2007: הסוף
עוד קצת סיכומים:
סרטי השנה של אהרון קשלס. "חיים של אחרים" ו"זודיאק" מובילים.
הסיכום המעט משונה של יקיר אלקריב.
יאיר הוכנר סופר לאחור את סרטי השנה שלו. במקום הראשון: "קין".
עידן אלתרמן מונה עשרה רגעים וסצינות שהקסימו אותו השנה בקולנוע.
וב"עין הדג" אתם מתבקשים לבחור את סרטי השנה שלכם באמצעות אחד הממשקים הכי חינניים שנתקלתי בהם בבחירות מקוונות.
=============
ראזיסקופ 2007:
מוענק לביקורת הקולנוע שהכי לא אהבתי לקרוא השנה
הביקורת הכי מרעידת גו שקראתי השנה נכתבה על ידי יקיר אלקריב על "זודיאק". הצמררתי ממנה. זה דבר אחד להחמיץ את גדולתו של אחד הסרטים המופלאים של השנה, או סתם לא לחבב אותו (היי, זה מותר. על טעם וריח, יו נואו). זה דבר אחר להשתמש בטרמינולוגיה של חרמן על הזמן בן 13 כדי לנמק את חוסר ההתלהבות. "אנחנו באים לקולנוע כדי ליהנות, ולא כדי לשבת מכווצים כמעט שלוש שעות על המושב באווירה שהולכת ונעשית פסיכומטרית מרגע לרגע. בלי רומנטיקה, סקס, צחוקים ואקשן, מה נשאר?". המממ… מה נשאר באמת.
בין ה"אי אפשר ליהנות בסרט אם אין בו רומנטיקה, סקס, צחוקים ואקשן" של אלקריב ובין ה"סרט לא צריך להיות מהנה כדי להיות מופתי" של יהודה סתיו, אפרופו "4 חודשים וגו'", נראה לי שיש מקום להגדיר מחדש את מושג ההנאה. "הנאה" ו"בידור" אינם אותו דבר. ואכן, אנחנו באים לקולנוע כדי ליהנות. אבל אנחנו נהנים מהמון דברים, לאו דווקא מבידור, או מרומנטיקה, אקשן, צחוקים וסקס.
פוליצרוסקופ 2007:
מוענק לביקורת הקולנוע שהכי נהניתי לקרוא השנה
לעומת זאת, נראה שאהרון קשלס כן נהנה מ"זודיאק". הנהנה כהוגן. משונה מצידו, הרי אין בסרט צחוקים. קשלס, שעקר השנה מ-ynet (שמאותו רגע התפורר מערך הקולנוע שלהם לכדי אבק) ל"רייטינג" (במקום קולגתי מזה שנים, דבורית שרגל, שפרשה מביקורת הקולנוע לעולם שכולו אינטרנט ותוכן גולשים). וכשקשלס מתמוגג מסרט זה מענג לקריאה. אני מחבב במיוחד כשקשלס מנתח סרטים באופן רפלקסיבי, כי הרי סרט שההנאה ממנו רב שכבתית – מידבקת, סוחפת, אבל גם אינטלקטואלית ואנליטית – אפשר לקרוא אותו גם כמטאפורה על מעשה הקולנוע עצמו. כך הוא עסק באותו "זודיאק", ב"שמש" של דני בויל וב"יוקרה".
אני חייב לציין לשבח גם את מאיה פנחסי מ"עכבר העיר" ואת אדם אבולעפיה מ"העיר". עם שניהם אני לא תמיד מסכים, אבל פעם בכמה שבועות כל אחד מהם מבריק עם איזו קריאה מפתיעה של סרט ומספק זווית ראייה מקורית – אישית, עצמאית, יצירתית – ושנונה מאוד.
=================
קבלו מטמון: התסריטים המלאים לרוב הסרטים הכי מדוברים השנה בקולנוע האמריקאי. "רטטוי", "ג'ונו", "מייקל קלייטון", "אמריקן גנגסטר", "בייוולף", "הדייט שתקע אותי". כמעט כל מה שתרצו. אם אתם מתעניינים בתסריטאות, עצתי לכם: שמרו את כולם מד למחשב שלכם כי לא אופתע אם מיד אחרי האוסקרים כל התסריטים האלה (המתפרסמים באתרים הרשמיים של האולפנים, לטובת מצביעי הגילדות השונות) ייעלמו.
וגם: התסריטים לסרטים המועמדים לאינדיפנדנט ספיריט.
