06 מרץ 2006 | 02:32 ~ 129 תגובות | תגובות פייסבוק

It's a Wonderful Night for Oscar

לא ראיתם את האוסקר? אל דאגה, אני כאן בשבילכם. בעוד קליק קטן תיכנסו לסיקור של שלוש שעות ו-22 דקות של כמה זכיות צפויות וטוויסט מרעיש אחד. כמו לראות את השידור החי, רק בלי התמונות. תיהנו. 

רואים את כפתור ה”המשך”? לחצו עליו. הדיווח ימשיך אחרי הקפיצה.

2:30. אני פה, אתם פה. בואו נתחיל. אמרתי 3:00, קבלו חצי שעה בונוס.

לפני הכל חידה: זוכרים לפני כמה שנים העבירו את האוסקרים מסוף מרץ לסוף פברואר? אז איך קרה שחזרנו למרץ. הראשון או הראשונה עם תשובה נכונה יקבלו עוד חצי שעה של לייב בלוגינג חינם.

כמה תובנות מהשטיח האדום:

1. השמלה של פליסיטי האפמן. נשים שמגלמות דמויות בעלות זהות מינית מעורפלת מגיעות לאוסקרי עם השמלות הכי חושפניות, שיפגינו את נשיותן. לפרטים נוספים פנו לשמלתה של הילרי סוואנק בשנה של “בנים אינם בוכים”.

2. לז’אנג זי-יי יש כתפיים נהדרות.

3. קירה נייטלי היא הקייט ווינסלט החדשה. היא היתה נהדרת בצ’יט-צ’אט שלה על השטיח האדום.

4. אייזק מזרחי אולי מבין גדול בבגדים, אבל התספורת שלו עושה לי צמרמורת.

5. בחלומותיי אני מדמיין שאני וויליאם הרט, ואני מסוגל לנהל שיחה רצינית ומנומקת בשידור חי למה אני מעדיף נייבי בלו על פני ג’ט בלאק.

כמה תובנות מהפרומואים של יס, רגע לפני שהם יוצאים לנו מהאף:

 אני רואה שביום חמישי ב-22:00 ביס 3 ישודר טקס הסזאר. מוטב מאוחר, יו נואו. אבל יהיה מעניין לראות, בייחוד כי אני חושב שאופי הטקס של הסזאר מתאים יותר כמושא השראה לטקס פרסי אופיר, מאשר האוסקרים.

לידיעת גיל קומר, הקריין של די.וי.די בוקס: קוראים לה סקארלט ג’והנסון, לא ג’ונסון.

ולמה החלטתי הבוקר שהטקס עצמו מתחיל רק שלוש וחצי? לא יודע. הנה הוא מתחיל תכף. כולם כבר כאן? אתם מוזמנים להתפקד.

3:00

מערכון פתיחה. בילי קריסטל וכריס רוק באוהל של “הר ברוקבק” מסרבים להנחות את האוסקר. סטיב מרטין עם ילדיו, מסרב. וופי גולדברג טורקת את הדלת. אפילו מיסטר מוביפון מסרב. ואז ג’ון סטיוארט מתעורר מחלומו וג’ורג’ קלוני אומר לו: “תתחיל את המופע”.

3:09. סטיוארט: “גבירותי, רבותי ופליסיטי האפמן…”.

סטיוארט: “‘קאפוטה’ הוא סרט פורץ דרך. הוא מראה לאמריקאים שלא כל ההומואים הם קאובואים גבריים. יש ביניהם גם אינטקטואלים ניו יורקיים עדינים”. 

סטיוארט: נעים לראות כל כך הרבה כוכבים ענקיים בלי שצריך לתרום למפלגה הדמוקרטית. הערב, סוף סוף יכולתם לבחור במנצח.

3:16. ניקול קידמן מציגה את הפרס לשחקן משנה.

והזוכה הוא: ג’ורג’ קלוני, “סוריאנה”. קלוני: “אוקיי, אני לא זוכה בפרס הבימוי…”.

הפסקת פרסומות ראשונה. התחלה מצוינת. מונולוג אלגנטי של ג’ון סטיוארט. לא הורס מצחוק, אבל שנון וחכם. קליפ מצוין המוציא את המערבון הקלאסי מהארון. זה מה שנפלא באוסקר, השילוב בין מבט אירוני עם אהבת קולנוע ובקיאות מדהימה בחומר.

3:26. טום הנקס מדגים מה קרה למי שמאריך בנאומיו. ערב כיתה קצת, לא. אבל לפחות עם טום הנקס.

3:28. בן סטילר מגיש את הפרס לאפקטים. הזוכה: “קינג קונג”. הבדיחה המופשטת של הערב. מעניין אם בקנזס הבינו אותה. סטילר עטוף בירוק, מגיש את הפרס. לא נורא מצחיק, אבל עדות לכך שהאוסקר לפעמים מנסה לשחרר את הצווארון. 

3:32. ריס וויתרספון מגישה את הפרס לסרט אנימציה ארוך. הזוכה “וואלאס וגרומיט”. ניק פארק עם אוסקר רביעי! אפרופו צווארון: פארק, עם הפפיון המפורסם שלו, מלביש פפיון תואם לפסל (סטיב בוקס, שותפו לבימוי, גם).

נעמי ווטס מציגה את שירה של דולי פרטון מ”טראנס אמריקה”. לילדים מבין הצופים: דולי פרטון התפרסמה בשנות השבעים והשמונים כזמרת קאנטרי ושחקנית אך גם כבעלת היקף חזה יוצא דופן. כיום, 20 שנה אחרי ימי הזוהר שלה, היא נראית כמו האשה הביונית עם קו המותניים הצר בתבל.

3:42. לוק ואוון ווילסון מציגים את הפרס לסרט קצר. הזוכה: Six Shooter של מרטין מקדונה.

צ’יקן ליטל ואבי מלארד (זאק בראף וג’ואן קיוזאק) מציגים את הפרס לסרט אנימציה קצר. The Moon and the Son הזוכה. (פגי סטרן, השותפה לבימוי ולכתיבת הסרט, היא אשתו של טום סטרן, הצלם של “מיליון דולר בייבי”).

(לא שמעתם את שם הזוכה? כי משום מה בשידורים החיים של האוסקר בארץ לא שומעים את ערוץ הקריינות באולם. כל מסע של זוכה לדוכן מלווה דברי קריינות “זה האוסקר השני של כך וכך והמועמדות החמישית”. ואנחנו לא שומעים את זה. חכו לשידור החוזר, שם שומעים).

3:51. ג’ניפר אניסטון, פרס התלבושות. זוכה: קולין אטווד, “זכרונותיה של גיישה”.

3:57. וויל פארל וסטיב קארל מציגים את הפרס לאיפור. שניהם מאופרים באופן גרוטסקי. הזוכה: “נרניה”. נמנומיה.

4:04. מורגן פרימן מציג את הפרס לשחקנית משנה. הזוכה: ריצ’ל וייס, “הגנן המסור”.

עד כאן הכל הולך לפי הציפיות.

אוקיי, כמה שינויים בטקס. איש אינו מציג את הסרטים מועמדים, רק הקריינית באולם (אותה אנחנו לא שומעים). יש מוזיקה המלווה את נאומי התודה (מאוד מציק).

 4:20. טרנס הווארד מגיש את הפרס לסרט תיעודי קצר. הזוכה: A Note of Triumph

4:21. שרליז תרון מציגה את הסרט התיעודי.

