ארוחת צהריים עם המועמדים להיות אלופים
כל המועמדים לאוסקר הוזמנו אתמול לארוחת צהריים בהוליווד והתקבצו יחד לצילום הקבוצתי המסורתי:
(הקליקו על התמונה להגדלתה, ויה Awards Daily)
ומי לא נמצא שם? יוסף סידר. אולי כי המסעדה לא היתה כשרה? לא יודע למה.
(אגב, סידר בחברה טובה. גם ג'וני דפ, דניאל דיי לואיס, פיליפ סימור הופמן, טומי לי ג'ונס, קייט בלאנשט וסירשה רונאן לא הגיעו).
עדכון. סידר מסביר למה הוא לא שם: הבמאים הזרים לא מוזמנים למפגש הזה. "יש כמה אירועים סביב הסרטים הזרים בשבוע שלפני הטקס. בכל מקרה, אני עדיין בארץ. טס במוצ"ש".
הבלוג, לו היתה לו אישיות אחרת, היה מלווה את משלחת "בופור" לשדה התעופה ומשליך עליהם אורז מבושם בדרכם לכיבוש הרים רחוקים.
וג'וליאן שנאבל הגיע בפיג'מה:
בצילום הקבוצתי של התסריטאים, דיאבלו קודי (יושבת מתחת לפול תומס אנדרסון) צריכה להתמודד מאתמול עם האבחנה שיש סיכוי שטוני גילרוי (מלכסן מבט מימין לפסל האוסקר), תסריטאי "מייקל קלייטון", יביס אותה.
יאיר, פתחתי בשמחה את הכתבה על ערב העיון בנושא בלייד ראנר והתפלאתי שאתה לא שם…(בניק לינק, כמובן).
רוה לדרורית: כן, סיפור משונה. התקשר אליי לפני חודש היחצן של הד ארצי כדי לבדוק אם אני רוצה להשתתף באירוע כאחד המרצים. עניתי לו שאני מתפרנס מהרצאות ואני לא יכול לדבר על ענייני כספים עם יחצן כי זה ניגוד עניינים איום, ושאם אנשי בית אריאלה, שעורכים את האירוע, רוצים אותי, הם יודעים איך ליצור איתי קשר. הם לא יצרו קשר ובחרו בסוף בניסים דיין. מכיוון שהרציתי כבר לפחות פעמיים בבית אריאלה אני מניח שכנראה לא הייתי מספיק טוב ולכן העדיפו מישהו אחר. עם זאת, אני חייב להדגיש שניסים דיין (מבקר הקולנוע היחיד באירוע) הוא אחד משני המרצים – כשזה מגיע לאירועים לקהל הרחב – הכי טובים, כריזמטיים ונגישים לקולנוע בארץ (השנייה היא רחל אסתרקין, שלא שמעתי אותה מרצה אבל כמות הסופרלטיבים שאני שומע עליה מרקיעת שחקים), כך שאני מניח שהקהל שיגיע יהיה שם בידיים טובות.
ולגבי התמונות, הטוקבקים שם מצחיקים נורא.
(ב-Awards Daily).
שמתי הקלטה ב"הוט מג'יק" לפני כמה ימים רק כדי לגלות היום שמשום מה הממיר לא הקליט. אז בדקתי באינטרנט (הרבה פחות מרגש) ומצאתי את ההפתעה הבאה :
לפני שלושה ימים התקיים טקס פרסי הגויה. "בית היתומים", שהיה ממועמד ל-14 פרסים, יצא עם 7, אבל כולם מדרג החשיבות השני (איפור, אפקטים וכו'). הפרס הבכיר ביותר שנפל בחלקו הוא פרס התסריט המקורי.
הסרט שזכה בפרס הסרט הטוב ביותר (וכן על בימוי ומשחק – 3 פרסים בסך הכל) הוא "La soledad" (הבדידות), שלפי מה שקראתי, דן בהשפעת פיגוע הטרור במדריד לפני כמה שנים על חייהן של שתי נשים. הטריילר ערוך נורא, אבל ניתן ללקט ממנו כמה רגעים מעניינים :
http://www.filmaffinity.com/es/evideos.php?movie_id=545317
בנוסף, כדאי לציין שבפרס הסרט הדוקמנטרי זכה "בלתי נראים", בהפקת חוויאר-אנטון שיגור-בארדם, המאגד חמישה סרטונים של חמישה במאים (ביניהם איזבל-"חיי בלעדי"- קואסט, פרננדו לאון -"ימי שני בשמש"- דה ארנואה ווים ונדרס) על אנשים בשולי החברה.
