29 ינואר 2012 | 19:35 ~ 16 תגובות | תגובות פייסבוק

ב' זה באסה

מרשים למדי: "היורשים" הוא כבר סוף שבוע שני הסרט הכי נצפה בבתי הקולנוע בארץ. אחרי שמכר 25,000 כרטיסים בסוף השבוע הראשון, הוא מוביל את טבלאות המכירות באתרים של סינמה סיטי, יס פלאנט וגלובוס מקס גם בסוף השבוע השני שלו.

 

"המבריח", שמכר 17,000 כרטיסים בסוף השבוע הראשון שלו, נמצא גם השבוע במקום השני. שני הסרטים החדשים מסוף השבוע האחרון, "אדם על הקצה" ו"הכל בשביל הכסף", הצליחו מעט פחות. "הכל בשביל הכסף" נמצא במקום השני ביס פלאנט ובמקום הרביעי גם בגלובוס מקס וגם בסינמה סיטי. "אדם על הקצה" נמצא במקום השני בסינמה סיטי אבל לא מופיע ברשתות האחרות. "משימה בלתי אפשרית 4" נמצא – בשבוע השביעי שלו – במקום השלישי גם ביס פלאנט גם בגלובוס מקס, ובמקום החמישי בסינמה סיטי מה שאומר שממש היום-מחר הוא יחצה את קו 200,000 הכרטיסים.

 

==================

 

לצד הסרטים המסקרנים שהוצגו בבכורה בפסטיבל סאנדאנס ושאני מניח שעוד נשמע עליהם רבות בשנה הקרובה, היתה גם כותרת עגומה למדי במהלך השבוע הזה: המפיץ והמפיק בינגהם ריי לקה בשבץ במהלך הפסטיבל וכעבור יום הלך לעולמו. הוא היה בן 57. בשנות התשעים כתבתי לא פעם בהתלהבות על החברה שריי הקים, אוקטובר פילמס, שאחר כך נקנתה על ידי יוניברסל והפכה ליו.אס.איי פילמס, ואחר כך מוזגה לתוך פוקוס פיצ'רז. אוקטובר פילמז היתה, לצד מיראמקס, בחוד החנית של גל הסרטים העצמאיים והסרטים הזרים של שנות התשעים. אף פעם לא היתה להם הצלחה עצומה כמו של מיראמקס עם "סנמה פרדיסו" או "משחק הדמעות", אבל הם הביאו לאמריקאים בשנות התשעים את מייק לי, לארס פון טרייר ופדרו אלמודובר (ואייבל פררה ודיוויד לינץ') והצליחו לעשות מהם לא רק רווחים אלא אף להביא אותם לאוסקרים. בעשור האחרון האולפנים הגדולים השתלטו על הפצת הקולנוע הזר, ובינגהם ריי עבר בין המון חברות הפצה (בין השאר ביונייטד ארטיסטס, שם הפיץ את "באולינג לקולומביין" של מייקל מור) אבל לא שיחזר את מגע הזהב שלו משנות התשעים.

 

לא מעט הספדים מאת מפיצים עמיתים, קולנוענים ומבקרים נכתבו בימים האחרונים. הנה, למשל, המבקר ג'ים אמרסון, שהיה חבר של ריי. הוא מספר שם על העבודה של ריי בהפצת "דראגסטור קאובוי" של גאס ואן סאנט (כשריי עוד היה שכיר בחברת הפצה אחרות, לפני שהקים חברה משל עצמו), ומאפשר הצצה על הקשר שבין מפיץ למפיק לבמאי בעולם הזה של סרטי האיכות, ועל האופן שבו למפיצים יש אמירה גם על התוכן ועריכה הסופית של הסרט (במקרה הזה, מתברר, השפעה טובה).

 

אר.ג'יי קאטלר, שהפיק את "חדר מלחמה", הסרט התיעודי על הקמפיין של קלינטון שריי הפיץ (וארז לאופר היה אחד מעורכיו), הפיק ב-1996 אייטם קצר על ריי והקמפיין שלו להביא את "סודות ושקרים" לאוסקרים. לזכרו של ריי הוא העלה את הסרטון הקצר הזה ל"דדליין".

 

==============

 

מדהים. אפילו הפספוסים של "הארטיסט" נראים נפלא.

