12 יוני 2011 | 13:49 ~ 10 תגובות | תגובות פייסבוק

מסכים

הפרויקט הזה הציף אותי תוגה: עשרת בתי הקולנוע הכי טובים באמריקה. מדובר בשני סוגים של בתי קולנוע: או כאלה שהם מבנים היסטוריים, משנות ה-20 וה-30, ששופצו ומציעים חוויית קולנוע שיש בה גם הדר היסטורי תרבותי וארכיטקטוני; או כאלה שמציגים רפרטואר מקורי וייחודי ויוצא דופן, מועדוני קולנוע עם עבודת אוצרות.

 

בארץ אין לא מזה ולא מזה, אה? מועדונים רפרטוארים, כמו האלאמו דראפטהאוס באוסטין או הקסטרו בסן פרנסיסקו, לא קיימים בארץ בכלל. כאן יש סינמטקים, והאג’נדה הקולנועית שלהם שונה לחלוטין.

 

ומה עם בתי קולנוע היסטוריים וייחודיים? אני יכול לחשוב באופן דחוק מאוד על חמישה בלבד.

 

 

1. גת, תל אביב

אחרון בתי הקולנוע בארץ שנבנה כאולם אחד ונותר כזה.

 

2. קולנוע רב חן דיזנגוף, תל אביב

קולנוע גת וקולנוע רב חן הם, אם אינני טועה, שני בתי הקולנוע העתיקים ביותר בארץ שעדיין פעילים. רב חן הוקם ב-1949. גת הוקם ב-1957. מבחינת שימור, ההתחדשות של קולנוע רב חן כל 30 שנה היא הדבר הכי טוב שקורה למי שאוהב בתי קולנוע ישנים (אבל לא אוהב איכות שהתיישנה).

 

2א’. קולנוע סמדר, ירושלים

(תוספת). ובכן, זהו הקולנוע הפעיל הכי עתיק בארץ: הוא נבנה ב-1928. תראו איזה הבדל בין הצריף הקטן הזה ובין היכלי הקולנוע העצומים מימיי הקולנוע האילם שעדיין פועלים באמריקה. במשך שנים עבורי סמדר היה קולנוע שבו אווירה גוברת על איכות – ואור חודר מבין חרכי הדלתות בהצגות יומיות. השנה הוא שודרג להקרנה דיגיטלית תלת מימדית. אבקר בו בעת פסטיבל ירושלים ויהיה מעניין לראות איך נראה חיבור טכנולוגי שמגשר על פני כמעט 90 שנות קולנוע.

3. קולנוע חן, רחובות

אחד משני בתי הקולנוע האחרונים בישראל שנמצאים בבעלות פרטית, ולא שייכים לרשת.

 

4. קולנוע כוכב, רמת השרון

בית הקולנוע הפרטי השני. ומוצג נדיר לקולנוע בעל מסך אחד שהוא עדיין בניין עצמאי. שנים לא הייתי שם, ואין לי מושג איך איכות הקרנה. מה שכן, למראה הסרטים שמוצגים שם אני לא יכול שלא לחשוב שלקולנוע הזה יש פוטנציאל עצום שלא בא לידי ניצול.

 

5. סינמטק ירושלים

אולי מבנה הקולנוע הכי יפה בארץ.

 

שכחתי משהו?

נושאים: בשוטף

10 תגובות ל - “מסכים”

  1. Vanerik 12 יוני 2011 ב - 14:23 קישור ישיר

    סמדר בירושלים

    ============

    רוה לואן-אריק: צודק. מוסיף.

  2. אנונימי 12 יוני 2011 ב - 14:28 קישור ישיר

    בכתבה “קיץ 2011-השודאון” רשמת שקונג פו פנדה 2 יהיה לסתם גיק ושלא יצליח כמו קודמו ושיהיה לו הרבה פחות כרטיסים מקודמו. וצדקת. הנתונים מסביב לעולם (ובמיוחד בארה”ב) מביכים יחסית לסרט הקודם בסדרה. בערך 100 מיליון בשבועיים. נתון לא מרשים בכלל יחסית לסרט הקודם שהיה להצלחה מסחררת והיום הוא במקום החמישים ברשימת הסרטים המרוויחים ביותר. כנראה שהתלת-מימד כבר לא עובד. כל אולפן צריך לחשוב פעמיים לפני שהוא מוציא סרט בתלת-מימד. אני רוצה לדעת מה דעתך בנושא.

