09 אפריל 2014 | 20:39 ~ 3 תגובות | תגובות פייסבוק

לאן נעלם צירלסון?

אבי ויותם קושניר בצילומי הגרסה הראשונה והגנוזה של ״צירלסון יוצא לפנסיה״/״אשתו״ ב-2011 (צילום: חדשות ערוץ 2)

אבי ויותם קושניר בצילומי הגרסה הראשונה והגנוזה של ״צירלסון יוצא לפנסיה״/״אשתו״ ב-2011 (צילום: חדשות ערוץ 2)

לפני כשנתיים וחצי, בסתיו 2011, סיפרנו לכם כאן על צילומיו של סרט ישראלי חדש בשם ״צירלסון יוצא לפנסיה״, שהיה אמור להיות סרט הבכורה כבמאי של מיכה לבינסון, מבכירי במאי התיאטרון בישראל (ובזכות הופעתו ב״הערת שוליים״, גם כוכב קולנוע לרגע). אבי קושניר, יבגניה דודינה וששון גבאי לוהקו לתפקידים הראשיים לסרט שכתבה אורלי בן-נון. אני נתקלתי בסרט הזה במקרה, כשההפקה הגיעה לרחוב מאנה בתל אביב והתמקמה לי מול הבית. חודש אחר כך, היא כבר זכתה ליחסי ציבור גדולים יותר בדמות כתבה של ציון נאנוס בחדשות ערוץ 2, שמתמקדת בעובדה שבסרט משחק קושניר לצד בנו, יותם קושניר, כוכב הסדרה ״אליפים״. בין לבין הוחלף שם הסרט והפך ל״אשתו״.

ומאז, הסרט הזה נעלם כמו מטוס מלזי. בפרסי אופיר 2012, הוא לא היה. בפרסי אופיר 2013 גם. וכשפורסמה רשימת הסרטים שיתמודדו על פרסי אופיר השנה והוא עדיין לא היה שם. יצאתי לברר.

סיפור הפקתו של הסרט-שפעם-קראו-לו-״צירלסון״ (ועכשיו אין לו שם, אבל שם העבודה החדש שלו הוא ״אווה״) הוא כמו סרט בפני עצמו: הסרט המקורי נגנז, ואז צולם מחדש על ידי במאי אחר (חיים טבקמן), מבין שלושת השחקנים הראשיים רק קושניר נשאר בסרט, ועכשיו הסרט נמצא בעריכה. ״השורה התחתונה היא שהחלטנו לא להרים ידיים, והאמנו בסרט. בסוף התהליך אני בטוח שייצא לנו סרט נפלא״, אומר רונן בן-טל, שמפיק את הסרט יחד עם דודי זילבר.

במהלך עריכת הסרט הגיעו בן-טל וזילבר למסקנה שהסרט דורש צילומי השלמה מסיביים. ״הבנו גם שמישהו אחר יצטרך לביים את צילומי ההשלמה. זה היה רגע לא קל״, אומר בן-טל.

ואז, בעת העבודה על תכנון צילומי ההשלמה הבינה ההפקה שכדי שהסרט יעבוד ולא יהיה ערוך טלאים טלאים, יהיה נכון יותר פשוט לצלם את כולו מהתחלה. וכך הפך ״צירלסון יוצא לפנסיה״/״אשתו״/״אווה״/״ללא שם״ לסרט שצולם פעמיים – דבר שאנחנו מכירים לא מעט מעולם הטלוויזיה והפיילוטים, ואפילו מעולם הקולנוע בחו״ל, אבל ככל הידוע לי זו הפעם הראשונה שזה קורה בפיצ׳ר ישראלי.

בתהליך הצילום מחודש הוחלפו שניים מהשחקנים: אפי בן-צור וגיל פרנק נכנסו במקום דודינה וגבאי. אם הבנתי נכון, מאנשים המקורבים להפקה, גם העלילה עברה שיפוץ מסוים, וכיום היא מתמקדת יותר באשה, ולא בגבר. ״צירלסון כבר לא בסרט״, אומר בן-טל.

יש משהו מימי הצילום של לבינסון שנשארו בסרט?

״מתישהו הבנו שללכת לצלם ולעשות הדבקות זה יהיה מסובך. ברמה של הפקה ראינו שאם אנחנו עושים שהוא מאוד לואו-באדג׳ט, אז כבר עדיף לצלם את כל הסרט מחדש. אז זה מה שעשינו. צילמנו הכל מחדש. אין פריים מהסרט הקודם.״

מאיפה השגתם את תוספת הכסף כדי לצאת ולצלם את כל הסרט מחדש? הוצאתם מכיסכם?

