 3 areas on this page are clearly the best we've had.

  10. kits shopping 28 ינואר 2011 ב - 7:48 קישור ישיר

    This article gets a thumbs up from over here.

  11. Gas RC Helicopters 30 ינואר 2011 ב - 18:50 קישור ישיר

    Oh my goodness! a tremendous article dude. Thank you However I'm experiencing concern with ur rss . Don’t know why Unable to subscribe to it. Is there anyone getting equivalent rss downside? Anybody who knows kindly respond. Thnkx


השאירו תגובה