והזוכה: משפחת הקיסרים. אחד המפיקים: “כשאני מביט בכל חליפות הטוקסידו זה כאילו אני צופה בסרט שוב”. משעשע.

ג’ניפר לופז מציגה את השיר מתוך “התרסקות” של בירד יורק. (המון עופות הערב).

(לא! אל תרקדו! לא!)

לידיעת עורכי ערוצי הסרטים של יס: סטיב מרטין אינו בוגר סאטרדיי נייט לייב.

4:33. סנדרה בולוק וקיאנו ריבס, המקדמים סרט נוסף בכיכובם בשם “Lakehouse” מציגים את פרס העיצוב. זוכה: “זכרונותיה של גיישה”. (עושה רושם שגרצ’ן ראו, מעצבת הסט, גוססת. עיני השותפים לסרט דמעו כשדיברו עליה).

4:44. סלמה האייק, פרס הפסקול. יצחק פרלמן (שהשתתף בהקלטת “זכרונותיה של גיישה”, לא פייר) מציג ואריאציות על הנעימות המועמדות. אלה הרגעים בהם הטקס מדמם קהל. למה לא להביא את וויל פארל וסטיב קארל גם לקטגוריה הזאת? 

הזוכה: “הר ברוקבק”. סאלמה האייק המקסיקאית ביטאה את שמו של המלחין הארגנטינאי “גוסטבו סנטאולג’ה”. אני שמעתי קודם “גוסטבו סנטאוללה”. מישהו יודע איך מבטאים את שמו? ואגב, חפשו את הפסקול שלו ל”אהבה נושכת”.

היי, מחווה לסינמסקופ! ועם מוזיקה מ”אי.טי”.

אני אוהב את קטעי המונטאז’ של צ’אק וורקמן, גם אם עורכי האירוע מנסים להדביק להם מסרים “חשובים”, כמו “דמויות אמיתיות”, או “נושאים רציניים” או “קולנוע צריך לראות בקולנוע” (בשעה שאת הכסף האמיתי הוליווד עושה כרגע מהדי.וי.די). הקליפים עצמם ערוכים נפלא. הנה ראיון שערכתי לפני שבע שנים עם ווקרמן.

סאונד: “קינג קונג”.

לילי טומלין ומריל סטריפ, המככבות בסרטו החדש של רוברט אלטמן, מציגות את הפרס למפעל חיים. הן מנסות לעשות את ההצגה בדרכם של סרטיו: מאולתרים, עם דיאלוגים שעולים זה על זה. מקסים.

סיד גאניס, נשיא האקדמיה: “אנחנו עוסקים בלספר סיפורים”. רוברט אלטמן: “סיפורים לא מעניינים אותי, התנהגות מעניינת אותי”. גאניס, לשעבר דובר האקדמיה, מול אלטמן, אחד מגדולי הבמאים האמריקאים. מי צודק? אני בוחר באלטמן.

למרות שהוא אחד מגדולי הסאטיריקנים של הקולנוע האמריקאי, אלטמן נחשב איש חמור סבר, קצר רוח ורגזן. נחמד לראות אותו מחייך. ודומע מהתרגשות. “לפני עשר שנים עברתי השתלת לב. קיבלתי את לבה של אשה בת שלושים. כך שנראה שנתתם לי את הפרס מוקדם מדי. יש לי עוד ארבעים שנה על הלב הזה ואני מתכנן לנצל אותן”.

5:18. לודאקריס מציג את השיר מ-Hustle and Flow. זו היתה שנה טובה ללודאקריס. הוא הפתיע נורא ב”התרסקות” והופיע גם ב”Hustle and Flow”. ההקדמה של סטיוארט גם הסגירה כמה אמיתות: שידור האוסקר נועד להורים שלא יודעיםמי זה לודאקריס, בעוד הילדים נמצאים בחדר מול האינרנט (“מורידים מוזיקה באופן בלתי חוקי”). אוסקר זה להורים.

קווין לאטיפה מגישה את פרס השיר. הזוכה: “קשה כאן להיות סרסור” מ-Hustle and Flow. די מדהים. זה שיר ההיפ הופ השני שזוכה באוסקר, אחרי אמינם ב”8 מייל”. האקדמיה משנה את פניה ואת טעמה. אולי “גן עדן עכשיו” כן יזכה?

הצוות של ג’ון סטיוארט מה”דיילי שואו” עם תשדיר בחירות למען מועמד עריכת סאונד. ג’ניפר גארנר, אחרי לידה וכמעט מועדת, מגישה את הפרס. והזוכה הוא: “קינג קונג”.

בינתיים “קינג קונג” הוא הזוכה הגדול. הוא זכה ב-3 פרסים, מתוך 4 מועמדויות.

וג’ורג’ קלוני עם הקליפ שתמיד מרגש אותי. ההספד למתי השנה האחרונה.

5:39. הסרט הזר. וויל סמית. הזוכה: “צוצי”, דרום אפריקה.  ו”גן עדן עכשיו” הוצג כסרט מ”השטחים הפלסטיניים”. מרוצים? “צוצי”, אגב, סרט רע.

ג’ון סטיוארט. “למי שלא עוקב: מרטין סקורסזי עם אפס אוסקרים. 36 מאפיה, עם אוסקר אחד”.

גב’ כתפיים נהדרות עם פרס העריכה. הזוכה: “התרסקות”.

עד עכשיו, עדיין, אפס הפתעות.

מעבירים הילוך.

5:44. הילארי סוואנק. פרס השחקן. תופים בבקשה. והזוכה: פיליפ סימור הופמן, “טרומן קפוטה”. לא נרשמה נביחה.

לחבריקו, אתה טועה. זה התחיל כחיקוי, אבל הפך למשחק עמוק, נוגע, משובח. וזה סרט נפלא ומאוד יוצא דופן.

5:55. ג’ון טרבולטה, פרס הצילום. דיון ביבי, “זכרונותיה של גיישה”. משונה, לא תלהבתי בכלל. זו היתה שנה מצוינת לדרום אמריקאים במועמדויות, אבל פחות בזכיות. בינתיים האוסטרלים שולטים. 

5:57. ג’יימי פוקס. פרס השחקנית. ריס וויתרספון, השחקנית עם הסנטר הכי מדהים בתולדות הוליווד. ושמעתם? קירה נייטלי. לא קיירה. קירה, כמו שירה.

תראו מה זה שחקנית טובה. היא התחילה מאופקת, ובהדרגה היא נכנסה לדמות, והתחילה לרגש ואז להתרגש בעצמה. ושימו לב לג’יימס מנגולד, שביים את “הולך בדרכי”, וויתרספון היא השחקנית השניה שזוכה באוסקר על תפקיד שגילמה אצלו. קדמה לה אנג’לינה ג’ולי ב”נערה בהפרעה”.

6:08. דסטין הופמן, פרס התסריט המעובד. “הר ברוקבק”. לארי מקמרטרי ודיאנה אוסנה. דיאנה אוסנה היא גם אחת משני המפיקים של הסרט כך שאם הסרט יזכה היא תהיה היחידה הערב שתצא מהטקס עם שני פרסים. (אלא אם ג’ורג’ קלוני יפתיע). אם אניאי פעם אזכה באוסקר אני מניח שאראה כמו מקמרטרי. אפילו עם טקסידו הוא נראה מוזנח. הפפיון עקום, המשקפיים שמוטים, החולצה נראית מקומטת. ככה נראה תסריטאי.

