20 מרץ 2012 | 12:48 ~ 9 Comments | תגובות פייסבוק

מוודי אלן באהבה

סיפור החלפת השמות לסרטו הבא של וודי אלן מדהים בעיניי. הוא מדהים כי בשעה שאני יושב פה מול המחשב ויורד על המפיצים שלנו על הטעם האיום שלהם בשמות, אני מקבל עוד ועוד איתותים מהעולם שכל הדברים הנוראיים שקורים בישראל מקדימים את זמנם, ובסופו של דבר הם יגיעו גם לשאר העולם. למשל, האמריקאים התחילו לקטר על כך שמקרינים פרסומות לפני הסרטים שנים אחרי שבישראל זה הפך לעניין שבשגרה. ועכשיו וודי אלן מקבל ממפיציו האמריקאים שם שנשמע כמו השם העברי שממילא היה מוצד לסרטו, לא משנה איך היו קוראים לו.

 

כשאלן כתב את התסריט הוא קרא לסרטו "בופ דקמרון", שם שמפיציו (סוני פיקצ'רס קלאסיקס) ביקשו שיזנח אחרי שהם בדקו ומצאו שאף אחד – כולל האיטלקים, שבארצם צולם הסרט – לא יודע מה זה "דקמרון". ומכיוון שאלן הודה שאין קשר בין סרטו ובין סיפורי דקמרון של בוקצ'יו, הוא הסכים להחליף לשם שאני חשבתי שהוא די שנון: "Nero Fiddled". שזה גם "כשנרון ניגן בכינור" (בזמן שרומא עלתה באש, כן?), אבל גם – באמריקאית – "כשנרון התעסק". אבל היה ברור לחלוטין שכל תרגום לעברית של הסרט לא יכיל בתוכו לא את המילים "נרון" או "כינור", נכון?

 

ומבדיקה שעשו אנשי סוני עם המפיצים בעולם התברר שאף אחד לא יודע איך לתרגם את שם הסרט, לכן הוחלט כעת לשנות את שם הסרט בפעם השלישית, ולקרוא לו "לרומא באהבה".

 

המסר ברור: ההמונים שגילו שיש במאי בשם וודי אלן בזכות סרטו "חצות בפריז" בוודאי ישמחו לראות סרט חדש שלו, הפעם ברומא. ועוד עם אהבה. כבר דיברנו על כך בעבר שכל סרט בישראל שמצמידים לו את המילה "אהבה", גם בכוח, הופך ללהיט. הקהל הישראל משתוקק לאהבה בסרטיו. ועכשיו מתברר שזה לא ייחודי לקהל הישראלי. (זה המקום להזכיר שלוודי אלן יש בעיות מתועדות היטב עם בחירת שמות שהקהל לא מבין אותם הוא נאלץ לשנות לבקשת מפיציו. הדוגמה המפורסמת ביותר היא הסרט שלו "אנהדוניה", שאחרי שהוא קיצר אותו בחצי והשאיר בקאט הסופי רק את הקטעים המצחיקים והוציא את הקטעים המרירים, הוא הסכים לשנות את שמו בלחץ האולפן ל"אנני הול". צעד שזיכה אותו באוסקר).

Categories: בשוטף

9 Responses to “מוודי אלן באהבה”

  1. איריסע 20 מרץ 2012 at 14:25 Permalink

    חשבתי שלוודי אלן יש סעיף בחוזי ההפצה של סרטיו שאוסר על שינוי שמות הסרטים שלו.

    • בוב 20 מרץ 2012 at 14:35 Permalink

      זה לא אומר שאי אפשר לבקש ממנו יפה…

  2. איתן 20 מרץ 2012 at 14:29 Permalink

    בתגובה למשפט: "…כל הדברים הנוראיים שקורים בישראל מקדימים את זמנם…":

    האם גם בארה"ב של 2012 מקרינים פרסומות לפני סרטים ממקרנת וידאו עכורה מודל 1980?

    • נמרוד 20 מרץ 2012 at 14:48 Permalink

      ואם היו משתמשים בעותק דיגיטלי בהיי דפינישן, זה היה הופך את הפרסומות לחלטורות בהפקת אהרל'ה סייקס לפחות מעיקות?

  3. ערן 20 מרץ 2012 at 17:36 Permalink

    סתם מעניין אותי מתי התחילו האמריקאים להתלונן על פרסומות לפני סרטים?
    אתה מדבר על התביעה של המורה משיקאגו מ-2004 ועל ג׳ק פראנקס?

  4. יוסי.ק 20 מרץ 2012 at 21:04 Permalink

    ואני רק שאלה – מתי יגיע הנה? 🙂
    לא אכפת לי השם.
    לא אכפת לי התוכן.
    וודו אלן או ברגמן – הולכים! אז מתי זה? 🙂

  5. מיכאל גינזבורג 20 מרץ 2012 at 21:41 Permalink

    זה רק שם. התוכן הוא המשנה 😉

  6. דורון 20 מרץ 2012 at 21:46 Permalink

    האמריקנים מתלוננים על פרסומות לפני הסרט….טוב זה אומר ששם עוד הולכים לקולנוע.

  7. צחי 22 מרץ 2012 at 10:09 Permalink

    אני דווקא חושב ש"בופ דקמרון" זה שם מגניב,
    וכנראה שהסרט האירופאי הבא שלו יצולם בקופנהגן
    http://bit.ly/GJpDcX


Leave a Reply