07 דצמבר 2011 | 11:09 ~ 10 תגובות | תגובות פייסבוק

אז איך "החבובות"?

אני אכתוב על “החבובות” מחר (בלי נדר), אבל בינתיים אני שומע תגובות מאנשים שראו את הסרט אמש. מסמסת לי דמות מוכרת מעולם הקולנוע בארץ: “הרבה חריקות אבל בסך הכל סרט הנוסטלגיה האולטימטיבי למי שגדל על קרמיט והיום הוא אבא בעצמו” (היי! זה אני!). דמות אחרת מעולם התקשורת בארץ מסמסת לי: “מתחיל קצת חלש, אבל נגמר מקסים למדי. נראה לי שיהיה קשה למצוא מישהו שלא יהנה בסרט הזה. הקהל אתמול מחא כפיים”.

 

ודמות נוספת מעולם הקולנוע בארץ כותבת לי את הטקסט הכי נרגש עד כה: “מאוד אהבתי, לראשונה מזה שנים שהקולנוע עשה אותי למאושר.”

 

אוקיי, השתכנעתי. נשמע מקסים. אם גם אתם ראיתם כבר את הסרט, אמש בהקרנת התקשורת, או בחו”ל, אתם מוזמנים להוסיף את דעתכם על הסרט כאן (אם הייתם בהקרנה אמש ואתם כותבים היום, חיתמו בשם בדוי, כדי לא להסתבך עם היחצנים שיפסיקו להזמין אתכם להקרנות), או לחכות לביקורת שלי מחר ולהצטרף אליה.

נושאים: בשוטף

10 תגובות ל - “אז איך "החבובות"?”

  1. hamlet 7 דצמבר 2011 ב - 11:19 קישור ישיר

    lovely film

  2. רני 7 דצמבר 2011 ב - 11:20 קישור ישיר

    ובינתיים, הידיעה המשעשעת ביותר שקראתי לאחרונה: ברשת פוקס משוכנעים שסרט החבובות החדש הוא… מזימה ליברלית! לא פחות ולא יותר: נראה שסוף סוף חשפו שם את הפרוטוקולים של זקני ציון:

    http://www.haaretz.co.il/news/world/1.1584577

  3. אלן ר. 7 דצמבר 2011 ב - 11:53 קישור ישיר

    מרגש. “החבובות” אתמול גרם לי לחשוב על משפט הסיום של “המודרנים” של אלן רודולף. תחליפו את “פריז” ב”החבובות”:

    John, if you were lucky enough

    to have lived in Paris…

    …lucky enough to have been young,

    it didn’t matter who you were…

    …because it was always worth it,

    and it was good.

  4. יעל ר. 7 דצמבר 2011 ב - 14:59 קישור ישיר

    לי כל הפרומואים עשו דווקא חשק לצפות בסרט החבובות הראשון, מ-1979 – והוא באמת מקסים (:
    עד כדי כך שאולי אושיב את עצמי לכתוב אודותיו הערב. כן, אין כמו הקלאסיקה…

  5. איתן 7 דצמבר 2011 ב - 18:43 קישור ישיר

    את הצפייה ב”חבובות” אני אדחה קצת. העניין עם שימוש בפרנצ’ייז טלויזיוני כמעט תמיד הפריע לי. ודווקא בגלל שמאוד אהבתי אותם כילד, אני גם מאוד חושש מהסרט.

    אבל לא בגלל זה באתי: רציתי לספר שהשבוע היה לי ערב חופשי. היתה לי בחירה בין “הדרך הביתה” של פיטר וויר בסינמטק תל אביב לבין צפייה (סוף-סוף) בעותק DVD שנפל לידי באחרונה של “מיק-מאק” של ז’אן פייר ז’ונה. בסוף לא בא לי לצאת מהבית, אז ראיתי את “מיק-מאק”. והופתעתי לטובה. לא ציפיתי להרבה. שמעתי עליו בעיקר דברים לא טובים. והסרט אכן פחות טוב מסרטיו האחרים. אבל כמו שהוא, הוא קרקס משעשע למדי של מוזריות בלתי נגמרות. המסר האנטי-סחר-נשק שלו שטחי להחריד, אבל אם לא לוקחים את הסרט הזה יותר מדי ברצינות, הוא מספק חוויה מבדרת למדי. מומלץ לנסות להשיג אותו.

    ולגבי הסרטים שעולים מחר: אני ב”מלנכוליה”. ראיתי היום את “אלוהי הקטל”. לא מכיר את המקור התיאטרוני. הסרט עצמו הוא בידור אינטלגנטי אפקטיבי למדי לטעמי.

  6. סטיבי 7 דצמבר 2011 ב - 21:20 קישור ישיר

    יעל, גם אני חושבת שלא יהיה כמוהו 🙂 ולו בשל האלגוריה/אוטוביוגרפיה של הסיפור, הכה נוגעת ללב (ואפילו מעציבה קצת).

  7. קילרוי 7 דצמבר 2011 ב - 21:22 קישור ישיר

    מאוד התאכזבתי. הסרט לא מצחיק, סתמי ומפוספס לחלוטין.
    הרגעים היחידים שהוא מצליח לרגש זה כאשר הוא מסתמך על הרגש שעוררו הסרטים הקודמים על ידי מחווה להם.
    התסריט עמוס מדי בסיפורים ויש תחושה של רפרוף ביניהם מבלי לגעת באף אחד לעומק (והחבובות יודעים לגעת לעומק) יותר מדי זמן מסך לג’יסון סיגל ואיימי אדמס שהיה ניתן לוותר על הסיפור שלהם לחלוטין וזה היה משפר את הסרט מאוד.
    ג’יסון סיגל גם לא מבין שכאשר חבובה מרביצה לחבובה זה יכול להיות מצחיק. אבל כשהוא בועט בחבובה זה נראה כמו מבוגר שמתעלל בילד – ממש לא מעורר צחוק.
    סרט סתמי ומאכזב כי היה לו המון פוטנציאל.

  8. עופר ליברגל 7 דצמבר 2011 ב - 21:24 קישור ישיר

    החבובות החדש טוב מאוד – ומזכיר את שני סרטי החבובות הראשונים יותר מאת הסרטים המאוחרים יותר שלהם. מבחינתי, ענה על כל הציפיות ובעיקר היה תענוג

  9. מיכאל גינזבורג 8 דצמבר 2011 ב - 0:28 קישור ישיר

    איתן, ‘מיקמאק’ הוא עוד פנינה ויזואלית קסומה של פייר ז’אנה, רק שהעלילה לא הכי מתקתקת. הדמויות שהוא בורא תמיד מקסימות.

  10. דני 8 דצמבר 2011 ב - 7:20 קישור ישיר

    הקמפיין הויראלי ל”עלייתו של האביר האפל” מתחיל עם אלון אבוטבול:

    http://www.slashfilm.com/mysterious-cia-documents-beginning-dark-knight-rises-viral/


השאירו תגובה ל - עופר ליברגל