רק אנשים בסדר הגודל של הופמן מסוגלים לשבור את התסריט, לפנות לג’ק ניקולסון בשורה הראשונה ולהגיד “לשחק הרבה יותר מלעשות את הדבר הזה” (סאבטקסט: אני שונא את זה) ואז לפנות לשאר יושבי השורה הראשונה ולהגיד “אני רואה את כלאלה שלא זכו. איזה עבודה נפלאה עשיתם”. רגע ספונטני ויפה של אחווה הוליוודית. בטקס שהיה עד עכשיו סביר, אבל די מנומנם.

6:14. אומה תורמן, פרס התסריט המקורי. “התרסקות”. לפול האגיס הגיע אוסקר בשנה שעברה על תסריט מופלא בעיני ל”מיליון דולר בייבי”. הייתם מאמינים שהיוצר של “ווקר, טקסס ריינג’ר” יזכה באוסקר?

6:19. טום הנקס, פרס הבימוי (קלינט איסטווד, שהיה צריך על פי המסורת, להעניק את הפרס, מצלם עכשיו את סרטו הבא “דגלי אבותינו”. הנקס עדיין עם תספורת “צופן דה וינצ’י” שלו, למרות שהצילומים כבר הסתיימו). מי יקח? קלוני? אנג לי? 

הזוכה: אנג לי, “הר ברוקבק”.

6:22, שלוש שעות ו-22, לא רע. ג’ק “המלך” ניקולסון. פרס הסרט.

הזוכה: “התרסקות”. !

מזכר לעצמי: תמיד תקשיב לרוג’ר איברט. תמיד תקשיב לרוג’ר איברט. ועוד מזכר, באדיבות הסמ”ס: אבנר שביט, מגיע לך שאפו. הוא הראשון שהימר בפני ש”התרסקות” יזכה, ואני נחרתי לו בבוז בפרצוף. אבנר, במותי אני מוריש לך את המדור שלי.

אה, רוצים מספרים? אני ניחשתי נכון 9 מתוך 10 זוכים. כמה אתם? אגב, למרות שאיברט הימר נכון על הזוכה גם הוא ניחש נכון רק 9 מתוך 10 (הוא הימר על איימי אדמס כשחקנית משנה). שני המבקרים היחידים, מבין עשרות מבקרים שעקבתי אחריהם, שקלעו 10 מתוך 10 הם דיוויד קאר (“ניו יורק טיימס”) וריצ’רד רופר (שותפו של איברט לתוכנית הטלוויזיה “בסרטים”).

והנה, למי שאוהב שליפות מהארכיון, הביקורת שלי על “התרסקות” מ-20 ביולי.

לילה טוב.

נושאים: אוסקר 2005

129 תגובות ל - “It's a Wonderful Night for Oscar”

  1. שחר 6 מרץ 2006 ב - 2:40 קישור ישיר

    בוקר טוב,
    בדרך כלל אני לא משתתף בחידונים אבל כיוון שעכשיו פרומואים אז התשובה היא שזה נעשה כדי לא להתנגש עם אולימפיאדת החורף. תיהנו

  2. יאיר רוה 6 מרץ 2006 ב - 2:44 קישור ישיר

    תודה לשחר. התשובה נכונה. וזו היתה מטרת החידון, לעורר את אלה שנמצאים שם אבל בדרך כלל לא מגיבים.

  3. הפינגווין 6 מרץ 2006 ב - 2:51 קישור ישיר

    בענייני נשנושים, אני מסודר. מתכון למטבל חריף בשלוש דקות ועשר שניות:

    1. מחממים שתי פרוסות גבינה צהובה בצלחת עמוקה קטנה במיקרוגל למשך שלוש דקות (על משולב).
    2. מוסיפים כפית גדושה גבינת קוטג’ ורוטב צ’ילי לפי הטעם.
    3. מערבבים.

  4. חבריקו 6 מרץ 2006 ב - 3:07 קישור ישיר

    שלום וערב.
    המסורת השנתית שלי: לשמוע את שמות הזוכים בשחקני המשנה ללכת לישון. מה לעשות, מעמד הפועלים תמיד נופל קורבן.
    מה העניינים, יאירקה?
    פינגווין: איכס
    וראיתי את קפוטה בשבוע שעבר. אשכרה סתם סרט. כבד, חסר כיוון, כמעט סתמי. זה לא משחק מה שפיל סימור הופמן עושה שם, זה ערב חיקויים. הוא שיחק טוב יותר כמעט בכל סרטיו האחרים. היזהרו מחברי ילדות.

  5. שירי 6 מרץ 2006 ב - 3:14 קישור ישיר

    שכחת את האלי ברי בחלום של גון סטיוארט

  6. אורן 6 מרץ 2006 ב - 3:19 קישור ישיר

    לגבי התובנה הראשונה מהשטיח האדום, קישור לתמונה של הילרי סוואנק בשנה של “בנים אינם בוכים”:
    http://oscars.movies.yahoo.com/photos/photo.html?gid=39&pos=17

  7. חבריקו 6 מרץ 2006 ב - 3:19 קישור ישיר

    פינגווין, נשאר מהמטבל? אני רעב. ג’ון סטיוארט גאון. הייתי מתחתן איתו. הוא גם יהודי, לא? אפשר להביא להורים אפילו.

  8. חבריקו 6 מרץ 2006 ב - 3:22 קישור ישיר

    קלוני ואני היינו יוצאים כמה פעמים בשנה לחופשות מחנאות יחד בהרים, כשג’ון עסוק מדי בתוכנית שלו.

  9. amir 6 מרץ 2006 ב - 3:24 קישור ישיר

    מזל טוב ג’ורג’.. דווקא רציתי שמאט יזכה. נו מילא.. שמתם לב שהם שמו לו מוזיקת רקע לנאום שלו?

  10. הפינגווין 6 מרץ 2006 ב - 3:26 קישור ישיר

    1. ג’ון סטיוארט מצחיק כהרגלו, אבל נראה כאילו הטקס מגמד אותו וזה הורס משהו מהאפקט.
    2. ג’ורג’ קלוני נתן נאום מעולה. לצערי, הוא היחיד מבין המועמדים שלא ראיתי, אז הייתי בעד וויליאם הארט (לא שהיה לו סיכוי).
    3. האם פיליפ סימור הופמן ינבח?
    4. מצטער, חבריקו, נגמר המטבל.

  11. הפינגווין 6 מרץ 2006 ב - 3:30 קישור ישיר

    אני עדיין חושב שמלחמת העולמות היה צריך לזכות על האפקטים.

  12. עופר ליברגל 6 מרץ 2006 ב - 3:31 קישור ישיר

    1. העניין הוא שאם הופמן ינבח, זה לא אהיה מפתיע ויאבד את האפקט.
    2. בן סטילר לא מצחיק, אבל התגובה של ספילברג הצחיקה אותי.

  13. shai 6 מרץ 2006 ב - 3:32 קישור ישיר

    why Cate Blanchett didn’t present the award for an actor in a supporting rol? Isn’t this the custom

  14. חבריקו 6 מרץ 2006 ב - 3:32 קישור ישיר

    אני משער שגם השלולית שקפאה מתחת לפיתה עם זעתר מלפני שנתיים בפריזר זה מטבל חריף. המתכון עלי, פינגווין. רק שקשה להגיע עם הלשון.
    אפילו בבלוג של יאהו ידעו שג’ורג’ יזכה, אמיר.
    אם כי זה בטח אומר משהו על העתיד של ברוקבק עם ג’יק גלינהול נזרק הצידה, לא?

