07 דצמבר 2007 | 11:59 ~ 14 Comments | תגובות פייסבוק

ארגון מצפן

ראיתי אתמול את "מצפן הזהב" וחשבתי שהסרט די קטסטרופלי. ניסיתי בכוח להיכנס אליו, להיסחף על ידו, להיות מוקסם ממנו. התלהבתי מהילדה, מהאפקטים הבאמת נהדרים, מהעיצוב הנפלא, ומהפסקול של אלכסנדר דספלה (מועמדות מובטחת, לא?). אבל העלילה, הסיפור, ההרפתקאות, כל מה שהיה אמור לסחוף אותי פנימה פשוט לא עבדו. גרוע מזה: הם היו ממש איומים בעיניי. לא האמנתי לכלום. ושנאתי את ניקול קידמן בלהט. לא את הדמות שלה – שאמורה להיות מכשפתית – אלא את קידמן עצמה.
היה רגע, בערך אחרי שעה וחצי של סרט, בו מסתיים קרב גורלי, מעין קליימקס עלילתי, והגיבורה שלנו יוצאת נחושה להציל את דודה/אביה, והזדקפתי בכסא. זה נראה לי כמו תזמון מושלם להשקת המערכה השלישטית אחרי שהוחדרה לסרט הפלגמטי הזה קצת אנרגיה. ציפיתי לחצי שעה אחרונה של סרט שתציל את מה שבא קודם. הנחתי שמדובר בסרט של שעתיים. אלא שאז, בדיוק אז, בעודה פונה הילדה להשלים את הרפתקאתה, הסרט הסתיים. אה, יהיה סרט המשך? יופי, עוד פעם שילמתי 35 שקל לטריילר? אולי שהוליווד תפסיק כבר לתכנן את סרטי ההמשך ותגרום לנו להתעניין קודם בסרט הראשון, כדי שבכלל יתחשק לנו לראות את הסרט הבא.
אני מניח שבגלל הגיבורה בנות 12 אמורות לחבב את הסרט הזה.
אולם רב חן 1 היה מלא למדי אמש ב-21:50, ערב גשום. קבוצה גדולה של נערות אמריקאיות גדשה את האולם. ספרתי קרוב למאה צופים. ביציאה היו כמה בני נוער שהישוו את הסרט לספר. לא קראתי את הספר, אבל הסרט לא גרם לי להרגיש שהחמצתי משהו יוצא דופן. ברדק היסטרי. שיעמום מפואר. די סבלתי.

קראו גם: דורון פישלר. דורה. אני.

=========

את ההצעה הכי טובה ששמעתי עד עכשיו לתרגום שם הסרט של מישל גונדרי – "Be Kind Rewind" – סיפק לי אבנר שביט. ההצעה המוצלחת שלו: "במחילה, גלגל להתחלה". זה מצחיק בעיניי. אני תומך.

=========

אני כבר לא יודע מתי ייצא "קונטרול" של אנטון קורבין בארץ – הדיווח האחרון היה ינואר (למה ינואר? למה?), ומאז לא שמעתי עדכונים. בכל מקרה, פסקול הסרט כבר בחנויות הדיסקים ולצידו הוצאות מחודשות של שני אלבומי האולפן של ג'וי דיוויז'ן. כתבתי על הלהקה כמה מילים בגיליון "פנאי פלוס" מאתמול.

========

ארבעת התסריטאים/בלוגרים הכי טובים בהוליווד הפגינו שלשום יחד. ויש תיעוד. משמאל לימין: ג'ון אוגוסט ("גו", "צ'רלי בממלכת השוקולד"), ג'יין אספנסון ("באפי"), ג'וש פרידמן ("מלחמת העולמות"), קרייג מייזין ("מת לצעוק").

picketing: john august and friends

=========

לפני שלושה חודשים שמעתי על מצלמת ההי-דפינישן החדשה והכנראה-מהפכנית, Red One, ועל הסרט הקצר שפיטר ג'קסון צילם איתה, כדי להפגין את איכויותיה. ואתמול במייל עודכנתי שהמצלמה הגיעה סוף סוף גם ארצה. תמצאו אותה בחברת השכרת ציוד הצילום און-אייר, בשדרות ההשכלה בתל אביב. "מה מצלמים איתה כרגע?", ניסיתי לברר – אולי ללכת לראות אותה בפעולה. ענו לי: "כרגע זה בלתי ניתן לצלם בה פרויקטים ארוכים בגלל בעיות של הורדות ושמירת הקבצים השוקלים טרות על טרות של הארד-דיסקים". במילים אחרות: פרסומות? מי שיש לו פרטים נוספים, מוזמן לעדכן.

