28 אפריל 2010 | 11:00 ~ 9 תגובות | תגובות פייסבוק

האם א.ד מטלון עומדת להימכר לפורום פילם?

matalon


מכיוון ששמעתי את זה כבר משלושה אנשים שונים, שכל אחד מהם אמר לי לא להגיד שהוא אמר לי את זה, אני מניח שאפשר כבר לפרסם את זה: הדיבור בתעשייה הוא שאמנון מטלון, הבעלים של חברת ההפצה א.ד מטלון, במגעים למכור את א.ד מטלון למוקי גרדינגר, הבעלים של חברת ההפצה פורום פילם ורשת בתי הקולנוע תיאטראות ישראל (רב חן, יס פלאנט). השניים פנו לממונה על ההגבלים העסקיים שיאשר את העסקה. אילן סטיינר, דובר הרשות להגבלים העסקיים, מאשר שהוגשה בקשת מיזוג שנבחנת בימים אלה ברשות. הוא מוסיף שטרם התגבשה עמדה בנושא.



למכור? עכשיו? אחרי הצלחת הענק של "אווטאר"? זה אשכרה לקחת את הכסף ולרוץ, אה? על פי "בוקס אופיס מוג'ו", "אווטאר" – שהופץ בארץ על ידי מטלון – הכניס בישראל קצת יותר מ-50 מיליון שקל. גם אם 50 אחוז מזה נשארו בידי בעלי בתי הקולנוע, זה עדיין רווח שנדיר להגיע אליו בעולם הפצת הסרטים (מאז סגירת קולנוע דקל בשיכון בבלי, לחברת מטלון לא היו בתי קולנוע בתל אביב. בית הקולנוע האחרון שהיה בבעלותם, קולנוע רענן ברעננה, מופעל כיום על ידי יונייטד קינג). והאמת, מבין אותו: בעולם שמשתנה כל כך מהר, יהיה מאוד נדיר להגיע לסכומים כאלה בתור חברה מפיצה. הכסף המשמעותי היחידי בעולם הקולנוע, בסופו של דבר, נמצא בידי בעלי בתי הקולנוע.



המכירה הזאת – אם אכן תקרה – גם מוציאה אל האור את מה שהיה כבר ממילא די גלוי וידוע, אבל מהוסה, בתחום הקולנוע בארץ: מזה שנים מטלון ופורום פילם עבדו בשיתוף פעולה צמוד. בין אם זו סתם חברות בין אנשי עסקים, או איזשהו הסכם רשמי או לא רשמי שנחתם בין הגופים, אבל מטלון ופורום פילם היו למעשה כמעט תאומים סיאמיים. בימים שלפני סינמה סיטי, כשהיתה הפרדה קתולית בין המפיצים ובין בתי הקולנוע וכל מפיץ הקרין רק בבתי הקולנוע של עצמו, סרטיו של מטלון הוקרנו כמעט תמיד אך ורק בבתי הקולנוע של תיאטראות ישראל (ולא אצל המתחרים בג.ג או בלב). שנות המגה-פלקסים אמנם עירבבו מחדש את כל ההסכמים הישנים, כי כולם היו זקוקים למסכים של כולם, והאגואים וחשבונות העבר הונחו בצד. מטלון ופורום פילם גם עובדים עם אותו משרד יחסי ציבור, מה שגורם לתופעה האבסורדית, והבלעדית לישראל, שכשסרט של דיסני (בהפצת פורום) וסרט של סוני (בהפצת מטלון) יוצאים באותו סוף שבוע ואמורים להתחרות זה בזה, הם למעשה משובצים לאותם בתי קולנוע ונלחמים על אינצ'ים בתקשורת באמצעות אותם יחצנים. לא ברור איך האולפנים בהוליווד נתנו לזה להמשיך, אבל ברור שהקהל בארץ קיבל מצב של תחרות מוחלשת. כשגרדינגר החליט להחרים את מבקרי הקולנוע ולמנוע פרסום של ביקורות על סרטיו בסוף השבוע הראשון לצאתם, מטלון ציית. הוא היחיד שהתמיד בצייתנותו עד היום.


