16 אוגוסט 2011 | 16:49 ~ 14 תגובות | תגובות פייסבוק

המועמדים לפרס אופיר 2011: הפרשנות, ההימורים וכל השאר

את רשימת המועמדים לפרס אופיר 2011 תמצאו בפוסט הקודם, שכולל דיווחים ונתונים שנמסרו במסיבת העיתונאים שהתקיימה הבוקר. כולל העובדה שיו”ר האקדמיה הבא, החל מעוד חודש, יהיה ככל הנראה המפיק איתן אבן (“החוב”, “אביבה אהובתי”).

 

עכשיו נתבונן במועמדויות ביתר עיון, ונראה מה עובד ומה לא. אבל לפני הכל, אני חייב להודות שהשנה מצטיירת לה תחרות נהדרת למדי. כלומר, יהיו סרטים ממש טובים שיפסידו ל”הערת שוליים”.

 

26 סרטים נכנסו לתחרות פרסי אופיר, 16 מתוכם יצאו היום עם לפחות מועמדות אחת בכיס:

“הערת שוליים” מוביל עם 13 מועמדויות (הוא מועמד בכל הקטגוריות, חוץ משחקנית ראשית)

“בוקר טוב, אדון פידלמן” ו”אחותי היפה” עם 11 מועמדויות כל אחד.

“אורחים לרגע” ו”השוטר” עם 7 מועמדויות.

“הפנטזיה הגדולה של סימיקו הקטן”, סרט שלא ראיתי ובכלל לא היה על שום רדאר שלי, מפתיע עם 6 מועמדויות.

“ברקיע החמישי” עם 5 מועמדויות.

“הנותנת” עם 3 מועמדויות.

“עמק תפארת” ו”נמס בגשם” עם 2 מועמדויות.

ו”אודם”, “אוסטרליה שלי”, “כלבת”, “ניקה”, “פלנטה אחרת” ו”2 בלילה” עם מועמדות אחת כל אחד.

 

אבל… הקטגוריה הכי מותחת, הכי צמודה והכי איכותית? קטגוריית הסרט התיעודי. “ארץ בראשית”, הסרט הישראלי השני הכי נצפה השנה בקולנוע אחרי “הערת שוליים”, סרט טבע שהביא כבר כמאה אלף צופים, מתמודד שם לצד “דיפלומט”, שזכה בפרס הראשון בתחרות התיעודית בפסטיבל ירושלים בשנה שעברה; ולצד “הדירה”, שזכה בפרס בפסטיבל בירושלים השנה ואני שומע שאנשים ממש מתלהבים ממנו (טרם ראיתי); ולצד “המורה אירנה”, שהיה סרט הפתיחה של דוק-אביב; ולצד “הדולפין”, שהוקרן בהוט-דוקס.אני מניח שהתחרות תצטמצם לבסוף ל”ארץ בראשית” מול “הדירה”, וקצת קשה לי להמר מי יזכה. ל”הדירה” יש לכאורה יותר סיכוי, כי אנשים ממש מתלהבים ממנו, אבל “ארץ בראשית” הוא סרט כה ייחודי בנוף הישראלי, וגם המון אנשים ראו אותו, אז יש לו יתרון מסוים.

 

אבל ראו בזעיר אנפין מה דפוק בחוקי האקדמיה. “ארץ בראשית” הוקרן בבתי הקולנוע וזכה להצלחה עצומה. אבל בגלל תקנון מיושן באקדמיה הוא מתמודד רק בקטגוריה התיעודית? למה? על פי איזה הגיון? ל”ארץ בראשית” הגיעו גם מועמדויות על עריכה ועל המוזיקה. ואני בטוח שאם הוא היה רשאי להתחרות בקטגוריות האלה, הוא גם היה מקבל אותן. ואלך רחוק יותר: לדעתי ל”ארץ בראשית” היה סיכוי להיות גם אחד מחמשת הסרטים המועמדים לפרס הסרט. אמרתי את זה לפני שנה. למפיקיו היה שנה לנער את האקדמיה ולגרום להם – בעקבות פרשת “המדריך למהפכה” – להפוך את “פרס הסרט העלילתי” ל”פרס הסרט” (בפסטיבל ירושלים עשו בדיוק את זה השנה) ולהריץ את סרטם לאופיר. לדעתי, הם הפסידו הזדמנות (או שזה לא עניין אותם).

