החלל שלי
תגידו, למישהו כאן חוץ מיניב יש בעיות תצוגה עם האתר שצצו פתאום? בפי.סי? במאק? אנא עדכנו.
===========
הפסקול שמלווה אותי ביומיים האחרונים הוא "Love
==========
אפרופו מסע קסם מסתורי: "המעיין", סרטו החדש של דארן ארונופסקי ואחד הסרטים המפעימים והמרגשים של 2006, ייצא בסוף השבוע הקרוב באמריקה. בשבועות הקרובים מתעד ארונופסקי את מסעותיו עם הסרט בעולם ובאמריקה בבלוג שלו במיי-ספייס. כשכותבים בלוג באינטרנט אי אפשר לראות מתי היד רועדת בכתיבה, אבל בפוסט הטלגרפי שלו מאתמול היה קשה שלא לחוש בכך שהאיש רועד מהתרגשות:
sunday night
breathing is often underrated. especially in times like now.
in and out. in and out.
email your friends. rally the troops. let's break some records.
=============
ואם יש אלבום חדש לביטלס, ואם סוני מוציאה פלייסטיישן חדש, ואם נינטנדו מוציאה קונסולה חדשה, יש לזה רק משמעות אחת: חג המולד מתקרב. אז הנה שיר כריסמס קלאסי, "I'll be Home for Christmas", בביצוע איימי מאן, יקירת האתר (ויה סלון.קום).
aimee-mann-ill-be-home-christmas.mp3==================
אפרופו איימי מאן: בן זוגה, מייקל פן (אח של שון), הלחין את הפסקול של "נשיקה אחרונה", ואיימי מופיעה שם בשיר אחד. בגלל החרם האידיוטי על המבקרים יצא לי לראות את הסרט הזה רק בשבוע שעבר, ולקח לו שבוע לטפטף לתוכי עד שהוא שבר לי את הלב סופית. מהסרטים היפים שראיתי באחרונה, עם תסריט מושלם.
אבל נהניתי לא פחות לקשור קשרים בין כל האנשים בקרדיטים. כאילו מדובר בעסק משפחתי. פול האגיס כתב את התסריט וטום סטרן צילם. השניים עבדו יחד גם בשני הסרטים האחרונים של קלינט איסטווד, "מיליון דולר בייבי" ו"גיבורי הדגל". ובכלל, נדמה שרוחו של איסטווד שרתה על הסרט. את העלילה, המבוססת על סרט איטלקי של גבריאלה מוצ'ינו, מיקם האגיס במדיסון, וויסקונסין. לדעתי הבחירה אינה מקרית, והסרט הוא מבחינתו מעין "הגשרים של מחוז מדיסון" לבני ה-30. את "הגשרים" ביים איסטווד. בליית דאנר, שמשחקת בסרט את חמותו של זאק בראף, היא אמא של גווינת פלטרו וחמותו במציאות של כריס מרטין, סולן קולדפליי, ששיר שלהם מככב בסצינה הכי יפה בסרט, לקראת הסוף. קייסי אפלק, המגלם את חברו הטוב של בראף, הוא אח של בן אפלק, אחד האקסים של גווינת פאלטרו, הבת של בליית דאנר. רייצ'ל בילסון היא נכדתו של במאי הטלוויזיה הוותיק ברוס בילסון (שביים פרקים בכמעט כל סדרת טלוויזיה שאתם יכולים לדמיין מהסבנטיז), וטוני גולדווין הוא נכדו של סמואל גולדווין, המפיק האגדי, מהאנשים שהקימו את הוליווד (והאיש ששם את הג'י באם-ג'י-אם). וחוץ מזה, הרולד ראמיס מופיע שם בסצינה אחת.
