גם "בופור" נקנה להפצה באמריקה
"אינדי-ווייר" דיווח הלילה: חברת קינו רכשה את זכויות ההפצה בארצות הברית של "בופור". הסרט מתוכנן לצאת בתחילת 2008, תחילה בניו יורק, לוס אנג'לס ובוסטון, ערים נוספות יוספו בהמשך.
"בופור" הוא הסרט השלישי מבין חמשת הסרטים המועמדים לפרס הסרט הטוב ביותר בפרסי אופיר שנקנה להפצה אמריקאית. "ביקור התזמורת" יופץ גם הוא בתחילת 2008 על ידי סוני קלאסיקס (שהפיצה באמריקה גם את "כנפיים שבורות") ו"מדוזות" יופץ בנובמבר על ידי חברת צייטגייסט.
========
בטח כבר קראתם: דיוויד לינץ' יגיע ארצה באוקטובר וייפגש עם סטודנטים לקולנוע, יוצרים וקהל. לינץ' מן הסתם יישמח לדבר על סרטיו, אבל הוא בעיקר מסתובב כעת בעולם כדי לקדם את המדיטציה הטרנסנדנטלית, ואת אופני היישום שלה בחינוך וביצירה.
ואם כבר לינץ': הנה ראיון מעט תמוה איתו שנערך השבוע לרגל יציאת "אינלנד אמפייר" בדי.וי.די, בו הוא מתפעל – בין השאר – מיופים של ברווזים. הראיון הזה הצית את סקרנותם של אנשי "ניו יורק מגזין" שהלכו ופישפשו בארכיון הראיונות של לינץ' ומצאו שחיבתו ל"טקסטורות של חיות מחמד" איננה חדשה: הנה ראיון עם לינץ' מ-1980, לרגל יציאת "איש הפיל", בו מספר לינץ' על חתול מת שהוא קיבל מווטרינר, כדי שהוא יוכל לנתח אותו ולשמור את אבריו בבקבוק. למה? כדי לבחון את הטקסטורות שלו. אני רק עוזר לכם להכין שאלות לקראת המפגש שלכם איתו באוקטובר.
ולינץ' אחרון (ויה MCN): כך נראה תשדיר השירות אותו ביים לעיריית ניו יורק כדי לשכנע (או להבהיל) את התושבים לשמור על עירם נקייה. אני קורא לו "איש הפיל פיסת נייר".
אני חושב שהפרסומת הזו ("איש הפיל פיסת נייר" – אחלה יציאה, יאיר!) מסכמת את כל הסיבות בגללן אני לא סובל את לינץ' וחושב שהוא איפשהו בין דביל לשרלטן. והיא אפילו עושה את זה בזמן כה קצר, שאני מוכרח להודות על עצם קיומה.
העניין העיקרי הוא שהיא נותנת נוק-אאוט מוחץ לכל מי שטוען שלינץ' יודע מה הוא עושה, ושהסגנון הביזארי שלו הוא יותר מאשר סתם גחמה, אלא בא לשרת מטרה ברורה. שיש התאמה בין צורה לתוכן. שיש משמעות ורעיון מאחורי הדברים.
במקרה הזה, שכרו אותו להעביר מסר פשוט ונקי, תרתי משמע. אבל מה שמעביר את המסר זה לא לינץ', ולא הטכניקות הקולנועיות שלו, אלא הכתובית בסוף, שמן הסתם הוצנחה ע"י קופירייטר.
מה לינץ' עצמו מעביר? אנשים מלכלכים את העיר, בלי שום סדר או הגיון שיעזרו לנו לגבש את זה לכדי סיפור עם משמעות, עכברוש אחד, ובעיקר הרגשה של סרט אימה, של יקום זר על כוכב אחר, של משהו מיושן, של בי מוביז, של קריקטורה גרוטסקית. איך כל הדברים האלה אמורים להשפיע על תושבי ניו יורק (וזו עוד העיר שתושביה ידועים בציניות שלהם) שלא ללכלך – ללינץ' הפתרונים. אצלי היא בעיקר העלתה הבעה שבין גיחוך לתמיהה. צריך להיות מאוד תמים כדי להאמין שזה ישפיע על מישהו. צריך להיות מאוד טיפש כדי לחשוב שזה מעביר מסר ברור ומדוייק.
יש לך משהו נגד ברווזים?
כאילו חסר שחקנים בארץ, אושרי כהן ואיתי טיראן מ"בופור" [הידועים גם כ"משתמטים"] ישחקו גם בסרט על מלחמת לבנון הראשונה "לבנון". גם מיכאל מושונוב בסרט ולדעתי זה הסרט הרביעי[!] אליו הצטלם השנה. אחד מהם הוא "איים אבודים" גם שם הוא משחק לצד כהן. והוא גם התמודד על תפקיד ב"ערבים רוקדים" אותו קיבל בסוף…. איתי טיראן.
שמעתי גם שאוהד קנולר הבריז משמירות, מנשה נוי שכב על האלונקה כל המסע כומתה וששון גבאי רק ברח מהרס"ר כל השירות. והסוציומטים האלה עכשיו משחקים לי חיילים לתפארת. אני לא מבין מה העניין, טלפון אחד לאליעזר שטרן ותעודות השחרור וההערכה של שחקני ישראל יתויקו אצל המלהקים. עדיפות תינתן לחניכים מצטיינים.