 

בפעם המיליון, הדרך הכי נכונה לנהל את התחרות הזאת היא ככה: כדי להתמודד על פרס אופיר בקטגוריות הכלליות, על סרט להיות מעל 70 דקות ולהיות מופץ בבתי הקולנוע בהקרנות מסחריות (מאוד קל ליצור אבחנה פשוטה לגבי מה זו “הקרנה מסחרית”). ברגע שהוא עונה על שני הקריטריונים האלה (אורך והפצה) הסרט זכאי להתמודד על כל הקטגוריות בתחרות, בלי קשר לכך שהוא סרט תיעודי או עלילתי או איזשהו היבריד ביניהם. מעבר לזה, קטגוריית הסרט התיעודי היא קטגורית תמיכה בסוגה קולנועית שמקבלת קצת פחות רייטינג ושממילא כמות הסרטים מתוכה שזוכה להפצה מסחרית בארץ נמוכה מאוד, ולעיתים לא קיימת כלל. וכך, בעולם מעודכן יותר, “ארץ בראשית” היה יכול לסיים את היום הזה עם ארבע-חמש מועמדויות: לסרט, לעריכה, לפסקול, אולי לעריכת הסאונד, ולסרט התיעודי. אבל האקדמיה שלנו עדיין חיה בשנות השבעים.

 

יש לא מעט עיוותים בכל התהליך הזה, אבל אני גם צריך להגיד: חברי האקדמיה שהצביעו, עשו עבודה יפה בסך הכל. אני כמובן מצטער על כך ש”2 בלילה” או “כלבת” לא קיבל קצת יותר כבוד, וחברי האקדמיה לא הבינו בכלל ככל הנראה את “חתולים על סירת פדלים”. אבל הם הבינו היטב את “פלייאוף”: שנה אחרי שערן ריקליס היה הזוכה הגדול בטקס, אותה אקדמיה מפנה אליו גב ומנשלת את סרטו מהתחרות. והאמת, בצדק. יש לי כמה וכמה נקודות זות לסנגר על “פלייאוף” ועל עבודת הבימוי של ריקליס בסרט, אבל קשה לחמוק מהשורה התחתונה שכעת נחשפת באופן פומבי: הסרט הזה הוא סוג של פדיחה. בוודאי כשהוא מגיע בסמיכות כה צמודה ל”שליחותו של הממונה על משאבי אנוש”, שהיה זורם, משעשע ומהנה הרבה יותר מ”פלייאוף”. מה שמייאש ושובר לב סביב “פלייאוף” הוא כמה המון כסף הושקכע בסרט מבלי שאף אחד מהשותפים המאוד בכירים בהפקה יעצור ויגיד את האמת: התסריט לא עובד.

 

אבל מבין הסרטים שכן קיבלו מועמדות, אני מופתע מכמה צדק כן נעשה: “השוטר” קיבל הכרה נפלאה ומוצדקת. איכשהו קיבלתי את הרושם שחברי האקדמיה קצת עוינים את הסרט. ולא. “הנותנת” ו”עמק תפארת” קיבלו בדיוק את המועמדויות הנכונות להם (שחקנית וצילום). ונדמה שמצטייר קונסנזוס סביב “אורחים לרגע”: מרגע שהסרט הזה נחשף בפסטיבל ירושלים הוא שבה ככל הנראה את לב כל מי שראה אותו. ואכן, הוא אחד הסרטים הבולטים בתחרות.