=================
ואם זה יום שני, זה כנראה אומר שיש עוד תביעות נגד בוראט. זוכרים את התביעה של הסטטיסטים הרומנים? הנה היא מתגבשת: רומנים, קזחים, הוליווד, בוראט ושואה – זה כבר טוב מכדי להיות אמיתי. הרומנים דורשים 30 מיליון דולר פיצויים ואת עריכתו מחדש של הסרט כדי לתקן את שמם הטוב שניזוק. אלא שאני לא מבין: אילולא הם פצו פה, מי היה בכלל יודע שהם רומנים ולא קזחים? בכל אופן, הם שכרו את עורך הדין שייצג את ניצולי השואה בתביעה נגד הבנקים בשווייץ. "אנחנו הולכים ללמד את הוליווד שיעור שיעלה לה ביוקר", הוא הקאץ'-פרייז שלו. הנה הידיעה ויה סלון:
Lawyers representing the villagers of Glod, Romania, say they'll be filing three lawsuits against the makers of "Borat" in New York, Florida and Germany, asking not just for damages — they're seeking over $30 million for the way they were portrayed in the film — but also that the film be edited to cast them in a better light. The lawyer heading the villagers' suit, Edward D. Fagan, who's known for winning a case that forced Swiss banks to pay $1.25 billion to Holocaust victims in the 1990s, said he hopes to "teach Hollywood a very expensive lesson."
בעיות עם האתר: בדפדפן Safari על המק שלי, הלינקים נעלמים כאשר העכבר עובר עליהם. הבעיה לא קיימת כשמשתמשים ב-Firefox, כנראה משום שהוא מתחזה ל-Internet Explorer.
רוה לאביגיל: שזה בדיוק מה שיניב דיווח עליו. יש למישהו מושג מה זה יכול להיות ואיך מתקנים? ואם אתם שני הקוראים היחידים שלי עם ספארי, אולי זה הזמן לעבור לפיירפוקס? אם יש עוד אנשי ספארי שנתקלו בבעיה דומה, אנא דווחו.
איזו אירוניה!
בעוד כמה דקות ישודר במגמ' לראשונה הסרט דרקולה נגד פרנקנשטיין, ובדיוק בשעה הזו אני מתבשר שצלם הסרט, גרי גרבר, הלך לעולמו. מי שרוצה לקרוא עוד על פועלו החשוב של גרבר מוזמן לעיין באייטם הבא
Gary Graver, regarded as one of the foremost independent film cinematographers, has died of cancer in Rancho Mirage, CA at age 68. Among Graver's work was Orson Welles' final film, The Other Side of the Wind, which Welles was editing at the time of his death. Graver, who died on November 16, had unsuccessfully tried to settle a battle over the rights to the film between Welles' longtime companion and collaborator Oja Kodar and one of Welles' surviving daughters. Some of Graver's footage for the film is included in the as-yet-unreleased documentary, Searching for Orson, by Croatian filmmakers Jakov and Dominik Sedlar.
ועוד בוראט אחד, למי שעדיין לא נמאס לו. הפעם מחדשות 10 ובקזחית:
http://news.walla.co.il/?w=/6/1011289
יאיר, אני מצטער שאני צריך להעלות את זה שוב אבל אני מקווה שאת העותק של Love קנית בכספך באינטרנט ולא קיבלת דרך חברת תקליטים בגלל היותך איש תקשורת. אני בטוח שהדיסק יעלה בסביבות המאה ומשהו שקלים ואני מצטער כי דשנו בזה אבל זה מרתיח שמבקרים גם אם הם אנשים רציניים שמבינים בתחומם מקבלים בחינם ואני מעריץ ביטלס מגיל שמונה צריך לשלם סכום לא קטן עבור התענוג. אני מקווה שלא אדרש לסוגייה הזו שוב.
מה הקטע עם "תסריט מושלם" בזמן האחרון? קודם "מיס סאנשיין הקטנה" – סרט מאוד נחמד, בלי ספק, אבל תסריט לגמרי לא מושלם – ועכשיו "נשיקה אחרונה"? הסרט הדי נוראי הזה? התסריט שלו הוא אחד הדברים היותר רחוקים מ"מושלם" שראיתי לאחרונה. הוא מזויף, נוסחתי, חנפני ומעצבן. ובכלל, שום דבר בסרט הזה לא מגיע למרחק קילומטרים ממושלם, חוץ מהפסקול.
מה הבעיה בדיוק, עידן? תיהיה מבקר אם זה כל כך מטריד אותך, זו הטבה של המקצוע.
רגע… ממתי מעריצים מגיל שמונה זכאים להטבות מיוחדות? בדרך כלל, כמו שאמר טומי לי ג'ונס, הם רק זוכים בפריווילגיה של לקנות את אותם השירים שוב ושוב בכל פורמט חדש שיוצא לשוק.