את חברת א.ד מטלון הקים אלברט דוד מטלון ב-1943, כשחתם על הסכם ההפצה הבלעדי עם חברת קולומביה (כיום אולפני סוני). מ-1976 מטלון הם גם המפיצים של אולפני פוקס בארץ. בני משפחת מטלון עדיין מנהלים את החברה. בנו של אלברט, דיוויד מטלון, עבר בשנות ה-70 לתפקיד בכיר במחלקת ההפצה הבינלאומית של אולפני קולומביה ובשנות השמונים היה ממקימי אולפן הבת, טריי-סטאר. בשנים האחרונות הוא היה יו"ר חברת ההפקה של ארנון מילצ'ן, ניו ריג'נסי.



כדי להבין משהו מהמנטליות של דור ההפצה הישן, כדאי להיזכר בכתבת הווידיאו הזאת של "דה מרקר", מימי שיא הצלחת "אווטאר". אמנון מטלון מתראיין במערכת "דה מרקר" לכתבת אופיר בר-זוהר וכשהוא נשאל על הצלחות של סרטים, הוא מציין בתחילה שמכירת של 120-150 אלף כרטיסים זו הצלחה טובה בעיניו, אבל אז כשהוא רוצה לפרט הוא עוצר ואומר: "אני לא רוצה לגלות את כל סודות המקצוע?". סודות המקצוע? זהבסך הכל הפצת סרטים, תחום שבכל העולם מנוהל על ידי חברות ציבוריות שכל מספריהן חשופים ושקופים ונתונים לביקורת, וכל צעד – כלכלי, שיווקי ותוכני שלהם – מסוקר על ידי עיתונות התעשייה. אבל בארץ? "הפצת סרטים" זה סוד גדול. לומדים את זה בבית הספר לכישוף.



המטלונים והגרדינגרים הם נצר לדור העתיק של מפיצי הסרטים, דור שכבר כמעט ולא קיים בעולם פרט לישראל, דור שמנהל חברות הפצה קצת כמו חנות מכולת משפחתית ושכונתית (זה דווקא נאמר בחיבה והערכה) ולא כמו תאגיד ענק. אבל בעולם שנהיה יותר ויותר תאגידי, ובתרבות פופו שנהיית יותר ויותר מכווננת נעורים, לוותיקים כבר אין את החושים לדעת להמר על "הדבר הבטוח". למעשה, כבר אין דבר כזה "הדבר הבטוח" (חוץ מסרטי אנימציה. בארץ, סרטי אנימציה הם כמעט תמיד "הדבר הבטוח"). כך שלנהל חברת הפצה הנסמכת על הבלוקבאסטרים האמריקאים  – בה הלהיטים ה"בטוחים" שעולה המון כסף להפיץ לא תמיד עובדים על הקהל המקומי (ע"ע "ספיידרמן"), ובה כל עולם הקולנוע העצמאי (של פוקס סרצ'לייט וסוני פיקצ'רס קלאסיקס, שגם הם היו אמורים להיות מטופלים על ידי מטלון) כמעט ותמיד נגנז ולא הגיע ארצה, עולם ההפצה הפך לעסק יקר והפכפך, וקל להבין למה מישהו שחי את התחום הזה כל חייו רואה ב"אווטאר" את האקזיט שעליו הוא חלם, ושהוא לא רוצה לחכות יותר לעוד אחד כזה. ככה אני מפרש את ההחלטה הזאת (יש לציין: מעולם לא פגשתי את אמנון מטלון).



וכך קורה שעולם הקולנוע בארץ חוזר ומתכנס לשני מוקדי כוח. פעם זה היה רשתות הקולנוע רב חן מול ג.ג. ששלטו בשוק. עכשיו מוקי גרדינגר – עם אכן הדברים שסיפרו לי יקרו ויצאו אל הפועל ובהנחה שהם נכונים – ישלוט גם בחוזים של מטלון. ולא אתפלא אם הוא איכשהו גם יקבל לידיו את סרטי שפירא מתישהו. ומנגד, זה נראה די בלתי נמנע שמתישהו ג.ג יתאחדו עם יונייטד קינג, לא? זה משהו שכבר שנים נראה באופק. ובזכות שיתופי הפעולה בקולנוע מנדרין ובקולנוע פארק, אדרי וחברת יונייטד קינג נראים די קרובים עסקית לקולנוע לב. כך שהגושים החדשים מתחילים להתייצב.


פניתי ליחצנים של פורום פילם ומטלון לקבלת תגובה לידיעה. טרם קיבלתי תשובות. אמשיך לעדכן.