 

לפני שבועיים, רגע לפני נעילת ההצבעה לשלב הראשון, ניסיתי למפות את מצב המירוץ ומה הם הסרטים הבולטים. למרבה ההקלה, התחזיות שלי לא היו כל כך רחוקות ממה שיצא לבסוף. אמנם, פספסתי לחלוטין את “הפנטזיה הגדולה של סימיקו הקטן”, סרט שלא ראיתי ושקיבל אהבה רבה מחברי האקדמיה, אבל כן זיהיתי את ההערכה שמקבל “אחותי היפה”, ואכן הסרט הזה הוא הסרט השני הכי מחובק במועמדויות – בצמוד ל”בוקר טוב, אדון פידלמן”.

 

“אחותי היפה” הוא סרטו של מרקו כרמל (“הסודות של מישל”), מעין סרט פולקלור אתני העוסק באשה המדברת עם רוחה של אמה המנוחה. מפסטיבל ירושלים הסרט יצא בידיים ריקות, ואני לא חיבבתי אותו כלל, אבל יש לסרט הזה – שהוא מין סרט של פעם – לא מעט אוהדים.

 

אם אני מביט ברשימת המועמדים ומנסה לדמיין מי יזכה ובמה, הסיטואציה שמתחילה להתחוור היא ש”פידלמן” עשוי לצאת מכל הטקס הזה בידיים ריקות, ודווקא “אחותי היפה” יכול לצאת עם פרס מז’ורי: למשל, השחקנית.

 

בואו נתבונן רגע בקטגוריית השחקנית. חוץ מ”אחותי היפה” אין שם אף סרט מבין חמשת המועמדים המובילים. עכשיו ראו איך חוקי האקדמיה מטים את המירוץ באופן לא שוויוני: בסבב ההצבעות השני יתקיימו הקרנות חוזרות. האם יתקיימו הקרנות חוזרות לכל 16 הסרטים המועמדים? לא. רק לחמשת הסרטים המועמדים לפרס הסרט. כלומר, כל 400 וקצת חברי האקדמיה שיבואו להצביע לתחרות בשלב השני אחרי שלא השתתפו בשלב הראשון, יראו רק חמישה סרטים. ואז יעמוד מולם טופס הבחירה והם יראו שבקטגוריות השחקנית מתחרות שחקנית אחת מסרט שהם ראו ועוד ארבע שחקניות מסרטים שהם לא ראו. למה? כי הם גם לא יצאו עדיין להקרנות מסחריות וגם לא הוקרנו בסיבוב השני של הקרנות האקדמיה. למי לדעתכם הם יצביעו? במילים אחרות, הזכייה של אוולין הגואל בפרס השחקנית נראה די ברור מאליו, לא?

 

אלא אם מפיקי “הנותנת” ו”2 בלילה” יתחילו להפיץ סקרינרים במרץ, או לארגן הקרנות (יקרות), כי אם הם יעשו את זה אני מעריך שלהגר בן-אשר או לקרן ברגר יש סיכוי להפתיע כאן. אבל… אין סיכוי. כי לא נראה לי שאף מפיק לא ישקיע אלפי שקלים בהשכרת אולם להקרנה רק בשביל פרס השחקנית, נכון? בייחוד כשאחד הסרטים (“2 בלילה”) הוא ממילא סרט דל תקציב ונטול משאבים. כל מה שנותר הוא לארגן קמפיין מיילים וקמפיין ויראלי עם קטעים של ברגר מתוך הסרט, ותזכורת שבאודסה חשבו שהיא שחקנית מצטיינת. זו הדרך היחידה להכניס קצת מתח לתחרות. אחרת? אוולין ברוב מוחץ.