נרכין כולנו ראש לזכרו של רוברט אלטמן זצ"ל, שהלך מאיתנו והוא בשיא כוחו.
;-(
http://news.bbc.co.uk/2/hi/entertainment/6170376.stm
שיט.
.
🙁
מבחינות רבות, "המדריך לחיים בכפר" זאת הסיומת המןשלמת לקריירה שלו.
עצוב שאלטמן, אחד מגדולי הבמאים מעולם, בטח יזכה להערכה שלה הוא באמת רואי, רק אחרי מותו. יהי זכרו ברוך.
כצפוי הביקורות הראשונות על המעיין הן בינוניות מינוס. חבל. נכון שהוא פחות טוב מהשניים קודמים אך הוא בהחלט החוויה הכי יוצאת דופן שתראו השנה.לטוב ולרע.
למרות שהוא מת בגיל מתקדם, קשה לי לתאר את גדול התדהמה ממותו של אלטמן. "המדריך לחיים בכפר" הוא סרט על המוו, אך הוא מבוים במרץ ורעננות של אדם צעיר.
משום מה הסרט עליו חשבתי כששמעתי הוא דווקא "הקלפן והיצאנית". ברגע שראיתי את הכותרת באינטרנט עלה לי האימג' של וורן בייטי הכושל בשלג. שיט.
Nimrod's son, בפעם האחרונה שבדקתי יאיר אינו מבקר מוסיקה. חוץ מזה זו הטבה פסולה בעיני וזכותי לומר זאת. למה מגיע לו עותק בחינם של האלבום, כי הוא מקושר ויכול להשיג אותו? אוקיי, יש לו אפשרות כזו, למה להתרברב ולהעביר מסר של לי יש ולכם אין. מרגיזה אותי הטבעיות שבה מבקרים חושבים שמותר להם לקבל הכל בחינם והם לא מעריכים את זה אפילו, אותי זה מרגיז ואני חושב שכל עוד אני מבטא את כעסי בצורה מכובדת, גם קולי מגיע לו שיישמע.
רוה לעידן: האופן שבו אני מקבל או לא מקבל דיסקים הוא לא עניינך. ואני לא צריך להסביר כשאני כותב על דיסק ממי קיבלתי וכמה עלה לי. וכשהכעס שלך מבוטא באופן שמטיל ספק ביושרה שלי, אז הוא לא מוצדק. לצורך העניין, סר ג'ורג' מרטין הוא בן דוד שני של אבי. אני וג'יילס היינו מבלים בילדותנו קייצים בבית משפחת מרטין בדבונשייר. אלה היו הימים המאושרים בחיי. ג'יילס היה אז בכיתה ג' והיה מנגן לי קטעים מ"צוללת צהובה" על חלילילת עם זיופים איומים. סר ג'ורג' עדיין שולח לי ולמשפחתי מדי שנה כרטיסי ברכה בראש השנה, פסח וחג המולד/חנוכה. השנה הוא שלח את הדיסק בשבוע שעבר עם הקדשה חמה עליו: "יאיר היקר, חג מולד שמח, מסור ד"ש לעליזה אולמרט". וכך קיבלתי את הדיסק. נדמה לי שסר ג'ורג' בגיל 80 כבר מתחיל להיות סנילי, כי אני בכלל לא מכיר את עליזה אולמרט. ואגב, עידן: אם שמת לב, בקישור ששמתי לדיסק מהאתר שלי לאמזון תוכל לקנות אותו בעשרה דולר, שזה כ-43 שקלים בלבד. שזה בסך הכל שמונה שקלים יותר מסרט.
עידן – מה זה "מסר של לי יש ולכם אין"?
הדיסק הזה נמצא בחנויות. אין לך ואתה רוצה שיהיה לך? לך תקנה.
יקר לך מדי? אז אל תקנה.
מה אתה רוצה מחיי?
המדריך לחיים בכפר ומשפטו של ג'קי די
שניהם של יונייטד קינג, הגיעו לאחרונה לאקרנים פה
אבל מה ההבדל ביניהם?