  15. עופר ליברגל 6 מרץ 2006 ב - 3:37 קישור ישיר

    הטענה שאף אישה לא בנויה כמו בובת ברבי לא תקפה לגבי דולי פרטון

  16. cusamano 6 מרץ 2006 ב - 3:37 קישור ישיר

    ניק פארק הוא גאון קולנועי שלא הרבה מכירים. וזה האוסקר השלישי שוואלס וגרומיט מקבלים.
    זה אוסקר מרגש!

  17. הפינגווין 6 מרץ 2006 ב - 3:37 קישור ישיר

    דולי פרטון נראית כמו דמות מתוך “חתונת הרפאים”. מפחיד.

  18. חבריקו 6 מרץ 2006 ב - 3:37 קישור ישיר

    ניק פארק צריך לזכות בנובל. אם כי חייבים להודות שהסרט הארוך פחות טוב מכל אחד מהקצרים.
    טוב, מחר טיול ארוטי. מתעדכן כאן לפני היציאה.
    יאיר, תבלה. פינגווין, תוציא את היד.
    לילה לבן.

  19. הפינגווין 6 מרץ 2006 ב - 3:40 קישור ישיר

    הפסקת פרסומות. בינתיים במוסיקה 24: אביב גפן – סופרסטאר.

  20. עופר ליברגל 6 מרץ 2006 ב - 3:40 קישור ישיר

    לא מצאו אף אחד שיסכים להציג את מינכן?

  21. ליאור 6 מרץ 2006 ב - 3:40 קישור ישיר

    חולק עליך, יאיר. סטילר הצחיק אותי מאוד. זה היה אדיר.

  22. דורית 6 מרץ 2006 ב - 3:41 קישור ישיר

    אולי ג’סטה למי שהתעוררה רק עכשיו ומאוכזבת שפיספסה את קלוני (דווקא את קלוני!): מתי ואיפה שידור חוזר (ערוך או מלא) של הטקס?

  23. מאור 6 מרץ 2006 ב - 3:44 קישור ישיר

    אוקי, הקטעים מתוך הסרטים המועמדים לסרט הטוב התחילו עם החלק השני בטרילוגיה היהודית של שפילברג – וכמו תמיד, מחרבים את הסרט עם ספויילרים: במקרה הזה ההתנקשות ביגאל נאור….

  24. שירי 6 מרץ 2006 ב - 3:47 קישור ישיר

    לדורית
    ערוץ 10 ישדר ביום שישי

  25. עופר ליברגל 6 מרץ 2006 ב - 3:51 קישור ישיר

    יום אחד זאק בארף יגיע לטקס לא בתור דמות מצוירת מעצבנת.

  26. בן 6 מרץ 2006 ב - 3:54 קישור ישיר

    איפה אפשר לראות את הטקס באינטרנט, יש לי כבלים אנלוגיים

  27. amir 6 מרץ 2006 ב - 3:56 קישור ישיר

    במונטאז’ הזה של ה”דמיות האמיתיות” קייט בלנשאט היתה מאוד חסרה או כאליזבת או כקתרין הפבורן. ובמיוחד שעל שניהם היא היתה מועמדת ואפילו זכתה באחד…

  28. מאור 6 מרץ 2006 ב - 3:57 קישור ישיר

    כמה יומרני לסיים את המונטאג’ הביוגרפיות עם קלוז אפ על בן קינגסלי כגנדי במקום על גנדי עצמו… הוליווד היא המציאות.

  29. הפינגווין 6 מרץ 2006 ב - 3:57 קישור ישיר

    וואו, אפילו בקטגורית סרט האנימציה הקצר בחרו בהומו.

  30. הפינגווין 6 מרץ 2006 ב - 3:59 קישור ישיר

    מעריצי מלחמת הכוכבים, בבקשה לא לשרוף את האולם.

  31. שחר 6 מרץ 2006 ב - 4:01 קישור ישיר

    שתי אופציות מעניינות באתר הרשמי של האוסקר: http://www.oscar.com. משחק אינטראקטיבי המסונכרן עם הטקס של הימורים וחידות ושידור ישיר מחדר מסיבות העיתונאים של הטקס אליו עוברים הזוכים רגע אחרי נאום התודה.

  32. הפינגווין 6 מרץ 2006 ב - 4:02 קישור ישיר

    הידד! ג’ון סטיוארט סיפר בדיחה פוליטית.

  33. עופר ליברגל 6 מרץ 2006 ב - 4:02 קישור ישיר

    ג’ון סטיוארט חיכה שעה לבדיחה על עיראק, היה שווה לחכות.

  34. הפינגווין 6 מרץ 2006 ב - 4:08 קישור ישיר

    האוסקר לשחקנית המשנה הלך לרייצ’ל ווייז. זוכרים שפעם היו הפתעות בקטגוריה הזו?

  35. עופר ליברגל 6 מרץ 2006 ב - 4:09 קישור ישיר

    צנזורה על העיתונאות: הוט קוטעים את ההצגה של “לילה טוב ובהצלחה” עבור פרומו לרצועה

  36. עידו 6 מרץ 2006 ב - 4:10 קישור ישיר

    מאחורי המועמדות של נרניה לאיפור יש מיני שערוריה, כשאקדמיה התעלמה מאחת המאפרות הראשיות כיוון שהכלל קובע שרק 2 מאפרים מועמדים מכל סרט. אותה מאפרת אוסטרלית,ניקי גולי, מועמדת על האיפור במלחמת הכוכבים, שהפסיד לנרניה..

  37. הפינגווין 6 מרץ 2006 ב - 4:11 קישור ישיר

    עופר, זו נקמה על פיצוץ ההקרנה של למראית עין. 🙂

  38. עופר ליברגל 6 מרץ 2006 ב - 4:23 קישור ישיר

    שני קטעים מצוינים: לורן באקול (אני לא טועה, נכון?) עם מחווה לפילפ נואר ופרודיה על קמפייני בחירות.

  39. שגיא 6 מרץ 2006 ב - 4:27 קישור ישיר

    כל הקומנטרי והטריוויה שבעולם לא יעזרו.
    נטקב שנה עולה על הטקב של שנה שעברה בשעמומו.

    יאיר – אתה ישן?
    בשביל להכניס את הזוכים ומדי פעם לצטט בדיחה נשארת ער?

  40. עופר ליברגל 6 מרץ 2006 ב - 4:28 קישור ישיר

    בירד יורק היא כמו איימי מאן, רק קצת פחות טובה. כמו “התרסקות” מול “מגנוליה”

  41. ליאור 6 מרץ 2006 ב - 4:30 קישור ישיר

    המחווה לפילם נואר זה בדרך כלל (לא תמיד) מסוג הקטעים שעפים בשידור הערוך. וזה רק אני, או שלורן באקל… התרגשה יותר מדי???? או שפשוט הלך הטלפורמפטר?

  42. שירי 6 מרץ 2006 ב - 4:30 קישור ישיר

    האם הזמרת שהרדימה אותנו עכשיו היא לא הגרושה של טובי זיגלר בבית הלבן?

