קרוב מדי לשמש
נו, אז לקחתי לי בספונטניות כמה ימי אתנחתא. צפתי קצת בים המלח, עליתי על המצדה, קניתי מחשב חדש, הלכתי לפתיחת פסטיבל הקולנוע הצרפתי. ועכשיו – בין הניסיונות שלי להעביר את כל הסימניות והאפליקציות (שמתם לב שהמילה "אפליקציה" החליפה את המילה "תוכנה" גם במחשבים, ולא רק באייפונים?) למחשב החדש – הגיע הזמן לפשפש בין כל מה שפיספסתי בשלושה-ארבעה הימים האחרונים. על חלקם קראתי כאן בזכותכם.
"הערת שוליים" ממשיך לייצר כותרות, גם בארץ וגם בארצות הברית. אחד הדברים המרתקים בסרט הוא האופן שבו הוא מצליח כמעט לכל מי שכותב עליו להרגיש שהסרט מדבר עליו ושיש לו נגיעה כלשהי לחייו. כשאיי.או סקוט כתב על הסרט ב"ניו יורק טיימס" הוא נזכר בימין באקדמיה. וכעת כשרוג'ר איברט כותב שבחים על הסרט (ארבעה כוכבים מתוך ארבעה) הוא נזכר במרצה שלו לספרות אנגלית ולעבודתו העמלנית להשוואת גרסאות בחזאות של שייקספיר. איברט גן מבחין יפה בכך שהבנים למשפחת שקולניק אולי גדולים בחקר התלמוד, אבל כנראה די גרועים ביישום רעיונות המוסר שגלומים בו.
ובינתיים בישראל, התמוגגתי כהוגן לקרוא את הראיון המקסים ב"הארץ" עם פרופ' חיים סידר, אביו של יוסף סידר, שמכחיש מכל וכל שהוא היווה השראה לדמותו של אליעזר שקולניקים. ברור, יוסף הוא אליעזר שקולניק. גם כאן, הכתב מוצא עצמו בסיטואציה שמזכירה לו סצינה מתוך הסרט. פתיחה נאה יש לכתבה. ואם אני מבין את הסאב-טקסט העדין שזורם מתחת לפני הדברים אז קודם כל יזכה האב בפרס נובל ורק אז יזכה הבן באוסקר שלו. נראה לי דיל הוגן למדי.
=================
בזכות רז בתגובות גיליתי שראלף מקווארי הלך לעולמו. מקווארי הוא האיש שאחראי ללא מעט מעיצוב העולם של "מלחמת הכוכבים", הטרילוגיה המקורית. בסביבות גיל 11-12 אספתי את איורי הקונספט שלו ל"האימפריה מכה שנית". מותו היא הזדמנות להזכיר שחלק ניכר מהאופן שבו "מלחמת הכוכבים" נראה שייך לעיצוביו של מקווארי, ולא לג'ורג' לוקאס. מקווארי היה שותף גם לעיצוב החלליות בסרטיו של סטיבן ספילברג, "מפגשים מהסוג השלישי" ו"אי.טי". ומהאייטם של רז אני לומד שהוא גם היה חלק מאנשי "מסע בין כוכבים".
==============
ומ"עין הדג" התבשרתי ש"Cabin in the Woods" של ג'וס ווידון ושות' ייצא בארץ ב-19 באפריל. שמו בעברית יהיה "בקתת הפחד", כי "בקתה ביער" זה כנראה חנוני מדי לטעמם.
==============
בחיי שזו התמונה המדהימה ביותר שיצאה מהוליווד כבר חודשים. ג'ונה היל וסת רוגן בפתיחת פסטיבל הקולנוע הישראלי בלוס אנג'לס מצולמים עם שני מעריצים.
היל קיבל פרס הוקרה מטעם הפסטיבל והביא איתו את חברו רוגן, וזאת בתזמון מושלם עם סוף שבוע הבכורה המוצלח ל"רחוב ג'אמפ 21" . נשאלת השאלה של מי היה הרעיון הזה לתת את הפרס דווקא להיל – בחור מוכשר, ללא ספק – ולא לרוגן, המוכשר ממנו. ניחא.
================
ובנוסף לכל אלה, התכבדנו אתמול-היום בשני (שני!) גריינים ל"פרומתאוס" של רידלי סקוט. האחד קצר:
השני ארוך:
שני הרהורים: לפני שראיתי את "כוכב הקופים: המרד" תהיתי האם יש טעם בסרט שמתרחש לפני עלילת "כוכב הקופים" עבור אלה שראו את הסרט ההוא ולפיכך יודעים מה יהיה סוף הסרט החדש. "כוכב הקופים: המרד" היה מספיק מבריק כדי להתמודד עם התהייה הזאת ולהתגבר עליה. וכעת אני שואל שנית: כל מי שראה את "הנוסע השמיני" יודע מה קרה לפרומתיאוס. האם הסרט יצליח להתגבר על כך?
מחשבה שניה: "מחוברים לחיים" שראיתי אמש מתייחס למיתוס של פרומתיאוס ולאיש שעף קרוב מדי לשמש והתרסק. לא ממש קשור לסרטו של רידלי סקוט, אבל אני מוצא את עצמי חושב על המילה פרומתיאוס יום אחרי יום פתאום. אופס, פדיחה. טעות.
מי שעף קרוב מדי לשמש הם איקרוס ובנו דדלוס ולא פרומתאוס שנתן את האש לבני האדם
============
רוה למורן: מדהים. עד שהיתה לי מחשבה אינטליגנטית אחת היום, היא היתה שגויה. תודה על התיקון. עכשיו הולך למחוק.
למה היל ולא רוגן? כי היל היה מועמד לאוסקר ורןגן לא.
ואם כבר מתקנים על פרומתיאוס, בואו נזכור שפרומתיאוס היה הרבה יותר מזה העניק לבני האדם את האש. משמעות המילה פרומתיאוס היא "מחשבה תחילה" והוא למעשה אל של בריאה מתוכננת. יש מעט מאוד סיפורי בריאה במיתולוגיה היוונית ורוב אלה שכבר קיימים הם על בריאה ספונטנית או לידה. פרומתיאוס הוא טיטאן שקשור בבריאה מתוכננת של בני אדם ראשונים (פרומתאיים) ושל אישה ראשונה (פנדורה)וכן של הפולחן האנושי וכאמור השימוש באש שהיא הבסיס לטכנולוגיה האנושית.