    ==============

    רוה לאנונימי: תלת מימד אף פעם לא יעבוד כשהסרט לא טוב, אבל הוא יעבוד נהדר (מבחינה כלכלית אני מתכוון) כשהסרט מצוין. ע”ע “צעצוע של סיפור 3″. אנשים מוכנים לשלם המון כסף לראות סרט מצוין, ואפילו ליותר מצפייה אחת (ראה כמה צופים ב”הערת שוליים” באולמות ה-VIP ב-129 שקל לכרטיס, המון). אבל הם לא ישלמו אקסטרה על סרט שאומרים להם שהוא לא טוב, או שהם מריחים לבד שהוא לא מספיק טוב.

  3. רני 12 יוני 2011 ב - 15:45 קישור ישיר

    אכן, מאד חבל שאין בארץ בתי קולנוע רפרטואריים פרטיים נוסח אלה. חבל באותה מידה שארמונות הקולנוע המקומיים לא השתמרו. (קולנוע “תל-אביב” הענק היה בקלות יכול להפוך לאולם מפואר עם רפרטואר מבטיח).

    מעבר לכך, שמחתי לגלות שביקרתי בארבעה מתוך 12 בתי הקולנוע שברשימה: הדראפטהואס באוסטין, הניו בוורלי בלוס אנג’לס, הפילם פורום בניו יורק, והזיגפילד הניו יורקי שבו ביקרתי פעמיים: פעם ב 1979 (הייתי אז בן עשרה) כשראיתי בהקרנת 70מ”מ את “אפוקליפסה עכשיו” (עדיין אחת מההקרנות המשובחות שהייתי בהן מאז ומעולם) ופעם נוספת בתחילת העשור הנוכחי כשראיתי שם את “אקס מן” הראשון. אולי שווה פעם לצאת למסע באמריקה שתכליתו לבקר בכל בתי הקולנוע הללו שעדיין פעילים, משהו נוסח “מלכי הדרך” של וונדרס. בערך.

  4. איציק 12 יוני 2011 ב - 16:53 קישור ישיר

    חיפה ..?
    אחד בנו’ש ואחד במוריה .

  5. עומר 12 יוני 2011 ב - 21:06 קישור ישיר

    קולנוע סמדר בירושלים נמצא כבר זמן רב בסכנת סגירה ומתנהל מאבק על המשך קיומו. אני לא יודע מה החדשה האחרונה בנושא אבל אני מקווה שתהיה לו תקומה.

  6. סטיבי 12 יוני 2011 ב - 22:07 קישור ישיר

    אוף טופיק:
    http://www.guardian.co.uk/film/2011/jun/12/john-mackenzie-obituary

  7. קילרוי 13 יוני 2011 ב - 12:17 קישור ישיר

    כסטודנטים לקולנוע נכנסנו פעם להריסות אדיסון כדי לצלם איזה תרגיל. ולמרות ההריסות, האבק וטפטוף הגשם דרך החורים בתקרה, עדיין עמדנו נפעמים מול הפאר שניכר שהיה במקום הזה פעם.

  8. איזה פוסט מגניב.
    סמדר והסינמטק הם באמת שני בתי הקולנוע המגניבים ביותר, במיוחד הסינמטק והמיקום האלוהי שלו (תרתי משמע). מה שכן, הם חייבים לעשות משהו בקשר לכסאות הלא נוחים, ואולי לאמץ את סמדר ולהרשות להיכנס עם יין ובירה לאולם.

  9. תוספות ותיקונים:
    *בירושלים
    * “לאמץ את סמדר”- את שיטת סמדר. יין ובירה וכו’.

  10. אורן 1 יולי 2011 ב - 2:05 קישור ישיר

    צודק איציק
    יש את סינמה קפה עממי בחיפה
    http://www.notes.co.il/sharonraz/user/IMG_3007.JPG
    וסינמה קפה מוריה
    http://www.disappearing-architecture.co.il/images/sites/IMG_0568.JPG


השאירו תגובה