שני אנשים שהלכו לעולמם בימים האחרונים:

– אדולפס מקאס, בן 85. מקאס היה אחד מחלוצי הקולנוע האמריקאי העצמאי/אלטרנטיבי/אוונגרדי, והוא זכור בעיקר בזכות סרט אחד שלו: "הללויה הגבעות" מ-1963. בקונטקסט המקומי ל"הללויה הגבעות" יש חשיבות בלתי מבוטלת: האגדה מספרת שבעקבות צפייה בסרט הזה החליט אורי זוהר לעשות את "חור בלבנה", סרט שרוח השטות האוונגרדית שורה גם עליו. באופן אישי, אני תמיד הרגשתי שההומור של "חור בלבנה" מושפע יותר מ"The Running, Jumping, Standing Still Film" של ריצ'רד לסטר, אבל הפולקלור הארצישראלי נותן את הקרדיט לסרטו של מקאס.

מקאס היגר לאמריקה עם אחיו הבכור, ג'ונאס, מליטא ב-1949. השניים יסדו את כתב העת "פילם קאלצ'ר". ג'ונאס (יבדל"א) הקים את ה"אנתולוג'י פילם ארקייבס" בשדרה השנייה במנהטן, ארכיון ואולם הקרנות (הממוקם בתחנת כיבוי אש ישנה) שאחראי לשימור ולהקרנת הקולנוע האוונגרדי האמריקאי, והיה בית ליוצרים כמו אדולפס ומאיה דרן.

הנה קטע מ"הללויה הגבעות":

– קלים קמנקו, בן 48. צר עולמי כערוץ לוגי. החיים שלי נראים ככה: אני יושב וכותב ועובד וסביבי הבנות רואות טלוויזיה. ואם אני לא יושב וכותב, אני רואה סרט. וכך קרה שבשנים האחרונות לא ראיתי אף הצגה של תיאטרון גשר, אבל נדמה לי שראיתי (בחצי עין) את כל הפרקים של "המובילים". לכן הצטערתי לקרוא ששחקן תיאטרון גשר קלים קמנקו, שגילם ב"המובילים" את ואלרי ושיעשע אותי כהוגן שם בכמה וכמה פרקים שראיתי, הלך לעולמו השבוע ממחלת הסרטן. "סינמסקופ" מוסר תנחומים למשפחתו וחבריו.

ציוץ