  43. הפינגווין 6 מרץ 2006 ב - 4:31 קישור ישיר

    ההופעה של בירד יורק הייתה מאוד מושקעת. נראה לי שדווקא השירים עם ההופעות הפחות מושקעות נוטים לזכות בשנים האחרונות (הי, אמינם אפילו לא הופיע וזכה).

  44. שגיא 6 מרץ 2006 ב - 4:36 קישור ישיר

    פרס הארט אינו עצוב

  45. עופר ליברגל 6 מרץ 2006 ב - 4:37 קישור ישיר

    כל פרס שהולך לזיכרונותיה של גיישה הוא עצוב.

  46. הפינגווין 6 מרץ 2006 ב - 4:44 קישור ישיר

    השנה האחרונה הייתה כל כך חלשה במכירת כרטיסים שנשיא האקדמיה בא בכבודו ובעצמו להתחנן שנצא מהקופסה.

  47. הפינגווין 6 מרץ 2006 ב - 4:47 קישור ישיר

    איילת זורר הופיע על המסך בעוד יצחק פרלמן מנגן. לחצי שניה, השתלטנו על האוסקר.

  48. הפינגווין 6 מרץ 2006 ב - 4:50 קישור ישיר

    תרשמו, פרס ראשון להר ברוקבק.

  49. אמיר 6 מרץ 2006 ב - 4:53 קישור ישיר

    מתי מכריזים כבר על פרס הסרט הזר? מחזיקים אצבעות ל”גן עידן עכשו” בכדי להציג את אמת הכיבוש במערומיה,
    אופפפפפפפ עוד פעם כיבוש ?!חשבתם שהוא ישן או אולי צופה בטקס האוסקר ובכן צר לי לאכזב אותכם ,הוא קיים,חי ועודנו רוצח

  50. עופר ליברגל 6 מרץ 2006 ב - 4:53 קישור ישיר

    גם הקטע מטרומן קפוטה מופרע על ידי פרומו בהוט, האם הם ילמדו לקראת הר ברוקבק? (או שאולי כבר הוצג הקטע מתוכו ולא זכיתי לראות?)

  51. ליאור 6 מרץ 2006 ב - 4:56 קישור ישיר

    כדי להתרשם באמת מ-in the deep רצוי ואף מומלץ לשמוע אותו תוך כדי צפייה ב”התרסקות”.

  52. שגיא 6 מרץ 2006 ב - 5:04 קישור ישיר

    בקיצור המנצח של הערב יהיה מי שיהיה יצא עם 5 פרסים מקסימום.

    לא נראה השנה סרט שקוטף 10-12 פרסים

  53. שירי 6 מרץ 2006 ב - 5:09 קישור ישיר

    אף סרט לא מועמד ליותר מ-8 פרסים

  54. הפינגווין 6 מרץ 2006 ב - 5:10 קישור ישיר

    וידוי: אני ממש לא אוהב את רוברט אלטמן. אפילו מ.א.ש הצליח לשעמם אותי לפרקים.

    שגיא, די בטוח שלא נראה סרט שקוטף 10-12 פרסים מאחר ו”הר ברוקבק” מוביל במספר המועמדויות עם 8.

  55. שגיא 6 מרץ 2006 ב - 5:12 קישור ישיר

    אני יודע. הבעתי נקודה. שבגלל כמות הפרסים האפשרית, כמו גם לאור החלוקה עד כה לא נראה סרטים עם שלל פרסים כמו בשנים עברו.

  56. שגיא 6 מרץ 2006 ב - 5:13 קישור ישיר

    אפילו מפעל חיים משעמם השנה

  57. shai 6 מרץ 2006 ב - 5:14 קישור ישיר

    at http://www.oscars.com they are showing right now the interview with the composer of Brokeback Mountain and he says that the music was composed before the film was shot and Ang Lee simply added the music where he wanted on the editing table. If that is true than Ang Lee is a genious.

  58. עופר ליברגל 6 מרץ 2006 ב - 5:15 קישור ישיר

    רוברט אלטמן משעמם? לא אותי. הוא אומר שיש לו עוד 40 שנה, יופי!

  59. עידו 6 מרץ 2006 ב - 5:19 קישור ישיר

    שאלה למר רוה: הזוכים באוסקר זכאים להיות חברי אקדמיה בשנה הבאה ולהצביע? כך זה משתמע מדברי הזוכים ב PRESS ROOM. אנא הסבר והרחב
    🙂

  60. ליאור 6 מרץ 2006 ב - 5:21 קישור ישיר

    שיר לא רע ל”האסל אנד פלו”. הבנתי שגם הסרט שווה.

  61. הפינגווין 6 מרץ 2006 ב - 5:21 קישור ישיר

    החל מרגע זה, אני בעד Hustle & Flow בקטגורית שיר הנושא.

  62. shai 6 מרץ 2006 ב - 5:22 קישור ישיר

    any nominee becomes a life time member of the Acadamy and therefore will have the right to vote as of next year

  63. הפינגווין 6 מרץ 2006 ב - 5:24 קישור ישיר

    יש!!!

  64. shai 6 מרץ 2006 ב - 5:25 קישור ישיר

    i should say from the year follow his/her nomination and onwards

  65. עידו 6 מרץ 2006 ב - 5:30 קישור ישיר

    thanx Shai. so that menas that the number of Academy members keep on growing, assuming less members die every year than new-comers ?

  66. הפינגווין 6 מרץ 2006 ב - 5:31 קישור ישיר

    קצת אירוני שאחד הזוכים על עריכת סאונד מגמגם.

  67. שירי 6 מרץ 2006 ב - 5:37 קישור ישיר

    זה ממש נקמת היורמים. בטח צחקו עליו שהיה קטן, ועכשיו תראו איפה הוא.

  68. שגיא 6 מרץ 2006 ב - 5:38 קישור ישיר

    בושה. להשמיט את ג’ון ספנסר

  69. shai 6 מרץ 2006 ב - 5:38 קישור ישיר

    yes,ido. something like that

    Though the numbers remain the same round 5000 members. don’t forget that some people have been nominated more than one time but that mean that they can vote only one time

  70. Mיקי 6 מרץ 2006 ב - 5:39 קישור ישיר

    האם הראו את אנג’לינה ג’ולי באיזשהו שלב? האם היא ובראד פיט שם? ואם כן מה מצב הבטן שלה ומה היא לבשה? (תמונות של ג’ניפר אניסטון מהשטיח האדום כבר מצאתע באתר של האוסקר)
    והלוואי שגן עדן עכשיו יזכה רק בשביל הנאום זה שווה את זה.
    כל השאר לא ממש מעניין אותי.

  71. הפינגווין 6 מרץ 2006 ב - 5:40 קישור ישיר

    פלסטין? הרשות הפלסטינאית? בסוף הלכו על “השטחים הפלסטינאים”. לא שזה משנה, הם הפסידו בכל אופן. עירית לינור מכחישה חשדות להטיית קולות.

  72. רבקה 6 מרץ 2006 ב - 5:40 קישור ישיר

    הו הא מה קרה! המחבלים אכלו אותה
    סתמו להאני אבו אסעד את הפה
    לאזרחי ישראל מגיע לחיות

  73. עידו 6 מרץ 2006 ב - 5:42 קישור ישיר

    חבל. יש כמה אנשים בארץ (ועיתונאית מעצבנת אחת) שיחייכו. TSOTSI אינו סרט טוב מ PARADISE NOW.
    כנראה שהלובי הישראלי עזר הפעם. חבל.

