מאנדיי מורנינג מיץ
אלרגיים לאבק כוכבים
מתחיל להיראות ש"אבק כוכבים", הסרט שביים מתיו ווהן על פי ניל גיימן, ייכנס למגירת הפלופים שהפכו לסרטי פולחן. מ"בלייד ראנר", דרך "עיר אפלה" ועד "סרניטי". הוא יצא בסוף השבוע באמריקה ולא הצליח להכניס אפילו עשרה מיליון דולר. הטריילר לסרט, המציג ברשת ג.ג, אכן נראה מבולבל ומקושקש וקשה להבין מה הסרט מנסה להיות. אבל אן תומפסון טוענת שהסרט הזכיר לה את "הנסיכה הקסומה", והיא שלפה מהמדף את ספרו של וויליאם גולדמן, שכתב את הספר ואת התסריט לסרט ההוא של רוב ריינר, ובו הוא מספר על תלאות השיווק של "הנסיכה הקסומה", שאף אחד מאנשי השיווק לא ידע איך למכור אותו ולמי, ואיך הסרט נהיה להיט רק כשיצא בקלטות וידיאו. שווה קריאה.
מבזבזים את הזמן
בשנת 2000, כשיצא באמריקה סרטו של אדם סנדלר "ליטל ניקי", כתבתי במדורי ב"העיר" – בבוקסת שוברי הקופות הקטנה בצד המדור, באות קטנה – שהשם העברי שנבחר לסרט על ידי חברת פורום פילם הוא "שטן על זמן". השם הזה נשמע לי כל כך אידיוטי ומחליא, ובעיקר מעליב את קהל הצופים הפוטנציאלי של הסרט, שהצעתי ששקיות הקאה יחולקו בקופות למי שירצה להקיא מהשם. ובזאת, רבותיי, התחיל הסכסוך הגדול שלי עם פורום פילם. לא כי כתבתי משהו רע על הסרט. אלא כי העזתי לבקר את מנגנון בחירת השמות המיסטי, האלוהי, הקבלי, של הוד רוממותו המפיץ. אני נזכר בסיפור הזה עכשיו, כי אני רואה שחברת א.ד מטלון, בת בריתה של פורום פילם לעסקים ושותפתה לחרם המבקרים, תרגמה את שם הסרט "Superbad" ל"חרמן על הזמן". ושוב אני חש את עוויתות הגועל תוקפות את בטני. ואז גם זעם: למה, בשם תשע נשמותיו של אירווינג ת'ולברג, ירצה מפיץ להגעיל ולהעליב ככה את צופיו? גם בהנחה שהסרט מיועד אך ורק לבנים בני 15, האם כל הבנים בני ה-15, לדעת משפחת מטלון, הם ילדים כה אידיוטיים שהם ייראו סרט בשם "חרמן על הזמן", יחטפו זקפה בלתי רצונית וחשק עצום לרוץ לקופות למצוא פורקן? וכמו תמיד אני לא יכול שלא לשאול: האם השמות האלה, בסופו של דבר, לא מעידים על העומק התרבותי והאינטלקטואלי של הוגיהם?
והכי מדכא: אני קורא בעיתונות האמריקאית ש"Superbad" מסתמן כאחת ההפתעות של הקיץ. סרט נעורים גדוש זימה אבל כנראה די מצחיק. והוא מגיע מהיוצרים של "Knocked Up" (שגם זכה בעברית לשם האידיוטי, "הדייט שתקע אותי", שנראה לי שמישהו שם בג.ג נורא-נורא מבסוט ממנו וחושף שמדובר במשחק מילים מהולל). ושניהם, לידיעת ירון טן-ברינק, מבוססים על תסריטים מקוריים. כך שיכול להיות שיש לנו גל חדש ומסקרן של סרטי נעורים, אבל בישראל מנסים לגרום לנו להפנות מהם מבט נבוך, כי כבר השם כל כך יוצר תחושה שמדובר באשפה נחותה.
אין עשן בלי נאש
שמעתי שיר. התלהבתי ממנו. העליתי אותו לאתר לפני שבועיים. ותראו מה נהיה: האלבום של קייט נאש
טריפ LCD
וזה הדיסק שהכי נטחן אצלי בשבועות האחרונים: Sound of Silver
|
|
"שטן על הזמן" סרט נוראי. הפעם היחידה ששקלתי לצאת באמצע מאולם הקולנוע.
תרגומים נוראיים לסרטים יש פה בשפע.
עוד משנות השמונים אני זוכרת כל מיני "משגעים את המורים, השרת, והמזכירה 2".
