22 פברואר 2012 | 17:59 ~ 7 תגובות | תגובות פייסבוק

עוד ארבעה ימים לאוסקר: ההימורים שלי

אתמול התארח כאן יוסף סידר לאירוע לייב בלוג בו הוא ענה לשאלותיכם. הלילה ננעלה ההצבעה לאוסקרים והחלה עבודת ספירת הקולות שתימשך עד ליום ראשון. אני מקווה שהתפללתם היטב, כי מרגע זה, מה שהוכרע כבר הוכרע. אז מה נשאר לנו לעשות? להמר ולנחש. הנה רשימת המועמדים לאוסקר, עכשיו ננסה לראות מי מהם יזכה.

 

למרות שרבים בבלוגיה האמריקאית טוענים שזה טקס צפוי מאוד, אני דווקא רואה לא מעט מקומות עם מתח פוטנציאלי. אני לא לגמרי סגור, למשל, מי יזכה באוסקר השחקן הראשי. או התסריט המקורי. או העריכה. או… הסרט הזר. אז אני חושב שזה דווקא טקס מסקרן למדי, ובעיקר כי מועמדים בו השנה סוף סוף סרטים שאני ממש מחבב. אז הנה הרגע שבו אני פשוט קופץ פנימה ומהמר. חלק על פי הלכי הרוח שנושבים ממילא בעולם תחזיות האוסקרים, חלק תחושות בטן פרטיות שלי. נראה מה ייצא מזה.

 

(כמה מהקטעים הבאים פורסמו במקביל גם ב”פנאי פלוס” היום ובשבועות האחרונים).

 

הסרט:

מי יזכה? “הארטיסט”

ואולי בכל זאת… “הוגו”

 

 

הבמאי:

מי יזכה? מישל הזנוויציוס, “הארטיסט”

ואולי בכל זאת… מרטין סקורסזי, “הוגו”

אחרי הזכייה של הזנוויציוס בפרס גילדת הבמאים ובבאפט”א הבריטית, נראה שהוא הזוכה הוודאי בקטגוריה הזאת. אבל בגלובוס הזהב פיצלו ונתנו לסקורסזי את פרס הבימוי. יש אצלי בלב מקום שמייחל לכך שזה מה שיקרה גם כאן, בניגוד לכל תחזית וסטטיסטיקה.

 

השחקן:

מי יזכה? ז’אן דוז’רדן, “הארטיסט”

ואולי בכל זאת… ג’ורג’ קלוני, “היורשים”

זו אחת הקטגוריות המפתיעות של השבועיים האחרונים. בתחילת עונת הפרסים זה היה המירוץ בין שני הגברים הכי סקסיים בעולם, לדעת כרומוני אמריקה: ג’ורג’ קלוני ובראד פיט. שניהם מועמדים בטקס השנה לא רק כשחקנים אלא גם כתסריטאי (קלוני) וכמפיק (פיט; למעשה, שני סרטים שפיט היה שותף להפקתם מועמדים השנה: “מאניבול” ו”עץ החיים”). זה היה אמור להיות שקלוני יהיה מועמד מוביל ופיט אולי יגנוב לו ברגע האחרון. אלא שאחרי שדוז’רדן הצרפתי – כוכב גדול במולדתו, אלמוני מוחלט באמריקה – זכה בפרס גילדת השחקנים ובבאפט”א הבריטית פתאום התחוור שהוליווד מעדיפה אותו על פני קלוני ופיט. אבל זו קטגוריה לא סגורה, תיתכן כאן הפתעה (אן תומפסון, לדעתי בכירת חזאי האוסקר באמריק, מהמרת כאן על קלוני).

 

השחקנית:

מי תזכה? ויולה דיוויס, “העזרה”

ואולי בכל זאת… מריל סטריפ, “אשת הברזל”

גם הקטגוריה הזאת, לדעתי, לא נעולה סופית. המירוץ בין סטריפ ודיוויס – ששיחקו זו מול זו ב”ספק” – צמוד יותר ממה שנוטים לחשוב. אם הייתי קצת אמיץ יותר הייתי מהמר כאן על סטריפ דווקא. אני עשוי להתחרט על השמרנות שלי ביום שני בבוקר.

 

שחקן משנה:

מי יזכה? כריסטופר פלאמר, “בגינרס”

ואולי בכל זאת… אף אחד אחר.