 

אז מי יזכה? נגיד זאת כך: אם זה יהיה כל סרט שהוא לא “הערת שוליים” זה יהיה בזיון לאקדמיה. נשאלת השאלה האם הסרט יסחוף את הכל או שיפזרו קצת לסרטים אחרים. כי בואו נודה, האם היה תסריט טוב יותר מהתסריט של סידר השנה? לא. האם היה צילום טוב יותר מהצילום הסינמסקופי של ירון שרף? לא. האם היתה עריכה טובה יותר מהעריכה של עינת גלזר זרחין? לא. האם היה עיצוב טוב יותר מהעיצוב של ערד שאואט? אפילו לא קרוב. האם היה משחק טוב יותר מהמשחק של שלמה בראבא? לא. זה כבר סוגר שבעה פרסים. אני הייתי נותן גם פרס למוזיקה המצוינת של עמית פוזננסקי, אבל היא די שנויה במחלוקת, וזו כנראה הקטגוריה היחידה שבה “פידלמן” יכול לעקוף, עם הפסקול של אבי בללי (שמתחרה בעצמו בקטגוריה הצפופה והמצוינת הזאת).

 

שחקן משנה? אני חושב שליאור אשכנזי היה מעולה ב”הערת שוליים” ומגיע לו כאן הפרס, אבל יש סיכוי שדווקא נורמן עיסא יזכה כאן. הוא אכן נושא את הלב הרגשי של “אחותי היפה” סולו על כתפיו.

 

שחקנית משנה? זה מורן רוזנבלט מ”אודם” נגד ריימונד אמסלם מ”אחותי היפה”. גם כאן עשוי לקרות מה שקורה גם בקטגוריית השחקנית, שרוזנבלט תיפגע מזה שמצביעי הסיבוב השני פשוט פספסו את הסרט שלה. רוזנבלט היא ה-תגלית של הקולנוע הישראלי השנה עם התפקיד המאוד מורכב שהיא מבצעת (לגלם אותה דמות, באותה סצינה, אבל בשני ביצועים שונים לחלוטין ושניהם אמינים לחלוטין).

 

איפור? ובכן, “כלבת”. זה הפרס שלהם.

 

והנה, שאלת מיליון הדולר: לאיזה סרט יצביע איש הסאונד ישראל דוד? דוד מועמד בקטגוריית הפסקול ארבע פעמים: על “אחותי היפה”, “בוקר טוב, אדון פידלמן”, “הערת שוליים” ו”השוטר”. אם מישהו יברר איתו לאיזה סרט הוא מצביע – גם בפרס הסרט וגם בפרס הפסקול – הוא יידע מה הסרט שיזכה באופיר.

 

 

 

 

 

נושאים: בשוטף

14 תגובות ל - “המועמדים לפרס אופיר 2011: הפרשנות, ההימורים וכל השאר”

  1. שלומי 16 אוגוסט 2011 ב - 17:18 קישור ישיר

    ל”ברקיע החמישי” חמש מועמדויות: שחקנית משנה, מוזיקה, תלבושות, איפור ועיצוב אמנותי.

  2. שלומי 16 אוגוסט 2011 ב - 17:27 קישור ישיר

    ו”דיפלומט” זכה בפרס וולג’ין לפני שנתיים, לא לפני שנה. כתבה לדוג’ בניק לינק.

    =================

    רוה לשלומי: רגע, אם הוא זכה בוולג׳ין לפני שנתיים למה הוא מועמד לאופיר רק השנה? בחיי שאני לא מבין את האקדמיה הזאת. אין שם שום תקנון כלשהו?

  3. אורון 16 אוגוסט 2011 ב - 17:40 קישור ישיר

    אתה כותב: ” “הנותנת” ו”עמק תפארת” קיבלו בדיוק את המועמדויות הנכונות להם (שחקנית וצילום)” – אבל שכחת את המועמדות של “הנותנת” לעיצוב תלבושות, מהתמוהות שבמועמדויות השנה. ואני כותב את זה בתור מישהו שבהחלט חיבב את הסרט.
    “האם היה צילום טוב יותר מהצילום הסינמסקופי של ירון שרף?” אה, כן. אולי. זאת אומרת, נראה לי. כל אחד מהמועמדים ראוי לפרס לפחות כמו חברו. לעניות דעתי כמובן, בתור אוהד ידוע של ירון שרף בכלל והערת שוליים בפרט.
    “יש סיכוי שדווקא נורמן עיסא יזכה כאן. הוא אכן נושא את הלב הרגשי של “אחותי היפה” סולו על כתפיו.” – יכול להיות שלא ראינו את אותו סרט… ואין לי שום דבר נגד עיסא.