 

===============

 

לא הכרתי את דפני ליף לפני שהנהיגה את מחאת יולי 2010, אבל הוקסמתי מהדמות הבימתית שלה ומריתמוס הדיבור שלה על במות העצרות בהן נכחתי – משהו בין אן קלארק לאלן גינזבורג, נואמת עם אינטונציה של משוררת או אמנית Spoken word. אבל מתברר שליף היא גם סוג של פילם-באף. ובפוסט הזה באתר של J14 היא כותבת על כך שכבר חצי שנה היא לא ראתה סרט, ועל כוחם של סרטים ותפקידו של הקולנוע בחייה, ועל השיעור שלמה בחצי השנה האחרונה על הפער שבין הקולנוע ובין המציאות.

 

קצת מזכיר את הנאום של יצחק רבין בטקס פרסי אופיר בספטמבר 1995, חודש וחצי לפני שנרצח, על כך שעם כל הכבוד לקולנוע, החיים מרתקים יותר.

 

==================

 

טרול חדש נכנס לחיי. משה זאבי הוא כנראה הטרול הראשון שביים סרט קולנוע, ואם אני מבין נכון הוא כרגע מתיש בתגובות ובמיילים לא מעט בלוגרים ומבקרי קולנוע. זאבי קיבל ביקורות גרועות על סרטו "העפיפונים של ארמנד" (אני חשבתי שחמש הדקות הראשונות היו דווקא מעניינות לפני שהסרט הפך לסרט פורנו ללא סקס), וגם לא קיבל כסף מקרנות מה שגרם לו להגות את התיאוריה שכנראה המבקרים והקרנות עשו יד אחת כדי לשדוד את הקופה הציבורית ולא לתת לו כסף. אז הוא מפיץ סרטון שכולו רמיזות שקריות עליי. למדתי משש שנותיי בבלוג שהדרך היחידה לטפל בטרולים היא להתעלם מהם לחלוטין כי כל מטרתם הוא להפיץ שנא ואלימות וכל תגובה רק תגרור תגובה עוד יותר אלימה מצידם וזה לעולם לא יגמר. זה כנראה עניין כפייתי. אז אני מעתה מתעלם.

נושאים: בשוטף

16 תגובות ל - “ב' זה באסה”

  1. סינפיל 29 ינואר 2012 ב - 20:05 קישור ישיר

    אפרופו דפני, בפוסט אחר שלה היא ציינה, כמה היא מושפעת מהמונולוגים של ג'ימס סטיוארט,על רוח האדם, בסרטים של פרנק קפרה

  2. סינפיל 29 ינואר 2012 ב - 20:10 קישור ישיר

    היש לינק לנאום רבין בטקס פרסי אופיר בספטמבר 1995?

  3. (יובל) 29 ינואר 2012 ב - 20:18 קישור ישיר

    הבעיה עם משה זאבי היא שלמרות הכל, הוא מנצח. הוא מצליח לגרום למוסדות להקרין את סרטו. אין לנו מה להלין עליו ועל העילגות האלימה שלו, אלא על מי שנותן לו במה וקורא לצופים להחליף כסף תמורת הזכות לצפות בסרטו.

  4. איתן 29 ינואר 2012 ב - 20:24 קישור ישיר

    נדמה לי, כשאני מפשפש בתאי הזכרון שבמוחי המזדקן, שטקס פרסי אופיר 1995 התקיים 4 ימים לפני אותו רצח נורא (ולא חודש וחצי, כפי שכתבת).
    ב"יומן ראש הממשלה", סרטו הדוקומנטרי של שחר סגל על החודש האחרון בחייו של רבין, הרגע שבו כל האולם קם ומוחא כפיים הוא קונטרהפונקט מרגש לכל הרעש והבלגן שבאו לפני.

    תגיד, האם את "הארטיסט" צילמו מראש בלי סאונד?
    אני מת על "פספוסים" באופן כללי (פספוסים אמיתיים, Blooper reel באנגלית, לא מה שיגאל שילון עשה מזה), אבל זה שגם הם, כמו הסרט עצמו, אילמים – זה נראה לי מניירה. הייתי רוצה לראות את הפספסוסים של ה"ארטיסט" עם סאונד.

    =================

    רוה לאיתן: קשה לי להאמין שמישהו יממן צוות סאונד לסרט אילם. אבל שאלה טובה.