נושאים: בשוטף

9 תגובות ל - “האם א.ד מטלון עומדת להימכר לפורום פילם?”

  1. בוקר טוב 28 אפריל 2010 ב - 11:13 קישור ישיר

    ליפחות נפטר מהלוגו הנורא

  2. רז-ש 28 אפריל 2010 ב - 11:38 קישור ישיר

    רק הערה קטנה(זה משהו שלצערי גם אני חוטא בו יותר מידי) כאשר עושים השוואות ומניחים שמיכיוון שאנחנו מכירים את השוק האמריקאי לא רע, ואולי גם עוד איזו ארץ מערבית נוספת, אז כבר אפשר להגיד שאנחנו יודעים בדיוק מה קורה בכל העולם. ואנחנו גם "יודעים" שישראל היא המדינה היחידה שתקועה מאחור. זו השוואה לא נכונה. האם באמת עשית מחקר השוואתי לגבי חברות הפצה "בכל העולם"? סביר להניח שלא. בכל הקשור להפצה מסחרית את ישראל אין שום סיבה להשוות לאמריקה, או לאנגליה, צרפת וגרמניה. צריך להשוות למדינות מערביות וסמי-מערביות בנות אוכלוסייה של פחות מ10 מיליון ומתוכם רק כ-40% הם צרכנים מערביים והיתר הם מתרבויות מסורתיות או יכולת כלכלית נמוכה מאוד.  
    זה לא אומר שהביקורת שלך על חברות ההפצה בארץ לא מוצדקת. פשוט לא הייתי מנצל את הטיעון ההשוואתי, כי הוא חלש מאוד. כדאי לדבר לגופו של עניין.

  3. אביגיל 28 אפריל 2010 ב - 12:34 קישור ישיר

    בנוסף להערה של רז, האם באמת מוזר שלאולפנים בהוליווד אין מה להגיד על אופני ההפצה בשוק שבו סרט שמוכר 150,000-200,000 כרטיסים נחשב שובר קופות?

    ============

    רוה לאביגיל: די מוזר. רמת המיקרו-מנג'מנט של האולפנים בסרטים הגדולים היא די מסיבית. הם אמורים לאשר כל מה שהמפיץ המקומי עושה: תרגומי שמות, עיצוב פוסטרים, פונטים. אפילו כמות העותקים וגם גודל האולמות בהם הסרט משובץ בשבועות הפתיחה שלו.

  4. סטיבי 28 אפריל 2010 ב - 12:36 קישור ישיר

    עופטופיק – אם אתה כבר בשיחות עם יחצנים, אולי תברר איך זה שבעותק של "איירון מן 2" שהוקרן לעיתונאים לא היה את הסצנה הנוספת אחרי הכתוביות?

    ==============

    רוה לסטיבי: אני קורא שגם בהקרנות העיתונאים באמריקה הסצינה לא הוקרנה.

  5. לאור 28 אפריל 2010 ב - 15:36 קישור ישיר

    לאביגיל

    הכל יחסי, זוהי מדינה קטנה ובארץ מאוד קשה לשבור קופות. המספר אליו הגיע אווטאר הוא נדיר בימינו. מספרים כאלו לא נראו כעשור כמדומני

  6. RealTimePlease 8 דצמבר 2010 ב - 8:41 קישור ישיר

    Dude this spam here will drive me insane! Fix it!

  7. Ferry pour la Grece 28 ינואר 2011 ב - 1:45 קישור ישיר

    Thanks a lot. This has been fun reading

  8. Online Coupon Codes 28 ינואר 2011 ב - 3:29 קישור ישיר

    My husband and i were now fortunate that John managed to do his research while using the ideas he acquired through your blog. It is now and again perplexing just to find yourself giving for free secrets and techniques which most people might have been trying to sell. Therefore we see we have you to give thanks to because of that. The entire illustrations you made, the straightforward website navigation, the relationships you can help promote – it is most terrific, and it is letting our son and us understand that concept is fun, and that is extraordinarily important. Thanks for all the pieces!

  9. Deon Diedrick 7 פברואר 2011 ב - 4:04 קישור ישיר

    I'm having a hard time viewing this information from my iPhone. Maybe you could upgrade the site and make it more accessible from my phone. Thatd be real cool!


השאירו תגובה