מותו של מחשב
זוהי הודעת מערכת: המחשב שלי – עליו נכתב הבלוג הזה בארבעת השנים האחרונות – התפגר אמש. נשמתו הלבנה עלתה השמיימה לפגוש את בוראו, סטיב ג'ובס. מיטב כוחות החילוץ הטכנולוגיים עמלים ברגעים אלה כדי להחזירו לחיים. כתוצאה מכך, אין לי ממש איך ואיפה ומתי לכתוב לכם. ולא פחות חמור: אין לי מושג מה קורה בעולם. מדי פעם אני מנסה להתעדכן באייפון, תוך כדי שאני מתעניין במחירי מחשבים חדשים, ומנסה להיזכר מה היה עליו, ובועט בעצמי שלא גיביתי יותר ממני בדרופ-בוקס שלי (גאוני הדרופ-בוקס הזה. גאוני. אם רק הייתי מעלה אליו יותר קבצים, הייתי עכשיו פחות מודאג). ובכן, חברי וקוראי, עדכנו אותי: מה קורה היום בעולם? קראתם משהו מעניין בבבלוגים אחרים? כתבתם משהו מעניין בבלוג שלכם? שתפו אותנו כאן.
השחקן היפיוף מ"מעבר לים" ומ"שירת הסירנה" הולך לפוליטיקה
אני מזדהה, המחשב שלי התחיל לעשות רעש של מכונה תעשייתית.
כתבתי בבלוג שלי על התופעה הכי בולטת בקולנוע הדוקומנטרי בארץ השנה ועל אחד הסרטים הישראלים המצליחים בכלל בחודשים האחרונים, "הדירה".
משתתף בצערך. ברצינות, מדהים כמה נקשרים למכונות האלה. אני טוען שזה רק התגבר מאז הטרק-פד המשוכלל יותר, שעושה את אותו הדבר כמו מסך מגע – גורם לך ללטף את המחשב/אייפון שלך ללא הרף. ואיך לא תיקשר רגשית למשהו שליטפת במשך שעות, כל יום, מספר שנים?
אז תנחומיי, וזכור תמיד שגיבוי עושים פעמיים – וירטואלי וממשי. ואני מניח שאם וכאשר תקנה חדש אתה נשאר Mac, לא?הרבה השתנה בניידים של אפל בארבע השנים האחרונות, הרוב לטובה.