10 יולי 2012 | 13:06 ~ 2 תגובות | תגובות פייסבוק

דיווח מירושלים #2: ברני ואיה

אז אתמול היה לנו את אליס, חיותה, ברל ולבסוף את ברני ויש גם את איה. אין לי משהו מגובש בעד או נגד סרטים הקרויים על שם גיבורם, אבל כשאני רואה שלושה כאלה ברצף אני מעקם את האף.

 

“ברני”, סרטו החדש של ריצ’רד לינקלייטר (“לפני הזריחה”) ושיתוף הפעולה השני שלו עם ג’ק בלאק אחרי “בית ספר לרוק”, עזר לי להבין מה היו הבעיות שלי עם “אליס” מהבוקר: אמפתיה. אליס היא דמות המטפלת באנשים נזקקים אבל אין בה גרם אמפתיה, ברני גם הוא עסוק בסעד לזולת (ברני הוא קברן) והוא כל כולו אך ורק אמפתיה. ובהתאמה, היחס שלנו אל הדמויות האלה.

 

“ברני” מבוסס על סיפור אמיתי שהתפרסם בעיתונות הטקסנית (העיתונאי שותף לתסריט) על האיש הכי מתוק בטקסס, שהיה כולו נתינה ואהבה ועזרה, ושהואשם ברצח. סיפור משעשע מאוד, אבל הסרט חוזר על עצמו די מהר.

 

“ברני” שובץ להקרנה אמש ברגע האחרון, אחרי ש”למלא את החלל” הישראלי פרש מהתחרות כדי לנסוע לוונציה. הסרט (היחיד שראיתי אתמול שהוקרן בפילם) יעלה להקרנות מסחריות בקרוב (ואני מקווה שהתרגום הדיגיטלי שצורף לעותק הפילם היה תרגום חפוז של הרגע האחרון ולא התרגום הסופי כי היו בו כמה טעויות מביכות של חוסר תשומת לב מתוך חיפזון. כמו למשל: four teenagers תורגם ל-14 בני נוער. או בסצינת בית משפט, כשהשופט אומר ‘מיסטר פורמן’, ומתכוון לראש חבר המושבעים התרגום היה ‘מיסטר פורמן’, שזו דווקא היתה יכולה להיות בדיחה מצוינת ל’טיסה נעימה’).

 

===============

 

“איה” הוא סרטם הקצר של מיכל ברזיס ועודד בן-נון, זוג שמאז “עונג שבת” שלהם בסם שפיגל מתמחה בבימוי וצילום סרטים קצרים (ההולכם ומתארכים) שהם בראש ובראשונה חוויות ויזואליות נהדרות. במידה רבה, “איה” ממשיך לפתח את הרעיון הבסיסי שעמד בבסיס סרטם הקצר הקודם, “גן עדן אבוד”. בשני הסרטים הסיטואציה היא של גבר ואשה המנותקים מסביבתם ומנהלים מערכת יחסים קצרה. “גן עדן אבוד” היה מעין פראפרזה חושנית לסיפור אדם וחווה בבית מלון, “איה” מפתח מערכת יחסים שלמה – חלקה רומנטית, חלקה אדיפלית – בין שני זרים, במהלך נסיעה אחת מנתב”ג ועד ירושלים. בשלושת הסרטים הקצרים שלהם, בן נון וברזיס מדלגים על הסברים וסיפורי רקע ופשוט מתבוננים בסיטואציה הסמיכה שמתגבשת ביניהם. סרט יפה.

נושאים: בשוטף

2 תגובות ל - “דיווח מירושלים #2: ברני ואיה”

  1. סטיבי 11 יולי 2012 ב - 1:33 קישור ישיר

    וואו, כבר שנים לא ראיתי טעות של “מיסטר פורמן”.

  2. יועד 11 יולי 2012 ב - 18:03 קישור ישיר

    הגיע אליי שיש דיבור חזק על “שומרי הסף” (גם מהסטטוס שלך, יאיר).לצערי פספסתי את שתי ההקרנות, ואאלץ לתפוס את הסרט בהזדמנות אחרת.
    פרסמתי פוסט ראשון לכבוד הפסטיבל, הוא מוקדש לאולריקה אוטינגר הבמאית הותיקה ילידת קונסטנץ. בפסטיבל הוקרן סרט על חייה וגם תהיה הקרנה נוספת לסרט החדש שהיא עשתה.
    לא בטוח שאספיק לפרסם עוד פוסטים שתכננתי לפני שהפסטיבל יגמר. אז אתם מוזמנים להכנס ולקרוא ואם יש שאלות לגביי סרטים דוקומנטריים אחרים מהעולם אפשר להשאיר אצלי בתגובות, חלק גדול מהם כבר יצא לי לראות.
    http://primakino.blogspot.co.il/2012/07/blog-post.html


השאירו תגובה