שני בני 82 מתחרים כאן: כריסטופר פלאמר ומקס פון סידוב. פלאמר יזכה. ג’ק פאלאנס זכה על פחות מזה, והוא אפילו לא שיחק ב”צלילי המוזיקה”.

 

שחקנית משנה:

מי תזכה? אוקטביה ספנסר, “העזרה”

ואולי בכל זאת… אף אחת אחרת.

הרבה סרטים עם מילה אחת השנה, אה? “העזרה”, “הארטיסט”, “היורשים”, “הוגו”. ועוד אה, זו הפעם האחרונה שתראו את אוקטביה ספנסר בתפקיד משמעותי. קללת האוסקרים.

 

תסריט מקורי:

מי יזכה? מישל הזנוויציוס, “הארטיסט”

ואולי בכל זאת… וודי אלן, “חצות בפריז”

(עדכון: במדור המודפס שלי הימרתי על “חצות בפריז”. כעת אני מחליט לשנות את ההימור ל”הארטיסט”) בכנות, אני עדיין מתלבט כאן. אם יש קטגוריה שיש סיכוי שאשנה את ההימור שלי בימים שבין כתיבת המדור ופרסומו היא זאת. אני לגמרי נסחף כאן אחרי כולם, ומניח שאם כולם משוכנעים שוודי אלן יזכה כאן הם כנראה יודעים משהו שאני לא. אבל אם “הארטיסט” סוחף, הוא יסחוף גם כאן, לא? ויותר מזה: אם יש קטגוריה אחת שאני ממש רוצה ש”הארטיסט” יזכה בה, זו זו. גם כי התסריט שלו נפלא (בוודאי נפלא יותר מהתסריט של “חצות בפריז”), אבל גם כי זה שיעור מופלא לכל תסריטאי העולם שתסריט מושלם לא זקוק בכלל לדיאלוגים. אם וודי אלן אכן יזכה זה יעביר את המסר, אותו האוסקרים מעביר כבר שנים, שפרס התסריט הולך לדיאלוגים ולא לרעיונות ומבנים. וזה חבל בעיניי.

 

תסריט מעובד:

מי יזכה? אלכסנדר פיין, “היורשים”

ואולי בכל זאת… ארון סורקין וסטיב זייליאן, “מאניבול”

קטגוריה צמודה ולא סגורה. יתכנו כאן הפתעות. כמו למשל שארון סורקין יזכה באוסקר השני שלו ברציפות, אחרי “הרשת החברתית” של שנה שעברה.

 

 

סרט זר:

מי יזכה? “הערת שוליים”, ישראל

ואולי בכל זאת… “באפילה”, פולין

 

אני מניח שאם אתם לא קוראים קבועים כאן, אני צריך להסביר את הבחירה הזאת. אז הנה:

 

23 שנים עברו מאז 1985 ולישראל לא היתה שום נציגות באוסקרים. משהו בקולנוע המקומי ובייחסו אל הקהל (המקומי, הזר) התקלקל. ואז, ב-2008, הגיע יוסף סידר עם “בופור” והמצב התהפך. בחמש השנים שחלפו מאז, סרט ישראלי היה מועמד ארבע פעמים לאוסקר לסרט בשפה זרה. ועכשיו, בפעם הרביעית, חוזר לשם סידר עם מועמדות שנייה. וזו המועמדות העשירית לסרט ישראלי. אבל זכייה עדיין אין. למעשה, ישראל היא המדינה שברשותה הכי הרבה מועמדויות עם אפס זכיות באוסקר. במקום השני אחריה? פולין. אז עתה נותר לשאול: האם כשם שהוא הסיר את קללת המועמדויות יצליח סדר גם להסיר את קללת הזכיות? האם “הערת שוליים” יהיה הסרט הישראלי הראשון שזוכה באוסקר?

 

התשובה המוסמכת, השקולה והמקצועית צריכה להיות ברורה: לא. אבל הצד הרגשי, הצד שבו מבקר הקולנוע המנוכר הופך לפתע למעריץ כדורגל פנאט שתומך בקבוצתו, אומר משהו אחר: נפרק אותם!

