09 אוקטובר 2007 | 15:51 ~ 7 Comments | תגובות פייסבוק

ה-X המיתולוגי

מה קרה השבוע בקופות בארץ?

"צ'אק ולארי" פתח עם 23,000 כרטיסים בשלושה ימים.
"האמיצה" הגיע בתום עשרה ימים לכ-29,000 כרטיסים.
"אבק כוכבים" הגיע בעשרה ימים ל-26,000 כרטיסים.
"לירות כדי להרוג" מכר כבר 21,000 כרטיסים.
ו"סופרבאד", בתום שני סופי שבוע, מגרד בקושי את ה-20,000 כרטיסים אחרי שני סופי שבוע. קדימה אנשים, זה סרט מצחיק. רוצו.

בגזרת סרטי הפעולה: "שעת שיא 3" מתקרב ל-110,000 כרטיסים ו"זהות אבודה" נושק ל-120,000 אלף.

"ביקור התזמורת" סגר את חודש תשרי עם מכירות של 116,698 כרטיסים (נכון לשלשום).
19,744 מהם נמכרו בסוף השבוע האחרון (מה שממקם אותו במקום השני בטבלת שוברי הקופות המקומית אחרי "צ'אק ולארי").

========

ג'פרי וולס מפרסם את רשימת הסרטים שיוצגו בפסטיבל AFI בלוס אנג'לס ומוסיף את המשפט הבא:

The World Cinema section will show Cristian Mungiu's 4 Months, 3 Weeks and 2 Days and Eran Kolirin's The Band's Visit — two likely Oscar nominees for Best Foreign Language Film.

וואו. ככה נוצר באז.

===========

בשבוע שעבר, בזמן שהייתי בפסטיבל חיפה, לקחתי הפסקה מכל האיכות הפסטיבלית והצפנתי לקרית ביאליק לראות מקרוב את הגלובוס-מקס, המגה-פלקס החדש של ג.ג. השורה התחתונה: יס פלאנט הוא עדיין בית הקולנוע הכי טוב בארץ. בראש ובראשונה, שמא יקום מישהו מהנהלת ג.ג ויבאר לי למה אחרי השקעה כה עצומה בבניית מגה-פלקס כזה עדיין עושים הפסקה באמצע הסרט? זה הרי נלעג לגמרי. החומרה היא של שנות ה-2000, התוכנה עדיין מעודכנת ל-1950. נכנסנו לראות את "לירות כדי להרוג" באולם 16. אולם קטן, סביר, בהחלט מספק, אם כי סרט כזה היה יוצא נשכר ממסך גדול בהרבה וסאונד רועם יותר – ולא יכולתי שלא לחוש שיש כאן אקט מפלה: את "לירות", הסרט של פורום פילם שזה היה שבוע הבכורה שלו, משבצים באולם הקטן ואת הסרטים של ג.ג משבצים באולמות הגדולים? מעניין אם גם ביס פלאנט זה עובד ככה אבל הפוך.
הסרט היה מהנה מאוד, אבל לחרדתי ציפיתי ממנו להרבה יותר. הרבה-הרבה-הרבה יותר. נדמה שמייקל דיוויס הבמאי הוא אס ברעיונות, אבל הוא מעט חלש בביצוע. סצינה עם פוטנציאל עצום, כמו זו במחסן כלי הנשק בה קלייב אואון עושה מעין תיאטרון בובות עם רובים המופעלים על ידי חוטים, נותרה גימיק רעיונאי חביב שלא זכה לביצוע מלהיב. וככה עוד כמה סצינות. סצינת הצניחה היתה חביבה (שוורצנגר כבר עשה משהו דומה ב"אירייזר", לא?), והיו חסרים לי מרדפי מכוניות, ובכלל קצת מרדפים בין היריות.
אבל זה בבירור סרט פאלפי – שכבר שמו מרמז על כך שהוא פרודיה על ז'אנר שלם – שמשתדל להקדיש את מירב מאמציו להיות בלתי אמין. הוא הצליח. (ואגב, אין בו שום דבר טרנטינואי. לא בעלילה, לא בצילום, לא בעריכה, לא בדמויות. זה מין ריפ-אוף אחד גדול, וחביב למדי, של "Hard Boiled" של ג'ון וו).
ביציאה מהסרט הבחנו שאיש לא עומד בכניסות לאולמות עצמם, אלא רק בכניסה לקומפלקס עצמו. אמריקה! התחלנו להסתובב בין האולמות האחרים. באולם 5 הוקרן "מחסל פראי". האולם עצמו היה גדול ממספר 16 ונראה נעים יותר, אבל הסרט נראה לא מעניין. עברנו הלאה. האולם הגדול ביותר במתחם הוא מספר 7. בו הוצג "האמיצה". הו, זה אולם מעולה. מסך מאוד גדול, שורות רחבות שלא נקטעות באמצע על ידי מדרגות. והסרט, בו צפינו מחציו השני ואילך. הסוף שלו מצוין בעיני.
אם אנחנו כבר כאן, שילמנו 57 שקלים לכרטיס ונכנסנו ל-IMAX לראות את Deep Sea 3D. אין מה לומר, האיימקס תלת מימד הזה נראה נפלא, גם אם הסרט הוא סתם בהייה בדגים מרחבי העולם טורפים, מפצפצים ושולקים זה את זה. יהיה מעניין לראות בו סרט עלילתי שלם (וזה יקרה, אני מקווה, עם "בייוולף" של רוברט זמקיס). ככה זה 57 שקלים עבור 40 דקות, שזה משתלם למי שמעולם לא ראה סרט באיימקס ורוצה לראות הדגמה איך ייראה העתיד הקולנועי בטווח הקצר, אבל זה מיותר למי שכבר ראה אחד מהסרטים האלה – אם זה היה על הרים, דגים או דינוזאורים – בעבר. והכי משונה: למרות שהקומפלקס הזה קיים בסך הכל חודש כבר יש כתם מריחה מציק באמצע המסך, שנראה בבירור בסצינות הבהירות בסרט. עידכנתי את הסדרנים באולם, הם הבטיחו לעדכן את הבוסים שלהם.

