12 ספטמבר 2007 | 10:15 ~ 15 תגובות | תגובות פייסבוק

אמנות הפיתוי

אם מישהו כאן נתקע ללא מתנה לראש השנה, הנה רעיון מקורי מאת צוות “סאטרדיי נייט לייב”: Dick in a Box

.
.
.
.
ואז, אחרי שהמתנה נפתחה, אפשר לעבור לעסקים.
הנה הצמד הקומיזיקלי, “Flight of the Conchords” עם גרסה שלהם לשירי הפיתוי של בארי ווייט:

.
.
.
.

שנה טובה.

רוצים לאחל שנה טובה האחד לשני? רוצים לאחל שנה טובה לבמאי, שחקן או סרט? רוצים לאחל לעצמכם משאלה קולנועית שתתגשם בתשס”ח? התגובות פתוחות לברכותיכם ומשאלותיכם. ומחר, כאן, המצעד הישראלי השנתי.

נושאים: קטעי וידיאו

15 תגובות ל - “אמנות הפיתוי”

  1. איתן 12 ספטמבר 2007 ב - 11:14 קישור ישיר

    1.שנהטובהשנהטובהשנהטובהשנהטובהוגו’…
    2.מתנה ראשונה קצת סרת טעם (וגם לא הכי מקורית. כבר ראיתי בדיחות דומות), אבל המתנה השניה מאוד משעשעת ועושה חשק לעוד.
    3. “גלריה” סוף שנה מרכז היום את ההבטחות לשנה הבאה במספר תחומים, ביניהם קולנוע. אני עם יאיר בהנחה שבשנה הבאה נחווה ירידה מסוימת בקולנוע הישראלי (מהיבול הצפוי רק “הבודדים” של רנן שור מעקצץ לי), אבל מהסרטים שעומדים להצטלם, ויהיו מוכנים כנראה בשנה שלאחר מכן מסקרנים הדר פרידליך, שאמנם לא ראיתי את סרטיה הקצרים, אבל שמה מזמזם כבר כמה שנים כהבטחה גדולה, והחדש של דני לרנר (“ימים קפואים”), שתשובתו בכתבה לשאלה על מה הסרט היא: “על שתי בחורות והרבה אקדחים”.

    רוה לאיתן: המתנה סרת הטעם זכתה בשבת בפרס האמי (בסיבוב החלוקה הראשון, זה שאין בו כוכבים, רק טכנאים ושחקני משנה) בתור השיר הטוב ביותר של השנה.

  2. יוסי 12 ספטמבר 2007 ב - 13:13 קישור ישיר

    בהמשך להתנבאות לגבי עתיד הקולנוע הישראלי מהפוסט הקודם (או זה שלפניו),
    אני דווקא חושב שתור הזהב רק מתחיל, והוא יצבור לדעתי תאוצה דווקא מכיוון ההפקות העצמאיות. יותר ויותר ציוד HDV זול וכניסת מקרני היי דפינישן לאולמות, יוזילו משמעותית את את עלות הפקת הסרטים.
    האם זה אומר שנזכה לראות 40 פיצ’רים בשנה במקום 20? מחשבה יותר מעניינת היא מה זה יגרום לקרנות? האם זה יוריד בהרבה מקרנם וכוחם של הנפוחים האלו, ויגרום לכך שהיוצרים יראו בהם אופציה אפשרית אך לא הכרחית למימון סירטם הבא? האם זה אומר שחופש הביטוי ירוויח מאוד מזה? (להזכירכם את מיקרה אייל סיוון).
    יהיה מעניין…

    רוה ליוסי: נבואה מעולה, אבל לא נראה לי שהיא רלוונטית לשנה-שנתיים הקרובות. הרי ציוד HDV כבר קיים, ויותר ויותר הפקות עצמאיות צצות (מ”ימים קפואים” ועד “זרים”) אבל כל עוד אין ציוד הקרנה בהיי-דפינישן בארץ עדיין צריך להמיר הכל לפילם, וזה עדיין מחיר יקר. מה גם שעלות ציוד ההקרנה ב-HD כרגע כה יקר שהראשונים שירכשו אותו הם אלה שממילא אוחזים במונופול המסכים בארץ, כך שאולי יהיה זול להפיק את הסרט, אבל ישדדו לך את המכנסיים כדי להציג אצלם את הסרט. התחזית שלך מצוינת לעוד 5-10 שנים, כשכל אולמות הסינמטקים, למשל, יצוידו במקרני היי-דפינישן ומחיר המקרנים יתחיל לרדת כדי לייצר אולמות הקרנה אלטרנטיביים באיכות מעולה (להבדיל מהאיכות המחתרתית/ביתית שכרגע מצויה במיני פאבים תת קרקעיים המציגים סרטים בדחי.וי.די, מתוך הפגנת אהבת קולנוע, אך חוסר איכפתיות לענייני איכות הקרנה וצליל), ולא אמצעי הפקה. היא תהיה רלוונטית לדור הבא. זה שמתחיל השנה את לימודי הקולנוע שלו.