דן, אני רחוק מלהיות אוהד של לינץ' אבל נראה לי שנסחפת לגמרי. הסרטון של לינץ' מוותר על מסר ברור (מלבד בסוף), כדי להעביר אווירה. הקישור בין לכלוך לעכברושים הוא ברור, והמניפולציה הרגשית יכולה לעבוד גם על אנשים ציניים. זה לא תשדיר מושלם, כמובן: הוא היסטרי, פשטני, מוגזם, ובאופן כללי מזכיר תעמולה של משטרים חשוכים. אבל להגיד שלינץ' לא יודע מה הוא עושה? בחייך. תצטרך חבלים חזקים יותר כדי לתלות עליהם את התאוריה הזו.
האמת, חשבתי שזה תשדיר נגד יהודים.
לשלושת הסרטים האלה מגיעה הפצה באמריקה. בהתחשב בזה שמהסרטים של השנה שעברה (אביבה, אדמה משוגעת והאחרים)אף סרט לא הופץ מסחרית באמריקה, זאת רק עוד אינדיקציה כמה השנה הזאת מוצלחת באופן יוצא דופן.
מה זה אומר?
http://e.walla.co.il/?w=/214/1154328
רוה לסטיבי: כנראה שכל עורכי האתר בחופשה, או נטשו עם רותם דנון. תכף פוסט בו אני חוטף ת'ג'ננה על וואלה.
התרגשתם איתם כאשר עזבו את הבופור?
בקיץ הבא.
אושרי כהן.
איתי טיראן.
איתי תורג'מן.
רק בקולנוע, תוכלו לראות אותם שוב על מדים.
סיפור אישי, שהוא ממש לא עניינה של מדינה שלמה, משועממת וחטטנית.
"המשתמטים".
(פסקול מאת משתתפי "כוכב נולד 5")
תדמיינו שזו הקריינות לטריילר הפיקטיבי שלי…
ותודה ליובל. חסכתי לי תגובה זועמת, והכנסת אותי למצב ציני שהוא חביב עליי הרבה יותר.
שוב מצאתי עצמי קורא ארבעה פוסטים + תגובות ברצף, אז אני רוצה להתנצל – בפני איתן שעדיין אוחז בלשוני, ובפני כל מי שהעלה מחדש את הדיון על אברהמס, מבלי שאצעק חמס.
ולסיום:
ברווזים? חשבתי שלינץ' חובב ארנבים.
בהצלחה לבופור ולשתי הצלעות האחרות במשולש ההפצה האמריקאי! אחלה בשורה!
חשוב לזכור שכל הישג כזה הוא לא רק הצלחה פרטית ליוצרי הסרטים הנ"ל אלא גם עוד קפיצת מדרגה בדרך לאפשרות (האולי קלושה אבל בכל זאת… תנו להיות אופטימי)שהקולנוע הישראלי יתחיל לפרוח כלכלית ויזדקק פחות ופחות לכסף הציבורי. כך לבמאים תהיה אולי אפשרות לגייס כספים יותר בקלות, ע"י משקיעים פרטיים, ממש כמו בשנות השבעים העליזות, ויכולת לדעת שאת ההפסדים בארץ תכסה בקלות ההפצה בחו"ל.
היי אורון,
אני מניח שיש לך הרבה דברים לעשות (כבר יש לך קורת גג ?). אני לא כועס. אפילו עלתה בדמיוני תמונה משעשעת שבה אתה מדבר בעודי אוחז בלשונך. או לפחות מנסה לדבר…
טוב, תגיד: בשבוע הבא מגיע "הבוס הגדול". ראית ? אהבת ? שנאת ? (זהירות: אני מאוד אוהב את פון טרייר. למה יש לי הרגשה שאני אהיה היחיד שאוהב את הסרט הזה ?)
וואו… "הדייט ש…" הוא סרט מדהים. הייתי מוכן לכמה שהסרט קרע אותי מצחוק ואפילו ציפיתי לכך אבל מידת העוצמה הרגשית שלו פשוט תפסה אותי לגמרי בהפתעה. בדיוק בשביל סרטים כאלה אני הולך לקולנוע וזו הסיבה שאני אוהב קולנוע מלכתחילה, כי פעם בהרבה מאד סרטים מגיע הסרט האחד ההוא שבאמת סוחף אותך פנימה ומעניק לך את החוויה הזו שאף ספר, הצגה או יצירה מוסיקלית לא יכולים להעניק.
היי איתן,
מותר כבר לדבר על החדש פון טרייר, נכון? הוא עולה היום כמדומני. אז אני שמח לבשר לך שאם אתה מחבב את לארס פון-נודניק, תחבב גם את "הבוס הגדול". מדובר בניסוי יותר מאשר בסרט. מכיר את מאגרי הסבלנות העצומים שנדרשים כדי לצלוח את סרטיו? תכפיל את מנת העצבים הרגילה שלך. ה-Automavision מחרפן לצפייה.
כמובן שמזוכיסט שכמוני נהנה כמעט לאורך כל הדרך, צחק קלות (הרי מדובר ב"קומדיה"), ואהב, כרגיל אצל הנודניק, את הסיום. בעיניי זה היה "המשרד" של "האידיוטים".
כך שאם תאהב את הסרט, אתה לא בדיוק לבד.
ובגלל שהתעניינת- אז כן יש לי קורת גג…שתהיה שלי החל מה-1.9 . בינתיים אני עוד נע ונד, מה שמסביר את השינויים בתדירות הביקורים שלי בבלוג.
אה, ויאיר- פעמיים LOL על משחקי המילים שלך. ובגלל שהתלוננת על מחסור בגרסה מקוונת של "העיר", הניק-לינק שלי מוביל לראיון עם ערן קולירין. וזה אל ראיון עם יוסף סידר
http://www.mouse.co.il/CM.articles_item,636,209,14029,.aspx