הבמאי של המדריך לחיים בכפר: כן מת
הבמאי של משפטו של ג'קי די: לומט
דיר באלאק, חן חן…
לומט כבר בן 82. אל תפתח פה…
לעידן –
העובדה שמבקרי תרבות מקבלים מוצרים חינם מחברות מסחריות, במקרה זה מחברות מסחריות שמייצרות תרבות, נובעת מעובדה פשוטה: יש להם יכולת לגרום למספר רב של אנשים אחרים ללכת ולקנות את המוצר בעקבות המלצתם. קוראים לזה "מעצבי דעת קהל". לקבוצה הזאת שייכים לא רק מבקרים, אלא כל אדם שמתוקף תפקידומעמדו יש לו השפעה מובהקת על קבוצה גדולה של צרכנים. בעצם, החברה המסחרית "שוכרת" את שרותיו על-ידי כך שהיא מעניקה לו את המוצר. ברור שבמקרה ואותו אדם לא מרוצה מהמוצר, הוא יכול לשכנע את קבוצת ההשפעה שלו לא לרכוש אותו וכך לפגוע ברווחי החברה. זאת פחות או יותר מהות הויכוח בין מפיצי סרטים למבקרים. המפיצים לא מבינים איך זה שנותנים למבקרים לראות סרט בחינם, ואחר-כך הם עוד קוטלים אותו. עניין של ניואנסים.
לסיכום – כל אדם שיוכיח לחברה מסחרית כזאת או אחרת, שיש לו מעמד של "מעצב דעת קהל" ויכולת להשפיע על קבוצה מספיק גדולה של צרכנים פוטנציאליים – יוכל לקבל בחינם כל מוצר שירצה.
עצה חינם לעידן – אם לדוגמא תרצה לפתוח אתר אינטרנט שבו תפרוש את משנתך המיזנטרופית לצד המלצות על דיסקים, סרטים או מוצרי קוסמטיקה – אין לי ספק שגם אתה תזכה מהר מאוד למעמד הנכסף של "מקבל החינמים". באמת שכל אחד יכול. זה בדוק.
יקשמש
בורט לפנים.
קודם כל יאיר, תרשה לי לומר שאני ורק אני מחליט מה ענייני ומה לא ענייני. לא פקפקתי ביושרה שלך, מרגיזה אותי העובדה שמבקרים מקבלים בחינם ולא מעניין אותי אם זה משרת את האינטרסים של בעל המוצר. חינם זה חינם ומי שמקבל חינם פסול מלהביע דעה בנושא.
רוה לעידן: צר לי, אבל אתה שוב שוגה. בבלוג בעריכתי, אני זה שמחליט. ואתה מרחק פסע מלחזור לדוג-האוס. הסיבה לכך היא לא טענתך העקרונית שמבקרים לא צריכים לקבל מתנות חינם. אלא משום שאתה לא יודע את העובדות ויורה סתם. וכשיורים סתם יוצאים שקרים וחצאי אמיתות וכאן אתה כבר נכנס לתחומים של דיבה ולשון הרע. אתה מעלה אותה מתוך חצי האשמה של "אני מקווה שלא קיבלת את הדיסק חינם". שזו טענת סרק. ואם קניתי אותו? ואם קיבלתי אותו מתנה ליומולדת? ואם שדדתי אותו מקשישה שבדיוק קנתה אותו במוזיקה-נטו בלונדון מיניסטור? ואם קניתי עותק צרוב בחמישה שקלים בתחנה המרכזית? ואם שמעתי אותו בבית של חבר שלי שקנה אותו? ואם השאלתי אותו? מה זה עניינך איך שמעתי את הדיסק ומה זה רלוונטי לטקסט שכתבתי עליו? בשלב הבא עוד תגיד לי שאתה מקווה מאוד שהקשבתי לדיסק במגבר של מינימום 200 וואט ולא חס וחילילה ברמקולים באוטו כי אחרת לא הייתי יכול להעריך נכון את הערך האמנותי של המוזיקה. הו, שאט דה פאק אפ.
לפי התיאוריה של עידן, אסור לבעלי מקצוע להביע דעה בנושא בו הם מתמחים ולהשאיר אותו אך ורק לחובבנים. נהדר. אני מצפה בכליון עיניים שמישהו יישם את זה על התחום הפוליטי.