===========

ובשעה שבישראל יש רק אולם איימקס תלת מימד אחד שמקרין סרטי עלילה, באנגליה כבר נערכים לעתיד ביתר מרץ. חברת cineworld, המפעילה בתי קולנוע ברחבי בריטניה, מציידת בימים אלה 30 אולמות שיהיו כשירים להקרנה דיגיטלית תלת מימדית עד 16 בנובמבר, אז ייצא בעולם "בייוולף". החברה שתתקין את ציוד הקרנת התלת מימד היא Real D. ובישראל? מי תהיה החברה הראשונה שתצא עם פרסום שהיא מתקינה הקרנה דיגיטלית תלת מימדית באולמותיה?
===========

וואלה תרבות יודעים לספר על הסרט הבא של דובר קוסאשווילי, ואפילו מה תקצירו. רק דבר אחד נשמט להם: איך קוראים לו? הסרט, שככל שאני יודע הוא אחד משלושה פרויקטים שקוסאשווילי מתלבט ביניהם, הוא עיבוד ל"התגנבות יחידים" של יהושע קנז. קראתי גרסה מוקדמת של התסריט ב-2002. הדראפו ההוא היה לא טוב. מבולגן. אני מניח (ומקווה) שהוא שוכתב ושופץ מאז.

========

טיסת ה-X-Wing

הקורא עידו אקר שלח לי את הלינק הבא לווידיאו ש"רק מעריצי מלחמת הכוכבים יידעו להעריך". צודק. איש אחד בשם אנדי וורנר, יחד עם בנו וכמה חברים, בנו דגם של ה-X-Wing Fighter, כלי הטיס המועדף על המורדים, ושיגרו אותו על גבי רקטה שלשום במדבר בקליפורניה. הנה הווידיאו של השיגור והפיצוץ באוויר:

והנה דיווח של גיזמונדו מהאירוע.

7 Responses to “ה-X המיתולוגי”

  1. רותם 9 אוקטובר 2007 at 16:29 Permalink

    מאחר ושנים לא הייתי באמריקה, אני לא זוכר איך עובד המולטיפלקס שם, ויותר מזה, איך הוא משתלב עם האופי הישראלי? ז"א, אתה יכול בסוף הסרט להסתובב במתחם ולראות אחד נוסף? כי אם כן, למה יש לי הרגשה שהרוח הישראלית תנצל זאת בצורה לא חיובית (לפחות לא עבור בעל בית הקולנוע)
    כי לדוגמא כשהייתי באנגליה החודש, אז פרט לעובדה שיש הנחה לסטודנטים, פעם או פעמיים מתוך 5 ביקשו לראות תעודה שמעידה על כך, בוודאי תמוהה בעיניהם העובדה שמישהו ינסה להרוויח על חשבון נדיבותו של אחר, קונספט אנושי מוזר.

