13 ינואר 2008 | 08:50 ~ תגובה אחת | תגובות פייסבוק

סוף, יה בוש

העולם שכח לעדכן אותי וכך מצאתי עצמי ביום שישי בבוקר משקיף על ארמדת מסוקי הבלאק-הוק והצ’ינו שהטיסו אחד ג’ורג’ בוש לכפר נחום ולהר האושר שליד הכנרת, מאות מטרים ספורים מאיפה שאני הייתי. רציתי להבין מה בדיוק הוא עשה בארץ. ב”אולפן השישי”, תוכנית הבידור המביכה החדשה של ערוץ 2, קיבלתי רק דיווחים על החזרות שעשו בבית השניא לכבודו ופרסומת למלון בו הוא שכן בצירוף קטעי קריינות כתובים בפומפוזיות מרוצה-מעצמה. אז הלכתי למקום היחיד בו אני מקבל את המידע שלי ומצליח גם להתבדר, גם להבין מי נגד מי וגם לבחון איך כל הפיאסקו הזה נראה מבחוץ:

אם כבר שואלים “האם ישבנו של בוש כשר” אחרי מסע הליקוקים של אולמרט, הייתי רוצה למצוא דרך לשלוח לג’ון סטיוארט ואנשיו את הטקסט מהפך הקרביים שכתב איתן הבר (באנגלית!) ב”ידיעות” של יום רביעי. מילא ההתרפסות של אולמרט, שצריך להמשיך להשיג כסף ונשק מבוש, אבל מה האינטרס של הבר להתלקק לאחד הנשיאים הגרועים בתולדות אמריקה. אדם שהוא הכל מלבד “חסיד אומות אולם”?

והנה, רגע של זן:

נושאים: סיכום שנה 2007

תגובה אחת ל - “סוף, יה בוש”

  1. דרורית 13 ינואר 2008 ב - 17:02 קישור ישיר

    בהתחלה לא הבנתי על איזו “ארמדה” אתה מדבר (אולי משהו טכני נשגב מבינתי) אבל דווקא הטייפו השני שלך יותר טוב בעיני, “שניא” מתאר את במדוייק את המשרה הזו אחרי מה שקרה פה בשנה האחרונה. (ובוש בעיני הוא הרבה יותר “שניא” מסתם נשיא.)


השאירו תגובה