אבל חרמן על הזמן זה באמת דורש שקית הקאה.
{לי יש טראומה מפרסום קלוקל לסרט, גם לפני המון המון שנים. "תקוות גדולות" של מייק לי שווק כ"קומדיה שתפיל אותכם מהכסאות". מעולם לא מיררתי בבכי (מתוך עצב תהומי ולא מתוך צחוק) כמו בסרט ההוא.}
כרגע אפשר לראות ברשת את הטריילר הדי משעשע למה שאמור להיות הקומדיה החדשה עם סטיב קארל Dan in real life אבל מצפייה בין השורות של הטריילר עולה שמדובר כנראה בדרמה שמישהו במחלקת השיווק החליט למכור כקומדיה.
יאיר רווה היקר,
אולי במקום לריב עם המפיצים ועם כל העולם, תהפוך להיות הסמן הקולנועי, שמפרגן ומרכך את עמדותיו לגבי ענף הקולנוע שלצערי, נמצא בשנים האחרונות במצוקה בשל הפיראטיות.
כמי שרואה עצמו כמוביל דעה בתחום, אתה ללא ספק עושה שירות רע למפיצי הקולנוע בכך שאתה חותך ללא בושה סרטים טרם יציאתם לקולנוע ובכך שם את חרב האיום על צוואר המפיצים ועובדיהם ופוגע בפרנסתם. אם לא שמת לב לא יורקים לבאר שממנה שותים! אם עולם הקולנוע יתמוטט הוא יקח אותך איתו וחבללללל.
רוה לקרן: האשמים ב"פיראטיות" הם המפיצים ובעלי בתי הקולנוע עצמם. ואני מפרגן בקולי קולות לכל מי שמגיע לו. סרט ראוי, מפיץ שמתייחס בכבוד לקהלו. "מוביל דעה"? בעידן המסרים המיידיים והודעות הטקסט? לא חושב שיש כזה דבר. הקהל הצעיר מריח את הסרטים מרחוק ויודע בדיוק מה טוב לו ומה לא. "חותך ללא בושה"? למה בושה? כותב בכנות את דעתי. תראי לי סרט אחד שכתבתי שהוא רע שאתם שם בחברות ההפצה חשבתם שהוא פנינה קולנועית שלא קיבלה את הפרגון המגיע לה. הבאר ממנה אני שותה מורעלת כבר שנים על ידי רוב המפיצים ועיתונאים שמתפקדים כיחצנים במקום כעיתונאים. ועולם הקולנוע לא יתמוטט, אל דאגה. אולי בתי הקולנוע יתמוטטו. אבל סרטים ימשיכו להיעשות. כך שלי יהיה על מה לכתוב. ואם המפיצים ובעלי בתי הקולנוע בארץ עדיין חושבים על שיווק מוצרי טיפוח לסוסים בעידן שעובר למכוניות ויכחיד את הכרכרות, הרי שהבעיה היא – שוב – אתכם, ולא עם הקולנוע או איתי.
אני חושב שזאת התגובה הכי משעשעת שקראתי פה אי פעם.
"אם עולם הקולנוע יתמוטט הוא יקח אותך איתו וחבללללל". למה שעולם הקולנוע יתמוטט בגלל יאיר רווה?
יאיר, אתה מגלה את נפלאותיו של ג'יימס מרפי קצת באיחור.השיר הכי טוב באלבום, לפי דעתי, הוא All my friends המבריק(שזכה גם לקליפ נהדר ואייטיזי. מדובר בבחור שלוקח את משבצת הסינגר-סונגרייטר למחוזות אלקטרוניים חדשים. גם האלבום הקודם שלו מושלם.
רוה ליוני: היי, בלי להעליב. אני מכיר את מרפי כבר מהאלבום הקודם שלו. רק שבגלל שהדיסק החדש כל הזמן באוטו, לקח לי המון זמן למצוא את השיר שחיפשתי בקובץ MP3 ברשת כדי להעלות אותו הנה.
הדיסק הראשון של LCD היה יותר מוצלח לטעמי, עם ממתקים כמו daft punk is playing in my house
מה שכנראה באמת קרה משום שגימס מרפי מפיק לאין ספור להקות והרכבים ויודע איך להישמע רענן כל פעם מחדש
יאיר לא חתך סרטים ללא בושה לפני יציאתם. לפי מה שכתב זה די ברור שהוא מחכה בציפייה גם לKNOCKED UP וגם לSUPERBAD. אם הוא היה דואג לעבודה של אנשים שאחראים למפלצות כמו "שטן על הזמן", "חרמן על הזמן" ו"הדייט שתקע אותי", אז בכלל לא היה לי חבללללל שהוא מתמוטט איתם.
