הפתעה! "נאום המלך" זכה בפרס גילדת המפיקים
גילדת המפיקים חילקה לפני כשעתיים את הפרס השנתי שלה לסרטים המצטיינים והפילה פצצה מפתיעה: פרס סרט השנה הלך ל"נאום המלך" ולא ולמועמד הצפוי, "הרשת החברתית". זו, למעשה, הזכייה המשמעותית הראשונה של "נאום המלך" בפרס בדרך אל האוסקר, עד כה זכה "הרשת החברתית" בכמעט כל פרס אפשרי.
בפרס לסרט האנימציה זכה "צעצוע של סיפור 3 ", בפרס סרט התעודה זכה "מחכים לסופרמן" של דיוויס גוגנהיים ובפרס ההפקה לטלוויזיה זכה "הפסיפיק".
האם פרס גילדת המפיקים, המחולק 20 שנה, הוא נביא טוב לאוסקרים? חצי חצי. בשלוש השנים האחרונות כל מי שזכה בפרס גילדת המפיקים זכה אחר כך גם באוסקר. אבל בשלוש השנים שקדמו לכך, לא היתה התאמה בין הזוכה בפרס הגילדה ובין הזכה באוסקר. כך שסיכוייו של "הרשת החברתית" באוסקר עדיין קיימים, אבל מעמדו של "נאום המלך" שודרג הבוקר משמעותית, אחרי שההפסד שלו בגלובוס הזהב בשבוע שעבר די החליש את מעמדו בקרב חזאי האוסקרים.
אופטופיק; עלתה בי שאלה שלא מצאתי לה מענה מהיר ברשת. האם פרס אופיר מחולק לקטגוריית דרמת 50 דקות? או במילים אחרות – יש קטגוריה כזו בכלל אצל החבר'ה באופיר?
מצאתי בויקיפדיה. תודה
מתי זה קרה בעשור האחרון קריירה של שחקנית הדומה לזו של פורטמן? באז מטורף סביב הסרט שלה שקיבע רשמית את מעמדה בפסגת הכוכבות ההוליוודית הנוכחית וסרטה החדש בפסגת שוברי קופות. זה לא קרה לשום כוכבת אחרת בעשור הנוכחי. אולי פורטמן תצליח לשבור את קללת המיתוס של האוסקר שסחף אחריו בשנים אחרונות.
אני חייב להודות יאיר שיש משהו בדבריו של דניאל. צריך לזכור שכל הטקסים והפרסים האלה נועדו בסופו של דבר לעודד את עשיית סרטים ולא עשיית הסרטים נועדה לזכייה בפרסים. בשלב מסויים ובמיוחד בימים האלה שלפני טקס האוסקר השיח בבלוג נהיה יותר ויותר חסר טעם. וחבל, כי הבלוג הזה משמש נקודה מרכזית לשיח על קולנוע (שהוא לא פחות חשוב מהסרטים עצמם). למה באמת חובב קולנוע שכמותך מרותק עד כדי כך לכל חלוקת הפרסים הזאת? לדעתי היה עדיף והפוסטים היו יותר על סרטים או על המגמות בקולנוע שהם מבטאים ופחות על מי ומה יקבל את הערצת האקדמיה (שבן כה וכה לא תמיד מזהה את הדברים המרתקים באמת שקורים).
================
רוה לגיגס: הו, חג המולד הגיע מוקדם השנה. בדרך כלל קיטורי "למה אתה מתעסק כל כך הרבה באוסקר" מגיעים רק באמצע פברואר. ובכן, אני מחבב את האוסקרים. הם משעשעים אותי. דפדף אחורה בחמש שנות בלוג. ובספטמבר אני מחבב את מירוץ הסוסים שנקרא פרסי אופיר. זה האקשן שלי. כל מי שמתעב את האוסקרים מוזמן להקים בלוג קולנוע משלו שלא תיכתב שם אפילו מילה אחת על פרסי קולנוע או לחזור ולפגוש אותנו שוב כאן ב-28.2 (ובדרך להחמיץ את הדיונים בכמה מהסרטים הכי מרתקים של השמה החולפת, שייצאו בארץ בסמוך לאוסקרים). כל השאר מוזמנים להתחיל לתכנן את הימורי האוסקר שלהם. אני בשוונג של חלוקת פרסים.
גיגס היקר
ממש לא מסכימה לדעתך
הפרסים למיניהם הם נקודות עיגון מאד חשובות בקולנוע (כמו גם בספרות) – ומהווים כר חשוב לדיון בעד ונגד – ומתוך כך דיון השוואתי בקולנוע בכלל.
דרכו של יאיר בשיוט בין כל הסרטים והפרסים המגמות וההנאות – ראויה לציון גבוה ביותר!
אם יורשה לי לומר מה הבעיה שלי עם העיסוק בפרסים בבלוג, זה רק האופן בו הוא נעשה. אתה למדת מתמטיקה ונראה שאתה מנסה לשלב בין השניים כך נראה. ולפי איך שהדברים נראים, זה יותר עניין של מדע המדינה מאשר מדע טהור.
בעצמך אתה כותב: האם הפרס הזה נביא טוב? חצי חצי. שזה כלום. כמו מטבע, מקרי.
הבחישות מאחור או מי בעד מי בצורה כוללת בין כל האיגודים היא מה שתקבע הרי,ולכן נראה לי הנסיון לנחש על סמך פרסים אחרים הוא מקרי.
אבל אני כן בעד לנחש ולהמר.זה בטח לא מסוכן 🙂
ב"וראיטי" מאוד אהבו את "בוקר טוב אדון פידלמן" של יוסי מדמוני:
http://www.variety.com/review/VE1117944367?printerfriendly=true
(מה רע במדע המדינה? אני אישית מתמחה בשיטות בחירה וזה מעניין מאוד). אני מאוד אוהב סיקורי אוסקר וזה של סינמסקופ הוא הרציני, העקבי והמעניין ביותר שנכתב בעברית.
אולי באמת מומלץ למצות את הדיון המסורתי הזה מוקדם השנה: יש כאלה (די הרבה לפי כניסות לאתרים שמתעסקים רק בזה במוצהר) שדיבורי פרסים מעניינים אותם מאוד. בדרך כלל הם לא מתלוננים כאן כל פעם שיש סיקור של איזה פסטיבל קולנוע אירופי שלא מעניין אותם. לא הכל מעניין את כולם. תלמדו לחיות עם זה.
ולגבי הנושא, נראה שנאום המלך קיבל חיזוק משמעותי ביותר. סיכוי גדול שמחר הוא גם יקבל את מספר המועמדויות הרב ביותר לאוסקר מה שיתן לו מומנטום רציני ביותר בשבוע אחד קריטי. האם המרוץ לאוסקר נפתח לגמרי?
אין שום דבר רע, ההפך, כמה מחברי הטובים ביותר עוסקים בכך 🙂
אבל זה לא מורגש כאן. והוא יכול רק להוסיף לרצינות שכאן.