זה יגמר ב-Dumb
אלוהי הסרטים הטובים שלח ליס פלאנט מתנה: יצירת מופת. לא פחות ולא יותר. "זה יגמר בדם", בדיוק עוד חודש במסכים (אחרי שיזכה קודם בפסטיבל ברלין), הוא בדיוק כזה: יצירת מופת.
אבל האנשים שמתפעלים את האתר של יס פלאנט לא יידעו להבדיל בין יצירת מופת ובין פרונקל מוגלתי גם אם אחת תעמוד מולם ותנפנף. וכך הם מקדמים באתר שלהם את פניו של אחד הסרטים המרהיבים שראיתי בשנים האחרונות: "סיפור על משפחה, תאוות בצע, דת ושמן, המתמקד על בחור מטקסס (דניאל דיי לואיס) שמחפש אוצרות טבע ונקלע להזדמנות חייו כבר בתחילת דרכו במקצוע".
המממ… מגרה. ממש עושה חשק לרוץ. בעיקר כי כבר הרבה זמן לא ראינו איזה סרט טוב על שמן. Oil, אתם מבינים, זה שמן. ברור.
(תודה לא"ש על הלינק)
==============
ובאדיבות סשה סטון: שני נאומי זכייה מטקס בחירת המבקרים ששודר בשבוע שעבר ב-VH1, לטובת אלה שנמצאים בקריז מהעדרם של נאומי זכייה מגלובוס הזהב שלשום. האמת, רגעים יפים. משוחררים, ללא לחץ זמן, ללא תזמורת שמתחילה לנגן אחרי חצי דקה. חאוויר ברדם במיוחד יוצא סוג של נסיך מהנאום שלו.
תשמע, מאגר התקצירים שלהם שם מופלא! למשל זה של סיקו:
"סרט דוקומנטרי המשווה את מערכת הבריאות האמריקאית לארצות אחרות."
מרתק! השוואה בין מערכת בריאות לבין גיאוגרפיה של ארצות אחרות! או אולי לאקלים של ארצות אחרות?! עילגות שכזו.
איזה קטע, בדיוק מישהו הראה לי את התקציר הזה אתמול אחה"צ. באתר של רב-חן זה מתוקן (אבל עדיין נשמע כמו איזה מלודרמה).
גילוי נאות: עד אתמול אחה"צ לא טרחתי לגלות שיש ליס פלאנט ו/או לרשת רב-חן אתרים.
אני דווקא ממש מחבב את האתר של הפלאנט, גם במובן הלא וירטואלי של המילה. אפשר להזמין שם כרטיסים ללא צורך באינטרקציה עם אנשים, או אפילו עם קול אנושי. ובניגוד לכל מיני אתרים אחרים זה גם עובד.
מה שכן, מאוד מסקרן אותי החדש של פ. ת. אנדרסון. מלבד העובדה הידועה שהסרט מתמקד *על* בחור מטקסס (אני חייב לראות איך עשו את זה), כעת נחשף שיהיה בסרט גם בחור שמן. ואני אוהב אנשים שמנים, כי כל מה שהם עושים מצחיק יותר.
כן זה נראה כמו תירגום מילולי. לא מפתיע. יש משהו אחר שמטריד אותי לאחרונה, קטנוני אני יודע – "אני האגדה".. לסרט קוראים I Am Legend לא I Am The Legend. ממש מודגשת העובדה שאין כאן "ה' הידיעה". חזרה לנושאינו – ממש מייאש השיווק של סרטים מסוימים. Beowulf קוטלג כסרט אנימציה/ילדים, הייתי מפספס לחלוטין את סופרבאד, בגלל השם הדבילי (חרמן על הזמן) והשיווק המוחלט לבני נוער 🙂
אופטופיק – ג'ון מלקוביץ' מעצב בגדים בזמנו החופשי?
http://film.guardian.co.uk/features/featurepages/0,,2237627,00.html
ובניק לינק, אתר מעריצים (אחד מני רבים?) שמוקדש לסרט שדן בשמן.