ואם Red One באמת תהפוך לכזו סנסציה בתולדות הטכנולוגיה הקולנועית, זה הסרט שיוכל להתגאות בעובדה שהוא הסרט הראשון באורך מלא שצולם בה:

14 Responses to “ארגון מצפן”

  1. רני 7 דצמבר 2007 at 13:09 Permalink

    הספר מצוין ובאמת שלא כדאי לשפוט אותו על פי הסרט. והמערכה השלישית אכן חסרה: בספר היא קיימת ועוד איך, אבל כריס וויץ החליט להעביר אותה לסרט הבא (ככל הנראה) ולסיים את הסרט הזה באמצע. ובאמת תהיתי כיצד הסרט יראה למי שלא קרא את הספר וזוכר היטב את כל מה שבאמת מניע את העלילה. מתגובות של אנשים נוספים שלא קראו את הספר נראה לי שהסרט כשל הרבה יותר ממה שהיה נראה לי כשיצאתי מהאולם לפני יומיים. בניגוד ל"שר הטבעות" של ג'קסון שם היה ברור שלבמאי היה חזון, והדמויות לא דברו מברקית מדוברת, הרי ש"המצפן הזהוב" מנסה לתפוס המון המון דברים בשעתיים והתחושה היא שהבמאי לא הבין את החומרים האפלים (תרתי משמע) שמהם פולמן רקח שלישית ספרים כל כך מוצלחת.

  2. ארז 7 דצמבר 2007 at 13:48 Permalink

    הסיום לא כל כך מפתיע , פורסם מראש שזו הולכת להיות טרילוגיה.

  3. סטיבי 7 דצמבר 2007 at 15:17 Permalink

    1. השם הזה באמת מוצלח, אבל איכשהו אני לא רואה אותו על כרזת סרט בסביבתנו 🙂
    2. באמאזון היה רשום ש"קונטרול" יוצא ב-DVD בפברואר. לא שזה אותו דבר כמו לראות עותק פילם, אבל זה פיתרון לא-רחוק במקרה הלא-מפתיע של גניזה.

    וחוץ מזה: הערב ב-MGM ישודר "החדר הירוק" של טריפו.

  4. מאזינה ברקע 7 דצמבר 2007 at 16:24 Permalink

    ממה ששמעתי עד כה על מצפן הזהב, ברור לי שאני צריכה להתרחק מהסרט כמה שאפשר. הם סירסו את הסיפור לגמרי.

  5. יונתן 7 דצמבר 2007 at 17:13 Permalink

    גם אני חייב לציין שהספרים נהדרים.

  6. יניב אידלשטיין 7 דצמבר 2007 at 18:20 Permalink

    איחסה, נראה סרט פארש…

  7. אורי 1 7 דצמבר 2007 at 19:08 Permalink

    ממתי מבקרי קולנוע משלמים על כרטיס? העיתון מחזיר הוצאות?

  8. אורן 7 דצמבר 2007 at 22:19 Permalink

    אני לא ממש מבין איך כל מי שראה את זה התלהב מהילדה. היא משחקת באופן נורא לא טבעי, ואפשר לראות שהיא מקריאה טקסט בלי להיכנס לדמות. אז נכון, היא ילדה חמודה והכל, ואי אפשר לצפות ממנה לכשרון משחק אמיתי, אבל זה היה די מוגזם.
    חוץ מזה, כמו שאמרו כאן, הסרט לא אינדיקטיבי לספר, כמו שתקציר של רומן אינו כזה.

  9. איתי 7 דצמבר 2007 at 22:37 Permalink

    מישהו יכול להסביר לי בעברית מה בדיוק המהפכה במצלמה הזאת? מה יש בה שאין בכל מצלמות ההיי-דף שמשתמשים בהן היום?

