07 דצמבר 2007 | 01:41 ~ 18 תגובות | תגובות פייסבוק

וודי אלן שותק

18 תגובות ל - “וודי אלן שותק”

  1. נונין 7 דצמבר 2007 ב - 1:44 קישור ישיר

    הבעיה היחידה עם הקליפ הזה היא שוודי אלן כבר לא עד-כדי-כך מצחיק.

  2. יואב 7 דצמבר 2007 ב - 4:02 קישור ישיר

    של נעליך לפני שאתה מבקר את אלן (!). הבעיה היחידה עם הסרטון הזה הוא שבלגימה השלישית כבר ממש צחקתי.

  3. עופר ליברגל 7 דצמבר 2007 ב - 7:48 קישור ישיר

    הבעיה בסרטון הזה (כמו בסרטון של שון פן) היא שאלן הוא גם תסריטאי, כךש הוא יכול להמציא לעצמו את המילים שחסרות לו.
    וודי אלן עדיין מצחיק. נכון שהסרטים שלו בעשור האחרון פחות טובים, אבל בכל אחד מהם יש עדיין מספר רגעים מצחיקים (חות מנקודת מפגש שלא ניסה להיות מצחיק)

  4. דורון פישלר 7 דצמבר 2007 ב - 8:20 קישור ישיר

    הבעיה בסרטון הזה (כמו ברבים מהסרטונים שקדמו לו) הוא שיוצריהם כנראה מתלהבים מחוסר מגבלת הזמן באינטרנט, ולכן עושים במשך דקה וחצי את מה שאפשר היה לעשות ב-15 שניות.

  5. דרורית 7 דצמבר 2007 ב - 8:26 קישור ישיר

    א. אני מטורפת על וודי אלן.
    ב. הוא נראה פה ממש זקן.
    ג. זה לא מצחיק, זה עצוב.
    ד. אני מטורפת על וודי אלן.
    (ולא רוצה להכניס אותו בכלל לטוטו מחלות ההוא).

  6. דודי קינג 7 דצמבר 2007 ב - 9:24 קישור ישיר

    גם אני חולה על וודי, ברמות קשות, אבל כשזה לא מצחיק אז זה לא מצחיק. והסרטון הזה לא מצחיק.

    בנוגע לטענות על ירידה ברמה, לטעמי “נקודת ממפש” הוא אחד הסרטים הטובים ביותר שלו, ואחד הסרטים הטובים ביותר שראיתי בכלל בשנים האחרונות. היו לו גם כמה סרטים מביכים לאחרונה, אבל ככה זה היה איתו מאז ומתמיד.

  7. דרורית 7 דצמבר 2007 ב - 10:00 קישור ישיר

    מי אומר שזה חייב להיות מצחיק?
    כי זה וודי אלן?

  8. סטיבי 7 דצמבר 2007 ב - 10:00 קישור ישיר

    עופטופיק:
    ‘הכר את דיאלקטי האחים כהן’ (טוב, זה קשה לתרגם…).
    http://dvdpanache.blogspot.com/2007/12/know-your-coen-dialects.html

    עוד יותר עופטופיק: יש לי תמיד מוזיקה ברקע, והיא חזקה מהרגיל כרגע בשל רעש השיפוצים הבלתי-נפסק. טלוויזיה, הפעם. בסוף של going underground של הג’אם נזכרתי משום-מה שהיום 7/12 (פרל הרבור), והשיר הבא היה enola gay. היה קצת מוזר. סופשבוע נעים לכולם.

  9. סטיבי 7 דצמבר 2007 ב - 10:03 קישור ישיר

    טוב, ניסיתי לפרסם פה לינק חביב, אבל מסתבר שתגובות שלי עם לינקים נעלמות בימים האחרונים. לא צריך 🙁

    רוה לסטיבי: חולצה תגובתך ממלכודת הספאם.

  10. דרורית 7 דצמבר 2007 ב - 11:03 קישור ישיר

    אופטופיק צהבהב

    רוה לדרורית: אני לא חושב שזה צהבהב בכלל, אלא דווקא נושא חשוב מאוד. למי שלא נכנס ללינק: במהלך קבלת פרס מטעם ה”הוליווד ריפורטר” אמש ג’ודי פוסטר יצאה בפעם הראשונה מהארון כשהודתה לבת זוגה מזה 20 שנה, סינדי. זה חשוב כי מתברר שבעולם הצהובונים והפפרצי והאין-יותר-סודות-ופרטיות, אותה סינדי הצליחה להישאר אלמונית 20 שנה. איך? האם כי התקשורת כיבדה את רצונה של פוסטר לפרטיות או כי פוסטר הצליחה להסתיר את בת זוגה 20 שנה מכל אירוע תקשורתי? ומן העבר השני: אני חושב שזה עושה שירות ענק לכל ההומואים והלסביות בעולם, בייחוד אלה שמתלבטים לגבי זהותם, כשכוכב קולנוע בסדר הגודל הזה יוצא מהארון. זה כמובן גם יכול לעורר דיונים הפוכים: למה רק עכשיו? למה לשמור את זה כל השנים בסוד? האם מבושה? האם מפחד? האם היא ידעה שאם היא תצא מהארון היא לא תקבל את התפקידים שזיכו אותה באוסקרים? מה שבטוח הוא שמבחינת תפעול התקשורת, פוסטר הוכיחה הרגע שהיא אלופה – כבר 20 שנה.

