שימו לב ל"קרב עיניים"
אוקיי, מי זאת אורית פוקס?
בשבוע שעבר ישבתי לצפות בתשעת הסרטים הישראליים שישתתפו בתחרות הבינלאומית של פסטיבל סרטי הסטודנטים. זו התחרות שבה כבר זכו בעבר הסרטים הישראליים "עם חוקים" של דובר קוסאשווילי ו"עורבים" של איילת מנחמי. זו התחרות שבה זכו והתגלו אלן טיילור (הבמאי של "משחקי הכס"), תומס וינטרברג (שסרטו האחרון, "הציד", עשה חיל בקאן), נילס ארדן אופלוב (הבמאי של "נערה עם קעקוע דרקון" השבדי). בקיצור, התחרות הבינלאומית היא מקפצה נכבדת לכמה וכמה מבכירי הבמאים בעולם כיום, וביניהם גם לא מעט זוכים ישראליים. כך שזו תחרות שיש לשים לב אליה. את דעתי על כל המתחרים הישראלים תקראו כאן מחר, אבל אני חייב להודות שלא יצאתי מאוד נלהב מהמקבץ הזה, שהמיומנות הטכנית שבו היתה מרשימה, אבל כך גם העקרות הרגשית של חלק ניכר מהסרטים. אבל נתעמק בזה מחר, כדי לא לחטוא בהכללות.
אבל הייתי רוצה לדווח כבר עכשיו שהיה במקבץ הישראלי סרט אחד שהפיל אותי מהכסא. קוראים לו "קרב עיניים" וביימה אותו אורית פוקס מבית הספר סם שפיגל בירושלים. בשעה שמולה יתמודדו סרטים כמו "ברבי בלוז" (שהוצג בסאנדאנס וזכה בירושלים בתחרות הסרט העצמאי), "רסן" (שהוצג בקאן) ו"חסימות" (שזכה בירושלים), "קרב עיניים" מגיע לפסטיבל הסטודנטים כמעט בבכורה עולמית. כמעט, כי לפני שבוע הוא זכה בפרס הראשון בתחרות הסטודנטים של הפסטיבל הראשון לסרטים קצרים בקרית שמונה. וזה גרם לי לתהות האם סרט שגרם גם לי וגם לשופטים בקרית שמונה להתלהב ממנו בהפרש של יום זה מזה, אולי הוא גם יגרום לפרפורי התפעלות גם בקרב שופטי התחרות הבינלאומית בפסטיבל הסטודנטים (בראשות ארי פולמן)?
בקיצור: זה הסרט שהייתי שם עליו עין בימי הפסטיבל. כמו מיכאל האנקה המוקדם, הסרט הזה לוקח לכם את מעיים וכורך אותם סביב צווארכם. פשוט מבריק. עוד עליו מחר.
מאוד חסר לי אתר שיציג סרטים קצרים מצטיינים באינטרנט. בחו"ל יש כמה כאלו אבל גם הם לא מציגים את הטובים ביותר בד"כ. נראה לי שהאינטרס הכלכלי לסרט קצר בד"כ קטן (ולפחות שנתיים אחרי עשייתו). יש סרטים, כמו "להרוג דבורה", שהייתי גם מוכן לשלם כמה שקלים כדי לראות אותם און-ליין.
כל כך נכון. למה באמת אין אתר שמאגד את מיטב סרטי הסטודנטים הישראליים?
סרט באמת מעולה, עוכר שלווה ויוצא דופן.
Making Of
הטיפות של מוחמד
הסרט הקצר החדש העלילתי הראשון שביים מוחמד בכרי לפרוייקט 'מים' .
http://www.youtube.com/watch?v=_phDmwc_1P0
מאד אהבתי את הסרט! מקורי, חדשני , משחק מעולה. במיוחד את נטע שפיגלמן שמבריקה בו ועושה תפקיד מצוין.