״לא היתה תוספת תקציב. הסרט היה עם תקציב לא קטן במקור כי יש כאן קופרודוקציה של ארבע מדינות – ישראל, צרפת, פולין וגרמניה. ותכננו פוסט מאוד מסיבי. עצרנו את הסרט בשלב כזה שלא יצר לנו חריגה בתקציב, וצילמנו אותו מחדש בתקציב מאוד מאוד נמוך, עם אנשים מצוינים שבאו לקרתנו בגלל המצב יוצא הדופן הזה.״

אני שומע בקולו של בן-טל שכל התהליך הזה קשה לו. בכל זאת, יש כאן גם החלטות שמשפיעות על אנשים שהיו מעורבים בסרט מתחילתו, והוא גם רוצה לשמור עליהם. אבל בסופו של תהליך ארוך, הוא מאמין שהם קיבלו החלטה נכונה שתוכיח את עצמה כשהסרט יהיה מוכן וגמור בעוד כחצי שנה: ״היתה כאן התעקשות לא להרים ידיים. לא לוותר. זה לא פשוט לקבל כזאת החלטה. זה היה תהליך מאוד קשה. גם ההבנה שאין לך סרט ביד וגם כל ההחלטות שבאו אחר כך. לכאורה היה יותר קל לוותר. אבל לא ויתרנו ולדעתי גם הצלחנו״.

בימים אלה, חיים טבקמן (שביים את ״עיניים פקוחות״ שאהבתי) ודב שטויר עורכים את הסרט.

נושאים: בשוטף

3 תגובות ל - “לאן נעלם צירלסון?”

  1. איתן 10 אפריל 2014 ב - 0:01 קישור ישיר

    כבר קרה שראיתי סרטים בהקרנות אקדמיה, אבל הם היו כל כך לא טובים עד שהם נגנזו סופית ולא הופצו מסחרית כלל. "צירלסון" גם לשם לא הגיע.

    אני מניח שיש משהו מאוד מסקרן ומצוין בתסריט, ולכן ההפקה התעקשה.

    בכל דצמבר אני משתדל להעלות בבלוג שלי סדרת פוסטים הסוקרת את הסרטים הישראלים המעניינים הנמצאים בעריכה. בדצמבר 2011 כתבתי על "צירלסון".
    לינק: http://eithanwe.wordpress.com/2011/12/19/%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%A0%D7%95%D7%A2-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%D7%99-2012-%D7%A6%D7%99%D7%A8%D7%9C%D7%A1%D7%95%D7%9F/

    בגדול אני חושב שלמרות שהשחקנים המקוריים מצוינים בפני עצמם, היו כאן טעויות בליהוק. לא כל שחקן יכול לשחק כל תפקיד.
    הסיפור שאתה מביא כאן הוא בהחלט יוצא דופן ולא שכיח בקולנוע הישראלי (מה גם שהסרט הוא קו-פרודוקציה ישראלית-אירופית), אז כנראה שהתסריט של הסרט באמת יוצא דופן, ובסיפור של המשולש הרומנטי הזה יש יותר ממה שנראה לעין במבט ראשון.

    רק חבל לי על מיכה לוינסון. ואגב: לוינסון הרשים לא רק ב"הערת שוליים". בעונה השנייה של "ילדי ראש הממשלה" (בבימויו של ניר ברגמן) מגלם לוינסון פוליטיקאי תואם אביגדור ליברמן. הוא היה מצוין גם שם.

  2. יואב כץ 10 אפריל 2014 ב - 22:35 קישור ישיר

    מרתק

  3. דורון (אחר) 6 מרץ 2017 ב - 13:40 קישור ישיר

    שלוש שנים עברו מאז הפוסט הזה, ועיון בלוח ההפצות בצרפת(!) מגלה שהסרט יצא לאקרנים דווקא שם במהלך אפריל הקרוב.
    כשעשיתי חיפוש על הסרט כעת, ראיתי שהוא רשום בתחרות האקדמיה של 2015, אבל למיטב זכרוני הוא לא הוקרן אפילו פעם אחת, ולא מצאתי אף התייחסות להקרנה פומבית שלו בישראל.
    אני סקרן לגבי הסרט גם מכיוון שטבקמן הוא במאי נהדר בעיני.


השאירו תגובה