09 ספטמבר 2011 | 13:43 ~ תגובה אחת | תגובות פייסבוק

לבנטל בירושלים, קולירין בוונציה, בנטביץ' ברמת גן

דן לבנטל, העורך של “הפלישה למערב” ושל שני סרטי “איירון מן”, נמצא בביקור פרטי בארץ. ביום חמישי הקרוב, 15.9, ב-21:00 הוא יתארח בסינמטק ירושלים וישוחח עם פבלו אוטין על עבודתו כעורך בלוקבסטרים בכיר, לפני הקרנת “הפלישה למערב”. יהיה כמובן מעניין לשאול אותו על הקשר שלו עם ג’ון פברו. השניים בוודאי חברים טובים כי לבנטל היה שותף לעריכה בששה סרטים שפברו ביים ועוד שלושה סרטים שבהם פברו שיחק. והוא היה שותף לעריכה בשני פרויקטים של האחים אלן ואלברט יוז. ב-19.9 הוא יגיע למפגש עם עורכים בסינמטק תל אביב.

 

===============

 

איזה מצחיק זה לראות אנשים שאתה מכיר מהחיים לבושים יפה וצועדים על השטיח האדום בפסטיבל קולנוע בינלאומי. גאה בצוות “ההתחלפות”

 

“ההתחלפות” של ערן קולירין סוף סוף ראה אור, שלשום בוונציה. למרבה הצער, זה היה אחרי שכבר חלק נכבד ממבקרי הקולנוע האמריקאים נטשו את הלידו וטסו לטורונטו, אז כמות הביקורות שמצאתי על הסרט ממש מצומצמת. אוליבר ליטלטון ב”אינדיווייר” וג’יי ווייסברג ב”וארייטי” יצאו מהסרט מסויגים עד מאוכזבים. אבל לפחות הביקורת ב”אינדיווייר” היא כזאת שגורמת לי ממש להסתקרן מהסרט, שנשמע שונה לחלוטין מ”ביקור התזמורת”. כמעט קוריאני, על פי התיאור. גאי לודג’, שמסקרן את פסטיבל ונציה ל”הוליווד ריפורטר”, ממקם כעת בבלוגו את “ההתחלפות” בדיוק באמצע הטבלה, מבחינת סיכוייו לזכות באריה הזהב.

 

=================

 

אנשי “אינדי-ווייר” הגיעו לטורונטו והתלהבו שם מחני פירסנטברג, שמשחקת לצד גאל גרסיה ברנאל בסרטה הראשון באנגלית.

 

============

 

שלשום דיווחנו כאן על תחילת הצילומים של “לרדת מהעץ” סרטו החדש (והעלילתי הארוך הראשון שלו מזה 11 שנה) של גור בנטביץ’, בהפקת דוד מנדיל ו”מובי פלוס”. ועכשיו יש לנו גם צילומים מהסט המרשים למדי שנבנה ברמת גן, ליד צומת עלית, מעבר לכביש מבורסת היהלומים, לטובת הסרט. שני בניינים, חומה ודירות בנה המעצב ערד שאואט (“הערת שוליים”) לסרט. יחצני “יונייטד קינג” טוענים שזה הסט הגדול ביותר שנבנה מאז “תעלת בלאומילך” (הם גם טוענים ש”תעלת בלאומילך” יצא ב-1960, תשע שנים לפני שהסרט אכן נעשה וארבע שנים לפני שקישון בכלל התחיל את הקריירה הקולנועית שלו). נשמע לי שטות. אני מעריך שהסטים של “השועל בלול התרנגולות” ושל “סוף העולם שמאלה” היו גדולים יותר (ובחיי שלא הייתי רוצה שסרט של בנטביץ’ ישווק בתור “הכי גדול”). אבל גם בלי סופרלטיבים והשוואות להישגי עבר, הבנייה נראית מרשימה. אני כמובן מקווה שאם בונים סט של בניינים זה אומר שבסוף הכל נשטף או נהרס או נשרף.

 

הפסאדות של שני הבניינים האלה נבנו במיוחד עבור הסרט, על מגרש ריק ברמת גן, כך מספרים לי

 

 

 

 

 

 

 

נושאים: בשוטף

תגובה אחת ל - “לבנטל בירושלים, קולירין בוונציה, בנטביץ' ברמת גן”

  1. צביקה 10 ספטמבר 2011 ב - 21:26 קישור ישיר

    “ההתחלפות” יצא מוונציה בידיים ריקות. “פאוסט” זכה באריה הזהב.


השאירו תגובה ל - צביקה