אוף טופיק
אחרי שראיתי את הסרטים הישראלים המובילים של השנה ("העולם מצחיק", "הסיפור של יוסי", "חדר 514", "המשגיחים", "ההתחלפות", "ד"ר פומרנץ", "העפיפונים של ארמנד"*) – אני חייב לומר שבכל הנוגע לפרסי האופיר, אהדתי נתונה ל"משגיחים". (צריך לציין שזו הערכת ביניים. נכון לעכשיו, ראיתי 13 מתוך 33 הסרטים במירוץ. יש לנו עדיין את קוסשוילי החדש לפנינו, ואולי גם גור בנטוויץ ובני תורתי יפתיעו. וגם "למלא את החלל" עדיין עומד בפתח).
"העולם מצחיק" מייצג עשייה קולנועית קלאסית (במיטבה, יש לומר). "המשגיחים" הוא סרט בועט ומתריס שמגיע מהקישקעס. מעבר לעובדה שהוא מעורר מחשבה, יש ב"משגיחים" משהו שפשוט מלהיב קולנועית. בתום הקרנת האקדמיה של "המשגיחים" אתמול היו מחיאות כפיים סוערות וצעקות "בראבו". וזה לא סרט עם 50 שחקנים.
אין לי את הרשימות שיש לך יאיר, ואין לי את האפשרות לעשות את הסקר שאתה עושה כל שנה בין חברי האקדמיה. מעניין אותי לדעת האם "העולם מצחיק" ינצח בפער גדול, כמו "הערת שוליים" בשנה שעברה, וכמו שחשבנו בהתחלה, או שיש לנו מירוץ צמוד יותר.
וחוץ מזה, נקודה למחשבה: כידוע, החוק הטפשי של האקדמיה קובע שהסרט הזוכה הולך לאוסקר. "המשגיחים" כבר היה בקאן, ויצא משם עם ביקורות טובות מאוד, וגם עם פרס. שמי זרחין עוד לא היה בחו"ל, ואני תוהה עד כמה בחו"ל יוכלו בכלל להתחבר אליו (בלי קשר לעובדה שהסרט שלו מאוד יפה). אוסקר זה גם קמפיין, ול"משגיחים" יש נקודת פתיחה מצוינת כאן. וחוץ מזה, אם "עג'מי" עשה את זה, גם "המשגיחים" יכול.
א-פרופו "עג'מי" – אני שמח לדווח שירון שני סוף-סוף עובד על פרויקט חדש. הפעם זה סרט דוקומנטרי, והפעם בשיתוף עם נורית קידר. שיהיה להם בהצלחה.
* בעניין "ארמנד" – בדיחה, נו. וחוץ מזה, עוד לא ראיתי.
צודק איתן, המשגיחים יכול בהחלט להגיע לאוסקר.. כי הוא בועט ואותנטי מאוד.. יש בו מין החדשנות הקולנועית, והוא מביא עימו בשורה
איתן איפה נקודת המבט המאוזנת והמדוייקת שלך? פתאום גם אתה מנסה לעשות דרמות. חבל. כי גם אני הייתי בהקרנה של המשגיחים, נכון שהיא היתה אוהדת, אבל לא יותר ולא פחות, וקריאות הבראבו היו של שני שחקנים מהסרט בלבד… ישבתי לידם. אני חושב שזה סרט ראוי מאוד, אבל כמו הרבה שדיברו אחרי ההקרנה גם אני חשבתי שלפעמים הוא ילדותי ופשטני ולא תמיד הזעם שלו משכנע. וכמוך גם אני ראיתי את יוסי, שהוא סרט טלויזיה חביב, וגם ראיתי את העולם מצחיק. ומה לעשות שזה באמת סרט אדיר, ושהדבר האחרון שאפשר להגיד עליו זה "קלאסי". סרט שמרסק את כל החוקים של הנרטיב וכולו נועזות ומקוריות. זה שהוא כל כך מהנה ומרגש לא סותר אלא דווקא גרם לי להתפעל יותר, בעיני הוא מהנה כי הוא מצויין. הדבר היחיד שהוא הזכיר לי זה את החיים עפי אגפא באופן שהוא סיכם את הקולנוע הישראלי וקצת המציא אותו מחדש. ועם כל הכבוד למשגיחים, אין בכלל מה להשוות, בכל הרמות. חבל לדעתי שאתה מפספס את אחד השיאים שלנו פה, אני ממליץ לך לראות שוב. ובעניין של חו"ל, אני יודע שהסרטים של זרחין כולם עובדים נהדר בחו"ל וזכו בפרסים רבים למרות שזרכין בעצמו לא מתאמץ כל כך בכיוון. יצא לי להסתובב בחברת יולי אוגוסט בזמן שניסתה להרים סרט של זרחין שעדיין לא נעשה. אני יודע שהוא לא הסכים לזוז מילימטר לכיוון הדרישות של השותפים האירופאיים שהיו להם וזה מתוך נאמנות לעצמו ולדרך שלו. אם תסתכל בסרטים הזרים שזכו באוסקר תראה שכמעט תמיד יש הפתעות ומי שזוכה הוא הסרט האנושי ביותר, וגם בזה אין להעולם מצחיק מתחרים, בינתיים (אני כן ראיתי גם את הסרט של בני תורתי שהוא מקסים לדעתי, אבל גם הוא לא מתקרב מספיק)
כמה נקודות בקצרה:
אני איש אחד לא מאוד חשוב, כך שהכשרון שלי לעשות דרמות לא מאוד ניכר, אבל זה לא מונע ממני לנסות, מכיוון שדווקא הייתי רוצה לראות מתח ועניין בתחרות האופיר. וחוץ מזה, לטעמי הפרטי והאישי, "המשגיחים" פשוט סרט טוב יותר מ"העולם מצחיק".