    חוץ מזה, אנחנו די מסכימים 🙂

  4. x 16 אוגוסט 2011 ב - 18:12 קישור ישיר

    יהיה מעניין אם “הערת שוליים” יזכה ויום למחרת יתברר שהיתה טעות במעטפות.

  5. oz 16 אוגוסט 2011 ב - 19:13 קישור ישיר

    אם “הערת שוליים” יזכה ויום למחרת יתברר שהיתה טעות במעטפות זה יהיה מעניין פעמיים, פעם אחת בגלל עלילת הסרט ופעם בגלל עניין “ביקור התזמורת” Vs “בופור” מלפני כמה שנים

  6. Spartak 16 אוגוסט 2011 ב - 20:01 קישור ישיר

    oz,ביקור התזמורת” Vs “בופור” היה משהו אחר לגמרה…ואף אחד לא יכול לקח מ”ביקור התזמורת” את הפרס!
    דבר ראשון שאלה,”כלבת” לא קיבל קצת יותר כבוד”,איזה מועמד ציפית/רצית שהוא יקבל?אני ממש אהבתי,אבל אני לא רואה אותו מועמד בכל קטגוריה אחרת (אולי למעט עריכה,בקושי)…אותו דבר לגבי “חתולים על סירת פדלים” (מבלי לראות אותו).
    עכשיו בקשר להימורים:
    סרט – כמובן “הערת שוליים”.לארמות שדווקא “אורחים לרגע” יכול לעשות סנסציה ולגנוב לו את הפרס (הסיכוי ממש קלוש)…
    צילום – מממ,מה לגבי שי גולמדן?
    שחקן – לא הייתי מזלזל בגור בנטביץ’.
    שחקן משנה – אולי דווקא הנרי דוד (לאמרות שבניגוד לשתי הקטגוריות הכתובות למלה,פה אני בעד אשכנזי).
    שחקנית משנה – שרה אדלר? (לא ראיתי את “אודם”).
    ומי אמר לך שישראל דוד יצביע בשתי הקטגוריות לאותו הסרט?

  7. דודי 16 אוגוסט 2011 ב - 21:32 קישור ישיר

    מישהו יודע מה תהליך הבחירה של יו”ר האקדמיה?
    במיוחד לאור המחאה הנוכחית שמנהיגים שאול דישי ודן וולמן כנגד התנהלות הנהלת האקדמיה (מחאה מוצדקת לחלוטין, בעיני), קצת קשה להבין איך יו”ר קיים ממנה את הבא אחריו בלי להביא את העניין לדיון או לבחירת חברי האקדמיה. זה מריח כמו יו”ר הפוליטבירו שממנה את חבר המפלגה החביב עליו להנהיג את ברה”מ אחריו. מה עם קצת שקיפות ותהליכים דמוקרטיים? האם לא כדאי לדחות את המינוי עד לאחר בירור חוקיות התקנון הקיים?

  8. נועה 16 אוגוסט 2011 ב - 23:02 קישור ישיר

    “אם זה יהיה כל סרט שהוא לא הערת שוליים זה יהיה ביזיון לאקדמיה” וואי וואי איזו היסחפות… תכלס, כמה חודשים אחרי הצפייה בהערת שוליים מה בעצם נשאר ממנו חוץ מקלוז-אפ אחד מדליק וארוך טיפה יותר מדי? העריכה שלו מיושנת בטירוף, פס הקול שלו מטריד ומוקסס בווליום מטריד אף יותר, האנימציות משנות התשעים המוקדמות… אוף, כל כך לא ברור לי על מה הייתה כל המהומה… וזה יהיה נחמד אם לא כל הפרסים ילכו לאותו סרט. אם יש יתרון פצפון בכך שמחלקים פרסים לסרטים שעוד לא הופצו- הוא שאולי זה טיפה מעלה את הסיכויים שמישהו ילך לראות אותם בקולנוע…

