העצים והיער
איגוד המפיקים פרסם את מועמדיו:
– "לא ארץ לזקנים"
– "זה יגמר בדם"
– "הפרפר ופעמון הצלילה"
– "מייקל קלייטון"
– "ג'ונו"
הסטטיסטיקה משנים קודמות מוכיחה שארבעה מחמשת הסרטים הנ"ל יהיו גם מועמדים לאוסקר. המתח כעת כפול: לא רק מי מהחמישיה הזאת ישאר בחוץ, אלא מי יכנס במקומו: "כפרה" או "Into the Wild".
והמועמדים לפרס סרט האנימציה מטעם איגוד המפיקים:
– "רטטוי"
– "משפחת סימפסון, הסרט"
– "כוורת בסרט"
אני עדיין מאמין ש"פרספוליס" יחליף את "כוורת בסרט" במועמדויות לאוסקר. "רטטוי", בכל מקרה, הוא כרגע הזוכה הוודאי היחיד באוסקרים.
האירוניה של הפרסים האלה, ברגע הספציפי הזה, הוא שה-PGA, איגוד המפיקים, מכיל את רוב האנשים שאיגוד התסריטאים שובת נגדם. והנה הם מעניקים פרסים לסרטים, ומה מתברר: ששלושה מהסרטים המועמדים נכתבו על ידי האנשים שגם ביימו אותם. אז תסריטאים עושים סרטים מצוינים, שמגיעים להם פרסים, אבל תמלוגים לא? איפה ההגיון?
============
אוי למבוכה. הבוקר כתבתי ל"פנאי פלוס" את טקסט סיכום "גלובוס הזהב" ופתחתי אותו במשפט "כשעץ נופל ביער, אבל אין טקס חגיגי סביבו המועבר בפריים טיים בערוץ טלוויזיה מרכזי, האם הוא עושה רעש?". ועכשיו אני קורא, ויה ג'פרי וולס, את הטקסט של טימותי גריי שנפתח כך:"
"it raises a philosophical question. If a tree falls in the forest and no one is around, does it make a sound? Similarly, if you win an award in Hollywood, but there is no red carpet, no kiss from the presenter, no acceptance speech and no interviews backstage, did you really win?
אאוץ'. קלישאות זו קללה. הטקסט של גריי התפרסם הבוקר. הטקסט שלי יתפרסם רק מחרתיים. לצערי אין עוד איש במערכת העיתון כדי לבקש ממנו להסיר את המשפט שלי.
===========
רוג'ר אייברי, שזכה באוסקר על השותפות בכתיבת "ספרות זולה", והיה באחרונה שותף לכתיבת "בייוולף", נעצר הלילה אחרי שהיה מעורב בתאונת דרכים קטלנית בלוס אנג'לס שאירעה בשעה שהוא נהג בשכרות. אשתו של אייברי נפצעה קשה ונוסע שלישי ברכב נהרג.
===========
סטיבי פתחה בלוג. שזה נפלא. אבל גם מדאיג: זה אומר שהיא יותר לא תעדכן אותי (אותי) כאן לגבי מי שמת?
כמו למשל:
אדוארד קלוסינסקי, הצלם הפולני שעבד עם אנדז'יי ויידה, צילם לקישלובסקי את "לבן" (ואת פרק 2 ב"דקלוג") והיה אחד משלושה צלמים שעבדו עם לארס פון טרייר על "רכבות לילה", מת לפני שבוע מסרטן ריאות. הוא היה בן 65.
===========
יוני ציגלר ("חומוס קארי"), איש חמוד ללהפליא שהיינו אמורים לא מזמן לעשות איזה משהו ביחד שבסוף לא יצא, גם השיק בלוג.
לא יודעת מה יהיה 🙂
בינתיים אוכל לעדכן אותך: ואמפירה מתה.
אולי גריי הוא שצריך להסיר את משפט הפתיחה שלו? 🙂
ובנוגע למועמדי האוסקר: ההימור שלי הוא ש"כפרה" יחליף את "הפרפר ופעמון הצלילה". איכשהו "כפרה" (שעדיין לא ראיתי) נראה כסרט אוסקרים קלאסי, לפחות מבחינת המועמדות. אני עדיין מקווה שהזוכה יהיה או "ארץ קשוחה" או "זה יגמר בדם" (מבלי שראיתי אף אחד מהם, בינתיים, ורק על סמך תחושה). מצד שני יתכן ש"מייקל קלייטון" המצוין יהיה זה שיועף מהחמישיה. ואיכשהו קשה לי לראות את "INTO THE WILD, המאד מסקרן, נכנס לחמישיה. בכל מקרה במהלך השבוע הקרוב אני אראה גם את "כפרה" וגם את "ארץ קשוחה" ונראה מה אני אחשוב אז.
אני יודע שזה קטנוני, אבל הידיעה על התאונה של אייברי כתובה כל כך רע שכואב בעיניים.
החמישיה לאוסקר תראה ככל הנראה כך:
"כפרה"
"ארץ קשוחה"
"זה יגמר בדם"
"הפרפר ופעמון הצלילה"
"ג'ונו"
into the wild ומייקל קלייטון יקבלו כל מיני מועמדיות אחרות.
פרס התסריט המקורי ילך לג'ונו והמעובד לאחים כהן. אלו שתי זכיות כמעט ודאיות.
כעת מסקרן לדעת האם מי יהיה מועמד לפרס השחקן – ג'וני דפ או ריאן גוסלינג? ג'יימס מקאבוי או דנזל וושינגטון?
האם טומי לי ג'ונס יהיה מועמד על ארץ קשוחה כשחקן משנה?
וכמה מועמדיות, אם בכלל, יקבל "המלחמה של צ'רלי וילסון"?
לי דווקא נראה שפעמון הצלילה , ארץ לא בשביל זקנים ,זה ייגמר בדם וקלייטון הם מועמדים בטוחים.
ארץ לא לזקנים וזה ייגמר בדם הם מועמדים בטוחים באופן מובהק, קלייטון הוא מסוג הסרטים הנודניקים שכל שנה אחד מהם נכנס לחמישיה (ע"ע: המקור,ארין ברוקוביץ)או סרטים לא נודניקים (לילה טוב ובהצלחה) סרטים שברור שיהיו מועמדים מהרגע הראשון, אף על פי שברור שהם לא יזכו. פעמון הצלילה יהיה מועמד כיוון שהוא מועמד בכל הגילדות החשובות ובאוסקר שמבוסס גם על הרבה מצביעים לא אמריקנים על כמה וכמה שיש לו יתרון על פני הגילדות למינהן שנוטות לבחור כמעט אך ורק סרטים אמריקנים דוברי אגנלית.
הסרט החמישי יהיה או כפרה או אינטו דה ויילד.
ג'ונו כנראה לא יהיה מועמד ,או שדווקא כן..
בבמאים המצב יותר קל : שון פן,האחים כהן,שנבל,אנדרסון + עוד אחד.
לא נראה לי שזה יהיה גילרוי אז אולי ג'ו רייט אם כפרה יזכה לתמיכה מספקת ואם לא אז טים ברטון בפעם הראשונה שלו.
סליחה על הניג'וס, אבל בגלל שזה חוזר כבר כמה פוסטים, אני חייבת לכתוב:
ייגמר, בעתיד, לא יגמר.
נפעל עתיד=שני יודים.
ענבל קידר, אין לי זמן לעשות את עבודתך! 🙂