"העולם מצחיק" סרט יפהפה ומרגש בעיניי. באמת. אבל לטעמי "אביבה אהובתי" היה יותר טוב. יותר מפוקס.
"מרסק את חוקי הנרטיב"? רפרנס ל"חיים עפ"י אגפא"? להערכתי הגזמת. שמי זרחין במאי מקצוען ורגיש. אבל לטעמי יוסף פיצ'חדזה טיפל בכמה סיפורים במקביל בצורה טובה יותר ב"שנת אפס" שלו. היו כמה רגעים בחלק הראשון של "העולם מצחיק" שהרגשתי שיותר מדי דברים מתרחשים בבית חולים (כלומר, היתה לי הרגשה של עמידה במקום בחלק הראשון של הסרט). בנוסף, ההחלטה להראות כמה רגעים פנטסטיים (במובן פנטזיה) בסרט בשחור לבן היא לא החלטה מוצלחת בעיניי, אסתטית. (ו"שנת אפס", אגב, הוא סרט שעבד עלי בצפייה שניה הרבה יותר טוב מאשר בצפייה ראשונה. תודה ליאיר רוה ומועדון סינמסקופ שלו).
אוסקר זה מדע מאוד לא מדויק, ומאוד בלתי צפוי. במיוחד הקטגוריה של הסרט בשפה זרה (ובגלל זה הוא גם כל כך מעניין). אני מצאתי כמה קווי דמיון בין "המשגיחים" לבין "עג'מי" (למעשה, לטעמי "המשגיחים" הוא "עג'מי" משופר), וביחד עם העובדה ש"המשגיחים" כבר היה בקאן (כמו גם "עג'מי", אגב), חשבתי בקול רם על האפשרות לדחוף את "המשגיחים" במפה הבינלאומית. זה הכל.
יש בעיה עם התקנון של האקדמיה הישראלית. דיברנו על זה הרבה כאן. אני (ויאיר, ועוד כמה) חושבים שצריך להפריד בין הבחירה בסרט הטוב ביותר, לבין הכרטיס לאוסקר. אלו שיקולים שונים, וזה מטה את ההצבעה בצורה מעוותת. אין ספק ש"העולם מצחיק" הוא סרט מפואר יותר. אני לא בטוח שהוא יעבוד בחו"ל טוב יותר מאשר "המשגיחים".
יכול להיות שפספסת את המשחק המבריק של נטע שפיגלמן (אף שהיא מאחורי המצלמה ברובו..)?
יאיר, לא כתבת ש"סרט לילה", זכה בפסטיבל הראשון ב1986. נסרט הזה של גור הלר הוא לדעתי ולדעת רבים, אחד מהסרטים הטובים ביותר שנעשו אי פעם בארץ.
צודק! גור הלר הוא בכלל אחד הכישרונות הגדולים ביותר שצמחו כאן. אם היה מנהל אמנותי כמו שצריך בקרנות הוא היה מביים פיצרים מזמן. כאן ועכשיו.