קליפ ל"עד הפעם הבאה", השיר של אהוד בנאי מתוך הסרט שלי
בשבת הקרובה, 10.9, ימלאו עשר שנים לפטירתו של שרון עמרני, שטבע בים, היה מחוסר הכרה יומיים ואז הלך לעולמו יום לפני אסון התאומים. לרגל התאריך, ישודר ביס דוקו בשידור נוסף הסרט שעשיתי עליו, "שרון עמרני, זכרו את השם". בסרט משובצים ארבע סצינות עלילתיות, שבוימו על ידי בני דורו של עמרני. ניר ברגמן, דובר קוסאשווילי ויוסף סידר ביימו סצינות קצרות מבוססות על סצינות שעמרני כתב ושאולי מהן הוא היה יוצר את סרטיו העלילתיים, אותם לא זכה ליצור. גילי גאון, שהיתה אשתו של עמרני, ביימה את הסצינה הרביעית, שנוצרה בהשראת היום האחרון שלה ושל שרון על חוף הים במנטה ריי, בו טבע.
אהוד בנאי כתב את המוזיקה לסרט, והקליט לכבודנו שיר חדש, "עד הפעם הבאה". את השיר בנאי כתב בעבר, בלי קשר לסרט, והוא לא ממש ידע מה לעשות איתו והאם להקליט אותו. אבל אחרי שהוא השמיע לי סקיצה שלו, כשעבדנו על הפסקול, הרגשתי שהשיר מתאים בול לסרט – גם במילים וגם במנגינה – וזה הספיק כדי לשכנע את בנאי ואת שותפיו לעבודה על הדיסק כדי להקליט אותו לטובת הסרט, ואז גם לשלב אותו בדיסק, "רסיסי לילה", שיצא באחרונה. אגב, גם קטע מס' 8 בדיסק, "רסיס לילה 2", לקוח מפסקול הסרט שלי, מתוך הסצינה של ניר ברגמן. העבודה על הפסקול עם בנאי, אחד המוזיקאים הנערצים עליי בארץ, היא מבחינתי אחד השיאים הגדולים והמרגשים של חיי. אדם שכל כך השפיע עליי כל כך הרבה שנים, ולא רק שהזדמן לי לעבוד איתו, אלא אני גם מרגיש שיש לי איזושהי השפעה קטנה על הדיסק החדש שלו (אגב, "רסיסי לילה", גם בלי קשר לנוכחות השיר מהסרט שלי בו, הוא אחד הדיסקים הכי מרגשים ששמעתי בשנה האחרונה. אני רוצה לכתוב עליו כאן כבר חודשים, אבל יש בדיסק הזה משהו שמדבר למקום כל כך אינטימי אצלי שאני פשוט לא מצליח לבטא את זה באופן מילולי).
לכבוד השידור החוזר של הסרט, ובמלאת עשור למותו של עמרני, ערכה נטע בראון, בוגרת טריה מסם שפיגל, קליפ לשירו של בנאי, המבוסס על חומרים מתוך הסרט שלי. הנה הוא (זו הגרסה של השיר מתוך הרולר של הסרט, בדיסק הוא ארוך יותר).
ואגב, השחקנית המופיעה לרגע באור השקיעה המוזהב על חוף הים היא שרון טל, שמופיעה בסצינה של גילי גאון, שאתמול צעדה בשמלה כחולה על השטיח האדום של פסטיבל ונציה לבכורת "התחלפות" של ערן קולירין. ודני שטג הוא מהסצינה של סידר. ונטליה עטיה ואורי בנאי הם מהסצינה של קוסאשווילי.
מרגש ויפה. חבל על דאבדין.
הנה משהו מעניין: דמותו של אנטון אגו, מבקר המסעדות מ"רטטוי", מבוססת על דניאל רוגוב ז"ל.
http://www.bisstyle.net/2011/09/blog-post_08.html