דיווח חי: הזוכים בפסטיבל הקולנוע בירושלים
16:20: רק עכשיו מתחילה חלוקת הפרסים. יוצאים לדרך.
(17:30: הסתיים. הדיווח המלא בפנים).
בעוד כמה דקות יתחיל טקס חלוקת הפרסים בסינמטק ירושלים. יש לי תחושה ש"בלדה לאביב הבוכה" של בני תורתי ו"המשגיחים" ייצאו עם הפרסים העיקריים מהתחרות. סתם ניחוש, שאין לי בעיה לזרוק לחלל דקות לפני ההכרזה הרשמית. "בלדה", אני מהמר יזכה בפרס הראשון (למרות שלא ראיתי אותו, הימור על סמך זמזום), ו"המשגיחים" בפרס על סרט הבכורה. ואולי ההפך? (הפרס לסרט הבכורה מחולק גם לסרט שני). רבקה גור, אם להמשיך ניחושים, תזכה בפרס השחקנית על תפקידה ב"חיותה וברל". ובפרס השחקן? הימורי הרגע האחרון? רועי אסף מ"המשגיחים"? יוסף כרמון מ"חיותה וברל"? ואולי עדנן אבו-וואדי מ"שארקייה"? ובכן, אין צורך להרבות בהימורים, כי תוצאות האמת תכף יתחילו לזרום. רפרשו לעדכון הטרי ביותר. והנה מתחילים הפרסים לזרום:
פרס החוויה היהודית: "פפירוסן"
צל"ש ל"לייבוביץ': אמונה. אדמה. אדם" של אורי רוזנווקס.
פרס "ברוח החופש".
סרט תיעודי: "המקום הקטן ביותר".
סרט עלילתי: "פה ושם" (סרט מקסיקני שהופק על ידי אורי גראטש, ישראלי שחי בניו יורק).
תחרות הקולנוע התיעודי:
בימוי: רן טל, "גן עדן".
הסרט: "חמש מצלמות שבורות" של עימאד בורנט וגיא דוידי. (לפני שבועיים כתבתי "אני אהיה בשוק אם יימצא סרט טוב ממנו בתחרות התיעודית". זכייתו היתה ברורה לחלוטין מההתחלה. גם כשהתברר שהמתחרים מולו – לפחות אלה שראיתי – היו משובחים למדי, וחלקם אך מעולים).
סרט עצמאי קצר:
"טיפות" של פיני טבגר.
סרט סטודנטים:
"טאטע" של יניב לינטון מסם שפיגל. סרט מקסים על ברסלבי שמנסה להתקרב לאביו (מדהים שזה סרט של סם שפיגל ולא של מעלה). יהיה מושלם להקרין אותו לפני "המשגיחים", אגב. "טאטע" הוא סרט מקסים לא מעט בזכות נוכחותו הנפלאה של שיבי פרומן בתפקיד הראשי. פרומן הוא בנו של הרב מנחם פרומן, כוכב השער של "מוסף הארץ" היום.
ציון לשבח: "קרב עיניים" של אורית פוקס.
(אגב, ידידיה ויטל ועיניו הגדולות מככבים גם ב"טיפות" וגם ב"קרב עיניים").
צילום:
בועז יהונתן יעקב על "שארקייה".
ברסלבי זכה בפרס הסטודנטים וחב"דניק זוכה בפרס הצילום. בעלי התשובה כובשים את הטקס.
תסריט:
"אליס" של דנה גולדנברג.
מוזיקה:
מרק אליהו, "בלדה לאביב הבוכה".
שחקנית:
תיקו: רבקה גור על "חיותה וברל" ואילנית בן-יעקב על "אליס".
שחקן:
יוסף כרמון, "חיותה וברל".
ציון לשבח לרועי אסף, "המשגיחים".
עריכה:
זוהר סלע, "שארקייה".
פרס לסרט ביכורים (שהולך לסרט ראשון או שני. שוב, אני לא מבין את ההגדרות בתחרות הזאת):
"המשגיחים" של מני יעיש.
פרס ראשון:
"שארקייה", של עמי ליבנה, על פי תסריט של גיא עופרן. מפיקים: איתי תמיר ואייל שיראי.
ציון לשבח ל"אליס" של דנה גולדברג.