    =============

    רוה לנועה: כן, כמו שהיה עם “שליחותו של הממונה על משאבי אנוש”, אה? בכל פעם שאני שומע קולנוענים צעירים מדקלמים את הטקסט המיושן של הנהלת האקדמיה – שמטרת הפרסים היא בעצם לעזור לסרטים שעוד לא יצאו ולא לסרטים שכבר יצאו – משהו בתוכי נשבר, ואני מבין שכנראה אף פעם לא יהיה כאן שינוי אמיתי בגישה, גם לא כשיתחלפו הדורות בצמרת. התגובה שלך מזעזעת בעיניי.

  9. רותם 17 אוגוסט 2011 ב - 8:01 קישור ישיר

    ספרטק, אף אחד לא לקח מ”ביקור התזמורת” את הפרס. רק לא שלחו אותו להוליווד, כי לאמריקאים יש חוקים, ושם חוק זה חוק במובן המילולי של המילה ולא הורסיה הישראלית שלה, שאומרת: נעגל פה, נעלים עין שם – יהיה בסדר.

  10. פידלר 17 אוגוסט 2011 ב - 8:59 קישור ישיר

    לגבי פרס השחקנית – לא הייתי פוסל כל כך מהר את חן יאני, אני הצבעתי לה בשלב הראשון ואצביע שוב. כמו הילארי סוואנק שניצחה ב-99 באוסקר האמריקאי בתפקיד דומה/הפוך (בנים אינם בוכים) את הפייבוריטית אנט בנינג (אמריקן ביוטי) אותו דבר יכול לקרות עכשיו כאן.

    ===============

    רוה לפידלר: אני משתוקק להפתעה בקטגוריה הזאת. אני לא רואה באוולין הגואל אנט בנינג של התחרות, אם כי היא פייבוריטית פשוט מתוך הטיה של מנגנוני האקדמיה. חן יאני היתה מרשימה ומצוינת ב”נמס בגשם”, אבל באופן אישי הייתי מעדיף שהפרס ילך למישהי שגם שיחקה טוב, וגם שיחקה בסרט טוב. אם הייתי צריך להצביע, הייתי מתלבט כאן בין קרן ברגר להגר בן-אשר.

  11. דניאלה האדומה 17 אוגוסט 2011 ב - 10:59 קישור ישיר

    מה שנשאר מ”הערת שוליים” זו המבוכה של סידר. גם ההערצה של כותב הבלוג לסרט מביכה. מדובר בסרט כתוב הייטב, אבל חנפני בביצוע וזו חולשתו.

    מה שקורה הוא שנעשים יותר סרטים בתקציבים יותר קטנים. הסרטים סובלים מפיתוח חסר והפקה לא נאותה. התוצאה היא סרטים לא שלמים, בינוניים קורא לזה כותב הבלוג. אני לא מסכימה, אני חושבת שיש מספר סרטים מעניינים, אבל חסרים (“השוטר”, “הנותנת”, “עמק תפארת”, “לא רואים עליך”, “ברקיע החמישי”, “אוסטרליה שלי”, “מלח ים”).
    יש שלושה סרטים שלמים (“הערת שוליים”, “…פידלמן”, “אורחים לרגע”) והתחרות היא ביניהם. הראשון מיומן, אבל מזיע. השני מאכזב בתפיסת הבימוי הרופסת שלו (מעבר להדרכת השחקנים הטובה). השלישי, מצליח להתגנב ללב, כי יש בו הרבה לב, בעיקר לב, לצד העשייה הרשלנית לפרקים. הוא גם המקורי מבין שלושתם.
    לסיכום, שלושה סרטים שהם קודם כל “עובדים” וקומוניקטיביים ואחר כך טובים או מעניינים מתחרים על הבכורה. זה הכיוון של הקולנוע הישראלי?