הסגנון של LCD הוא לא בדיוק כוס התה שלי, אבל הקטע השתלב בצורה מעניינת עם "אל תטוסי" של תומר יוסף, שהיה בדיוק ברדיו.
קרן, מפיצי הסרטים בארץ הם גם בעלי רשתות בתי הקולנוע ועובדים כמונופול, גם אם אינם מוגדרים כך בעיני החוק. בשל הקשר ההדוק בין החברות, לא אדם פרטי כיאיר יביא למפלתן ואם כן, כולנו נישאר פה הרבה אחריהם, צופים בסרטים בדרכים אחרות. אני לא מתכוון בהכרח לפיראטיות. אני בעצמי מאוד מתנגד לתופעה, אבל לא מתכוון לגשת לקופה ולבקש כרטיס לסרט שנקרא "הדייט שתקע אותי". במקום, אחכה כמה חודשים ואשכור את הסרט ב-DVD. נכון, הכסף על העותק עדיין הולך למפיצים (אלא אם מדובר בעותק לא מתורגם), אבל לפחות לא נאלצתי לבטא שמות איומים שמראים בעיקר זלזול של המפיצים בקהל. שם כמו "הדייט שתקע אותי" מרחיק אוטומטית כל מי שמחפש משהו עם קצת עומק, או מרגיש שהסלנג אינו מתאים לשכבת הגיל שלו. לא תמיד זה מפריע, אבל הביקורות על Knocked Up בעיקר חיוביות והשם שנבחר מתאים יותר למשהו שאמור למשוך רק בני נוער זכרים הורמונליים שמחפשים דרך להרוג את הזמן עד סוף החופש.
אני גם מניח שיאיר יציין שהמפיצים יורקים בעצמם לבאר ממנה הם שותים ע"י החרמת מבקרים שיכולים להביא קהל לסרטים שאינם משווקים את עצמם כמו שרק ושודדי הקאריביים.
עם כל הכבוד למוזיקאים חדשים ומוכשרים, רציתי רק לציין שהשבוע מלאו 40 שנה לסרג'נט פפר. מוזר בעיניי שאף אחד לא חוגג את זה. זה לא אלבום זניח בתולדות המוזיקה,אתם יודעים. (למרות שאני, באופן אישי, מעדיף את Abbey road).
איתן, נראה לי שאתה טועה. 40 שנה כן, אבל האלבום יצא ביוני. אני זוכר את זה כי כמעט בכל סרט תיעודי על מלחמת ששת הימים אומרים משפט כמו "בעוד בעולם רקדו לצלילי הסרג'נט פפר, בארץ נלחמו בכל החזיתות".
ו"חרמן על הזמן" הוא באמת טעות איומה. לא מאוחר מדי לשנות, ואותם מפיצים כבר שינו השנה שם של סרט. "תן גז" נקרא בהתחלה "תעצרו את החיים, עוד לא עשינו מספיק" (וגם "שימו גז").
אז תעצרו את המפיצים, אני לא רוצה להביך את עצמי בקופה.
עזבו שטויות- בואו נחזור לדבר על קולנוע
הטריילר לחדש של מישל גונדרי
http://youtube.com/watch?v=ExRplxd6zXc
לא קשור, אבל מה קורה עם שני ההמשכונים לסופרמן חוזר? מישהו יודע?
ואם כבר אופן שיווק ויח"צ לסרט. עיתונאים ואנשי תקשורת קבלו היום את תיק העתונות של "הדייט שתקע אותי", בו חולצה, משקפיים מוזרות וקונדום בטעם תות. קונדום דומה חולק גם לפני "בתול בן 40", אבל השאלה היא עד כמה בטוח להשתמש בקונדום שמגיע בתור מסע יחסי ציבור לסרט על הריון לא מתוכנן?
אני נשאר עם דורקס.
לאיתן: לפני חודשים, כשמלאו 40 שנה לסרג'נט פפר היו על זה די הרבה כתבות.
אז מה, רוה, רואים אותך באוניברסיטה בסמסטר הבא?
רוה לסטיבי: אכן.
בנושא 'אבק כוכבים': נתקלתי כמה פעמים באיזכור ל'נסיכה הקסומה' (הידוע גם כ'הסרט שרודף אחריי בחצי שנה האחרונה') בביקורות, לטובה וגם לרעה. נראה לי שזו נקודה לזכותו בכל מקרה…
nrg חושף הבוקר שדיוויד לינץ' יגיע ב-14 באוקטובר לסדרת הרצאות ומדיטציות בשלושת הערים הגדולות. אומרים שזו יוזמה של פנינה בלייר. ממממ….
