20 מרץ 2012 | 12:48 ~ 9 תגובות | תגובות פייסבוק

מוודי אלן באהבה

סיפור החלפת השמות לסרטו הבא של וודי אלן מדהים בעיניי. הוא מדהים כי בשעה שאני יושב פה מול המחשב ויורד על המפיצים שלנו על הטעם האיום שלהם בשמות, אני מקבל עוד ועוד איתותים מהעולם שכל הדברים הנוראיים שקורים בישראל מקדימים את זמנם, ובסופו של דבר הם יגיעו גם לשאר העולם. למשל, האמריקאים התחילו לקטר על כך שמקרינים פרסומות לפני הסרטים שנים אחרי שבישראל זה הפך לעניין שבשגרה. ועכשיו וודי אלן מקבל ממפיציו האמריקאים שם שנשמע כמו השם העברי שממילא היה מוצד לסרטו, לא משנה איך היו קוראים לו.

 

כשאלן כתב את התסריט הוא קרא לסרטו "בופ דקמרון", שם שמפיציו (סוני פיקצ'רס קלאסיקס) ביקשו שיזנח אחרי שהם בדקו ומצאו שאף אחד – כולל האיטלקים, שבארצם צולם הסרט – לא יודע מה זה "דקמרון". ומכיוון שאלן הודה שאין קשר בין סרטו ובין סיפורי דקמרון של בוקצ'יו, הוא הסכים להחליף לשם שאני חשבתי שהוא די שנון: "Nero Fiddled". שזה גם "כשנרון ניגן בכינור" (בזמן שרומא עלתה באש, כן?), אבל גם – באמריקאית – "כשנרון התעסק". אבל היה ברור לחלוטין שכל תרגום לעברית של הסרט לא יכיל בתוכו לא את המילים "נרון" או "כינור", נכון?

 

ומבדיקה שעשו אנשי סוני עם המפיצים בעולם התברר שאף אחד לא יודע איך לתרגם את שם הסרט, לכן הוחלט כעת לשנות את שם הסרט בפעם השלישית, ולקרוא לו "לרומא באהבה".

 

המסר ברור: ההמונים שגילו שיש במאי בשם וודי אלן בזכות סרטו "חצות בפריז" בוודאי ישמחו לראות סרט חדש שלו, הפעם ברומא. ועוד עם אהבה. כבר דיברנו על כך בעבר שכל סרט בישראל שמצמידים לו את המילה "אהבה", גם בכוח, הופך ללהיט. הקהל הישראל משתוקק לאהבה בסרטיו. ועכשיו מתברר שזה לא ייחודי לקהל הישראלי. (זה המקום להזכיר שלוודי אלן יש בעיות מתועדות היטב עם בחירת שמות שהקהל לא מבין אותם הוא נאלץ לשנות לבקשת מפיציו. הדוגמה המפורסמת ביותר היא הסרט שלו "אנהדוניה", שאחרי שהוא קיצר אותו בחצי והשאיר בקאט הסופי רק את הקטעים המצחיקים והוציא את הקטעים המרירים, הוא הסכים לשנות את שמו בלחץ האולפן ל"אנני הול". צעד שזיכה אותו באוסקר).

נושאים: בשוטף

9 תגובות ל - “מוודי אלן באהבה”

  1. איריסע 20 מרץ 2012 ב - 14:25 קישור ישיר

    חשבתי שלוודי אלן יש סעיף בחוזי ההפצה של סרטיו שאוסר על שינוי שמות הסרטים שלו.

    • בוב 20 מרץ 2012 ב - 14:35 קישור ישיר

      זה לא אומר שאי אפשר לבקש ממנו יפה…

  2. איתן 20 מרץ 2012 ב - 14:29 קישור ישיר

    בתגובה למשפט: "…כל הדברים הנוראיים שקורים בישראל מקדימים את זמנם…":

    האם גם בארה"ב של 2012 מקרינים פרסומות לפני סרטים ממקרנת וידאו עכורה מודל 1980?

    • נמרוד 20 מרץ 2012 ב - 14:48 קישור ישיר

      ואם היו משתמשים בעותק דיגיטלי בהיי דפינישן, זה היה הופך את הפרסומות לחלטורות בהפקת אהרל'ה סייקס לפחות מעיקות?

  3. ערן 20 מרץ 2012 ב - 17:36 קישור ישיר

    סתם מעניין אותי מתי התחילו האמריקאים להתלונן על פרסומות לפני סרטים?
    אתה מדבר על התביעה של המורה משיקאגו מ-2004 ועל ג׳ק פראנקס?

  4. יוסי.ק 20 מרץ 2012 ב - 21:04 קישור ישיר

    ואני רק שאלה – מתי יגיע הנה? 🙂
    לא אכפת לי השם.
    לא אכפת לי התוכן.
    וודו אלן או ברגמן – הולכים! אז מתי זה? 🙂

  5. מיכאל גינזבורג 20 מרץ 2012 ב - 21:41 קישור ישיר

    זה רק שם. התוכן הוא המשנה 😉

  6. דורון 20 מרץ 2012 ב - 21:46 קישור ישיר

    האמריקנים מתלוננים על פרסומות לפני הסרט….טוב זה אומר ששם עוד הולכים לקולנוע.

  7. צחי 22 מרץ 2012 ב - 10:09 קישור ישיר

    אני דווקא חושב ש"בופ דקמרון" זה שם מגניב,
    וכנראה שהסרט האירופאי הבא שלו יצולם בקופנהגן
    http://bit.ly/GJpDcX


השאירו תגובה ל - ערן