  10. james newton howard 7 דצמבר 2007 at 23:51 Permalink

    הנה דעתי: הטעות הכי גדולה שכריס ופול וייץ יכלו לעשות זה להתפצל. כשהם היו ביחד, כל פרוייקט משותף שלהם, בין אם זה "עבודת נמלים" (תסריט) "אמריקן פאי" (בימוי) או "רווק פלוס ילד" (תסריט ובימוי), היה פיצוץ. ברגע שהם התפצלו, נדמה שכל אחד מהם קיבל בדיוק 50 אחוז מהכישרון. סרטי הסולו של פול ("אמריקן דרימז" ו"בחברה טובה") היו בינוניים במקרה הטוב, ועל סרט הסולו של כריס כבר נכתב כאן מספיק.
    ושבועיים אחרי הכתבה המצויינת של יאיר ב-7 לילות על הסילופים במודעות הפירסום, משווקים את "מצפן הזהב" בתור סרט "מהיוצרים של שר הטבעות". הייתי צריך לחפור עמוק ב-IMDB בשביל לגלות מי מבין "היוצרים" של הסרט היה מעורב ב"שר הטבעות" (התשובה, אגב, היא המפיק בפועל – אדם שספק אם יש לו השפעה כלשהי על הצד האמנותי הסרט). המסירות הזאת, שבה הפרסומאים מחפשים כל איש צוות זוטר שיקשר את הסרט עם איזושהי הפקה מצליחה מאותו הז'אנר, מצליחה להדהים אותי כל פעם מחדש. אני לא אתפלא אם בפעם הבאה הם ירחיקו עד כדי עוזר במאי או מעצב תלבושות.
    ועוד מילה אחרונה (סליחה על האורך) לגבי הפסקול:
    יאיר כבר ציין פה את העבודה המצויינת של אלכסנדר דספלה, ואני רק אוסיף שמדובר במלחין הכי פורה והכי פופולרי בהוליווד נכון לרגע זה, שכבר רשם לזכותו פסקול נהדר מוקדם יותר השנה (עבור "זהירות תשוקה" של אנג לי). בשנה שעברה הוא הפסיד את האוסקר, באחד המהלכים האידיוטיים של האקדמיה אי פעם, לגוסטבו סנטלונה עם "בבל" הגרוע שלו. ומסתמן שהשנה, אם דריו מריאנלי לא יגנוב לו את האוסקר ברגע האחרון עם Atonement שלו (פסקול משובח בפני עצמו), הוא הולך לזכות סוף סוף בפרס המיוחל, ובצדק.
    זהו, זה היה רגע הפיכחות האחרון שלי להערב.

  11. assafTV 8 דצמבר 2007 at 18:30 Permalink

    לאורי 1 –
    מבקרים משלמים על כרטיס אם הם לא היו בהקרנה לעיתונאים.
    ותודה לפורום – מחרימים מבקרים שלא מיישרים עמם קו מאז 2006! – פילם.

  12. צבי 8 דצמבר 2007 at 22:37 Permalink

    ל 9
    על הנייר זה פשוט:
    המצלמה מסוגלת להוציא תמונה באיכות כפולה מ HD ועולה
    הרבה הרבה פחות ממחיר מצלמות HD קיימות.
    המצלמה קטנה יחסית ומאוד ורסטילית, מסוגלת לקבל את כל סוגי העדשות ויכולה להוציא תמונה בכל הפורמטים הקיימים.
    אבל כל זה עוד לא ממש ממש פועל ללא תקלות בפרקטיקה – ימים יגידו.

  13. ט.ל. 9 דצמבר 2007 at 2:33 Permalink

    “במחילה, גלגל להתחלה". מצחיק.

    אבל ברצינות: לא עדיף לחפש שם שקשור בעלילה, במקום לחפש משחקי מילים שאין לנו בעברית? לא שמעתי עד היום הצעה שבאמת מתאימה להתנוסס על כרזת הסרט, ושגם תמשוך קהל שלא שמע על הסרט.
    מצד שני, אם במילא רוב הקהל מורכב מצופי לב חובבי גונדרי, גם אני תומכת. לפחות זה משעשע…

  14. גיאחה 10 דצמבר 2007 at 16:42 Permalink

    מצפן הזהב אכן מאכזב, בעיקר לכל מי שקרא את הספר. לסיפור כזה מגיעות שלוש השעות ותסריט רגיש וסבלני כמו של שר הטבעות – לא רידוד לסרט קיץ טיפשי שיוצא בחורף, עם שתיים וחצי מערכות לא מאוד רציפות של הרפתקאות. חבל, כי העיצוב נהדר, האפקטים מרשימים, המוזיקה יפה ואפילו השחקנים לא רעים.

    ביאוס. לא נורא, לפחות יש את הספרים, אה?
    אז זהו, שאפילו את איורי העטיפה היפהפיים של דוד פולונסקי קלקלו לנו עכשיו, והספר הראשון בטרילוגיה יצא לחנויות מחדש עם תמונת הפוסטר של הסרט. פיכס, פיכס, פיכס.


Leave a Reply