===============
וזהו. נגמרה 2007. איחולים ומשאלות ל-2008? התגובות ערוכות לקלוט אותם, ואת כוסות השמפניה המקרקשות וסלילי הנייר וענני הקונפטי. שתהיה שנה סימפטית.
אני מעדיפה לשתות מכוסות ולא מכוסוץ אבל שנה טובה בכל מקרה.
משאלות ל 2008:
* שיפתחו בתי קולנוע שכונתיים ואינטימיים מחוץ לקניונים.
*שימשיכו את מגמת רמת הקרנת הסרטים הגבוהה שבפלאנט
*שיסגרו כבר את הגלובוסים בעלי המסכים הזעירים, מערכות הסאונד הטרנזיזטוריות (ברובם) והזלזול התהומי בקהל הצופים.
*שבסינמה סיטי ילמדו כבר לתפעל כמו שצריך את מערכות הסאונד המשוכללות שלהם. לא מספיק להתקין אותן על הקירות, צריך גם לדעת מה לעשות איתן. סתם טיפ שכזה.
*שיתחילו להפיץ פה גם סרטים שאין להם קהל בכל הארץ. לא כל סרט צריך לצאת ב 30 אולמות. לפעמים אולם אחד בת"א עושה עבודה טובה יותר מפה לאוזן מאשר הפצה רחבה. בחו"ל כבר למדו לעשות את זה, מתי פה?
*שעוד כמה סרטים יזכו לטיפול מוקפד ואוהב דוגמת מארז "בלייד ראנר". יש לי כבר כמה שהייתי רוצה לראות בצורה כזאת.
*שאחד הסינמטקים (רצוי ת"א, משיקולי נוחות אנוכיים) יעשה כבר השבוע מרתון של טרום בכורות שיכלול את הרשימה הבאה: ארץ קשוחה, זה יגמר בדם, כפרה, קונטרול, ג'ונו, הפרפר ופעמון הצלילה. טוב, אפשר לחלום.
מצטרפת לאיחולים של רני, והייתי שמחה אם בסינמטק היו לא רק טרום בכורות אלא רטרוספקטיבות לבמאים שונים כמו שהצעת בזמנו להקרין את שלל סרטי פ.ת אנדרסון.
אני מקווה שרובין ווילאמס יראה יותר טוב מאשר בריקוד לאור ירח, אבל אין ספק שזו דרך מצויינת לחזור לאוויר אחרי הפסקה ארוכה.
שים לב,יאיר (אם טרם עשית זאת)
זואי קסווטס היא בתו של?
בדיוק חשבתי עליו אתמול, אם אני זוכרת נכון הוא היה במאי שאילתר על הסט.
you shoud write about movies, not about
other journalists.
who cares what you think about other critics…
2008 משמחת לכל מי שמוצא בשינוי התאריך יותר מסתם נדנוד מעיק בצד השמאלי העליון של מסמכים באשר הם.
אני לא קורא קבוע של קשלס, אבל מאוד נהניתי מפסקת הפתיחה שלו ל"רובוטריקים". היו צחוקים 🙂
ומקריאת הלינק של טלטל, עולה כי הייתה גם רומנטיקה. נחמד.
תודה גדולה על המטמון, העליתי בחכתי כמה תסריטים של כותבים שמעניינים אותי. אבל לא כל הלינקים עובדים, וכך נשארתי בלי הכהנים, למשל.
איחולים: מי ייתן וסרטי האוסקר המדוברים יגיעו במהרה, לא נזכה יותר בשמות נלעגים, החרם לא יהיה שגרה שמוזכרת בכעס פעם בכמה חודשים ואני לא אהיה ספאם…
וניק-לינק – סרט שמאוד אהבתי, "החיים על-פי דן".
מישהו יכול להגיד לי איך קוראים את התסריטים אחרי שמורידים אותם?
לי לפחות פחות מזיז אם אתרי תסריטי האוסקר ייעלמו לפתע ,אבל זה אולי רק בגלל גישתי היומיומית לאתרי הספקים של המייג'ורים המציעים שם, בין היתר, תסריטים לטייטלים שלהם (אם כי לטייטלים החדשים לא תמיד יש גישה, תלוי בספק. יש כאלו שמעניקים גישה חופשית לכל הטייטלים שלהם ויש כאלו שמעניקים גישה רק לטייטלים שנרכשו לשידור).
וקצת אקשן לתחילת 2007, קובי רכט מאיים בתביעה על
MGM
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3489239,00.html