אל תשאלו מה קרה דקה לפני זה. בלעעע

אני חושב שצריך להודות בזה: האחים פיטר ובובי פארלי הם סוג של גאונים. צריך להודות בזה עכשיו, כי לאחים פארלי היו בשנים האחרונות וכמה וכמה נפילות קשות, האחרון שבהם היה "אשת החלומות" עם בן סטילר. אבל "רווקים לשבוע", בכמה מרגעי השיא שלו, מביא אותם לשיאים המוקדמים שלהם, בתור הצמד שעשה מהפיכה לא קטנה בקומדיה האמריקאית.

האחים פארלי מוציאים שם טוב לחוצפה. הם עושים סרטים בוטים, חסרי נימוס, שהולכים רחוק מבחינת כל מה שאמור להיות התקפה על הטעם הטוב. אבל המדהים הוא שבתוך כל ההומור הוולגרי שלהם הם מצליחים לעשות שני דברים מפתיעים. הראשון, הם מצליחים לשים את האצבע לא פעם על רגעים צורבים של אמת. ההומור שלהם לעיתים לוחץ בדיוק על איפה שכואב. כשם ש"משתגעים על מרי" הכיל כמה אמירות כנות על התברות ועל חיזור, כך "רווקים לשבוע" מכיל לא מעט אמת חומצתית על חיי זוגיות. השני, בסרט שמכיל שני זרגים, זוג שדיים אחד, המון בדיחות על מין אוראלי, ופלוץ אחד, מפתיע לגלות בסופו כמה הסרט הזה, כמו כל סרטיהם, עמוס בלב, סנטימנטליות, תום ורומנטיקה.

העניין הוא שהאחים פארלי הם קצת סוכנים כפולים. הם חושפים בסרטיהם את כל הביצה המזוהמת שמתחוללת בתוך ראשו של הבר הממוצע. אם אי פעם תשלוט בעולם דיקטטורה נשית שתרצה להעמיד לדין את כל המין הגברי על שנים של דיכוי, סרטיהם של האחים פארלי יהיו מוצג מצוין לטענת התביעה. יוצרים אחרים מנסים ליצור תמונה מאוזנת, מרוככת, אבל האחים פארלי מפיצים את הסודות בצורה בוטה. סרטים של האחים פארלי איומים לצפייה בדייט, כי הם חושפים את כל הסודות הכי כמוסים של הגבר.

ב"רווקים לשבוע" לאשתו של אוון ווילסון נמאס. בעלה פשוט חולה מין. וכך גם חבריו. כל היום רק מסתכלים על בחורות אחרות. לפחות כך זה נראה מנקודת מבטה. מנקודת מבטם של הגברים הכל נורמלי: מדברים על בנות כל היום. והוא עוד הגבר המתוק, המתחשב, האדיב והנאמן שבחבורה. בעצתה של חברה פסיכולוגית היא מחליטה לתת לבעלה פס לשבוע: חופשה מהנישואים. לפסיכולוגית יש גם הסבר מצוין: כל עוד הגברים מרגישים כלואים בנישואים, הם מאשימים את נשותיהם בכך שבגללן הם לא יכולים לצאת ולשכב עם כל הנשים שהם פוגשים כל יום. אומרת הפסיכולוגית: שחררי אותו לשבוע, תאפשרי לו לעשות כל מה שעולה על דעתו בלי השלכות, והוא יגלה שלאף אחת מהפנטזיות שלו אין ביסוס, ושאף אחת לא משתוקקת לנהל רומן עם גבר משעמם עם כרס בגיל העמידה. ובקיצור, הוא יחזור על ארבע, מאולף וכנוע ויבין שאין כמו בבית. וכך, שני זוגות נשואים יוצאים לניסיון בן שבוע: כל אחד עושה מה שבא לו. וכצפוי, הל קורה הפןך: הגברים קולטים שהרבה יותר מעניין אותם לאכול ולישון מלהתחיל למצוא סקס מזדמן, ודווקא הנשים מגלות שיש להן לא מעט מחזרים. האם הניסוי הזה אכן ישקם את הנישואים של הזוגות, או דווקא יפרק אותם? ובכן, אל דאגה כי סרטיהם של האחים פארלי בועטים בכל טאבו של טעם טוב, אבל מקפידים להחזיר את הסדר המקורי על כנו. פירוק והרכבה.

ואולי ההברקה הכי גדולה של הסרט – שיש בו פשוט המון בדיחות נורא מצחיקות, אבל הוא לא תמיד נראה כמו הקומדיה הכי רעננה באיזור (ואולי כי כולם שם, מאוון ווילסון ועד האחים עצמם, כבר עייפו מקומדיית השטויות שאיתן הם השיקו את הקריירות שלהם) – היא הליהוק של ג'נה פישר (פאם מ"המשרד") לתפקיד אשתו של ווילסון. היא נהדרת, ובזכותה מסר ה"אהבה תנצח" נראה מוצדק. בזכותה או בזכותם, "רווקים לשבוע" – למרות שיש בו נפיחה אחת יותר מדי לטעמי האישי – היא קומדיית הגברים-מתנהגים-כמו-אידיוטים היחידה שהצחיקה אותי בעת האחרונה, מאז "סופרבד", והרבה יותר מ"בדרך לחתונה עוצרים בווגאס".

ציוץ