  5. אבי אבן 29 ינואר 2012 ב - 20:41 קישור ישיר

    לגבי משה זאבי. ההערה שלך היא מכוערת. העובדה שזאבי ביים סרט רע או לא נתמך ע"י הקרנות או לא אינה רלונטית לטענתו אליך שהיא אגב כמו שכבר ידוע אליך גם טענתי. וזו כמובן לא טענה רק אליך כי עם טענה עקרונית למצב לא תקין לכאורה מבחינת מנהל תקין. אתה כחבר מועצה מכהן קיבלת כסף מקרן קולנוע התלויה במועצה לתקציבה. זה העיניין ועליו צריכים לענות. אינני מבקש ממך כעת תשובה כי כבר ענית לי במקום אחר מה שענית. הרצון שלי לפחות הוא לא לראות אותך נפגע – סה"כ אתה פועל לפי נורמה ידועה ומוסכמת – פסולה לפי טעמי אבל עדיין גלויה. המטרה שלי היא לשנות את הנורמה – כי היא משחיתה בעיני. אני עדיין מקווה לפתוח את עיניך ולצרף אותך לכוחות האור.

  6. hamlet 29 ינואר 2012 ב - 23:12 קישור ישיר

    What do you mean by
    saying he's a Troll???
    Is he wild/crazy/ugly/norwegian???

  7. דודי 29 ינואר 2012 ב - 23:29 קישור ישיר

    כשאתה כותב שמשה זאבי ביים סרט קולנוע, אני מבין שאתה מתכוון ל"קולנוע" במובן הליברלי ביותר של המילה. "קולנוע" מהסוג שלא כולל עלילה ברורה, צילום סביר, משחק בעל ערך, מחשבה או כשרון – וזה עוד רק על סמך הצפייה בטריילר. מה שכן, "העפיפונים של ארמנד" עושה רושם כל כך גרוע שכבר יש לזה סיכוי להפוך לסרט קאלט.

  8. ערן 30 ינואר 2012 ב - 1:01 קישור ישיר

    hamlet,
    זו ההגדרה מ- urban dictionary:

    1a. Noun
    One who posts a deliberately provocative message to a newsgroup or message board with the intention of causing maximum disruption and argument.

    1b. Noun
    A person who, on a message forum of some type, attacks and flames other members of the forum for any of a number of reasons such as rank, previous disagreements, sex, status, ect.
    A troll usually flames threads without staying on topic, unlike a "Flamer" who flames a thread because he/she disagrees with the content of the thread.

    1c. Noun
    A member of an internet forum who continually harangues and harasses others. Someone with nothing worthwhile to add to a certain conversation, but rather continually threadjacks or changes the subject, as well as thinks every member of the forum is talking about them and only them. Trolls often go by multiple names to circumvent getting banned.

  9. hamlet 30 ינואר 2012 ב - 10:01 קישור ישיר

    Thanks
    In short – Trolls never die
    they only follow each other

  10. שאול דישי 30 ינואר 2012 ב - 10:08 קישור ישיר

    גם אם מותר מבחינה חוקית ותיקנית לחבר/ה במועצת הקולנוע להגיש הצעות לקרנות ולקבל מענקים – ואני אישית בעד אפשרות זו – תמיד ראוי, נחוץ, וכדאי ביותר לברר ולבדוק: "מדוע יש כאלה שמקבלים וכאלה שלא מקבלים?!" כיוון שמדובר בכסף ציבורי (שבלעדיו כמעט ואי-אפשר לאפשר הפקה ויצירה נאותה) בעלי התפקידים בקרנות חייבים להיות עם 'קדנציות שקופות, מוגדרות, וקצובות בזמן' אחרת – הם מתחילים לדמיין שהכסף הציבורי הוא 'כספם'. רוטציה מונעת סטגנציה ומזרימה דם ח/ד.ש. רענן וטוב לכל 'אינסטלציה'. מכל מקום, לא ראויה בעיניי תגובתו של חבר מועצת הקולנוע יאיר רוה, שבמקום להתמודד עם הטענות והמענות שהוא לכאורה חלק בתוכן, הוא בוחר לגמד ולפגוע בדמותו של המלין והמתלונן משה זאבי. להלן תגובתו הלא ראויה בבלוג שלו מיום 29.01.2012: ——————– "טרול חדש נכנס לחיי. משה זאבי הוא כנראה הטרול הראשון שביים סרט קולנוע, ואם אני מבין נכון הוא כרגע מתיש בתגובות ובמיילים לא מעט בלוגרים ומבקרי קולנוע. זאבי קיבל ביקורות גרועות על סרטו "העפיפונים של ארמנד" (אני חשבתי שחמש הדקות הראשונות היו דווקא מעניינות לפני שהסרט הפך לסרט פורנו ללא סקס), וגם לא קיבל כסף מקרנות מה שגרם לו להגות את התיאוריה שכנראה המבקרים והקרנות עשו יד אחת כדי לשדוד את הקופה הציבורית ולא לתת לו כסף. אז הוא מפיץ סרטון שכולו רמיזות שקריות עליי. למדתי משש שנותיי בבלוג שהדרך היחידה לטפל בטרולים היא להתעלם מהם לחלוטין כי כל מטרתם הוא להפיץ שנאה ואלימות וכל תגובה רק תגרור תגובה עוד יותר אלימה מצידם וזה לעולם לא יגמר. זה כנראה עניין כפייתי. אז אני מעתה מתעלם." —- תגובה מסוג זה מכעיסה ביותר ואינה ראויה לאדם שנושא במישרה ציבורית – גם אם הוא סבור שהוא שם על מנת לעשות 'טובות' ולהועיל. יום מעולה!

