השורטליסט הזר לאוסקר: ישראל וצרפת בחוץ
התפרסמה הרשימה המצומצמת של תשעת הסרטים שעולים לשלב ההצבעה השני לקראת המועמדות לאוסקר בקטגוריית הסרט הזר. מנקודת מבט מקומית הבשורה המאכזבת היא ש"שליחותו של הממונה על משאבי אנוש" לא נמצא שם, ובכך מגיע לסיומו רצף מופלא ונדיר של שלושה סרטים ישראליים שהיו מועמדים בזה אחר זה מאז 2007 (רצף שלא היה כדוגמתו מאז 1972-1974, וגם אז זה היה עם ישראל). אבל מנקודת מבט גלובלית יותר ההפתעה הגדולה ברשימה היא שהסרט הצרפתי "על אלים ואנשים", שהיו שראו בו מועמד חזק, כלל לא נכנס לרשימה. הנה התשיעייה:
אלג'יר, "מחוץ לחוק" (ראשיד בושארב)
קנדה, "Incendies" (דני וילנב)
דנמרק, "בעולם טוב יותר" (סוזן בייר)
יוון, "שיני כלב" (יורגוס לנטימוס)
יפן, "וידויים" (טטסויה נקשימה)
מקסיקו, "ביותיפול" (אלחנדרו גוזלס איניאריטו)
דרום אפריקה, "חיים, מעל הכל" (אוליבר שמיץ)
ספרד, "אפילו הגשם" (איסייר בוליין)
שבדיה, "סימפל סיימון" (אנדריאס אוהמן)
הכללת הסרט היפני והסרט השבדי הם בבחינת הפתעה גמורה (עבורי, לפחות. סטיב פונד טוען שהוא ניבא את השבדי). גם ההכללה של הסרט היווני – סרט קינקי למדי במושגי אוסקר – היא די מפתיעה, אבל במקרה הזה אין ספק שמדובר בפעולתה של הוועדה הממונה על הבחירה, שיש בסמכותה לבחור שלושה סרטים בעלי מוניטין בינלאומי, בנוסף לשישיה הנבחרת על ידי גופי ההצבעה הכלליים, כדי למנוע מצב בו סרטים שזכו לזמזום בינלאומי לא יגיעו לאוסקרים, בגלל שמרנותם של אנשי האקדמיה המבוגרים. ובכל זאת, זה לא עזר לאף אחד מהסרטים הבולטים של קאן ("דוד בונמי") או ברלין ("דבש"), שכנראה שיעממו אפילו את ועדת האיכות.
בסוף השבוע הקרוב יתכנסו שלוש תתי-ועדות בניו יורק ובלוס אנג'לס וייצפו בתשעת הסרטים ברצף, במשך יומיים. הם יחליטו מי מהתשעה ייכנסו לחמשת המועמדים הסופיים, שיוכרזו ביום שלישי הקרוב, 25.1.
מפתיע לגבי צרפת.
(אני מקווה שיפיצו אותו בארץ בכל זאת, גם בלי הכותרת "מועמד לאוסקר". הוא רשום כרגע לסוף אפריל, והסרטים של קנדה, דנמרק ומקסיקו מתוכננים לצאת פה במהלך פברואר/מרץ)
אז כולם ידברו עכשיו על "ביוטיפול", אבל לא נראה לי שהוא יזכה.
אני רואה סיכויים כמעט שווים לדני ולספרדי. סוזאן ביר כבר הרבה שנים עושה סרטים. היא היתה מועמדת לאוסקר על "אחרי החתונה", ו"אחים" שלה זכה לרימייק אמריקאי (והיא גם עשתה סרט אחד מוצלח למדי בארה"ב).
ומספרד מגיעה דרמה פוליטית בעניין כריסטופר קולומבוס, עם גאל גרסיה ברנאל ולואיס טוסאר.הבמאית היא איסייאר בויין ("קח את עיניי" היפה).
שני הסרטים אגב, מבוימים ע"י במאיות נשים. בעידן שאחרי קת'רין ביגלו, אולי זה אומר משהו.
===============
רוה לאיתן: נראה לי שהתחרות בין המקסיקני, הדני והקנדי תהיה צמודה, והזוכה יהיה אחד מהם. לכאורה, כרגע – אחרי הגלובוסים – יש לדני יתרון מסוים, אבל אם חאווייר בארדם יהיה גם מועמד בקטגוריית השחקן, זה ייתן לסרט המקסיקני דחיפה עצומה.
חבל על "הממונה על משאבי אנוש". בינתיים, ממשיך להחזיק אצבעות ל"חיים יקרים" של שלומי אלדר, שיעשה היסטוריה של ממש אם יהפוך למומעד בקטגוריה התיעודית.
הקנדי? באמת? סרט שמתרחש ברובו בלבנון?
יכול להיות שהסרט טוב (לא ראיתי), אבל אם לשפוט לפי סרטו הקודם של אותו במאי ("פוליטכניכיון", שראיתי בפסטיבל חיפה), מדובר באדם לאוהב להשוויץ בשוטים יפים, אבל חלש בדרמה. ונכון שהיה על הסרט הזה דיבור מסוים, אבל לא נראה לי שזה מתגבש לכדי משהו שקרוב לזכיה.