 

קטגוריית הסרט הזר היא אחת הקטגוריות הכי קשות לחיזוי באוסקרים. גם כאן, כמו בכל קטגוריה אחרת, יש סרט מוביל לזכייה. במקרה שלפנינו הסרט הזה הוא “פרידה”, הסרט האירני, סרט מצוין ומרגש, אגב. אבל בגלל שקטגוריית הסרט הזר היא הקטגורייה הכי שונה מבחינת תהליך הבחירה (חברי האקדמיה מחויבים להגיע להקרנות מיוחדות לחמשת הסרטים ולהחתים כרטיס נוכחות בכולן כדי שיהיו זכאים להצביע) זה מוביל לשני דברים: כמות המצביעים בקטגוריה הזאת קטן למדי, כמה מאוד בודדות בלבד; וזו הקטגוריה שבה ההייפ למעשה יכול להזיק לסרט, ציפיות יכולות להרוס. זו הסיבה שכבר כמה שנים הסרט הפייבוריטי לזכיה אינו הסרט שזוכה. זה קרה עם “אמלי”, וזה קרה עם “ואלס עם בשיר” (אבל לא קרה עם “חיים של אחרים”, “הזייפנים” ו”הסוד שבעיניים”). אז אם על פי ההגיון הזה “פרידה” לא יזכה: מי כן? הישראלי? ובכן, התשובה המוסמכת, השקולה והמקצועית צריכה להיות: לא. כי אם לא האירני, ההובלה עוברת לידי הפולנים. יש להם שני אסים בשרוול: האחד, “באפילה”, המועמד הפולני, הוא סרט שואה. באוסקרים, לעולם אל תהמרו נגד סרט שואה. יוסף סידר יודע את זה היטב, ב-2008 הוא הפסיד לסרט השואה האוסטרי “הזייפנים”. השני, אניישקה הולנד. בשנים האחרונות הולנד עובדת בעיקר בהוליווד בבימוי סרטים וסדרות טלוויזיה. מה שאומר שלהבדיל משאר הבמאים המועמדים בקטגוריה, לה יש חברים בתעשייה שעשויים לרצות להצביע עבורה. זה בדיוק מה שקרה גם עם חואן חוזה קמפנלה, שביים את “הסוד שבעיניים” בארגנטינה אחרי שנים של עבודה בהוליווד, וזכה. ויש מעמיתיי שאומרים לי שאם תהיה זכייה מפתיעה היא תגיע דווקא מכיוון הסרט הקנדי, שכנראה אמור להיות מוצלח למדי (לא ראיתי).

 

כך או כך, נדמה שהסיכויים נגדנו. ואם אתם רוצים להמר עם המוח ולא עם הלב, המרו על האירני או על הפולני. אבל… בגלל שמצביעי הקטגוריה מחויבים לצפות בכל חמשת הסרטים, יש לי תחושה (או תקווה) שהכריזמה השנונה והערמומית של “הערת שוליים” תלכוד את תשומת ליבם. אחרי הכל, מבקרת הקולנוע של “אנטרטיינמנט וויקלי” כתבה שזה הסרט הכי טוב שהיא ראתה בפסטיבל קאן. הסרט הזה עובד. אז אני, בניגוד לכל הגיון, חושב שעשוי להתחולל נס. זה לא הגיוני, זה לא אמור לקרות, אבל אם יש סרט שיכול וצריך לזכות – סרט קטן על אב ובנו, ולא סרט פוליטי, אבל סרט שמבוים בגרנדיוזיות הוליוודית קלאסית ושעושה שימוש אירוני בנפח ההפקה אל מול קטנות העלילה – נדמה לי שזה הסרט. אני תמיד מהמר על אוסקרים לפי המוח, לא לפי הלב. הפעם אלך על הבטן: “הערת שוליים” זוכה.

 

את הפסקאות הנ”ל כתבתי לפני כמה שבועות במדורי. וכעת אני מקיים. אם הייתי עושה כאן הימורים המבוססים על התבוננות מדעית וסטטיסטיקית קרה בלבד, הייתי בוחר בסרט האירני, “פרידה”, כמועמד מוביל לזכייה. רוב הסיכויים שזה מה שיקרה. אבל אני איש מאמין, ואני חושב שסביב יוסף סידר יש השגחה עליונה יוצאת דופן ושיש סיכוי שנראה השנה באוסקר נס גלוי מול העיניים. ממש ככה. או שלא. כך או כך: אני מהמר כאן מתוך פטריוטיות ואמונה, ולא מתוך שיקול דעת. נראה מה ייצא מזה.

 

 

סרט אנימציה:

מי יזכה? “רנגו”

אחת הקטגוריות שאני הכי אוהב בטקס באחת השנים הכי חלשות שלה.

 

סרט תעודה:

מי יזכה? “פינה”

ואולי בכל זאת… “גן עדן אבוד 3”.

קטגוריה קשה מאוד לחיזוי.