  74. עידו 6 מרץ 2006 ב - 5:45 קישור ישיר

    ולך, רבקה, מגיע לראות את הסרט הזה ולנסות לראות את נקודת ההתייחסות של הצד השני. את חייבת את זה לעצמך, לפחות לפני שאת מביעה דיעה בצורה מתלהמת כל כך.

  75. עופר ליברגל 6 מרץ 2006 ב - 5:49 קישור ישיר

    נאום סטנדרטי של הופמן, נבח כבר, נבח

  76. הפינגווין 6 מרץ 2006 ב - 5:50 קישור ישיר

    פיליפ סימור הופמן לא נבח. פחדן.

  77. עידו 6 מרץ 2006 ב - 5:53 קישור ישיר

    Shai, thank you for your answers. by the way, is voting obligatory to every academy member?

  78. shai 6 מרץ 2006 ב - 5:56 קישור ישיר

    Ido, I don’t know. I think they do it voluntary and it worth them as they get all the films free so they can watch them.

  79. הפינגווין 6 מרץ 2006 ב - 5:56 קישור ישיר

    אז אף סרט גם לא יזכה ביותר מארבעה פרסים.

  80. עידו 6 מרץ 2006 ב - 5:57 קישור ישיר

    right. i can’t believe BB Mountain didn’t win the cinematography award !! so unfair..

  81. Mיקי 6 מרץ 2006 ב - 5:57 קישור ישיר

    נו, מבאס גן עדן עכשיו הפסידו, הפסדנו נאום טוב…
    למישהו יש תשובות לגבי אנג’לינה ג’ולי, הבטן ההריונית שלה ומה היא לבשה?
    ליחס אודה.

  82. עופר ליברגל 6 מרץ 2006 ב - 6:03 קישור ישיר

    האם בכל שנה הנאום של השחקנית הטובה ביותר הכי ארוך או שרק נדמה לי

  83. מאור 6 מרץ 2006 ב - 6:04 קישור ישיר

    29 מיליון דולר לריס וית’רספון נראים עכשיו כמו השקעה זולה למפיקי הסרט הבא שלה.

  84. משתמש אנונימי (לא מזוהה) 6 מרץ 2006 ב - 6:04 קישור ישיר

    נו, הבטיחו שיירו חץ מרדים במי שידבר יותר מדי.

  85. הפינגווין 6 מרץ 2006 ב - 6:05 קישור ישיר

    לא רק הכי ארוך, גם הכי לא מקורי.

  86. יואב 6 מרץ 2006 ב - 6:08 קישור ישיר

    לגבי גן עדן עכשיו. את כל נקודות הזכות שהוא מצליח לזכות בהם על הצגת מצב אנושי הוא מאבד לדעתי ברגע שהוא מתגלה כאנטישמי. ואני מתכוון לסצינה בה הישראלי שלנו מוכר את עמו למחבלים עם חיוך על הפנים ועוד מאחל להם בהצלחה. וזאת האמת על הסרט הזה וטוב שלא זכה. ויאיר, צר לי, אבל מדובר בסרט בינוני ומטה כיצירה קולנועית.

  87. עידו 6 מרץ 2006 ב - 6:08 קישור ישיר

    יותר נכון הניו-זילנדים שולטים. ביב הוא האוסטרלי היחיד שזכה הערב

  88. אמיר 6 מרץ 2006 ב - 6:09 קישור ישיר

    להאני אבו אסעד,תודה מקרב לב על הסרט המענג והנושא החשוב שהעליתה לדיון,הסבת הרבה נחת לעם היושב בפלסטין וייצגת אותנו בכבוד ולמרות המיסחור שעבר עולם הקולנוע הוכחת שיצירה מטרתה בראש וראשונה לעורר דיון ציבורי על נושאים שונים ולאו דווקא פוליטים

  89. shai 6 מרץ 2006 ב - 6:14 קישור ישיר

    at last a justified price for Brokeback mountain. Anyone who read the story know they did a marvelous job in adapting it. Left things intact while adding some things which added to the original story but left the spirt of the original as it was.

  90. הפינגווין 6 מרץ 2006 ב - 6:17 קישור ישיר

    נכון לעכשיו…

    הר ברוקבק: 2
    התרסקות: 2
    קינג קונג: 3
    זכרונותיה של גיישה: 3

  91. shai 6 מרץ 2006 ב - 6:21 קישור ישיר

    Ang Lee has jest won the best director caregory.Good for him.No one deserve it more than him, this year

  92. משתמש אנונימי (לא מזוהה) 6 מרץ 2006 ב - 6:22 קישור ישיר

    שמתם לב שאנג לי אמר שהדמויות של אניס וג’ק קיימות בדמיון בזכות הסופרת אני פרו והתסרטיאים, ולא הזכיר את השחקנים שמגלמים אותם?

  93. עופר ליברגל 6 מרץ 2006 ב - 6:25 קישור ישיר

    שמרו את ההפתעה לסוף (אבל זו ההפתעה שהימרתי עליה)

  94. מאור 6 מרץ 2006 ב - 6:28 קישור ישיר

    איפה קלינט איסטווד?????????????????????????
    למה הוא לא מציג פרס?????????????????

  95. עידו 6 מרץ 2006 ב - 6:28 קישור ישיר

    אין צדק באקדמיה. רק פוליטיקה. CRASH סרט צעקני, גס. איך, איך?!?!

  96. יואב 6 מרץ 2006 ב - 6:28 קישור ישיר

    ביזיון. אמריקאים מעצבנים. קראש סרט פחות טוב מברוקבק. נקודה.

  97. הפינגווין 6 מרץ 2006 ב - 6:28 קישור ישיר

    בפינגווין הזהב 2005 (טקס הפרסים הפרטי שלי), התרסקות היה מועמד לתואר הסרט הכי מוערך יתר על המידה והפסיד למיליון דולר בייבי. חבל שהאתיקה מונעת ממני לשנות את הבחירה.

  98. cusamano 6 מרץ 2006 ב - 6:32 קישור ישיר

    אם סרטים רעים לא היו זוכים באוסקר, זה היה טקס הרבה יותר משעמם, לא?

    איזה יופי. טקס מצויין, ג’ון סטוארט היה גדול, אבל הפרסים…אלוהים ישמור.

  99. I wish i knew 6 מרץ 2006 ב - 6:37 קישור ישיר

    לא מוצדק בכלל. כנראה יש להוליווד עוד דרך מאוד ארוכה עד שסרט כמו ברוקבק יזכה באוסקר.
    מצד שני, אולי אם סרט כזה היה יכול לזכות באוסקר, היה פחות חשוב לעשות אותו.

  100. אהוד 6 מרץ 2006 ב - 8:31 קישור ישיר

    מרטין לא בוגר סנל, אבל אם אינני טועה הוא שיאן ההנחיות של התוכנית (משהו כמו 13 פעמים).

  101. ג'וסי טרטל 6 מרץ 2006 ב - 8:32 קישור ישיר

    קמתי בבוקר, אחרי שנת לילה טובה, הגעתי לכאן, ואני מרגיש כאילו לא הפסדתי כמעט כלום! יופי של מיזם, כיף קרוא, טוב ומועיל לדעת – ואני מרגיש מתוסכל פחות מאי-פעם עם החלטתי לוותר על לילה לבן ולצפות בשידור הערוך. תודה, יאיר!