סיני מת, זה לא מה שאמרתי.אשמח מאד אם מומחים יביעו דעתם ואני בהחלט חושב שיאיר מומחה בתחומו ולא רק בתחומו, אבל ממתי זה מובן מאליו שמישהו מומחה זכאי לקבל מתנות, לדעתי זה צובע את הביקורת בצבעים, איך לומר את זה, לא מחמיאים. זה מרגיז אותי(ויכול מאד להיות שזה לא מרגיז אף אחד אחר) שמבקרים מקבלים צ'ופרים ואח"כ עוד באים בטענות. אני לא דורש מאף אחד להסכים איתי ואני יודע היטב שמחאתי לא תשנה את המצב, אבל כל עוד המדינה שלנו מתיימרת להיות דמוקרטית, אני חושב שמותר לי להגיד את זה ושכל אחד יסיק אילו מסקנות שהוא רוצה.
עידן,
למה מי שמקבל חינם פסול מלהביע דעה? הרי זאת העבודה של מבקרים- להביע דעה על מוצרים שונים. האם לדעתך הם אמורים להוציא 70 שקלים על דיסק כדי לקבל 150 שקלים על הביקורת (סכום מקובל למבקר מתחיל)? אתה מוציא כסף כדי שירשו לך לעבוד?
עידן, זה בדיוק מה שאמרת. אדם שמקבלות הטבות שקשורות לעבודתו, לא אמור לבצע את עבודתו. פשוט מאוד. עד כמה שידוע לי, חברי כנסת ואנשים פוליטיים אחרים מקבלים הטבות קצת יותר גדולות ממבקר תרבות. לדעתי (ולדעתך) המינימום שהם צריכים לעשות בתמורה זה לסתום את הפה.
שיר, צר לי שאף אחד חוץ ממני לא רואה את הבעייתיות המובנית בכך שמישהו מבקר מוצר שקיבל חינם. בכל מקרה, זה נושא שנידון פה בהרחבה לא פעם ולא פעמיים. אין בכוונתי להמשיך לדוש בו עוד מאחר והמציאות היא כפי שהיא ואותי לא יצליחו לשכנע שזה נוהל תקין כשם שאני לא מצליח לשכנע אחרים שחושבים שאין כל פסול בכך.
אבל עידן, הוזמנת בעצמך להקרנת עיתונאים או שתיים וטרחת לדווח על ההקרנה ועל איכות הסרט כאן בבלוג. האם לך מותר וליאיר אסור? ואם אתה לא מעוניין לדוש בנושא הזה שוב ושוב, למה אתה מעלה אותו לדיון כל פעם מחדש?
דניאל, אי אפשר להשוות את שתי ההקרנות שנכחתי בהן לעבודה של מבקר. הנושא עלה משום שעולה לי הפיוז כשאני קורא שמבקר מקבל מוצר מסויים בנוהל שונה מאשר ללכת ולרכוש אותו במיטב כספו(וכדי לא להרגיז את יאיר, איני יודע בוודאות אם אכן היה זה המקרה הפעם, זו היתה השערה שהוצגה כהשערה דרך אגב). לכל אחד יש איזה ג'וק שמקפיץ אותו וזה הג'וק שלי. אני מדי פעם מקווה שדעת הגולשים אולי תשתנה אבל כנראה שהמסר שלי נופל על אזניים ערלות.
רוה לעידן: ברור שהוא נופל על אזניים ערלות כי אתה מחלק לנו את המסר שלך חינם בפרוטקציה לכל באי הבלוג. איך אפשר להתייחס ברצינות למסר שמחולק בחינם לקוראים הפרוטקציונרים של הבלוג הזה? פעם הבאה שישלמו כסף כדי לשמוע את המסרים שלך, אז הם יידעו להעריך אותם.
לפני שתפרוץ פה מלחמת עולם שלישית על הנושא הזה, אני מבקש להבהיר שאעשה כל מאמץ לא להתייחס לנושא עוד.
יאיר,הציניות הולמת אותך.
איברט אהב את המעיין, יופי אולי הוא יאזן את הביקורות כלפיו.
טיילר,
את הביקורת הזאת לא כתב איברט עצמו.
רשום:
by Jim Emerson
רק שתדע…
מישהו יודע מה קרה עם התביעה/תביעות השונות נגד הסרט?
שוב, מישהו יודע??