 

אפקטים:

מי יזכה? “כוכב הקופים: המרד”

ואולי בכל זאת… “הוגו”

זה הפרס שאמור להיות הכי בטוח וידוע כבר מהקיץ. ההישג של “כוכב הקופים: המרד” הוא היסטורי בתולדות הקולנוע. אבל… אולי… בכל זאת… “הוגו”?

 

עיצוב:

מי יזכה? “הוגו”

ואולי בכל זאת… “הארטיסט”

עברנו לקטגוריות שבהן אני חושב שהתחרות בין “הוגו” ל”ארטיסט” אמורה להיות הכי צמודה. ברובן, אגב, ההימורים של אלה שמבינים יותר טוב ממני הוא על “הארטיסט”. אבל אני עדיין מאמין שאנשי הוליווד מצביעים עם עיניים פקוחות ושגם הם, כמוני, שמו לב ש”הוגו” הוא אחד הסרטים היפים אי פעם.

 

פסקול:

מי יזכה? “הארטיסט”

ואולי בכל זאת… “הוגו”.

 

עריכה:

מי יזכה? “נערה עם קעקוע דרקון”

ואולי בכל זאת… “הוגו”

הסבר קצר לגבי שתי הקטגוריות האלה. לי יש שיטת לחיזוי הקטגוריות הטכניות: להחליף את המילים משם קטגוריה באנגלית מ”Best” ל”Most”. מי זוכה בפרס העריכה? לא זה שיש לו את העריכה הכי טובה, אלא זה שיש לו את הכי הרבה עריכה. לכן זו קטגוריה בה כמעט תמיד זוכים סרטי אקשן. רוב עמיתיי מהמרים כאן על “הארטיסט”. שוב, אולי הם יודעים משהו שאני לא ואולי הם צודקים. אבל גם בעריכה וגם בפסקול, להערכתי, יזכה זה שיש לו יותר. הפסקול של “הארטיסט” אינו הטוב ביותר של השנה, לצערי. אבל חברי האקדמיה יריעו לסרט שכולו אך ורק מוזיקה מתחילתו ועד סופו. וכנ”ל עריכה: שני הסרטים שבהם העריכה היתה הכי מורגשת ובולטת היו “נערה עם קעקוע דרקון” ו”הוגו”, לכן אני מעריך שהפרס יילך לאחד מהם.

 

צילום:

מי יזכה? “עץ החיים”

ואולי בכל זאת… “הוגו”

נו די, לא חשבתם ש”הוגו” הוא פשוט הסרט הכי יפה שראיתם מימיכם? מנקודת המבט של המועמדים בקטגוריה הזאת, 2011 היתה שנה ענקית לצילום (רק תחשבו שהצילום של “סוס מלחמה”, אחד היפים שראיתם מזה עידנים, לא נחשב מוביל בקטגוריה הזאת).

 

תלבושות:

מי יזכה? “הארטיסט”

ואולי בכל זאת… “הוגו”

 

איפור:

מי יזכה? “אשת הברזל”

ואולי בכל זאת… “אלברט נובס”

 

עריכת סאונד:

מי יזכה? “הוגו”

 

מיקס סאונד:

מי יזכה? “הוגו”

איז מזל ש”הארטיסט” הוא סרט אילם, אה? שתי קטגוריות בהן הוא לא בתמונה. סליחה, בקול.

 

שיר:

מי יזכה? “גבר או חבובה” מתוך “החבובות”

עם רק שני שירים מועמדים (השני מתוך “ריו”) זה מצחיק בכלל להמר כאן.

 

(על שלוש הקטגוריות של הסרטים הקצרים אני לא מהמר כי לא ראיתי שם כלום).

 

 

ומה ההימורים שלכם?

נושאים: בשוטף

7 תגובות ל - “עוד ארבעה ימים לאוסקר: ההימורים שלי”

  1. ערן 22 פברואר 2012 ב - 20:49 קישור ישיר

    שוב אתה משחק אותה כאילו אתה לא מבין בעריכה?
    בדרך כלל הסרט שזוכה על עריכה זוכה גם בסרט הטוב ביותר. בפעמים שסרט אחר זכה (לפחות מאז שנות ה-90) בדרך כלל יש סיבה. אוהבים לתת לסרטים שהעריכה בהם אינטגרלית לבניית העלילה:
    סיפורים מקבילים כמו בטראפיק (2000) או בלק הוק דאון (2001).
    קפיצות זמנים/מציאות/פורמטים כמו ג’י אפ קי (1991), המטריקס (1999), הרשת החברתית (2010).
    לפעמים יש במאים כמו פול גרינגראס שאף פעם לא מגיעים לחדר העריכה ומשאירים לעורך שלהם לעשות את הסרט כמו בבורן אולטימטום (2007).