  102. אהוד 6 מרץ 2006 ב - 8:34 קישור ישיר

    והנה הוא נאבק באלק בולדווין על התואר: http://www.milkandcookies.com/article/3259/

  103. lisa 6 מרץ 2006 ב - 9:11 קישור ישיר

    מתי יש שידור חוזר?

  104. יאיר רוה 6 מרץ 2006 ב - 9:21 קישור ישיר

    ברור. מרטין (שכבר היה קומיקאי מפורסם כשצוות האלמונים של סנ”ל התחיל את שידוריו) היה סוג של קמע של התוכנית. הוא גם הנחה, וגם היה מגיע להופעות אורח רבות (ג’ון גודמן, כיום, ופול סיימון בשנות השבעים והשמונים, גם מאלה שמגיעים לפעמים לעשות מערכון אחד, גם בלי שהם מנחי התוכנית או אורחים רשמיים). אבל הפרומו של “בוגרי בית הספר להומור של סנ”ל. ומרטין אינו בוגר בית הספר, אלא מי שהיה מנטור שלהם. בקיצור, אריזה מופרכת. אבל נראה שהסרטים יהיו מצחיקים.

  105. רינג 6 מרץ 2006 ב - 9:21 קישור ישיר

    את שמו של מלחין פסי הקול של אהבה נושכת והר ברוקבק רושמים בספרדית gustavo santaolalla. הוא במקור מארגנטינה. בארגנטינה ואורוגוואי מבטאים שני L כז’ ולכן יש לבטא את שמו סנטאאולאז’ה. בחלקים אחרים של היבשת יבטאו את שמו סנטאאוליה

  106. עופר ליברגל 6 מרץ 2006 ב - 9:24 קישור ישיר

    למי שאמר שהר ברוקבק לא זכה בגלל שסרט כזה עדיין לא יכול לזכות באוסקר: זו לא הסיבה. לדעתי העיסוק בנושא פוילטי רק חיזק את סיכויו (כמו “מיליון דולר בייבי” שנה שעברה ו”התרסקות” השנה) בהוליווד הליברלית יש מעט מאוד אנשים שהומוסקסואליות מפריעה להם. אז למה הוא לא זכה?
    1. עודף הייפ, לאנשים כבר נאמס ממנו
    2. לחץ של הרבה מאוד ארגונים למען שיוון זכויות לשחורים/היספנים/מיעוטים אחרים להצביע עבור התרסקות, מה שנתן לו את הקולות הפוליטיים.

  107. רז 6 מרץ 2006 ב - 9:30 קישור ישיר

    בנוגע להאגיס – נכון, האיש יצר את “ווקר: טקסס ריינג’ר”, אבל עוד לפני (ואחרי) זה הוא היה כותב טלוויזיה מוערך מאוד, שכתב ל-“פרקליטי אל.איי.” ו-“שלושים ומשהו” וגם זכה באמי. הוא גם כתב והפיק סדרת-פשע מבריקה ממש בשם “Ez Streets” (שנקראה בארץ “רחובות ללא רחמים”) ואמנם לא שרדה הרבה זמן, אבל בהחלט העידה שהאיש הוא פצצת כישרון. העובדה שהאיש הגיע כל-כך רחוק היא לא כזאת מפתיעה.

  108. אהוד 6 מרץ 2006 ב - 9:56 קישור ישיר

    יהיה שם את הסרט שהוא מדבר עם שלט חוצות? איך קוראים לסרט הזה?

    (“סיפורי ל.א”, ואני לא יודע – יאיר)

  109. ניר 6 מרץ 2006 ב - 10:32 קישור ישיר

    קראתי עכשיו בבוקר את הפוסט הזה – וזה ממש כמו להיות שם! תודה!

  110. רון 6 מרץ 2006 ב - 10:35 קישור ישיר

    “התרסקות” נראה כמו חיקוי סוג ג’ ל”מנגוליה” המופלא, כולל השימוש במוסיקה. איך אפשר להכתיר סרט כל כך חקייני ויומרני כסרט הטוב של השנה? סרט נורא.

  111. עידן 6 מרץ 2006 ב - 12:06 קישור ישיר

    הלילה צפינו בהתרסקות של הר ברוקבק! ראשית,אני שמח לראות שמצביעי האקדמיה עשו את הדבר הנכון ומנעו מתשדיר השירות של החמאס את פרס הסרט הזר הטוב ביותר .כמו כן הם הוכיחו שנושכי הכריות עדיין לא מכתיבים את הטון וסירבו להעניק לסרט שמהלל הומוסקסואליות את פרס הסרט הטוב ביותר. ג’ורג’ קלוני או שמא חאלד משעל ההוליוודי זכה כצפוי בפרס שחקן המשנה וזו בעצם הבעת הערכה גם ללילה טוב ובהצלחה. גם רייצ’ל וייז,ריס וית’רספון ופיליפ סימור הופמן היו זוכים צפויים. ג’ון סטיוארט היה כל מה שכריס רוק היה צריך להיות בשנה שעברה ולא היה. המחווה לרוברט אלטמן או שמא קולונל סנדרס מקנטקי פרייד צ’יקן היתה מקורית והטקס כולו היה מהודק וזורם. לבסוף תתרגלו להגיד “סרטה זוכה האוסקר של סנדרה בולוק”, בטח לא חשבתם שמשפט כזה יעלה על דל שפתיכם.

  112. עידן 6 מרץ 2006 ב - 12:45 קישור ישיר

    צוצי אולי סרט רע,מר רוה,אבל לפחות הוא מנע מהחמאס את הפרס ובעיניי זה הופך אותו ללא פחות מיצירת מופת. ודרך אגב,סטיב מרטין הופיע כ”כ הרבה פעמים בסאטרדיי נייט לייב שאפשר בהחלט לסווג אותו כבוגר למרות שמעולם לא היה חלק מהצוות הקבוע.אולי אינך זוכר את האחים הצ’כים, we are two wild and crazy guys.

  113. ליאור 6 מרץ 2006 ב - 14:48 קישור ישיר

    יכול להיות שעשרות אלפי הזכיות האחרות של “הר ברוקבק” עבדו בסופו של דבר לרעתו? האם דבר כזה יכול להשפיע על חברי האקדמיה? מעניין היה לדעת באיזה הפרש “התרסקות” ניצח. אני מנחש שהקרב היה צמוד.

  114. גיא אורבניאק 6 מרץ 2006 ב - 15:12 קישור ישיר

    “crashed by the wheels of industry”
    עצוב מאוד – זהו יום שחור בתולדות האקדמיה. “קראש” בעיניי הוא סרט רע, לעומת ארבעת הסרטים האחרים בקטגוריה הראשית שהיו מצויינים. כנראה שפעם בעשור צריך לסבול מהבחירה של האקדמיה כפי שקרה ב1996 עם סרט הקייץ לפעוטות של מל גיבסון וב1983 עם סרט הקייץ לפוליטקאים מתחילים של ריצ’רד אטנבורו.

  115. פלאפי 6 מרץ 2006 ב - 18:01 קישור ישיר

    “קירה”? כמו שירה?
    רד, לונג – הא!

  116. רד פיש 6 מרץ 2006 ב - 19:47 קישור ישיר

    למה הא? טענו אחרת?