    ונ.ב.
    אני לא מעריץ "מלחמת הכוכבים", אבל אי אפשר שלא להתרשם ולהעריך את ההשקעה 🙂

  2. דרורית 9 אוקטובר 2007 at 16:48 Permalink

    אחרי שהדייט ש.. וכו' היה כזו הנאה, אני מחכה כבר להזדמנות הביביסיטר הבאה ללכת לסופרבאד.
    ואחרי שראיתי את הדייט ש… וגומר וכו' בגלובוס פאר (מלעשות, קרוב לבית) והסאונד בעשר הדקות האחרונות של הסרט היה מחפיר והרס בעצם את הסוף, נשבעתי שמעכשיו רק יס פלאנט. אממה? יומיים אחרי, עם הילדים בsurf's up, יס פלאנט, עשר דקות אחרונות, הסאונד צונח פתאומית. קללה אישית? ולגבי באז לפני האוסקר, מחזיקה את כל אצבעותי לביקור התזמורת, אבל נזכרת בסרט הזניח משהו הזה משנה שעברה, http://www.imdb.com/title/tt0470765/
    שמתאר איך נוצר הבאז הזה על הסט…

  3. james newton howard 9 אוקטובר 2007 at 17:16 Permalink

    סרטון השיגור הזה חביב ביותר, נראה כמו extra footage מתוך "שמי אוקטובר". יש לאנשים האלה יותר מדי זמן פנוי על הראש.

  4. האחד 9 אוקטובר 2007 at 17:16 Permalink

    אני אישית חושב ש"ביקור" לא יזכה באוסקר השנה אלא "4 חודשים 3 שבועות" בגלל שרומניה היא הדבר הבא!
    בעוד ישראל היא הדבר הבא אחרי רומניה,
    ולכן אני מאמין שלמרות שהמועמדות המיוחלת תהיה סוף סוף השנה, הזכייה המיוחלת תהיה אך ורק בשנה הבאה, בה ישראל תקבל חשיפה בינלאומית רחבה בעזרת סרטים כמו "אל תתעסק עם הזוהן" שאמור להיות שובר קופות, ו"אדם בן כלב" שאמור להתחרות על האוסקרים ולהחזיר לתודעה את ג'ף גולדבלום, שלא לדבר על הפרסים שללא ספק הסרטים יזכו בהם בפסטיבלים ברחבי העולם.

    בקשר לאופיר…
    אני מאמין ששלושת המועמדים העיקריים על האופיר של השנה הבאה יהיו: "לבנון" (שמוליק מעוז), "עץ הלימון" (ערן ריקליס) ו"כבוד" (חיים בוזגלו).
    אני מאמין ש"לבנון" יזכה באופיר וייצג אותנו באוסקר, ובאופן אירוני יהיה גם הסרט הישראלי הראשון שיזכה בפרס.

    נו יאיר, מה אתה אומר על התחזית שלי?

    ומה קורה עם בחירת השם ל"הממלכה"?

  5. דן 9 אוקטובר 2007 at 20:51 Permalink

    בקשר לקומפלקסים בחו"ל – הבעיה היחידה לעבור מאולם לאולם במקומות הענק האלה היא בעיקר מוסרית (?). בפעם האחרונה שלי שם ראיתי שוב את החלק הראשון של הסימפסונים לפני שנכנסתי ל"לירות כדי להרוג" ונכנסתי כמעט לכל אולם, סתם כדי לראות (הרגל בהליכה לבתי קולנוע שאני לא מכיר).
    ובמחיר של 11 דולר לכרטיס, נראה לי שהם מצפים מאנשים ללכת לפחות לשני סרטים, לא?

  6. רותם 9 אוקטובר 2007 at 21:06 Permalink

    בין רומניה לישראל יש הבדל די מהותי:
    רומניה היא תעשיה חדשה, שהייתה רדומה כל השנים בגלל השלטון של צ'אושסקו ואלו הם ניצניה הראשונים.
    ישראל לעומת זאת, יש גלים שבאים והולכים, ואחרי שנה טובה, יכולה לבוא שנה מעט פחות טובה. מכים גלים, אבל נדמה שלא באופן סדיר דיו עדיין.

  7. סטיבי 9 אוקטובר 2007 at 22:07 Permalink

    בגיליון הנוכחי של סייט&סאונד יש כתבה על הקולנוע הרומני החדש (יש באתר שלהם. את כתבת השער, על קונטרול, אין).


Leave a Reply