  11. אוטו פוקוס 30 ינואר 2012 ב - 11:20 קישור ישיר

    שאול,
    התגובה של יאיר הולמת את סוג ואופן הטענה של משה זאבי. כשיתנהג כמו אדם מן הישוב, מן הסתם יזכה בתשובות להן זוכה אדם מן הישוב. כשהוא מעלה סרטונים פרובוקטיביים עם האשמות תוקפניות (שגם עשויים בחובבנות מביכה…), הוא זוכה בדיוק בתגובה לה הוא ראוי. אין לי שום בעיה עם התגובה של יאיר – להיפך, לדעתי הוא היה דווקא מאוד עדין עם הטרול.

  12. משה זאבי 30 ינואר 2012 ב - 11:44 קישור ישיר

    רוה לזאבי: אתה לא מוזמן יותר לאתר הזה. בהפצת לשון הרע שלך נפעל בדרכים החוקיות.

  13. hamlet 30 ינואר 2012 ב - 18:12 קישור ישיר

    you made your point

  14. אלביס 31 ינואר 2012 ב - 6:38 קישור ישיר

    וואו עכשיו הלכתי וראיתי את הטריילר של עפיפונים. וואו. אין מילים. הדבר הזה באמת מוקרן בסינמטקים ? זה לא חותר תחת הרעיון הבסיסי שלשמו הוקמו הסינימטקים? באמת אין מילים

  15. אילן 2 פברואר 2012 ב - 13:35 קישור ישיר

    אלביס- התאפקתי והתאפקתי אבל אני לא מצליח לשמור על לשוני. הזדמן לי לראות את המכתבים שאדון זאבי שלח לסינמטקים ברחבי הארץ, בדרישה שיקרינו את סרטו. מעבר לעילגותם הבסיסית, הם נטפו אלימות ותאוריות קונספירציה משעשעות. מדובר שאדם שראוי להוקיע אותו מתעשיית הקולנוע הישראלית, ולו בשל היעדר כישרון. במשך חודש של הקרנות בסינמטק תל אביב, אני בספק אם צפו בסרט מספר תלת ספרתי של צופים. וזה כשסופרים את אלו שנכנסו לסרט, לא אלו שנשארו עד הסוף.

    מצד שני, אותו כן מקרינים בהפצה מסחרית ואת הסרט האחרון של ז'אגינסטב לא, אז אולי אני לא מבין כלום.

  16. אבי בר-מתן 2 פברואר 2012 ב - 15:34 קישור ישיר

    משה זאבי עלה על המתכון להצלחה. איומים באלימות.
    הסרט שלו הוא מלכת מחשבת של חוסר מחשבה, אבל ה"טריק" הוא בהפצה. מה משה זאבי בא ללמד אותנו? על עצמנו? על ה"תעשייה" הזאת ועל עשייה קולנועית בכלל?
    אדם בוטה, אלים, טיפש, מאוהב בעצמו בלי טיפה של כישרון או ביקורת עצמית. אם הוא יכול היה לעשות "סרט" שמוצג באופן מסחרי במה שאמור להיות קודש הקודשים של הקולנוע – הסינמטק – אז מה זה בעצם אומר על מי שקיבל את הסרט הזה להקרנות מסחריות ודחה סרטים של אחרים ? ? ? מה אלון גרבוז רצה להגיד בעצם האקט הזה ?
    והאם היוצר המכובד בעיקר בעיניי עצמו היה מרשה לעצמו להתנהג כפי שהוא מתנהג כלפי רבים אם הוא לא היה מקבל את החותמת המפוקפקת של מנהל סינמטק ת"א?
    זה מה שאומרים בתעשייה!
    ותחשבו על זה!
    סימפטום מכוער נוסף של משטר הפקידות בתעשייה!


השאירו תגובה