13 ינואר 2008 | 09:36 ~ 6 תגובות | תגובות פייסבוק

לא ארץ ללוזרים

– “לא ארץ לזקנים” הפך לסרט הקופתי ביותר בקריירה של האחים כהן. הוא חצה ביום שישי את קו 45 מיליון הדולר ועקף את “אחי, איפה אתה” הסרט הקודם הכי מצליח של האחים כהן באמריקה.

– איגוד התסריטאים האמריקאי ביטל את טקס הענקת פרסי האיגוד, אבל הוא עדיין יחלק את הפרס (ללא טקס). המועמדים לפרסי התסריט מטעם האיגוד:

תסריט מקורי:
“ג’ונו”, דיאבלו קודי
“מייקל קלייטון”, טוני גילרוי
“לסגור מעגל”, תמרה ג’נקינס
“הדייט שתקע אותי”, ג’אד אפאטו
“לארס והבחורה האמיתית”, ננסי אוליבר

תסריט מעובד:
“לא ארץ לזקנים”, איתן וג’ואל כהן
“זה יגמר בדם”, פול תומס אנדרסון
“הפרפר ופעמון הצלילה”, רונלד הארווד
“Into the Wild”, שון פן
“זודיאק”, ג’יימס ונדרבילט

במועמדים לאוסקר, שיתפרסמו ביום שלישי הבא, אני מצפה למצוא את “רטטוי” בקטגוריית התסריט המקורי מחליף את “לארס והבחורה האמיתית”. בקטגוריית התסריט המעובד אני עדיין מאמין שיש ל”כפרה” סיכוי למועמדות (מוצדקת בעיני) על התסריט המעובד של כריסטופר המפטון.

– היום לפנות בוקר יחולקו, ללא טקס והדר, פרסי גלובוס הזהב. אני אהיה כאן, אמצא דרך להעביר את האירוע בשידור חי.
מסיבת עיתונאים בת שעה זה בדיוק מה שהגלובוסים אמורים היו להיות מלכתחילה. זה הגודל הכי נכון להם (אלא אם כריסטין להטי נמצאת בשירותים כששמה מוכרז כזוכה וג’ק ניקולסון אומר אחר כך בשידור חי “כריסטין להטי עשתה מספר שתיים”, שזה פסגת הגלובוסים מבחינה בידורית/טלוויזיונית בעשר השנים האחרונות.
מה שיהיה מעניין לראות הערב זה מה קורה בין “לא ארץ לזקנים”, “זה יגמר בדם” ו”כפרה”. כזכור, לפני כשבוע הכרזתי בפרץ רגשני ש”כפרה” יזכה באוסקר (לא כי הוא הסרט הכי טוב של השנה, אלא כי הוא הסרט שנמצא בנקודת המפגש בין “טוב” ובין “סביר שחברי האקדמיה יחבבו אותו”). יום למחרת המועמדויות לפרס איגוד הבמאים ריסקו לי את התחזית והחזירו את התחרות למקומה הטבעי: ספרינט לפיניש בין “לא ארץ לזקנים” ו”זה יגמר בדם”. כרגע האחים כהן מובילים, אבל פול תומס אנדרסון מתחיל לצבור תאוצה ועושה סימנים שהוא מדביק. אבל “כפרה”, אני מגלה, עוד לא מת לגמרי. יכול להיות שיהיה כאן עניין דורי: מצביעי האקדמיה הצעירים יותר ילכו על “לא ארץ לזקנים” והזקנים באקדמיה ילכו על “כפרה”. עכשיו רק צריך לראות האם האקדמיה היא עדיין מוסד קשיש כפי שהוא מצטייר מאז ומתמיד, או כבר לא. זכייה של “כפרה” בגלובוס הזהב עשויה להקפיץ אותו חזרה לעניינים: מהסיבה הפשוטה שטפסי ההצבעה של מצביעי האוסקר עוד לא נחתמו ותשומת הלב שהסרט יקבל הערב עשויה לגרום להם לרצות לצפות בו. בכל מקרה, הפייבוריט לזכייה בגלובוסים הערב הוא “לא ארץ לזקנים”. שזה לא אומר כלום לגבי האוסקרים, כמובן.

– והנה עוד הישג ל”לא ארץ לזקנים”: הוא הגיע למקום הראשון במשאל המבקרים של “פילם קומנט”, רבעון הקולנוע האיכותי של הלינקולן סנטר. מקום שני: “זה יגמר בדם”. מקום שלישי: “זודיאק”.

– נירית אנדרמן מרכזת הבוקר את הנוכחות הישראלית בפסטיבל ברלין: שניים בפורום, שניים בפנורמה ואחד בתחרות הרשמית.

