26 ספטמבר 2009 | 11:00 ~ 6 תגובות | תגובות פייסבוק

אקסטרה לארג'

זוכרים? הערב ב20:00 אנחנו עוברים כאן לשידור חי, לייב-בלוגי, מאודיטוריום רפפורט בחיפה, שם יחלקו את פרסי אופיר. אל תחמיצו. ואם אתם רוצים עדיין להמר על הזוכים, עשו את זה בפוסט הקודם.


וכך סיכמתי השבוע את המירוץ לאופירים במדור שלי ב"פנאי פלוס":


פורסם ב"פנאי פלוס", 23.9.2009


אקסטרה לארג'
בשבת יחולקו פרסי אופיר לסיכום שנת תשס"ט והמצב מרהיב: 25 סרטים, חלקם מצוינים, וקרב צמוד מאוד בין שלושה מהם. אז למה אני עדיין לא מרוצה?

בשבת יתקיים באודיטוריום רפפורט בחיפה טקס פרסי האקדמיה – בפעם העשרים. מבחינות רבות, זו היתה שנה פנומנלית לקולנוע הישראלי. מספר שיא של סרטים ישראליים הופקו השנה – 25 סרטים. יותר מכל שנה בתולדות הקולנוע הישראלי. וכמה מהסרטים האלה ממש טובים: “עג'מי", “לבנון" ו"סיפור גדול", מועמדים לפרס הסרט, אבל גם "שבע דקות בגן עדן", “עיניים פקוחות", “פובידיליה", “איליי ובן", "ציון ואחיו" ו"כלת הים" הכילו רגעים יפים של קולנוע. בין אם בסופו של דבר חיבבתי את הסרט או לא, זה משני. אבל היו בכל אחד מהם דברים יפים. וביני ובין עצמי אני חייב להודות שלמרות שלא כולם היו לטעמי, גם "הבודדים", “הכל מתחיל בים", “בדרך אל החתולים" ו"היו לילות", מייצגים את העשייה הקולנועית הישראלית הוותיקה, המיושנת, הכבדה, אבל הסבירה והנאותה והמכובדת מסוגה.

אז מה הבעיה? אותה בעיה כמו תמיד. מבין 25 הסרטים שהופקו השנה רק חמישה יצאו כבר לבתי הקולנוע: “הכל מתחיל בים", “איליי ובן", “סיפור גדול", “עג'מי" ו"עיניים פקוחות". כך שהקהל – שעבורו מיועד הטקס המשודר בערוץ 2 – כלל לא מבין מה המתח ומה הדרמה ובעד מי הוא אמור להיות. ויותר חמור: בשעה שההצבעה לפרסים ננעלה, רק שלושת הסרטים הראשונים ברשימה הנ"ל יצאו להקרנות מסחריות. והרי ידוע הדפוס המפורסם של חברי האקדמיה לא להעניק את הפרס לסרט שהצליח בקופות (“אביבה אהובתי", שסיים בתיקו עם "אדמה משוגעת", הוא יוצא הדופן היחיד בעשרים שנות הטקס. ואכן, הוא לבסוף הפסיד ל"אדמה משוגעת" בהצבעה החוזרת על כרטיס הטיסה לאוסקרים). מה ההגיון לקיים תחרות בין סרטים שהקהל לא ראה? יש הגיון: כשהאקדמיה הוקמה, לפני כ-20 שנה, מצב הקולנוע הישראלי היה אחר לגמרי. הופקו בכל שנה רק חופן סרטים ובשנה טובה רק סרט ישראלי אחד זכה להצלחה בקופות. פרסי האקדמיה והשידור הטלוויזיוני שלהם, לפיכך, היוו את המקפצה השיווקית העיקרית להצלחתו של הסרט. אלא שרבות השתנה מאז. בשנות התשעים הקהל אהב משדרי פרסים. זה עבר לו. הריאליטי ירש את מקומם של כל טקסי הפרסים. לכן מדי שנה האקדמיה מגלה שאף זכיין לא באמת מעוניין במרכולתה. דבר שני: אין דין תעשיה המנפיקה 25 סרטים בשנה כתעשייה המנפיקה חמישה סרטים בשנה. הגישה של האקדמיה, שמטרתה למעשה להיות מקפצה שיווקית לסרט אחד, הסרט הזוכה, לא רלוונטית לעשור הנוכחי. למעשה, היא אפילו די מעוותת. התחרות חייבת להתקיים בין סרטים שכבר הופצו מסחרית, ושמגיעים לשיפוט חברי האקדמיה אחרי שהתמודדו עם הקהל והביקורת. אבל, אני לא מודאג. ברור לי שזה עניין של זמן עד שהאקדמיה תשנה את האופן שבו היא בוחרת את פרסיה ותהפוך מטקס המהווה חלון ראווה לסרט אחד, לטקס שהוא חלון ראווה לתעשיה שלמה.

