קצרים: ספרים עפים וסרטים סרטים
עוד קצת נספחי אוסקר. הסרט הנ"ל, "הספרים המעופפים של מוריס לסמור", זכה באוסקר כסרט האנימציה הקצר הטוב ביותר. ביימו אותו וויליאם ג'ויס וברנדון אולנדברג. שימו לב לשמו של הגיבור שנשמע More is Less More. ושימו לב שבשנה שבה חגג האוסקר סרטים שהם מחווה לקולנוע האילם ("הארטיסט" עם חמישה אוסקרים ו"הוגו" עם חמישה אוסקרים) הסרט הקצר ממשיך הקו הזה ויש בו מחוות מפורשות לסרטיו של באסטר קיטון (וגם "הקוסם מארץ עוץ"). ויש בו כמעט את כל סוגי האנימציה הקיימים. והוא מקסים למדי.
=================
ואחרי האוסקרים עבר השידור באיי.בי.סי לאולפן תוכנית הלילה של ג'ימי קימל שהיה מודע לכך ש-40 מיליון איש נשפכים בבת אחת לתוך התוכנית שלו וחלקם אפילו יישארו לצפות בה, אז הוא השקיע ויצר את הסרט עטור הכוכבים הבא, "סרט: הסרט":
====================
ביום ראשון פרסמתי כאן ש"פרידה" הפך ללהיט ארט-האוס משמעותי בארץ, עם 30,000 כרטיסים שנמכרו בעשר ימים בכששה בתי קולנוע בלבד. תוך דקות התקשרה אליה כתבת "איי.פי", דניאלה צ'סלוב, שחשבה שהעניין הביזארי הזה ראוי לאייטם: אירן וישראל הן מדינות אויב הרי, אז איך קורה שסרט אירני הופך ללהיט בישראל? היא לא רק דיברה איתי, אלא גם הלכה לקולנוע לב סמדר בירושלים וראתה את התור ליד הקופות לסרט וביררה עם האנשים בתור, ועם אלה שיצאו מהסרט, למה הם הולכים לראות סרט שמגיע ממדינה שמאיימת להשמיד את מדינתם. פחות מ-24 שעות אחר כך, שעות ספורות אחרי שאירן זכתה באוסקר וראתה בכך באופן יהיר למדי נצחון עצום על הציונות (מה שסשה ברון כהן אומר בצחוק הם אומרים ברצינות, בחיי), הופץ האייטם של צ'סלוב ובפעם הראשונ הבנתי מה זה אומר "סוכנויות הידיעות". הגוגל-אלרטס שלי כבר 24 שעות בטירופים עם כל המקומות שהאייטם הזה הגיע אליו. החל מ"האפינגטון פוסט" דרך "הדנבר פוסט", עבור ב"גרדיאן" ועד "הארץ" באנגלית (ועוד רבים).
===============
נדמה לי שעד כאן אוסקרים לשנה זאת. בקרוב נתחיל להמר על האוסקרים של השנה הבאה ("לינקולן" לוקח?).
ברור שלוקח – אני עדיין לא מאמין שלא נתנו לספילברג מועמדות השנה.
'סרט: הסרט' משעשע בטירוף 🙂
ומה זאת אומרת מאיפה ההצלחה ל'פרידה'?
קהל היעד שלו זה השמאל הבורגני התל אביבי, אין כאן שום הפתעה.
קצת עצוב שאתה מניח שאנשי ימין פרובינציאליים (במובן של מיקום גאוגרפי) לא יכולים להנות מסרט טוב
השמאל הבורגני התל-אביבי לא נוסע ללב סמדר בירושלים, אלא אם יש פסטיבל.
והערה, בתור אחד שעקב קצת אחרי כלי תקשורת פרסיים – אני חושב שהקביעה שלך לגבי ההתקבלות של הזכייה באוסקר קצת מוגזמת. למען האמת, לא ראיתי בעצמי שום עדות לכך שהם חוגגים את ניצחונם על הציונים, פרט לעדויות שקראתי באתרי אינטרנט ומצטטים כלי תקשורת אירניים
מיקי, אני סתם משתעשע באמירות שלפעמים נכונות, אל תיקח ללב 🙂 אני מעמד הביניים של הפריפריה, באחד החורים של הצפון, ומאוד רוצה לראות את 'פרידה' ולהתרשם 🙂
נו אז מה הבעיה? אתה יודע איפה למצוא את "פרידה"