  11. דרורית 7 דצמבר 2007 ב - 11:33 קישור ישיר

    יאיר, איךשהוא לשים לינק מאתר שנקרא פריזהילטון וכו’ מייד מתקשר אצלי לצהבהבות, אבל אני מסכימה עם כל מילה שלך.
    וחייבת עוד מילה לגבי וודי אלן. האדם הוא אייקון עצום. אני חושבת הוא הרבה הרבה יותר מקומיקאי. מוזר בעיני שאנשים מצפים לצחוק כשהם רואים אותו, והצחוק המוקלט בקליפ לאו דווקא מסמל וודי אלן=צחוקים.

    רוה לדרורית: המסר, כמובן, הוא שבלי תסריט זה לא מצחיק. לא משנה כמה צחוקים מוקלטים ידחפו לנו. אפילו וודי אלן צריך תסריט כדי לתפקד. וגם הוא שובת. שותה תה. והצחוקים המוקלטים הזכירו לי את הסצינה מ”אנני הול” בה הוא מבקר את חברו בלוס אנג’לס, שם הוא מפיק של סיטקום, והוא – כלומר וודי אלן (אלבי סינגר) חוטף בחילה קיומית מהרגע בו הוא רואה את חברו משתיל צחוקים מוקלטים לסיטקום שלו, שבדיחותיו כה רעות שאיש בקהל לא צחק מהן.

  12. דרורית 7 דצמבר 2007 ב - 13:27 קישור ישיר

    ולגבי ג’ודי פוסטר, סידני, לא סינדי. ואני התרשמתי מהלוק המאוד לא זוהר של אישתה של הפוסטר. היא נראית סתם מישהי, וזה יפה בעיני.

  13. יניב אידלשטיין 7 דצמבר 2007 ב - 18:25 קישור ישיר

    דרורית, בהתחשב בעובדה שהוריו של וודי אלן (למיטב ידיעתי) עדיין חיים ובועטים, יש לו גנים טובים…
    בסך הכל מלאו לו 72 שלשום. מדובר בזאטוט

  14. יניב אידלשטיין 7 דצמבר 2007 ב - 18:28 קישור ישיר

    תכלס, מי לא ידע עד עכשיו שג’ודי פוסטר לסבית?
    בשני החופים של ארה”ב כולם ידעו… אני תוהה אם איפשהו ביניהם מתחבאים אנשים שלא ידעו על זה.
    במקרה הזה גם קשה לאמוד אם הצהובונים ייצאו פתאום בשערי ענק “ג’ודי פוסטר לסבית” או שזה יישאר נחלתם של פרז הילטון ושות’, ובמקרה כזה, תושבי אמצע אמריקה ימשיכו לא לדעת.

  15. יובל 7 דצמבר 2007 ב - 22:31 קישור ישיר

    ההורים של וודי אלן נפטרו לפני כמה שנים, שניהם היו בגיל קרוב ל-100.

    אני חושב שאיזה מגזין הוציא את ג’ודי פוסטר ואנדרסון קופר מהארון לפני כמה חודשים.

  16. דרורית 7 דצמבר 2007 ב - 22:58 קישור ישיר

    בדיוק השבוע היה פרק בוויל וגרייס על מישהו שוויל יוצא איתו (בגילומו של פטריק דמפסי מר מכושפת בכבודו ובעצמו) שנמצא עדיין עמוק בארון. זה מדהים עד כמה בעצם הכללים לא השתנו מימי קדם. אני מחכה ליום שקווין ספייסי יגיד בדיוק מי הוא ומהו, ויש עוד כמה רבים וטובים, שבדיוק כמו שיאיר אמר יעשו הבדל כביר עבור המון הומואים ולסביות בכל מקום.

  17. יניב אידלשטיין 7 דצמבר 2007 ב - 23:10 קישור ישיר

    בחייאת, איזה הבדל כביר?
    תעשיית הבידור זה לא בדיוק איזה מעוז אחרון שההומואים והלסביות עוד לא כבשו…

  18. דרורית 7 דצמבר 2007 ב - 23:21 קישור ישיר

    סורי. לא קשור. אני חושבת שכל יציאה כזו מהארון כן מקדמת את העניין, ולא, לא בגלל שההומואים והלסביות צריכים או לא צריך לכבוש את הוליווד אלא בגלל שכל שחקן/שחקנית כאלו הם אייקוני תרבות וברגע שהם בחוץ, אז הפתיחות לנושא בכלל גדלה.


השאירו תגובה