    ================

    רוה לדניאלה: אח, אוגוסט הגיע, העונה שבה הנחשים של תעשיית הקולנוע יוצאים מתחת לאבנים ומתחילים להמטיר ארס על הקולגות שלהם. איזה מסכנים הקולנוענים בארץ שהתעשייה שלהם מייצרת (בעיניהם) סרטים כה ירודים, שרק בורים קולנועיים כמו מנהלי הפסטיבלים בסאנדאנס, קאן, טורונטו, לוקרנו וקרלובי וארי ומנהלי הפצה כמו בסוני יודעים להעריך, אבל לא אנחנו.

  12. דניאלה האדומה 17 אוגוסט 2011 ב - 14:22 קישור ישיר

    חום אוגוסט איננו משפיע על עמדתי, שאינה נמסה תחת שיקולים שזרים למסך הקולנוע. גם החום הרב לא יכופף סרט טוב למצויין או בינוני למשובח. גם את השקפתי לא, כי אמת דיברתי.
    אני שואלת לאן פני הקולנוע מדאגה ואהבה וכחומר למחשבה מול המראה. זה הכל.
    אין שגיאה גסה ו/או תמימה מההתלות באילנות הפסטיבלים והמפיצים כאות לאיכות. הבחירה היא תמיד מתוך מצאי עונתי ורצופה קשרים אישיים ושיקולים פוליטיים (של עולם הקולנוע) וכלכליים, כלומר, זרים לאיכות ו/או עניין. כאחת שהוצגה וביקרה בפסטיבלים אלו (ובאחרים) ראיתי במשך השנים יותר סרטים מנופחים ונפוחים מאשר טובים, כאשר המצויינים הם נדירים.
    מצב הקולנוע שלנו טוב ביחס למדינות רבות, אבל הוא סובל ממשבר זהות ומריכוזיות. הוא סובל גם ממחסור בכתיבת עומק על קולנוע, כאשר המבקר וחצי עדיין עומדים עם הלפידים ומנסים להאיר, אבל לא מספיק חזק ולא מספיק רחוק. לפינות הם בטח לא מגיעים.

  13. נועה 18 אוגוסט 2011 ב - 10:02 קישור ישיר

    נועה לרוה.. טוב, ממש לא בא לי להמנות על מי שאתה מכנה “הנחשים של אוגוסט”, ובטח לא ‘לשבור בך משהו’. אני לא מצטטת שום אקדמיה, אני לחלוטין מסכימה איתך שזה מוסד ששיטות העבודה שלו מוזרות עד שערוריתיות, אבל אם כל הפרסים הולכים לאותו סרט זה רק מוכיח הטמטום שבשיטת ההצבעה! מותר לי לצפות מחברי האקדמיה עצמם שילכו לראות את כל הסרטים המועמדים, ובעקבות כך לקוות גם שהפרסים ילכו למי שראוי להם ביותר? ואחרי שאני מצפה לזה- נראה לי לא סביר לתת שישים פרסים להערת שוליים. ומה לעשות, שבשיטה הנוכחית, הסיכוי היחיד של סרט אינדי מהמם שאין לו כסף לעשות הקרנות נוספות לאקדמיה ואין לו כסף להפצה (כי כל השיטה בארץ נגועה בניגודי אינטרסים ושערוריות בזעיר אנפין)הסיכוי היחיד של סרט כזה להצפות ע”י אמא שלי, חובבת קולנוע גדולה אבל תושבת הפריפריה, הוא אם הסרט הזה יזכה פתאום בפרס הצילום. אני מאוד רוצה שזה לא יהיה ככה, ואם כבר שמת אותי בקבוצת “הקולנוענים הצעירים” אז תדע לך שמאוד בוער לנו לתקן את השיטה, מאוד, ואנחנו גם נשנה אותה. זה, וצדק חברתי.

  14. עודד 13 ספטמבר 2011 ב - 1:54 קישור ישיר

    זה ש”פלאשקעס, הנפלא של עופר ינוב לא בתחרות הדוקומנטרית הוא בושה לתחרות. סרט ענק. רגיש. חכם.


השאירו תגובה