אני בשוק! אתה הולך ללמד באוניברסיטה שנה הבאה? האם אתה תגאל את החוג מביזיון ומוות קליני? אנא ספק פרטים – מה תלמד, איפה ומתי. אבוא כסטודנט חופשי ואביא את אילן אבישר איתי
יהיה קצת קשה להביא את אילן אבישר. אבל אתה יכול לנסות 🙂
המה, איפה ומתי רשומים בידיעון החוג שהופץ לכל עבר ביום ראשון.
גם אני. לאוניברסיטה זאתאומרת.
הא, קריאה מודרכת בתסריטים. התחלה יפה, אבל עדיין לא מספק. אני רוצה לשמוע אותך מעביר שיעורים על הקולנוע של שנות השמונים, התשעים והאלפיים (החוג קפא ב"עד כלות הנשימה", כידוע לך)
סטיבי, השם שלך מלנקק לנגן המנגן את "הייקו בלוז" המעולה של דויד פרץ. מה הקשר שלך אליו?
דן ועופר: נכון. אתם צודקים. טעות שלי. (זה ילמד אותי לא לשלוח תגובות כשאני עיף).
קראו לי אונגר, אבל לא מצאתי את הקורס בידיעון
לגבי המשפט הקטן "נהפכתי מיינסטרים", אל תחמיא לעצמך יאיר. אתה אתה אכן אחד המבקרים המבריקים והמעניינים שיש בארצנו הקטנה, שכותב את רוב ביקורתיו בלי התנשאות אישית והתרכזות בסרט או מוזיקה מדוברת, הרפרנס שלך רחב ומרשים ואתה בהחלט לא עוד סטודנט קולנוע מיוסר שמוציא את עצביו באתר נידח באינטרנט על סרטים שרוב הזמן הוא מערב בתוך זה איך יצא לו לזיין מישהי בפיק אפ בר. אתה מבקר קולנוע אקדמאי.
אבל – עדיין מתחת לחתרנות ביקורותייך לרוב מסתמן יישור קו עם האח הגדול, לא ברור אם מדובר ברצון להכרה מימסדית רחבה, שלה את זוכה כבר ANYWAY או ניסיון לא לפגוע באף אחד, אבל כן לנסות להגיד משהו.
קצת יותר מדי על "נהייתי מיינסטרים", אבל לעצם העניין רוב רובנו, אתה וקוראייך ואני בהם שוחים בביצת הבורגניות שבה שוליים ומיינסטרים כבר מזמן איבדו גבול..
אה ואכן LCD SOUND OF SILVER חביב, אך מבחינתי ממצה את עצמו אחרי מספר שמיעות לא גבוהה, בייחוד מעצבן watch the tapes.. בשלב מסויים בא לי לקחת אלה לרדת לאולפן ההקלטות הביתי המגניב שלהם ולרסק את המגברים הישנים והמגניבים שלהם שהם אומרים לכולם שהם קנו מרוברט וייט. למרות שבטח שכל מה שיש שם זה איי בוקס וכוסות קפה..
ובפינת האנקדוטה האיזוטרית: הקריין של הטריילר של הנסיכה הקסומה שמופיע באתר של אן תומפסון הוא ג'ורג' קרלין האגדי.
מה הקשר שלי לדויד או לאלבום שהוא הוציא סוף-סוף-סוף?
יותר מדי אורי בבלוג אחד. מה נעשה? לא בא לי למצוא כינוי.
בקשר לשם העברי "הדייט שתקע אותי":
הייתי רוצה להצטרף לקריאה שעלתה כאן, ולהפציר בצופי הקולנוע להתגבר על הרגשות שמעורר העיברות. הסרט הזה פשוט טוב מדי מכדי להחמיצו בגלל סיבה שכזו.
פתרונות אפשריים:
1. באופן אישי, הענקתי לו את השם העברי המקוצר "הדייט ש" או "הדייט ש…". חוסך את המבוכה, ומוכרי הכרטיסים עדיין יבינו במה מדובר.
2. אפשר להמשיך להשתמש בשם המקורי, ולהסתכן באי הבנה מצד אותם מוכרים.
3. להזמין כרטיסים באינטרנט. בכנות, אינני זוכר מתי בפעם האחרונה הייתה לי אינטרקציה עם שירות אנושי, בבואי לרכוש ולאסוף את כרטיסי הקולנוע שלי…
רוה לאורון: ואם המחשב יפול באמצע ההזמנה תמיד תוכל לספר על המחשב שתקע אותי.