אז מי יזכה בשבת? כנראה ש"עג'מי". אם כי, ציך לציין שהמירוץ השנה הוא הצמוד ביותר אי פעם. בכל שנה התחרות מסתכמת בין שני סרטים בולטים. השנה התחרות היא בין שלושה סרטים: “עג'מי", “לבנון" ו"סיפור גדול". לפני כמה שבועות פניתי לעשרות חברי אקדמיה ושאלתי אותם למי הם הצביעו. התוצאות הפתיעו: “עג'מי" אמנם הוביל, אבל בפער זעום על שני הסרטים האחרים. כך שיש סיכוי שהמדגם שלי יתגלה כחלקי, ולבסוף יזכה סרט אחר. אבל כרגע נדמה ש"עג'מי" הוא הפייבוריט לזכייה.

אם הקהל הרחב היה צופה בסרטים לפני הטקס, הוא בוודאי היה יודע להעריך את המתח הרב שקיים בקטגוריות המשחק. מצד אחד, לאיציק כהן מגיע הפרס הזה על תפקיד נפלא ואמיץ ב"סיפור גדול". מצד שני, נדמה לי שהאקדמיה – שבאופן עקבי מעדיפה את התגליות על פני הוותיקים – תיתן את הפרס לסשה אגרונוב, שהוא אכן התגלית המרשימה ביותר של "הבודדים", סרטו של רנן שור. כנ"ל בקטגוריית השחקנית: זו הקטגוריה הכי צפופה בכשרונות. ריימונד אמסלם נפלאה ב"שבע דקות בגן עדן", עירית קפלן נהדרת ב"סיפור גדול". שתיהן ראויות לפרס. אבל ריטה זוהר הוותיקה אמורה לדעתי להיות הזוכה החד משמעית בקטגוריית המשחק, על תפקידה היפה ב"בדרך אל החתולים". אלא שיש סיכוי לא רע שדאנה איבגי תחטוף לה את הפרס, על תפקידה (היפה מאוד, יש לומר) ב"היו לילות".

בקטגוריית שחקן המשנה, דילמה: האם האקדמיה תדלג על צחי גראד – שאמנם מועמד על "איליי ובן", אבל שיחק גם ב"הבודדים", “עיניים פקוחות" ו"הכל מתחיל בים"? נראה לי שכן. זוהר שטראוס יהיה כנראה הזוכה, על תפקידו המצוין ב"לבנון".
בקטגוריית שחקנית המשנה, המירוץ הוא בין לבנה פינקלשטיין מ"סיפור גדול" ורותם זיסמן-כהן מ"הבודדים". קשה לי להכריע מי מהן תזכה. נראה לי שזיסמן-כהן. אם זה יקרה, אז "סיפור גדול" יהיה חייב לזכות לפחות בפרס התסריט כדי לא לצאת מהטקס בלי אף פרס בקטגוריות הבכירות.

זה המקום גם לתמוה על כך שאין אף מועמדות לאף שחקן מ"עג'מי". אני לא יודע אם זו תעודת עניות לשיטת הבחירה של הקדמיה או לטעמם של חברי האקדמיה. בכל אופן, אחד מרגעי המשחק הכי מופלאים שראיתי השנה בקולנוע היה שייך לתמר ירושלמי, שיש לה כמעט רק סצינה אחת בסרט – בתור אמו של חייל חטוף – והיא מצליחה בסצינה אחת ליצור עולם רגשי שלם.