סיכום: "רווקה פלוס" של דובר קוסאשווילי ו"רוק בקסבה" של יריב הורביץ יצאו בידיים ריקות. חמשת הסרטים האחרים זכו בפרס או צל"ש כלשהו. "שארקייה" הוא הזוכה הגדול עם שלושה פרסים (סרט, עריכה, צילום). "אליס" אחריו עם פרס לתסריט וציונים לשבח במשחק ובסרט. "חיותה וברל" עם שני פרסי משחק. "המשגיחים" עם פרס על סרט ביכורים וצל"ש לשחקן (היתה כאן החמצה לדרמה משפחתית פיקנטית מרגשת, כי אם "המשגיחים" היה זוכה בפרס על עריכה, היו אב ובנו – אסף קורמן ויוסף כרמון – יוצאים מהטקס הזה עם פרסים). "הבלדה לאביב הבוכה" עם פרס למוזיקה.
בלדה הוא סרט נהדר וסוחף. אבל הוא לא יזכה בפרס הראשון, פשוט כי הוא לא מספיק מלוטש (בלשון המעטה)
מה עם פרס הבימוי?
===============
רוה לנעה: אין פרס לבימוי.
שנה שעברה היה מוזר שאין השנה.. בכלל מרגיש שהפסטיבל השנה פרווה לגמרי.. בחירות תמוהות של פרסים
עכשיו אני רואה שגם אליס וגם שרקייה
הופקו על ידי איתי תמיר…
זה שגם עשה את הסרט שהגיע ללוקרנו וזכה בפסטיבל דרום.
די מדהים.
הוא לוהט! כל הכבוד לו
ושלושתם גם לא הוגשו לפרסי אופיר. מישהו יודע למה?
מלך העמי ליבנה הזה, מלך.
עשה את זה !
אחרי אתמול הייתה תחושה ששרקייה יכול להפוך לסוס שחור,אבל לא באמת האמנתי בזה…אבל "אליס",נו באמת…הסרט הכי חלש של התחרות.שרוב המוחלט של הביקרות אליה שליליות?!!
ניתן רק לקוות שבקופות "הבלדה לאביב הבוכה" ינחל הצלחה גדולה הרבה יותר.
רשימת הזוכים מירושלים מבשרת על קריסת
מודל התמיכה מהקרנות וחוסר הרלוונטיות שלו. בעוד סרטי הקרנות אשר זכו לתמיכה מלאה (בלדה לאביב, רוק בקסבה, רווקה פלוס) כמעט ולא הוזכרו(וכנראה שבצדק), זכו ארבעה סרטים אשר נעשו במסלול עצמאי או סמי אלטרנטיבי. מיותר לציין כי התסריטים לסרטים אלו הוגשו לקרנות במסלול המרכזי ונדחו.
מסכים איתך לחלוטין שמודל הקרנות הולך ונעלם, והשנה אולי יותר מתמיד הדבר ניכר בפסטיבל ירושלים. אך מצד שני סך הכל מדובר פה בתהליך שהוא גם שלילי מאחר והסיבה שהקרנות נהפכו ללא רלוונטיות היא בגלל אופן בחירת הפרוייקטים והפרדיגמה המיושנת והארכאית ששולטת בהן. הסרטים העצמאים לא הצליחו להווצר במסגרת של תעשייה והדבר פה פוגע בקולנוע. תעשייה היא דבר חיובי רק כאשר הוא יצרתי, יצרני ורלוונטי. הקרנות למעשה החריבו את התעשייה מאחר והם בוחרות בפרוייקטים מאוד סטרייטים ולא אמיצים. גם כשהקרנות מנסות להיות חדשניות זה כמו אבא שלי שמזמין קוקטייל "אורגמה" בבית קפה וחושב שהוא מגניב.
ממש שמח על שרקייה, הגיע לו בענק. חשבתי שהמשגיחים ייקח בהליכה עד חמישי כשראיתי את שרקייה ולא רק שמעתי עליו. לא חושב שזו היתה החלטה קשה מדי לשופטים. ואני גם לא מבין את הפרסים לאליס ועוד בתסריט? שם המשגיחים או הבלדה או שרקייה היו טובים בהרבה
Le Prenom – חזור לת"א ורוץ לראות את שם פרטי 🙂
אליס סרט נהדר! הוא כתוב נהדר ועשוי נהדר, באומץ ובאיפוק. מזל שלשופטים יש טעם טוב.