נבואת איש העש
היום בסי.אן.אן, מחר בבתי הקולנוע. (אבל זה לא אייטם על קולנוע, סתם באג פרטי במערכת שלי).
אני עוקב אחר הסיפור הזה כל היום – על קריסתו של הגשר מעל המיסיסיפי במיניאפוליס – גם כי יש לי פֵטיש שכזה לאסונות ענק, וגם כי שנתיים מנעוריי העברתי כמה קילומטרים משם, במורד אותו נהר, בפיתולו של אותו כביש. הנה מפה להמחשה.
אני גרתי – מזמן מזמן, כשהייתי ילד – איפה שהכוכב האדום, בתחתית המפה. בבניין רב קומות בכתובת 740 מיסיסיפי ריבר דרייב, בסיינט פול, מינסוטה. כן, כן, את נופי "פארגו" אני מכיר היטב. הגשר שקרס נמצא באמצע המפה, איפה שכתוב "מיניאפוליס" באנגלית ומופיע המספר 122 בעיגול. ממש מתחת לבית הזה היה גשר שחצה את המיסיסיפי וכמובן שכששמעתי על הקריסה (יש כאן וידיאו של הגשר הקורס) חשבתי שזה הגשר הזה. אז לא. העדויות כמובן דרמטיות מאוד. ארבעה הרוגים כבר נמצאו, יש סיכוי שיש עוד כשלושים גופות לכודות במכוניות במים, מתחת להריסות הגשר; אוטובוס בית ספר עם ילדים שחזרו מקייטנת שחייה ונפלו לתוך הקיפול, וניצלו בנס; אשה שנפלה עם מכוניתה מגובה שש קומות, ועל גג המכונית שלה נפלה מכונית נוספת, ולא קרה לה כלום; איש שהיה לכוד במכוניתו במשך שעות במשך שעות, בלי שכוחות ההצלה יצליחו להגיע אליו, שמת תוך כדי שהוא משוחח עם משפחתו בטלפון. סיפורים שכאלה. בררר…
========
ואם כבר חומרים מקאבריים לסיוטים, היכנסו ללינק שהביאה סטיבי הבוקר, לסיפור המשונה והטראגי על המעצבת שהתאבדה בשבוע שעבר, ועל החבר האמן שלה שהתאבד בעקבותיה שלשום, והאם זה בכלל רצח כפול ומיסתורי שקשור איכשהו לסיינטולוגיה.
נחמד: האתר המהולל "מיסטר סקין" מקדיש פינה מיוחדת השבוע לעירום ישראלי (ויהודי) בקולנוע:
http://www.mrskin.com/Top10/index.htm
מעניין שיום לפני שמעתי את Bridge Over Troubled Water ומה אתם יודעים? תתכוננו בכל אופן לסרט טלויזיה על הסיפורים שמאחורי האסון ולמופע התרמה בניצוחה של אופרה וינפרי.
סופשבוע קצת יבש בבתי הקולנוע. זמן טוב לבדוק את האתר הרשמי של "ביקור התזמורת". תחת "media" ניתן למצוא את הטריילר היפה של הסרט (שעדיין לא ראיתי), ואת שיר הנושא היפהפה, שילוב משונה בין מוזיקה ערבית וג'ז אמריקאי.
http://www.thebandsvisit.com/intro.html
טוב, אז באופן רגיל לתקופה האחרונה עשיתי השלמות סינמסקופ עכשיו. את הפוסטים שפספסתי השלמתי (אכן חמודה לאללה הקייט נאש הזו), ולדיונים שהתפתחו מאוחר לי להצטרף (אז רק תודה ליושיהידה על הדיווח מהגלובוסמקס).
וכעת ארוץ לי ליס פלאנט, כדי לחוות דעתי על 1408. מי שרוצה לקרוא כיצד גם אני העתקתי מיאיר והשתשמתי בתימת החוצן בביקורת על "נודל", יש ניק-לינק.
נושא למחשבה:
מדוע הזבנים באוזן השלישית כל כך אנטיפטים במתכוון.
האם זה בגלל ש:
1. הם בוגרי קולנוע מתוסכלים.
2. אחד לא נחמד וחבר מביא חבר – ראה – תראה לי את
החברים שלך ואגיד לך מי אתה.
3. כי זה קטע תל-אביבי.
4. העבודה באוזן קשה ומתסכלת.
5. מעצבן אותם שאנשים לא יודעים מי זה – לארי קלארק.
6. כי הם יוצאי שינקין.
7. כל התשובות נכונות.
אני כותב בעילום שם כי העגל רוצה לינוק יותר משהפרה רוצה להניק.
רוני, אני חושב שהתשובה הכי קרובה היא 5. כשמאוד אכפת לך ממשהו ואנשים אחרים לא מבינים אותו ומזלזלים בו ובך, זה מעצבן. תחשוב שברברה סטרייסנד הייתה האדם האהוב עליך בעולם, ואת כל חייך היית מקדיש לה, ואז מישהו היה בא ואומר כבדרך אגב, שהיא לא שווה כלום ושבריטני זה כל מה שמעניין אותו, ואז מבקש ממך לעזור לו למצוא שיר של בריטני.
רוני – ראית high fidelity?
מי שנותן שירות חייב להיות אדיב ואם הוא לא מסוגל שלא יעבוד בעבודה כזו. אני דורש שכל מי שנותן לי שירות יתנהג אלי באדיבות בסיסית. אם זבני האוזן השלישית אינם כאלה(אני אישית לא נתקלתי שם בתופעות המתוארות כאן) אבל אם כן הייתי נתקל או אתקל בעתיד היו סמוכים ובטוחים שאתלונן על כך בפני המנהל ולא אכפת לי מה הם חושבים על הטעם שלי במוזיקה או בקולנוע.