20 אוקטובר 2008 | 09:54 ~ 17 תגובות | תגובות פייסבוק

חיה

צחקתי קשות. יש סיכוי שזה אחד המערכונים הפוליטיים הגדולים בתולדות "סאטרדיי נייט לייב" (לא בין חמשת הגדולים, נגיד בין 25 הגדולים). שודר שלשום:

נושאים: כללי

17 תגובות ל - “חיה”

  1. אוטו פוקוס 20 אוקטובר 2008 ב - 10:24 קישור ישיר

    אכן מעולה, אבל קצת מתחנף (כצפוי…). אגב, הקטע עם מארק וואלבג מתייחס לתגובה המעט-מוגזמת שלו למערכון שבו אנדי סמברג חיקה אותו בתכנית של SNL. זה היה לפני כמה ימים, במסגרת ראיון בתכנית של ג'ימי קימל:

    http://www.youtube.com/watch?v=OOSioIQhszk

  2. אליק 20 אוקטובר 2008 ב - 10:25 קישור ישיר

    אני דווקא יותר אהבתי את הקטע הזה: http://www.nbc.com/Saturday_Night_Live/video/clips/update-palin-rap/773781/

    "All the Mavericks in the house put your hands up"

  3. רותם 20 אוקטובר 2008 ב - 10:37 קישור ישיר

    הקטע עם בולדווין מצחיק כל פעם מחדש, למרות שהוא משחק די מעפן.

  4. רז-ש 20 אוקטובר 2008 ב - 10:38 קישור ישיר

    אותי המערכון הזה ממש לא הצחיק. צפוי, לא מקורי ומיצה את הפואנטה שלו הרבה לפני הסוף. להגדיר אותו כאחד הגדולים? לדעתי הוא אחד מהגרועים. דוגמא מצוינת לגימיק שמשתלט על התוכן. אין במערכון הזה שום הברקה זולת הגימיק של עצם הנוכחות של שרה פאלין באולפן. והיא גם לא עושה הרבה מעבר ללהיות נוכחת.
    אבל מה שהכי מתריד אותי זה שקראת לזה מערכון פוליטי. באמת אשמח לדעת, מעבר להצהרה, מה אתה חושב שפוליטי בו. המערכון הזה יותר עוסק בטינה פיי וSNL מאשר בפוליטיקה.

  5. הילה 20 אוקטובר 2008 ב - 11:28 קישור ישיר

    מצוין!
    כבר אי אפשר לזהות מי מחכה את מי.

  6. ברק 20 אוקטובר 2008 ב - 12:19 קישור ישיר

    רז , אני מסכים איתך שלא היה דבר מיוחד במערכון מעבר לזה שהוא ייזכר בגלל מערכת הבחירות והשפעת הסאטירה/ גופי התקשורת עליה.

    מה שכן מטריד אותי זה ה'מתריד' והודעה אחרי שמחקה אותו עם ה'מחכה'…

  7. אסף רזון 20 אוקטובר 2008 ב - 12:36 קישור ישיר

    מסכים עם רז – כל המערכון סבב סביב הגימיק ולא היה בו שום דבר פוליטי. מי שכן ראוי לתואר הזה הוא המערכון הראשון עם הילארי (וגם הדיבייט).

    המשפט הנפלא ביותר במערכון הדיבייט , "שרה פיילין" נשאלת על נישואים חד-מיניים ועונה:

    "I believe marriage is a sacred institute between two unwilling teenagers".

  8. רז-ש 20 אוקטובר 2008 ב - 13:12 קישור ישיר

    (ברק, אתה כמובן צודק. העניין הוא שכותבים מהר באינטרנט אנשים עם נטיות דיסגרפיות לפעמים מאבדים מילה או שתיים באמצע. אל תהיה מוטרד מזה. מה שכן, הגיע הזמן לייבא את בודק השגיאות של וורד גם לאינטרנט. ויפה שעה אחת קודם.)

  9. צפריר 20 אוקטובר 2008 ב - 13:23 קישור ישיר

    דפדפן פיירפוקס מגיע עם בודק שגיאות כתיב מובנה.

  10. ברווז גומי 20 אוקטובר 2008 ב - 14:40 קישור ישיר

    בולדווין הוא שחקן קומי מצוין כפי שהוא מוכיח ב"רוק 30", אבל מול טלפרומטר, וכנראה עם מעט מדי חזרות, הוא באמת עצי מדי.
    חוץ מזה, המערכון השני עם פיילין היה הרבה יותר מצחיק.

  11. Shai 20 אוקטובר 2008 ב - 19:34 קישור ישיר

    I have to agree that this is not the best Palin sketch but she proves to has a sense of humour

  12. אורי בן-דב 20 אוקטובר 2008 ב - 20:24 קישור ישיר

    כן,
    האח בולדווין קצת קורא מהכרטיסיות, הלא כן?
    ועדיין, זה לא מצחיק כמו שקטע שבו אבא אבן ישב באולפן של רבקה מיכאלי וראה את טוביה צפיר מחכה אותו. אחרי שגמר לצחוק הוא אמר: זה היה מעולה, אבל את מי הוא חיקה?

  13. אורי בן-דב 20 אוקטובר 2008 ב - 20:29 קישור ישיר

    וגם – הטריילר של w… מעניין!

  14. דרורית 20 אוקטובר 2008 ב - 21:29 קישור ישיר

    כל ה"מחכים" פה נותנים משמעות אחרת לשיר ההיסטורי "רבין מחכה לנאצר".

  15. טרראם 21 אוקטובר 2008 ב - 14:11 קישור ישיר

    אתה מטורף. אחת מהתוכניות הלא מצחיקות בעליל. בכל העונה הנוכחית היו בדיוק שני קטעים שהיו קצת מצחיקים, ואת שניהם עשה אנדי סמברג.

  16. באנדר 21 אוקטובר 2008 ב - 22:55 קישור ישיר

    אני עם טרראם
    מדובר בחבורת זקנים (מנטאלית) מרוצים מעצמם ולא מצחיקים.
    סמברג היחיד שם שמראה קצת מקוריות.

  17. יוסי 21 אוקטובר 2008 ב - 23:44 קישור ישיר

    כן, גם אני לא הבנתי בכלל מה מצחיק. האמת היא שההומור ב-SNL הוא לא משהו כבר כמה שנים, וההומור האמריקאי הסקצ'י היחיד שמצחיק הוא קולברט. אבל אפילו ב-SNL העונה כמעט כל קטע היה יותר מצחיק מהקטע בפוסט הזה.

    יהיה נחמד אם הבלוגר יתמקד בחדשות קולנוע ובסיקור המרתק של התעשייה. מאז ומעולם זה היה צד החזק של רווה. אני זוכר מספר כתבות נהדרות בהעיר על תעשיית הקולנוע בהוליווד.

    אם רווה ינטוש את ביקורות קולנוע, את טעמו המוזיקלי המביך, ואת נגיעותיו ביהדות ויתמקד בדברים שבהם הוא מבין, יהיה מצוין. או, אולי נוכל לקבל שני RSS-ים נפרדים?


השאירו תגובה