  117. פלאפי 6 מרץ 2006 ב - 20:18 קישור ישיר

    http://www.fisheye.co.il/story_2287

  118. איתן 7 מרץ 2006 ב - 11:31 קישור ישיר

    אז ככה,

    הטקס בעיניי היה מאכזב, בעיקר בגלל ההתבכיינות ההוליבודית. בנאום הזכייה של ג’ורג’ קלוני הוא נתן את הטון לאחד משני הנושאים המרכזיים של הערב: “הוליבוד היתה שם תמיד, בחזית הפוליטית, ותמיד ידעה לעשות סרטים על נושאים קונטרוברסלים” (אתה באמת מאמין בזה, ג’ורג’, או ששילמו לך להגיד את זה?). גם מקבצי הקליפים הערוכים באו להוכיח את אותה נקודה. מזל שיש מנחה חד כמו ג’ון סטיוארט עם תשובה חכמה כמו:”ומאז אין יותר בעיות בעולם”. לא, הוליבוד עדיין לא בוגרת מספיק בשביל לכבד סרט (משובח) על הומואים (ובעצם סרט על אהבה טהורה בין שני אנשים, שבמקרה, שניהם גברים) בפרס הסרט הטוב ביותר, אבל הם משחקים אותה כאילו הם הכי פתוחים בכך שהם מעניקים פרסים למיעוטים (פרס השיר ל”קשה להיות סרסור” שהלך לאפריקן-אמריקן במקום לדולי פרטון, שאם מישהו שם לב, העיפה את כל האולם באוויר עם הביצוע המקסים לשיר המקסים שלה, מתוך הסרט המקסים “טרנסאמריקה”).

    ונקודה נוספת למחשבה: בטקס האוסקר תמיד מתגאים ששמות הזוכים שמורים ומוגנים במעטפות אצל נוטריונים עד לפתיחתם על הבמה. אז איך זה שדווקא קווין לטיפה הגישה את פרס השיר, איך זה שדווקא פנלופה קרוז העניקה את הפרס לאלמודובר לפני כמה שנים, ואיך זה שדווקא סופיה לורן העניקה את הפרס לבניני על “החיים יפים” ?(אלו הדוגמאות שאני זוכר, ודאי יש עוד כמה), חשוד, לא?

  119. רד פיש 7 מרץ 2006 ב - 13:30 קישור ישיר

    פלאפי:
    http://www.fisheye.co.il/story_3183
    לא יפה לתת דוגמאות מלפני שנים.

  120. James Newton Howard 7 מרץ 2006 ב - 14:42 קישור ישיר

    הטקס היה דווקא בסדר יחסית לשנים קודמות. ג’ון סטיוארט היה מוצלח ושנון (הבדיחה על הפיראטיות היתה גדולה), והפרסים ברובם חולקו באופן הוגן.
    כמה השגות, בכל זאת:
    תחילה בנוגע ל”התרסקות” – הסרט רחוק מלהיות רע (כמו שחלק פה תיארו אותו) אבל יצירת מופת הוא לא, ויותר טוב מ”ברוקבק” הוא בטח לא. הזכייה שלו היתה לא יותר מגימיק, ופעם הבאה שרוג’ר איברט לא יפתח את הפה.
    בקטגוריית הפסקול – שתמיד קרובה לליבי יותר משאר הקטגוריות – הפרס היה צריך ללכת לג’ון וויליאמס על “גיישה” ולא לאנדרדוג ההיספני עם ה-15 דקות מוזיקה מקורית שלו בפסקול של “ברוקבק”. אבל מילא, הפסקתי להתעצבן מדברים כאלה כי האקדמיה תמיד נותנת את הפרס הזה לפי הסרט. השיר הזוכה היה זוועה, בושה וחרפה לאקדמיה שבחרה בפיסת הצואה הזו. כבר עדיף היה לתת לדולי פרטון.
    נאומי הזכייה היו קלישאיים ובכיינים כצפוי (מלבד זה של ג’ורג’ קלומניק).
    אה, וגיא אורבניאק היקר, עלבת ב”לב אמיץ” – דמך בראשך!!!

  121. אילת 7 מרץ 2006 ב - 17:21 קישור ישיר

    חבל מאוד שברוקבק מאונטיין לא זכה, התרסקות הרבה פחות טוב, צעקני ופשטני למדי.
    ביחוד צרם לי שנזכרו רק עכשיו לתת פרס אוסקר על מפעל חיים לרוברט אלטמן, בעוד שעל סרטו הנפלא תמונות קצרות הוא אפילו לא היה מועמד לפרס האוסקר..
    ראיתי הן את תמונות קצרות, ומנגוליה הנפלאים..
    והם עולים עשרות מונים על התרסקות.

  122. גיא אורבניאק 7 מרץ 2006 ב - 17:43 קישור ישיר

    “נורא” לפי מילון אבן שושן מהדורת 2007:

    1.שאין לעמוד בפניו,בלתי נסבל.

    2.סרטו של פול האגיס -“התרסקות”

    ובהקשר הזה,היכנסו ללינק הבא-http://theenvelope.latimes.com/awards/oscars/env-turan5mar05,0,5359042.story

    זהו הטור של העיתונאי המבריק קנת’ טוראן מהלוס אנג’לס טיימס , יש לו כמה הארות אינטיליגנטיות בנוגע למה שהתרחש שלשום לפנות בוקר
    מומלץ ביותר

  123. הפינגווין 7 מרץ 2006 ב - 17:57 קישור ישיר

    אילת,
    רוברט אלטמן היה מועמד לאוסקר על “תמונות קצרות”.

  124. גיא אורבניאק 7 מרץ 2006 ב - 18:25 קישור ישיר

    וגם על :השחקן,נאשביל,גוספורד פארק ומ.א.ש

  125. גיא אורבניאק 7 מרץ 2006 ב - 19:06 קישור ישיר

    דרך אגב, גם עורך האתר “fennec”,שהוא אתר הדטהבייס
    הטוב ביותר ברשת לטכסי-פרסים,הגיב לזכיתו של “קראש” באוסקר.
    בתגובה לזכיה החליט עורך האתר לסגור את האתר לאלתר בתור מחאה.
    הנה הלינק לפוסט האחרון של האתר ז”ל
    מומלץ גם כן לקרוא
    http://awards.fennec.org
    אחרי שקראתי את זה התחלתי להרגיש סוף סוף קצת פחות מדוכא,עכשיו אני יודע שאני לא היחיד שלא הצליח להירדם אחרי האוסקר….

  126. ליאור 7 מרץ 2006 ב - 19:16 קישור ישיר

    תגובה קצת קיצונית של בעל האתר, לא? אבל אני מסכים, קשה לי להאמין ש”קראש” היה הסרט הכי טוב של השנה. וראיתי אותו לפני ימים ספורים אז הוא עדיין טרי בזיכרון. אני לא יודע לשפוט מה טוב יותר, “ברוקבק” או “קראש” (אני חושב שצריך לראות את הר ברוקבק שוב) אבל מה קרה ל”היסטוריה של אלימות” למשל? הוא לא היה מספיק טוב בשביל אוסקר? לא ראיתי אותו, אבל אין מבקר אחד במערכת השמש שלא אהב את הסרט הזה. “קראש” הוא סרט טוב אבל לא מופתי. אולי פשוט זו באמת היתה שנה חלשה… זאת הזכייה הכי תמוהה באוסקר מאז ששיקספיר מאוהב לקח לטוראי ראיין את הפרס. גם אז זכה הבמאי אבל לא הסרט. WTF???


השאירו תגובה