  3. ברווז גומי 12 ספטמבר 2007 ב - 15:18 קישור ישיר

    ל“Flight of the Conchords” יש סיטקום מיוזיקלי (כלומר עם שירים כחלק מהעלילה) חדש, שממה שדגמתי ממנו הוא חביב להפליא.
    חוץ מזה, היום במעריב מופיע ראיון עם איציק קול המנוח. הראיון נערך מתוך שיחה שערך עמו רועי רוזנטל כחלק מעבודת תזה על השנים הראשונות של הקולנוע הישראלי. אמנם מעניין לקרוא (שוב) על הרכילויות מאחורי הקלעים של סרטי אורי זוהר, אבל יש לי הרגשה שגירסת העיתונאי המלאה הייתה יכולה להיות מעניינת הרבה יותר.
    http://www.nrg.co.il/online/4/ART1/634/849.html

    שנה טובה לכולם, ותפסיקו לשלוח SMSים.

  4. ליאור 12 ספטמבר 2007 ב - 16:46 קישור ישיר

    אוף טופיק מטורף:

    טורונטו היום ה-6.

    שאלה מהקהל:
    We herad about the clashing regarding the cut of the film, can you comment on that?
    ג’ולי טיימור:
    Yes. That’s my cut.

    הקהל פורץ בתשואות.

    Across The Universe

    היה טיפה מוזר לראות את אוון רייצ’ל ווד בתפקיד כה שונה ימים ספורים לאחר הופעתה המרשימה ב-In Bloom. בכלל, נראה שווד היא מלכת הפסטיבל. יש לה עוד שני סרטים כאן חוץ מהשניים שראיתי (אחד מהם סרט אנימציה).
    ווד היא לוסי (הו!) נערה אמריקאית תמימה מהפרברים, שפוגשת בג’וד (הו בריבוע!) בחור לא תמים מליברפול, וסיפור האהבה ביניהם נפרש בניו יורק של סוף שנות ה-60 על רקע מלחמת וייטנאם והמהומות הבין-גזעיות, כמו גם תרבות ההיפים של אותה תקופה, עם טריפים כיד הדמיון הטובה על מיס טיימור.
    אה, כן, ויש בקושי 30 דקות דיאלוג בסרט שאורכו כ-130דקות. כל השאר?
    ביטלז, כמובן.

    גולש בימד”ב גנב לי את שורת התמצות המושלמת: מה היה קורה לו ל”שיער” ו”מולן רוז'” היה נולד תינוק? זו ההגדרה הכי קולעת בה ניתן לתאר את הסרט הזה.
    האמירה הפוליטית של “שיער” יחד עם הווייב המוזיקלי של “מולן רוז'”, כלומר, דמויות שרות גרסאות כיסוי לשירים מוכרים. הסרט סוחף ומהנה בצורה בלתי רגילה. אם אהבתם את מולן רוז’, אני די בטוח שתאהבו גם את זה. באז לורמן, כמו טיימור, בא מהתאטרון, והסרטים שלהם חולקים רגישויות דומות.
    רקס ריד, המבקר הידוע, פלט איזה שטות בזמנו על כך שאסור לתת לטיימור לביים קולנוע כי כל מה שהיא יודעת זה תאטרון.
    לטיימור יש את אחד הסגנונות הוויזואליים הייחודיים והמרהיבים שראיתי אצל במאי כלשהו. מי שראה את “טיטוס” לא ישכח חלק מהאימג’ים שם. היא לוקחת אפקטים תאטרליים כגון תאורה דרמטית ותפאורות מתחלפות ומשלבת אותם בסרטיה בצורה יצירתית ונפלאה.
    (שלא לדבר על זה שהיא אמרה ב-Q&A שהיא נזהרה מאוד לא לעשות את הסרט יותר מדי תאטרלי).
    לרוב הדמויות בסרט יש שמות משירי הביטלז, והדבר הכי מגניב הוא שמקבלים תחושה שהסרט מתרחש ביקום של הביטלז, כאילו הסיפורים והדמויות כולם קיבלו השראה מהשירים, מה שכמובן קרה. העלילה נתפרה לפי השירים ולא להפך. זו אחת המחוות הכי מופלאות שנעשו אי פעם להרכב מוזיקלי כלשהו. אני אומר, למה לעצור כאן? מה עם סרט מלא בשירים של הקיור? או הפט שופ בויז? או דוראן דוראן? קדימה!

    כמובן שהביטלז הם גם כמוסת זמן, והסרט מעביר זאת היטב. שירי האהבה המתקתקים מפנים את מקומם בשלב מסוים לשירים היותר רוקיסטיים ולאלה שנכתבו בהשפעת חומרים כלשהם. קו הזמן של התפתחות ארבעת המופלאים באמצעות סיפור. מגניב ביותר.
    השחקנים לא מוכרים, אבל עושים עבודה מצוינת (ויש כמה הופעות אורח מגניבות שלא אחשוף כאן), השירים עצמם נשמעים מעולה (ולא פלא, הם הופקו ע”י אליוט גולדנת’ל).