לגבי "ביוטיפול" – יכול מאוד להיות, ואפילו מאוד סביר שחוויאר בארדם יהיה מועמד. אבל מכיוון שהקטגוריה הזו סגורה כבר מספטמבר (קולין פירת' – נאום המלך), לא נראה לי שתהיה לזה הרבה השפעה. מה גם שנראה לי שהסרט עצמו, למרות בארדם, הוא אפעס, לא משהו.
ואל תזלזל בספרדי. יש אפשרות די הגיונית שהוא יתחיל עכשיו לצבור מומנטום. הנה לינק לביקורת עליו מתוך ה"הוליווד רפורטר":
http://www.hollywoodreporter.com/review/rain-film-review-69663
משפט המפתח מתוך הביקורת הזו:
Most important of all, however, it happens to be an excellent film that will be hard for voters to ignore. Vitagraph will release the movie around the time of the Oscars, and if it scores a nomination, it could generate nice business on the specialty circuit.
ולתסריטאי הבריטי של הסרט הספרדי הזה קוראים פול לאברטי (ההוא מכל הסרטים של קן לואץ' בעשור האחרון). יש לספרדי סיכוי משמעותי בעיניי.
===============
רוה לאיתן: והנה ג'פרי וולס, שמדווח שהוא חש בבטן שלקנדי יש יתרון.
לא ראיתי אף אחד מהסרטים המועמדים. זה רק אני או שנדמה ששנה שעברה התחרות בסרטים הזרים היתה הרבה יותר מעניינת?
"פוליטכניון" זכור לי כאחד הסרטים הכי מרשימים שראיתי בחיפה ובכלל השנה. קשה להגיד שחסרה דרמה בסרט בו רוצח מסתובב בקמפוס ובו יש סיפור אהבה יפה שספק נקטע בגללו. גם הסיפור של הדמויות אחרי המקרה היה מאוד יפה בעיני. מאוד מעניין לראות את הסרט החדש שלו, שלפי מה ששמעתי אמור להיות מדכא עוד יותר. אמור לצאת בקרוב ב"לב".
אני זוכר שדנמרק היו מועמדים בין 87 ל89 כולל שתי זכיות
לא ראיתי אף אחד מהסרטים,אבל ב"אוורדס דיילי" מסתלבטים על הרשימה וטוענים שהיא נטולת רלבנטיות בדיוק כמו בשנים הקודמות.
תכלס בלי גרמניה,איטליה,צרפת (וישראל,בשבילנו) הקטגוריה הזאת מחווירה לחלוטין
בתור הנציג הישראלי במונטריאול 🙂 אני יכול לספר לכם שהסרט הקנדי “Incendies” הוא סיפור הצלחה גדול פה בקנדה ככלל ובקוויבק בפרט.
אני לא יכול להעיד על סיכוייו באוסקר אבל אסור להתעלם מהקרבה של קנדה לארה"ב ולקשרים ולהשפעה שלהם שם.
אני עוד לא צפיתי בסרט אבל אני מתכנן לעשות זאת בקרוב ואני אנסה לשתף אתכם בהתרשמות שלי מהסרט.
ומה צריך כדי שישראל תזכה באוסקר הזר? סרט סמי-פוליטי על הסכסוך כמובן, שיוציא את כולם צודקים וטועים באותה מידה, יכלול סיפור אהבה מרגש וטרגי, מתח, ייגמר חמוץ-מתוק ורצוי שיהיה לו מבנה נראטיבי לא לינארי לגמרי – אבל לא מבלבל מדי. ליהוק של איילת זורר לא יזיק ואולי מעורבות חזקה של אחד המפיקים הישראליים בהוליווד.
צריך לומר את האמת: פשוט לא הגיע ל"שליחותו" להיות ברשימה. נכון שאיכות היא לא תמיד המדד לאילו סרטים מועמדים לאוסקר הזר אבל "שליחותו" פשוט לא היה באותה רמה כמו שלושת הסרטים הקודמים ששלחנו להוליווד. הוא סרט חביב מאד אבל לא מתקרב למשל לסרטו הטוב ביותר של ריקליס "הכלה הסורית" ולטעמי נופל גם מ"עץ לימון" שהיה טוב יותר מקבלת הפנים המאכזבת מעט לה זכה בארץ.
מעניין ש"אפילו הגשם" הספרדי משוחק כולו בבוליביה ואחד משני כוכביו הוא המכסיקני גאל גארסיה ברנל ואילו "ביוטיפול" המכסיקני משוחק כולו בספרד (אם ברצלונה נחשבת לספרד…) ובתפקיד הראשי הספרדי חאבייר בארדם הנפלא. ראיתי את שני הסרטים ואת "ביוטיפול" אהבתי הרבה יותר.
ראיתי את הסרט הקנדי לפני שבועיים, בארץ השם יהייה האישה ששרה, לדעתי הסיכוי שלו לזכות הוא רב, הסרט פשוט טוב, מעניין, עמוק, ועוסק בנושא שלא הרבו לעסוק בו. צריך לזכור גם את התפל – הסרט עוסק בלבנון של שנת 1972-75 ומספר את הסיפור של ראשיתה של מלחמת האזרחים. הנושא הלבנוני כיום הוא נושא חם ומעניין, ראוי לזכור קנדה מממנת את הטריבונל שחקר את רצח חרירי, כמו כן הטבע במשפט ושל החקירה הוא קנדי, כולי תיקווה שרק בשל העניין (המצער) בלבנון השסועה הסרט יזכרה. ושוב הסרט טוב.