– התבאסתי מהראיון של גון בן ארי עם אנטון קורבין ב”7 לילות”. לא שנראה לי שאני הייתי יכול לעשות עבודה טובה יותר: אני כה אוהב את עבודותיו של קורבין שספק אם הייתי מצליח למצוא דרך למצות שיחת טלפון קצרה ולהישאר מפוקס בה. ובכל זאת, מה הטעם לשלוח כתב לראיין במאי אם הכתב חושב ש”קונטרול”, הסרט של קורבין, “יפה כמו תמונת שער אבל גם מרגש כמו אחת”? כלומר, גם נתנו לך לראיין את אחד האמנים הגדולים ביותר של סוף המאה העשרים – בצילום, וידיאו, עיצוב ועכשיו קולנוע – ולך יותר חשוב להריץ שנינויות מתחנפות לקוראים, אותם אתה מדמה כציניים כמוך? נו. אני רק שמח שאין יותר אפשרות לארגן לעיתונאים צעירים ראיונות טלפוניים עם אינגמר ברגמן ומיכאלאנג’לו אנטוניוני, ככה נחסכו מאיתנו קריאת משפטים כמו “השיחה איתו היתה משעממת כמו סרטיו”. אני, בכל מקרה, מנוי על אסכולת: בחייאת, תנו כבוד. דאחקות אלק-שנונות בראיון עם יוצר או אמן לא מוציאים אתכם מגניבים, רק ילדותיים.

כך סיכמתי את שנת 2007 בקופות בישראל ל”וראייטי”.

נושאים: כללי

6 תגובות ל - “לא ארץ ללוזרים”

  1. חי בסרט 13 ינואר 2008 ב - 16:11 קישור ישיר

    בקשר ללארס והבחורה האמיתית אנ חושב שתראה את הסרט לפני שאתה אומר שרטטוי יחליף אותי,אחד מהסרטים היותר טובים שראיתי בשנים האחרונות.

  2. אורון 13 ינואר 2008 ב - 16:32 קישור ישיר

    וכדי לקשור יחדיו שני קצוות מהפוסט: נירית אנדרמן מדווחת שקורביין ישהה כמה ימים בישראל, לכבוד ההקרנות של “קונטרול” בת”א וירושלים (ניק-לינק). אולי לא מאוחר להיכנס ללו”ז שלו כמראיין, יאיר.

    מאוד רציתי להדביק את הידיעה הזו כבר בבוקר, אבל האתר עשה בעיות מוזרות. מקווה שיעמוד על תילו בשעות הליל המאוחרות לקראת הגלובוסים. לא שיש לי כזה עניין בהם, אני פשוט לא מאמין שנדודי השינה שגרם לי “לא ארץ לזקנים” יעלמו הלילה. מאז שסיימתי לצפות בו אני רק רוצה עוד סיבוב, והפעם הבטחתי לעצמי להיות מרוכז הרבה יותר.

  3. ביצה קשה 13 ינואר 2008 ב - 17:12 קישור ישיר

    ישבתי לקרוא את הכתבה עכשיו. הדברים שלך במקומם.
    אבל קשה לשפוט. הבעיה היא לא בכתב, אלא בסוג הראיונות האלו.
    עושים ראיון עם יוצר של אומנות כלשהי (סרט, שיר, פורנו וכו’). מה העורכים רוצים להוציא מהראיונות האלו?
    הרי אי אפשר לשאול דברים קונקרטיים וספציפיים על הסרט בשעה שחצי מהקוראים לא שמעו/לא ראו, ואת החצי השני זה לא מעניין. אם כך מה שנותר הוא לשאול דברים אישיים על היוצר. מילא, סלבריטי, שחקן מפורסם שבין כך ובין כך נמצא בפרונט של הסרט וביחס”צ שלו. אפשר לשאוף בנחת ובסקרנות את הטקטס. אבל במאי? בעייתי.
    ומכאן הדרך קצרה לשאלות ולאמירות מביכות כאלו. קרקע לא נוחה.
    וחוץ מזה. בן ארי כתב מוסיקה, מבין במוסיקה, ומן הסתם ישאל על מוסיקה. למה?
    ועוד סרט איכותי עם כזה הייפ? לא חכם לשלוח מישהו עם כאב גרון לרופא עור.

    כתבת שיש סיכוי שג’וני דפ יזכה באוסקר – דבר שמחמם לי את הלב. אהבה לשחקן הזה. מעניין אותי, מאד מאד, מה אתה חושב עליו ועל צורת המשחק הייחודית שלו. עוד לא מצאתי פוסט שכזה. אשמח אם תצרף קישור

  4. סטיבי 13 ינואר 2008 ב - 23:34 קישור ישיר

    אמור להיות גם איזה שופט ישראלי שם בברלין 🙂

    ובקשר לכתבה: לא ראיתי, לא קראתי, וכנראה לא הפסדתי הרבה. אבל אם מישהו רוצה לסרוק או משהו, לויזואליה אני לא אתנגד…
    ~אנטון קורבין~

  5. בועז 19 ינואר 2008 ב - 3:09 קישור ישיר

    אומר זאת כך: גון בן ארי יצא לא טוב מהמפגש עם “קונטרול” ואנטון קורבין

    סרט נפלא.

  6. רותם 19 ינואר 2008 ב - 3:22 קישור ישיר

    לא יודע מי זה, אבל כמה אנשים לא יצאו שם טוב, והסרט מאבד משהו בציפיה השנייה שלו – אולי כי הבילד אפ הפרטי שלי היה מוגזם


השאירו תגובה