    אחרי היירספריי שמאוד אהבתי בא הסרט הזה… שני מיוזיקלס משובחים בשנה אחת. הוליווד חוזרת לשיר.

    הפסטיבל מתקרב לסיומו ואני מקווה להספיק לראות לפחות עוד סרט אחד, אבל גם אם לא, אני מרגיש מסופק ביותר. ראיתי רק שלושה בינתיים, אבל כולם היו מצוינים.

    שתהיה שנה טובה לכולם!

  5. זה לא השם שלי 12 ספטמבר 2007 ב - 17:13 קישור ישיר

    הקולנוע הישראלי פורח. וזה ממש לא משנה האפ-אנד-דאונס של שנה זו או אחרת. שנים זו חלוקה מהנה – אבל שרירותית ומבלבלת. הרבה יותר חכם להסתכל על המקבץ של השנים האחרונות, ולקחת את כניסתו לתוקף של חוק הקולנוע כנקודת ציון, ולהבין מה שברור כל כך – יש פה אחלה קולנוע.
    עכשיו הגיע הזמן ןנרחיב את היופי הזה לאומנות ולמוסיקה ולספרות ואפילו (טפו!) לתאטרון.
    ולמבזק:
    שמועה 1: התסריט האחרון של דני לרנר גרוע ברמות שקשה להאמין. סטריאוטיפי רדוד ומה-זה-לא מצחיק. יולי אוגוסט בדרך לפלופ מביך?
    שמועה 2: התסריט של ערן מרב מבריק. הוא הולך להיות הדבר הבא. נורמה חוזרים לעלות על הסוס?
    עדות ראיה 1: הסרטים של הדר פ’ משעממים.

    שתהיה שנה טובה ומתוקה ומלאת אקשן.
    זכרו: הדבר שאתם לא מצפים לו הוא זה שיגרום שיוריד לכם את הראש. במובן הטוב של המילה.
    חג שמח!

  6. דבורית 12 ספטמבר 2007 ב - 18:20 קישור ישיר

    שנה טובה יאיר, מי ייתן ויפרחו שדות סינמסקופ ויירכשו על ידי ענק היי טק, ויזנק מספר היוניקס מדי שבוע בשבוע.

    הלוואי והבלוג יישאר נקי מדמויות ליליות הזויות.

    והעיקר – רק סרטים טובים (למרות שאתה אוהב מאוד גם את הגרועים.

  7. גבי 12 ספטמבר 2007 ב - 19:01 קישור ישיר

    שמעתי שהתסריט של הסרט החדש של שבי גביזון מבריק.

  8. האחד 12 ספטמבר 2007 ב - 19:03 קישור ישיר

    אני שמעתי שהתסריט של ‘לבנון’ מבריק.

  9. נור 12 ספטמבר 2007 ב - 19:40 קישור ישיר

    את הטריילרים הגאוניים של BEE MOVIE כבר ראיתם?
    http://www.apple.com/trailers/dreamworks/beemovie/trailer/

  10. דרורית 12 ספטמבר 2007 ב - 22:59 קישור ישיר

    שנה טובה יאיר!
    אני הייתי רוצה השנה לראות סרט ממש, אבל ממש טוב של שפילברג. כזה שאת יוצאת ממנו מאושרת לגמרי, כמו מהקלסיקות שלו. הלוואי.
    בארץ הייתי רוצה הרבה סרטים טובים, וכמו שכתבתי פה כבר פעם את דרור קרן בתפקיד הראשי, לפחות פעם אחת בסרט טוב כמובן.
    שנה טובה, מלאת פוסטים מצויינים, וסתם, בגלל שראש השנה הוא מין חג משפחתי כזה, וכי אני לא יכולה בלי איזכור לשנות השמונים העליצות.
    http://www.youtube.com/watch?v=TvcUcsYjoMU

  11. ליאור 12 ספטמבר 2007 ב - 23:02 קישור ישיר

    אני לא יכול להתאפק.

    דרורית, לפני כך וכך זמן שלחתי לדרור קרן תסריט שלי שחשבתי שהתפקיד הראשי מושלם בשבילו.

    מעולם לט קיבלתי תשובה. או שהוא מצא את זה ממש גרוע, או שהוא לא קרא.

  12. דרורית 12 ספטמבר 2007 ב - 23:40 קישור ישיר

    ליאור, מעניין…
    אם תשאיר איפושהו מייל אמייל לך משהו בנושא.
    שוב, שנה טובה.

  13. אורון 13 ספטמבר 2007 ב - 13:19 קישור ישיר

    שנה טובה לכולם, מלאה בסרטים מעולים.
    ולמי שמחפש סיבות לציפייה, אזכיר שיוצאים השנה גם סרט חדש של כריסטופר נולאן, וגם סרט באטמן חדש.
    אה, והם אותו סרט! 🙂

  14. אורון 13 ספטמבר 2007 ב - 13:21 קישור ישיר

    ניק-לינק: מתנה משלי


השאירו תגובה