ומה דעתי? מצד אחד, אני שמח. שנה בה שלושה סרטים כה מצוינים מתחרים בצמוד זה לזה, היא שנה טובה. אני גם שמח שאני לא חבר אקדמיה ושאני לא צריך לבחור סרט אחד מהשלושה. זו חתיכת דילמה. שלושתם נורא שונים זה מזה, ושלושתם מצוינים מאוד, כל אחד בסוגו. הבחירה, לפיכך, היא בחירה של טעם ולא הצטיינות. האם אתם מעדיפים את סרטיכם מבדרים או מאתגרים, מלוטשים או מחוספסים? נדמה לי שאני הייתי בוחר ב"סיפור גדול". הוא היה בעיניי השלם והמהנה מבין השלושה. אבל הופתעתי ונדהמתי מהוויזואליות של "לבנון" ומהאנרגיה העצומה של "עג'מי". ולכן תשס"ט – למרות שהיא לא מסתמנת כשנה מוצלחת במיוחד בקופות – תיזכר כשנה מפתיעה, בה שלושה סרטים טובים ושונים לא רק נעשו, אלא גם קיבלו את הכבוד המגיע להם.

נושאים: בשוטף

6 תגובות ל - “אקסטרה לארג'”

  1. זוהר 26 ספטמבר 2009 ב - 11:32 קישור ישיר

    ושום מילה על עין הדג?

  2. דורון 26 ספטמבר 2009 ב - 14:18 קישור ישיר

    ואולי, לנוכח מה שמצפה לנו בשנה הקרובה (לפי שה ששמעתי, אין לי נתונים), דווקא יש הגיון בשיטה של האקדמיה.
    אם בשנה הקרובה שוב נחזור למצב שבו מופקים רק סרטים בודדים, ואם זו מגמה שתמשיך (למרות שלפי חוק הקולנוע המחודש, היא באמת לא צפויה להמשיך, ואנחנו מצפים לכמות סרטים נכבדה החל מהתשע"א) – הרי שאין הגיון לשנות את שיטת הבחירה בגלל עליה זמנית במספר הסרטים המופקים.
    במקרה ולא צפויה ירידה במספר ההפקות בשנים הקרובות, אני מסכים שיש לשנות את שיטת הבחירה הנוכחית.

  3. yuri 26 ספטמבר 2009 ב - 15:00 קישור ישיר

    1. עולה כאן תיאוריה מעניינת ומנומקת שאם בוחנים אותה פנימה הרי שהמסקנה המתבקשת היא שמישהו וברצינות רוצה לייצר מצב שבו הזנב יקשקש בכלב, שמישהו כאן באמת מאמין שתכלית העשייה הקולנועית בארץ היא לא חו"ח לעשות קולנוע טוב אלא לייצר אלטרנטיבה ל…. כוכב נולד!
    2. אביבה אהובתי איננו יוצא דופן ואיננו שונה בכלום מחתונה מאוחרת, מההסדר, משורו, מהחברים של יאנה וכו'. יש פה מסקנה שנובעת מבלבול בין מועד הפרסום למועד הבחירה. מה שכמובן קובע הוא מועד הבחירה ובמועד הזה אין שום הבדל בין הסרטים אף לא אחד מהם היה שובר קופות במועד הבחירה.

  4. בורזאג' 26 ספטמבר 2009 ב - 18:17 קישור ישיר

    זוהר המרקד, מתן את הנודניקיות. יאיר יכתוב על מה שבא לו מתי שבא לו.

  5. זוהר 26 ספטמבר 2009 ב - 19:48 קישור ישיר

    נודניקיות? אם זכרוני אינו מטעני, כתבתי את ההודעה הזאת רק פעם אחת.

    (אבוי ואבוי, חשפת את זהותי הסודית בתור העט המרקד. מה אעשה עכשיו?)

  6. שלומי 26 ספטמבר 2009 ב - 21:01 קישור ישיר

    למה אני צריך לנסוע להורים שלי כדי להצליח לקרוא את התגובות ולהגיב בעצמי?
    אני כבר כמה שבועות מסתפק בכתיבתו של יאיר – לא שהיא רעה ח"ו, אבל איך אפשר לוותר עליכם,מגיבים יקרים(ובעיקר על איתן…)?
    עד מתי יקופח המחשב שלי?(והוא אפילו לא שחור, רק המקלדת…)
    אם לא יינתנו לי פתרונים בהקדם – טוב, יום כיפור שלם לפני לדבר עם אתם יודעים מי.


השאירו תגובה