    לדעתי את פרס העריכה השנה הכי קשה לחזות. כולם סוגדים לת’למה שונמכר (הוגו), מצד שני הארטיסט מוביל. גילדת העורכים (שחוזים לא רע את האוסקר בקטגוריה הזאת) נתנו ליורשים. ההימור שלך על קירק בקסטר ואנגוס וול לא רע בכלל, אבל מצד שני שנה אחרי שנה יהיה הישג די מדהים.

  2. אלדד קצביאן 22 פברואר 2012 ב - 23:53 קישור ישיר

    רוה יקירי

    -מאוד הופתעתי שבקטגורית השחקן הראשי,לא הזכרת ולובמשפט את גארי אולדמן האדיר(לדעתי ולדעת רבים אחד מגדולי השחקנים שהיווישנם).

    -איך אפשר בכלל להשוות את המשחק של אולדמן לשני החברים קלוני ופיט?קלוני ופיט מגלמים דמות,בעוד אןלדמן “הוא” הדמות(!)עצמה של רב-המרגלים סמיילי בסרט “החפרפרת”(דרך-אגב תרגום לקוני לשם הסרט,אך “מובן” בשל אורך השם המקורי).

    -בלילה שבין ראשון לשני לא יהיה מאושר ממני,אם יעשה הצדק הנדרש והשחקן הדגול הזה יקבל את האוסקר!. אם לא-הוא עדיין ישאר אחד הגדולים בהיסטוריה.

    • איריסע 23 פברואר 2012 ב - 9:44 קישור ישיר

      אתה צודק לחלוטין, אבל לא נראה לי שזה יקרה.

    • JNH 23 פברואר 2012 ב - 10:10 קישור ישיר

      הוא לא הזכיר אותו כי זה הימורי אוסקר, ולאולדמן אין סיכוי. פשוט כך.

  3. אבנר 23 פברואר 2012 ב - 11:01 קישור ישיר

    וליד מה שאלק גינס עשה עם סמיילי, אולדמן הוא צל חיוור

  4. איריס 23 פברואר 2012 ב - 13:32 קישור ישיר

    סרט:הארטיסט/אולי יזכה:העזרה
    שחקן:ג’ורג’ קלוני/אולי יזכה:דוז’רדן.(יש משהו בקלוני בעונת הפרסים הזו, מסתובב בכל מקום כמו איזה טווס מנופח, מתלוצץ בנאומים שלו like he owns the place, סוחב את הקולב שלידו, סליחה את הבלונדינית שלידו, לכל מקום בלי שיש לה איזו מילה של טעם להגיד, ועוד סרט בלי-טעם-וריח “משחקי שלטון” שהוא גאה בו כאילו הוא מי-ני-מו-ם המציא ז’אנר חדש—זה נראה כאילו כולם בכף היד שלו, גם האוסקר…)
    שחקנית: מישל ויליאמס/אולי תזכה: ויולה דייויס- כי במלחמת האייקונים התרבותיים האמריקאים, מרילין תמיד תיקח בגדול מול השפחה האפרו-אמריקאית.
    שחקנית משנה: ספנסר. אבל כל כך אהבתי את צ’סטיין!- וקו העלילה שלה בסרט, שלא כמו ספנסר ומקארתי, לא כלל שום תנועות מעיים!
    שחקן משנה:ג’ונה היל/אולי יזכה: פלאמר. למה? כי האמריקאים אוהבים בייסבול ואת בראד פיט וירצו להראות את זה כשאפשר. זה למה.
    במאי: וודי אלן/אולי יזכה סקורסזה. כי האמריקאים קצת מזוכיסטים ואוהבים לתת פרסים לאנשים שלא באים לקבל אותם:)
    תסריט: וודי אלן/אולי יזכה:מישל הזנוויציוס
    שיר: אמיתי בריו- כי זה שיר מ-ק-ס-י-ם
    אפקטים: כוכב הקופים
    וכל השאר מה שאומר רווה למעלה.
    בנוסף, “הערת שוליים” יזכה, כי ככה אני רוצה ומחשבה יוצרת מציאות. זהו.


השאירו תגובה