02 יוני 2011 | 11:41 ~ 10 תגובות | תגובות פייסבוק

"האנה", ביקורת

ואיך יקראו לסרט ההמשך? "האנה B"?

 

 

מגניב!

 

 

תוספת, 9.6:

 

 

פורסם ב"פנאי פלוס", 6.6.2011

 

 

אם אי פעם היה סרט שביקורת בת 140 תווים בטוויטר מספיקה לו, "האנה" הוא הסרט. למעשה, אני יכול להסתפק בארבעה תווים: "אחלה". או "מגניב". אם אשקיע יותר תווים אגיע גם ל"מגניב לאללה". "האנה" הוא סרט שיורק בפרצופם של כל מי שטוען שתסריט הוא הדבר הכי חשוב בסרט. ובכן, הוא לא. לא אם יש לך צלם נפלא ועורך אדיר וצמד מלחינים מצוינים (הכמיקל בראדרס). כי אז התסריט צריך רק לדאוג שהעלילה תרוץ קדימה בקצב היסטרי. התפתחויות, ניואנסים, דמויות בעלות עומק, או אפילו הגיון. כל אלה נדרשים רק לסרטים שאי אפשר לצמצם על אודותם בטוויטר או כאלה ש"אחלה" פשוט לא מצליח להקיף את ערכם.

 

האנה היא נערה בת 16 שגרה במערה עם אביה אי שם בערבות הקרח של הקוטב. הוא מלמד אותה הישרדות ושפות זרות, ויודע שיום יבוא והיא תהפוך למטרה שנרדפת על ידי טובי סוכני הסי.איי.איי. למה? אולי נלמד ב"האנה 2 ". אבל בינתיים, היום הזה אכן מגיע והאנה היא כמו ניקיטה הילדה, מכונת קרב והרג, שמצליחה להימלט ממיטב אנשי הביון העולמי ממרוקו ועד גרמניה. ובראש הציידים: המכשפה הרעה מהמערב, בגילומה של קייט בלאנשט.

 

וחוץ מצלם, עורך, מלחינים ובמאי, "האנה" מוכיח שיש עוד תפקיד על סט קולנוע שאסור לזלזל בו: מחפשי הלוקיישנים. הלוקיישנים בסרט פשוט נפלאים, והם עוזרים לבמאי, ג'ו רייט, להפוך את "האנה" למעין אגדת ילדים למבוגרים. יש מוטיב חוזר של האחים גרים שמופיע לכל אורכו, ואכן הילדה הקטנה שנסה על חייה נראית לרגעים כמו כיפה אדומה, ולרגעים יש רמזים לשלושת החזירים הקטנים, או כל דמות מספרי ילדים שנמלטה מזאבים רעים. השואו-דאון הסופי אכן מתרחש בגן שעשועים, בתוך לועו של הזאב הרע.

 

בסרט הזה הבמאי, ג'ו רייט, מתחיל ממש לסקרן אותי. סרטו הראשון (אחרי קריירה עשירה בטלוויזיה הבריטית) היה "גאווה ודעה קדומה", הגרסה עם קירה נייטלי. היה סביר. ואז הוא ביים את "כפרה", סרט שממש אהבתי. ואז הוא ביים סרט בשם "הסולן" שמעולם לא ראיתי, ונדמה שהסרט הזה די כשל. והנה הוא מגיע עם משהו שנראה לא רציני כל כך, אבל מתפקע מכישרון. ומכיף גדול.

נושאים: ביקורת

10 תגובות ל - “"האנה", ביקורת”

  1. איציק 2 יוני 2011 ב - 12:31 קישור ישיר

    cool

  2. Gomez 2 יוני 2011 ב - 14:32 קישור ישיר

    awesome!

  3. רון 2 יוני 2011 ב - 14:45 קישור ישיר

    מאכזב (^2)

  4. שלומי 2 יוני 2011 ב - 16:03 קישור ישיר

    לייק

  5. מיכאל 23 2 יוני 2011 ב - 17:16 קישור ישיר

    חחח ומתי הביקורת המלאה והאמיתית?…

  6. גור 2 יוני 2011 ב - 22:41 קישור ישיר

    חחחחחחחחחחח

  7. אלי 3 יוני 2011 ב - 1:24 קישור ישיר

    לא ראיתי

  8. מורן 3 יוני 2011 ב - 10:05 קישור ישיר

    אם גאס ואן סנט היה עושה סרט אקשן ככה הוא היה נראה. בחיים לא ראיתי סרט אקשן כל כך פיוטי ו-"אירופאי". ג'ו רייט לוקח תסריט מאוד בנאלי ולקוני ועושה ממנו סרט מהפנט.

  9. רון 5 יוני 2011 ב - 12:02 קישור ישיר

    סרט מפוספס
    הרעיון של דארק אנג'ל ממוחזר ללא החיות של ג'סיקה אלבה והעוצמה של קמרון
    ומה בעניין החורים בעלילה?

  10. ald3 18 יוני 2011 ב - 18:33 קישור ישיר

    הסרט נכשל בדבר היחיד שאמור לתת לו חיים – הסטייל.
    הלוקיישנים, המוזיקה, הבלונד של האנה – לא מכפר.
    כשמישהו סתם טיפש אי אפשר לכעוס עליו, אפשר לכעוס כשמישהו מבזבז פוטינצאל – איך נותנים לאנשים הכי מוכשרים בעולם, עם תקציב אין סופי להכשל בצורה כל כך מוחלטת?
    שילכו לראות את שוטרים לוהטים בשביל קצת גרוב.
    זהו.
    ומה הקטע של איש הפורנו הגרמני? החליטו לעשות אותו רק כי מעולם לא עשו איש פורנו גרמני שהוא רוצח שכיר?


השאירו תגובה