10 ספטמבר 2011 | 22:13 ~ 2 תגובות | תגובות פייסבוק

Composing The Congress


Max Richter, recording music for Ari Folman’s The Congress

 

 

זהו מקס ריכטר, המלחין של “ואלס עם בשיר”, “המפתח של שרה” ו”איך למות באורגון”, שמקליט בימים אלה את המוזיקה ל”הקונגרס” (או “כנס העתידנים”) סרטו ההולך ומתבשל של ארי פולמן.

 

פנייה אישית לארי פולמן: האם תוכל לתווך בין ריכטר ובין אחד ממפיקי ההופעות הישראליים (או היכל התרבות) כדי שיגיע גם הנה להופיע עם יצירותיו ופסקוליו? זה נראה מרתק.

 

==================

 

ובינתיים, בוונציה: הסרטים שזכו להכי הרבה תשומת לב מצד המבקרים הם גם אלה שיצאו עם הפרסים העיקריים בפסטיבל מטעם חבר השופטים בראשות דארן ארונופסקי: “פאוסט” של אלכסנדר סוקורוב (אריה הזהב), “בושה” של סטיב מקווין (פרס השחקן למייקל פסבנדר), “אנשי ההר, אנשי הים” של קאי שיינגיאן, שהצטרף לפסטיבל ברגע האחרון כסרט הפתעה (פרס הבמאי), “אלפים” של גיורגוס לנתימוס (פרס התסריט), “אנקת גבהים” של אנדריאה ארנולד (פרס הצילום), “חיים פשוטים” של אנה יפ (פרס השחקנית). הנה הרשימה המלאה של כל הפרסים שחולקו הערב.

 

והנה טקס הפרסים במלואו:

 


 

נושאים: בשוטף

2 תגובות ל - “Composing The Congress”

  1. איתן 11 ספטמבר 2011 ב - 8:35 קישור ישיר

    אין לי טוויטר, אז אני אגיב פה: אני דווקא מסכים עם סשה סטון. נראה לי שמייקל פאסבינדר הוא המועמד המוביל לאוסקר השחקן כרגע. ולו בגלל שאין לו ממש מתחרים (אולי ז’אן דוז’רדין מ”הארטיסט”).
    וחוץ מזה, זו עונת אוסקרים משונה: לפני שנתיים זו היתה מלחמת עולם בין “אוואטר” לבין “מטען הכאב”. בשנה שעברה כנ”ל, בין “נאום המלך” לרשת החברתית. ומה השנה? “הארטיסט” נגד הסרט של אלכסנדר פיין? נראית לי מלחמה מוזרה. מצד אחד, אני מאוד מסמפט את פיין. הסרט ההוא על היקבים בקליפורניה היה מקסים, וסימפטתי גם את “אודות שמידט” החביב, וגם את “האזרחית רות” הארסי. אבל זה בדיוק פיין. נחמד. לא אחד שעושה סרטים שהנשימה נעתקת. אוסקר לסרט הטוב ביותר נראה לי גדול עליו.
    ולגבי “הארטיסט” – נראה לי הסרט המושלם לאקדמיה. כולם אוהבים אותו, והוא כנראה עשוי טוב, מצחיק, ומרגש והכל. לגמרי “נאום המלך”. אבל יש לו מכשול אחד – הוא לא אמריקאי. גם אם הוא דובר אנגלית, אני לא יודע מתי בפעם האחרונה (או אי פעם) זכה סרט לא אמריקאי באוסקר (אל תגיד “שר הטבעות”. “הארטיסט” זה סרט אחר לגמרי).

    ונראה לי שהשנה יהיה מעניין דוקא באוסקר הזר. כרגע יש סיכויים לא רעים בכלל שזה יהיה ישראל נגד איראן.

    ===============

    רוה לאיתן: עניתי לסטון בטוויטר, אענה לך כאן: מבלי לראות את הסרט, אני אהיה בשוק אם פסבנדר בכלל יהיה מועמד. לא נראה לי שזה סרט שחברי האקדמיה בכלל יידעו לעכל. מישהו באקדמיה בכלל התקרב ל”רעב”, סרטו הקודם של מקווין (שהיה אחד הסרטים הגדולים של אותה שנה)? כרגע, התחרות נמצאת בידיים של ג’ורג’ קלוני על סרטו של פיין, דיקפריו על סרטו של איסטווד, ויגו מורטנסן על הקרוננברג, גארי אולדמן על “החרפרפרת”, והצרפתי, עד שיצוץ מועמד מוביל אחר לזכייה.

  2. אור 11 ספטמבר 2011 ב - 9:19 קישור ישיר

    נורא נורא נורא מוקדם לדבר על זה אבל – פאסבנדר רחוק מלהוביל את המירוץ, מכיוון שהסרט “בושה” בכיכובו הוא מאוד בעייתי מבחינת האוסקר. יש בו הרבה סקס, אוננות ותימות קשות למדי. אולי זה ייתן לו דחיפה עם הסרט של קרוננברג אבל סביר להניח ש”שיטה מסוכנת” יתפוגג עד האוסקרים. כרגע בעלי הסיכויים הגבוהים ביותר הם ג’ורג’ קלוני וליאונרדו דה-קפריו. והפעם האחרונה שסרט לא אמריקני במובהק זכה באוסקר היה “נער החידות ממומבאיי” וזה לא היה כזה רחוק…


השאירו תגובה