רוה לאיתן: תודה על העידכון, אני איכשהו דילגתי על העידכון הזה. רק להוסיף: "בדידות" של חיימה רוזאלס הוקרן בפסטיבל חיפה, ו"הבלתי נראים" הוקרן בפסטיבל ירושלים.
תודה על התשובה המפורטת. הדבר המוזר בעיני הוא ההופעה של ד"ר אילן גל שם. לפי מיטב ידיעתי הוא גניקולוג, אבל אולי אני מבלבלת אותו עם מישהו אחר.
קבל חוות דעת נוספת על אסתרקין – למדתי אצלה פעם קורס סמסטריאלי על תולדות הקולנוע הישראלי. היא מורה מצוינת.
ובחזרה לתמונה – אכן (אם עיני הקשישות לא מתעתעות) רובי די היא אכן ה-token black. די מדהים האמת. יתכן שארה"ב לא מוכנה לנשיא שחור, משום בחינה שהיא.
רוה לדרורית: ואני חוזר ואומר (כתבתי את זה אי שם באוקטובר) שגם באמריקה של ימינו, ובעיקר אחרי כמה מנאומיו האחרונים והלוהטים ביותר, ככל שברק אובמה יהפוך למועמד רציני יותר לנשיאות, כך גדלים הסיכויים שמישהו שם יתנקש בו. הוא קצת יותר מדי בובי קנדי כדי לצאת מהעסק הזה ללא פגע. אני חרד לשלומו.
יאיר, אני במקומך הייתי נזהרת…(יכולות הניבוי שלך, וכו' וגו', וכו').
(:
1. לפני כשבוע אירגן איגוד הבמאים האמריקאי מפגש בין המועמדים לפרס שלו ושם היו אותה חבורת במאים [מינוס במאי "ג'ונו" שלא היה מועמד שם]. מהאירוע הזה יצאו לא מעט תמונות משעשעות של החבורה שנראו חברים מסוחבקים ואין ספק שמר שנאבל הוא הדמות הצבעונית.
2. סידר לא הגיע כי למיטב זכרוני הומעמדים לסרט הזר לא מוזמנים למפגש הזה, אלא יש להם מפגש נפרד יום לפני הטקס ואילו סידר מתוכנן להגיע [בעצם זה יוצא ביום שבת?]
3. אם קייט בלנשט ההריונית הייתה מגיעה למפגש היינו זוכים גם לתמונה קבוצתית של המועמדות לפרס השחקנית.
4. וג'ורג קלוני אמר שברור לו שהשנה השחקן שייזכה הוא דניאל דה לואיס.
5. שבוע הבא יחלקו את ה"באפטא" – פרס הקולנוע הבריטי. חלק מהמועמדים [כמו קלוני וג'ולי כריסטי] החליטו להחרים את הטקס, וחלק [כמו דה לואיס וקירה נייטלי] הודיעו שיגיעו.
ופרוייקט נחמד- ואניטי פייר יצרו מחדש סצינות קלאסיות מסרטי היצ'קוק בכיכובם של שחקנים ידועים.
וגם פרוייקט כל שערי העיתון שעשתה אנני ליבוביץ', תמונות מדהימות.
אני לא יודע מה זה אומר, אבל זה מדאיג: מסיבות האוסקר מתחילות להתבטל.
http://www.deadlinehollywooddaily.com/vanity-fair-cancels-its-oscar-party/
האמת שלא היו לי הרבה ציפיות מג'ונו, חשבתי שזה יהיה עוד סרט אינדי סאנדנס ממוצע, אבל משהו בו מצליח להישאר בך גם זמן מה אחרי הצפייה. בקיצור, דיאבלו קודי, תעשי לי ילד.
ואם כבר בענייני אוסקר עסקינן, ב-IFC מגדירים את "ביקור התזמורת" כקומדיה קלילה אך חמה ומקסימה:
http://www.ifc.com/news/article?aId=22070
ראיון מעניין עם ג'ון קליז.
יאיר, בעקבות ברק אובאמה ובובי קנדי, למה לא פשוט מרטין לותר קינג? בניק לינק. (כולל הופעות אורח של סקרלט ג'והנסון והבחור הזה מ"פשוט מאוהבת" ששכחתי את שמו).
רוה לדרורית: קליפ מעולה. ביים אותו ג'סי דילן, הבן של בוב. ומרטין לותר קינג זה שקוף מדי. וקינג מעולם לא התמודד לנשיאות.
OSCAR SYMPOSIUM
נחמד מאוד.
ותשמע, אני בחורה פשוטה. מנהיג שחור? yes we can?
כאילו, הכי I have a dream?
לשאר הפרטים הזניחים כבר לא נכנסתי.
(: