יש כאן מישהו מאשדוד?
הערב ייפתח באשדוד פסטיבל קולנוע. סליחה, אבל הצירוף "פסטיבל קולנוע אשדוד" נשמע לא פחות משונה מהצירוף המד"בי "בסיס נאס"א במעלות תרשיחא". אבל הכל יכול לקרות. אם מישהו מקוראי אתר זה גר באשדוד ופוקד את הפסטיבל, או מגיע מרחוק כדי להספיק לצפות במיטב התוצרת הקולנועית האשדודית, אשמח לשמוע חוות דעת. איך הסרטים, איך הפסטיבל. ובעיקר אני סקרן לדעת האם הסרטים הזרים מוקרנים מדי.וי.די/וידיאו או מפילם. איכשהו אין זכר לציון הזה בתוכניית הפסטיבל.
אה, כן. תכנית הפסטיבל. ניסיתי, באמת שכן, למצוא שניים-שלושה סרטים שמסקרן אותי לראות מתוך שאיפה לקפוץ לאדשדוד ליום מרוכז אחד ולדגום את הפסטיבל. חוץ מסרט אחד, "הדרך לקוקטבל", לא שמעתי קודם על אף סרט אחר שמוקרן בפסטיבל. האם זה מעיד עליי, או על סרטי הפסטיבל? בקושי רב גירדתי סרט או שניים שאולי היו מסקרנים אותי, עד שהגעתי לעמוד המוקדש לז'אן-מרק בר, אחד מאורחי הפסטיבל (ומי שהיה פעם, בימי "הכחול הגדול", אחד השחקנים הנחשקים על בנות ישראל, לפני שהפך לגבר אפרפר ומקריח עם כשרון בימוי בינוני). בשלושת סרטיו כבמאי משחקת הצרפתייה החיננית והנועזת אלודי בּוּשֶה (Elodie Bouchez). שלוש פעמים כתוב שמה, ברשימת הקרדיטים של שלושה סרטים שונים, בעמוד אחד (עמ' 13). פעם אחת כתוב שמה אלודי בושז'. בפעם השנייה: אלודי באוצ'יז' (נשבע לכם!). בפעם השלישית: אלודי באוצ'יז. בהן צדק, אין לי שום עניין להתקרב לפסטיבל קולנוע שזו מידת ההקפדה שלו על פרטים שוליים כמו שמם של שחקני סרטיו. דבר אחר: ז'אן-מרק בר מוצג בתוכנייה כמי ששיחק בכל סרטיו של לארס פון טרייר. הוא שיחק בחמישה מסרטיו. אודו קייר, לעומת זאת, הוא אחד ממושאי ההשראה של פון טרייר והוא הופיע בתפקידי משנה בעשרה מסרטיו של פון טרייר. כפול מבר. אבל על קייר, אורח נוסף בפסטיבל, לא כתוב במילה על הקשר שלו עם פון טרייר. בקיצור, מצ'וקמק כל העסק הזה. אשמח לשמוע מכם איך נראה הפסטיבל בשטח. האם התוכנייה עושה לו עוול, או מייצגת אותו נאמנה?
ואם כבר אנחנו בדרום, הנה מכתבה של שירלי סמולהייזר ממצפה רמון, שכתבה לרוג'ר איברט תגובה לביקורת שלו על אינסטינקט בסיסי 2. סמולהייזר אהבה את הסרט. האם יש לנו סרט פולחן בהתהוות? הנה מכתבה:
From: Shirley Smalheiser, Mitzpe Ramon, Israel
You should've given "Basic Instinct 2" the 4 stars the last line of your review suggested. My husband & I saw this film yesterday in Israel. We loved it. It's a romp… it's fun… it's beautifully mounted…it's unabashedly tintillating… Sharon Stone is gorgeous…. It's a mystery that leaves you wondering and discussing the ending
with others, just as did the original. What else do you want from a movie? So the plot is outrageous…So What? Just suspend disbelieve and sit back and enjoy!Shirley Smalheiser
ומה שאני לא מבין הוא איפה רואים סרטים במצפה רמון?
לפני שמישהו אחר רואה את זה, בפוסט שיוצא נגד עיוות שמות שחקנים מופיע פעם אחת ז'אן מרק בר, ופעם אחת ז'אן מארק באר, וזה מוציא אותך קצת מעפן.
רוה לאנונימוס: תוקן, תודה.
יש כאן מישהו מאשדוד?
לצערו של יאיר הכתבה על פסטיבל אשדוד שונתה ביד גסה של עורך והושמטו ממנה קטעים מהותיים להבנת הנקרא.
לטובת משתתפי הפורום הנאמנים, אלה שנחשפו בטעות לקטע המקוצץ שלא היה ממש מדוייק בביטויי עמדתו של יאיר ביחס לפסטיבל, מוגשת להלן הגירסה המלאה.
הערב ייפתח באשדוד (אי שם בדרום) פסטיבל קולנוע. סליחה, אבל הצירוף “פסטיבל קולנוע אשדוד” נשמע לא פחות משונה מהצירוף "הקרנת סרטים במיזבלת חיריה" אבל הכל יכול לקרות. אם מישהו מקוראי אתר זה גר במקרה בעיר הזניחה הזו אשדוד ופוקד את הפסטיבל, או אם מישהו מכן מעיז לעזוב לרגע את המרכז והתרבותי והשליו כדי להספיק לצפות במיטב הוצרת הקולנועית האשדודית, אשמח לשמוע חוות דעת. איך הסרטים, איך בכלל מצליחים לקיים פסטיבל הגון בקרב אוכלוסיה שיש בה ריכוז גבוה מידיי של גרוזינים ומרוקאים ובעיקר אני סקרן לדעת האם הסרטים הזרים מוקרנים לפרימיטיבים האלה שם מדי.וי.די/וידיאו או מפילם. איכשהו אין זכר לציון הזה בתוכניית הפסטיבל.
אה, כן. תכנית הפסטיבל. ניסיתי, באמת שכן, למצוא שניים-שלושה סרטים שמסקרן אותי לראות מתוך שאיפה כנה לקפוץ למקום הבלתי ניסבל הזה שקרוי אשדוד ליום מרוכז אחד ולדגום את הפסטיבל. כמו שאתם יודעים, אני בדרך כלל הולך/נוסע לפסטיבלים בארץ ובעולם רק כשברור לי מעל לכל ספק שיש שם סרטים ששמעתי עליהם קודם. חוץ מסרט אחד, “הדרך לקוקטבל”, לא שמעתי קודם על אף סרט אחר שמוקרן בפסטיבל המעאפן הזה. האם זה מעיד עליי, או על סרטי הפסטיבל? או על אוכלוסיית המקום בכלל?. בכל מקרה, בפסטיבל העלוב והמסריח הזה, בקושי רב גירדתי סרט או שניים שאולי היו מסקרנים אותי עד שהגעתי לעמוד המוקדש לז’אן-מרק בר, אחד מאורחי הפסטיבל (ומי שהיה פעם, בימי “הכחול הגדול”, אחד השחקנים הנחשקים על בנות ישראל, לפני שהפך לגבר אפרפר ומקריח עם כשרון בימוי בינוני). בשלושת סרטיו כבמאי משחקת הצרפתייה החיננית והנועזת אלודי בּוּשֶה (Elodie Bouchez). שלוש פעמים כתוב שמה, ברשימת הקרדיטים של שלושה סרטים שונים, בעמוד אחד (עמ’ 13). פעם אחת כתוב שמה אלודי בושז’. בפעם השנייה:, שומו שמים, לאותה השחקנית, הגרוזינים קוראים אלודי באוצ’יז’ (נשבע לכם!). בפעם השלישית: המרוקאים כבר ממש התחרפנו על כל הראש והם קוראים לשחקנית הזו אלודי באוצ’יז. בהן צדק, אין לי שום עניין להתקרב לפסטיבל קולנוע שזו מידת ההקפדה שלו על פרטים שוליים כמו שמם של שחקני סרטיו ובכלל אין לי עניין עניין להגיע לפסטיבל שלא הציע לי להיות המנהל האומנותי שלו ועוד יותר אין לי עניין להגיע לפסטיבל שלא מציע לי ולברנז'ה שלי אירוח מלא ועוד כמה כיבודים שיהפכו אותנו לחשובים ובשום מקרה אני לא מגיע למקום שיש בו אפשרות סבירה שאיזה מרוקאי יביא לי אותה בסכין לגב או לחילופין איזה גרוזיני יביא לי אותה בנגחה לראש. דבר אחר: הבמאי המקריח והבינוני הזה ז’אן-מרק בר מוצג בתוכנייה של הפרימיטיבים האלה כמי ששיחק בכל סרטיו של לארס פון טרייר. הוא, שימו לב, שיחק רק בחמישה מסרטיו. אודו קייר, לעומת זאת, הוא אחד ממושאי ההשראה של פון טרייר והוא הופיע בתפקידי משנה בעשרה מסרטיו של פון טרייר. כפול מהאידיוט הזה מבר. אבל על האיש הממש חשוב הזה – קייר, אורח נוסף בפסטיבל, לא כתוב במילה על הקשר שלו עם פון טרייר. בקיצור, מצ’וקמק כל העסק הזה. אשמח לשמוע מכם איך נראה הפסטיבל בשטח העויין ההוא. האם התוכנייה עושה לו עוול, או מייצגת אותו נאמנה?
ואם כבר אנחנו בדרום או למען הדיוק אם כבר אנחנו באשדוד שזה רבע שעה ממצפה רמון אז…,
רוה לגלעד: הפוסל במומו פוסל? אני שמח שאתה מדברר אותי, אבל כנראה שבסופו של דבר ייצגת רק את עמדותיך האישיות. הניהול של פסטיבל אשדוד נמצא בידיו של דורון ערן, במאי ומפיק תל אביבי, ולא פיגורה שאני מרגיש שמייצגת את השקפת עולמי לגבי האופן שבו צריך הקולנוע להיראות ולהישמע. מה שכן, ביושבו בתור מנכ"ל הפסטיבל ערן השיג לפסטיבל אשדוד את הבכורה העולמית היחידה שלו: את סרטו החדש של דורון ערן. אחד האנשים שמעורבים בניהול התוכנייה הוא רון הנטמן, גם הוא מתל אביב, ובהנחה שאין יותר מרון הנטמן אחד בעולם הקולנוע בארץ הרי שדרכינו כבר הצטלבו בעבר, כשהיה אי-אז עורך הקולנוע ב"וואלה". בחור חביב להפליא. מה מידת מעורבותם של ערן והנטמן בבחירת הסרטים ובהגהת התוכנייה? אין לי מושג. ולצורך העניין הפסטיבל היה יכול להתקיים גם ברעננה, הרצליה, נתניה או מכמורת, הוא עדיין נשמע, על פי רשימת הסרטים וריבוי הטעויות, כמו עסק קיקיוני למדי.
רציתי לספר לכם שבשנה שעברה הלכתי לראות סרט אחד בפסטיבל הקולנוע באשדוד. זה היה סרט ספרדי (לא רע) שזכה בכמה פרסי גויה (בעיקר על הצד הטכני. זה מעין סרט קומיקס עם שחקנים בשר ודם ובדיחות של סרטים מצוירים). הסרט הוקרן מפילם עם תרגום לעברית (השקעה יפה בהשוואה לפסטיבלים בירושלים ובחיפה). הצרה היא שההקרנה התקיימה בערב האחרון של הפסטיבל, ולפני ההקרנה היה טקס חלוקת פרסים. הטקס היה כל כך ארוך, כמעט באורך של הסרט כולו (והחל כמובן באיחור), והפרסים היו כל כך לא חשובים (פרסי הערכה לכל מיני אנשים לא מוכרים), שזה הוציא לי את החשק לבוא לפסטיבל השנה. חוץ מזה, כשנגמר הטקס, בערך חצי אולם עזב, ורק החצי השני נשאר לראות את הסרט. חבר שלי לעבודה, שגר באשדוד אמר לי שלפי המקומון האשדודי, מכירת הכרטיסים לא היתה מרשימה, בלשון המעטה. אני אחכה לוולגין.
מה, פותחים בסיס של נאס"א באשדוד?
ידידה טובה שלי, שהלכה לערב הפתיחה אמרה שאודו קייר, שהיה אמור להיות אורח הפסטיבל הבריז ברגע האחרון, ככה שעכשיו זה כבר כנראה לא משנה עד כמה שהוא עבד עם לארס הארס…
טעות – רבותיי!
אני גר באשדוד, ואם כל הכבוד (ואין כבוד בעיר הזאת) זאת עיר די נחמדה. אמנם עם הרבה מרו-קקים, אבל תאמינו לי שיש גם מ-ל-א רוסים.
זאת העיר שהכי הרבה קולטת עולים חדשים בארץ ישראל (אני אגב, עליתי לארץ מלפני 5 שנים -מארגנטינה-), והיא העיר החמישית בגודלה בארץ ישראל. אז – כבוד.
אני גר בה, קצת משתעמם ממנה לפעמים. אבל בסה"כ עיר נוחה.
—————————
ועכשיו נעבור לגלעד שמשעממם לו כניראה ולכן כותב כמה שטויות:
שלום גלעד, יקירי. נשמה! הנה כמה ידיעות חדשות לך:
– מאיפה המצאת שאשדוד נמצאת כל-כך דרום? בסה"כ חצי שעה נסיעה מכאן לתל-אביב.
– למה לא?! רבע שעה מכאן למצפה רמון… חחחח, הצחקת אותי. כנראה שאתה לא חזק במיוחד בגיאוגרפיה.
אני, למשל, תלמיד כיתה ח', יכול לחדש לך כי מאשדוד למצפה רמון יש 3/4 שעה נסיעה. וזה בדוק! נסעתי אליה כמה פעמים, חביבי.
– אתה נורא שחצן.
ליאיר רווה..
הפוסל במומו הוא פוסל? תמהתני..
לראשונה שמעתי על פסטיבל אשדוד בידיעה שפורסמה בYNETששם נאמר שהמפיק הישראלי מרק רוזנבאום אמור לקבל בו פרס בסגנון "על תרומתו לקולנוע הישראלי", או משהו בדומה לזה. הענקת הפרס, המשונה מצד אחד והברורה יתר על המידה בגישתה היחס"צנית מהצד האחר, עוררה אצלי סימן שאלה.
הפעם הבאה ששמעתי עליו היתה בידיעה שמסרה שרי רז (נדמה לי) בטלוויזיה ושלפיה סרטו של אריק זלאדין -משהו על זן הודי- יוקרן שם בהקרנת בכורה. אינני מכיר את הבמאי, אבל הקטע שהוקרן מתוך סרטו גרם אצלי להרמת גבה נוספת ואז גם רשמתי לעצמי שאני צריך לברר מי בדיוק עומד מאחורי הפסטיבל הזה.
כאן אתה נכנס לתמונה.
עוד לפני שאני מספיק לשאול את מי שאני יכול לשאול, אני שם לב שאתה מפרסם ידיעה הנוגעת לפסטיבל. לתומי חשבתי שהנה בן אדם שאמור להבין הולך לספק לי כאן אינפורמציה רלוונטית. אבל (ואני מתאפק שלא לומר "כהרגלך") במקום להתעסק במהות שהיא: מי עושה כאן פסטיבלים, מה האינטרסים שלו, מי הממן (אני לא אופתע אם המועצה לקולנוע ייחדה לזה כספים) ושאר דברים שיש להם חשיבות עקרונית, אתה מתלבש לך על "הבחור הזעאצר" כאילו הוא הדבר הכי חשוב בעולם ובתוך כך מונע מעצמך (תוהה למה) מלפרסם עובדה הרבה יותר מהותית שמאחוריו עומד מר דורון ערן.
אבל זו בחירה שלך ולא הייתי מעיר על לך שיקולים "מקצועיים", לולא ניסוח הטקסט שלך שהוא, איך נאמר זאת בעדינות, בעייתי בלשון המעטה.
ליחס את אשדוד ל"הדרום" (נתניה זה "הצפון"???) ולהסמיך אותה בנשימה אחת למצפה רמון, יותר משזה מעיד על הבנה גיאוגרפית לקויה במקצת, זה מעיד על הלך מחשבה.
להגיד שפסטיבל באשדוד נשמע לך כמו נאסא בתרשיחא, מחזק את התחושה ביחס לקיבעון המחשבתי הזה.
אני לא אוסיף כאן את בקשת הדיווח שלך ממי שבכל זאת מגיע לשם "מרחוק" ושאר פליטות קולמוס משונות שנמצאות בטקסט שפירסמת, אני גם לא אקרוץ ביחס לטקסט המתווסף שבו אתה כותב: "ולצורך העניין הפסטיבל היה יכול להתקיים גם ברעננה, הרצליה, נתניה או מכמורת," – ומשום מה אתה לא כותב: תל אביב או ירושלים או לונדון….
אני לא מתיימר להיות מבין גדול בניתוח טקסטים אבל במקרה הזה, כל עורך הכי מתחיל היה אומר לך שהטקסט כפי שהוא נכתב, הוא טקסט מתנשא שלא מצליח להסתיר את דהעות הקדומות של הכותב.
אז לא חושב שיהיה אחד שיקרא את הטקסט שלך ויחשוד בי, או יסכים איתך, שמתוך מומי אני פוסל ועדיף לך שבמקום לחפש את מוי תיטול קורה מבין עינייך.
שירלי ממצפה רמון אולי מתנסחת היטב באנגלית(כנראה שהיא אנגלו סקסית) אבל אם היא חושבת ברצינות שאינסטינקט בסיסי 2 הוא סרט טוב כנראה שיש לה הרבה מה ללמוד על קולנוע.
היום,14 באפריל,חוגגת השחקנית הבריטית היפה בכל הזמנים,ג'ולי כריסטי,יום הולדת 65(טוב,גם ויויאן ליי מדהימה אבל היא כבר 40 שנה לא איתנו). מי שהיתה לארה ופטוליה וגב' מילר והיום נאלצת לגלם את אימו של אכילס(בראד פיט) באפוס המביך טרויה, היא ללא ספק אייקון של שנות השישים,שחקנית רגישה ואינטיליגנטית ועדיין אשה יפה מאד.
אכן, ג'ולי כריסטי היא היפה בנשים. קשה להאמין שהיא בת 65! הסרטים המומלצים שלה (בעיניי):
"דארלינג"
"המתווך"
"הרחק מההמון הסואן"
"ד'ר ז'יוואגו"
"המבט" DON'T LOOK NOW
"שמפו"
"הקלפן והיצאנית"
"האהבה שאחרי"
פשוט מדהימה. לשמחתי הרבה, יצאו בקרוב עוד כמה סרטים בהשתתפותה.
ליהיא, The Go Between נקרא בזמנו בארץ "המקשר".
אלברט גבאי קרא פעם לרכילאית ההוליוודית הדה הופר "הדא" כמו בערבית.
אם שירלי ממצפה רמון הייתה אנגלו-סקסית, היא לא הייתה ממציאה מילה כמו tintillating. האם זה שילוב בין titillating ל-scintillating?
צודק. אבל בכל מקרה סרט נהדר, לא? 😉
היי יאיר רווה.
לגבי פסטיבל אשדוד, אני חוזר משם עכשיו, לאחר שראיתי סרט אנימציה ישראלי באורך מלא שנקרא "עושים רוח". אני חייב להודות שהאנימציה שלו היתה לא יותר מסבירה, אבל הסיפור והבימוי כמו הילכו קסם על הסרט הזה! הוא מספר על קונפליקט בין מאווררים למזגנים, בעולם ההייטקי התובעני של ימינו, ועל קרב ההישרדות שלהם, לחיים או למוות. מדובבים אותו ליא קניג, אלי גורנשטיין ועוד כמה. שווה כל רגע. ומה שהכי הפתיע אותי זה שאנימטור אחד עשה את כל העבודה, לפי מה שקראתי ב 5 שנים.
יוסי.
על סמך רמת האנימציה בטריילר של "עושים רוח", לא ממש מפתיע לגלות שבן אדם אחד עשה הכל. מצד שני, טוב לקרוא תגובה חיובית אחרי טריילר שבאמת עשה רושם מזוויע.
ואילו אני אקח את הקו הציני, ואניח שהתגובה של אנונימוס היא תגובה מוזמנת מיוצרי הסרט (או מחברת ההפצה).
מצטער, אבל היא יותר מדי חיובית ביחס לרושם שהטריילר העביר.
הכל אפשרי באוטוסטרדת המידע.
בתור אשדודי עצלן אני מצטער לומר שאין לי כוונה לבקר בפסטיבל אבל ממה שהבנתי כל הסרטים מתורגמים לעברית והם מוקרנים באותו מתחם כך שמדובר במקום נח. הפסטיבל מתקיים באזור מרכזי סמוך לקניונים ולחוף הים כך שזו בהחלט אפשרות בילוי לא רעה. וכשאין פקקים תוך חצי שעה אתם בתוך באשדוד (מנתיבי איילון באיזור הבורסה/ארלוזורוב ועד הכניסה לעיר זה 20 דקות נסיעה). וכן, אנחנו בדרום, או אם נדייק, בגבול הדרומי של גוש-דן רבתי (שגבולו הצפוני בחדרה).
פלאפי – אתה צודק.
על פי הטריילר, קשה לי מאוד להאמין שמישהו יצפה ב"עושים רוח" ויגדיר את האנימציה שלו כסבירה. אבל עוד יותר קשה לי להאמין ש"יוסי" חזר כולו נלהב ב-17:46 מסרט שהוקרן, על פי התכניה של הפסטיבל, ב-22:00.
ונשאלת השאלה: מה גרוע יותר – סרטי אנימציה ממש, אבל ממש מחורבנים, או אנשים שלא יודעים אפילו לשקר כמו שצריך?
א. הסרט היה ב 10 בבוקר ולא ב 22:00 בלילה.
ב.דעתי היא דעתי בלבד, אבל היא דעה מוצקה של בנאדם שראה את הסרט, ולא של אחד שלא ראה ומשמיץ בלי סיבה.
יוסי
לצערי, השנה נכחתי רק בפתיחה ולא הספקתי לצפות בסרטים.
יאיר היקר, אני מגלה קצת הרבה יותר סבלנות ממך לפסטיבלים שרק קמו וכבר מביאים אורחים כמו באר וקרולי מאק (קייר לא הגיע בסוף).
הנה רשמיי מהשנה שעברה:
"40 סרטים (עם תרגום לעברית!) ו-15 אורחים מרחבי העולם מתארחים בפסטיבל שאך זה נולד וכמו שיר, בהתחלה זה כואב. למה כואב? כי נגה ואני האאוטסיידריות היחידות שבאו לפקוד אותו.
אין יותר "אגד" לאשדוד. באדיבות רבה הופניתי על-ידי נציג "אגד" לחברת האוטובוסים "קונקס", שמסיעה עוללי תרבות כמונו מת"א לאשדוד. "קונקס" מפעילה אוטובוס ממסוף 2000 (רכבת מרכז) ומהתחנה המרכזית בת"א אל התחנה המרכזית באשדוד, שהיא למעשה קניון שקרוב מרחק יריקה לפסטיבל. ל"קונקס" יש אתר אינטרנט מצויין ובו לוחות הזמנים והמסלול – http://www.connex.co.il.
הנהג המופתע הגיב בחריפות רבה כאשר נגה הושיטה לו שטר של 50 ש"ח עבור הנסיעה. "מה זה?" הוא שאל בעצבנות, מגרד את פדחתו. "אני רוצה לשלם על הנסיעה", הודיעה נגה בחגיגיות. הנהג סירב, כיוון שאין לו עודף מכסף גדול. וזה למה? כי נסיעה מת"א לאשדוד עולה רק 7.20 ש"ח! תודו שזה שוס פראי וחומר למחשבה עבור "אגד". בפני ג'וקר שחיפו על התרגשותי נוכח מחיר הנסיעה המגוחך, שלפתי שטר של 20 ש"ח ושילמתי על שתינו.
נגה סקרה את האוטובוס ואמרה: "יפה, עוד אנשים נוסעים לפסטיבל". גיחכתי. "נגה, יש אנשים שגרים באשדוד, את יודעת". בקרוב מאוד יתברר שאנחנו היחידות שעשו את 50 הדקות מת"א לאשדוד לכבוד הפסטיבל.
עליי להודות כי התלהבות אחזה בנו עת עשינו את הדרך הקצרה מהתחנה המרכזית באשדוד למתחם העירייה בו מתקיים הפסטיבל. לאשדוד יש חוף ים משגע ומתחם תרבות לא פחות בחזותו מ"לה-דפאנס" הפריזאי. משהו טוב עובר על העיר הזו – צבי צילקר והמון עולים רוסים וצרפתים שצמאים לתרבות. מה חבל שלבד ממוטלים דיסקרטיים לאוהבים, לא קיים לרפואה ולו מלון אחד בעיר.
מתחם הפסטיבל מורכב מ-4 אולמות, 3 מתוכם נמצאים על-יד העירייה והרביעי ברובע ו' (אליו מגיעים במיניבוסים של קו 8 או 5).
חיפשנו את הקופות בנרות כיוון ששום שילוט לא קידם את פנינו. שאלנו את אנשי הביטחון והם נדו לשלילה, הלכנו והלכנו עד שהגענו לבימה שלמרגלות בניין העירייה. על הבמה ילדות רוקדות סטייל יום העצמאות וההורים מצלמים בחדווה. מסביב עומדים דוכנים בודדים לבידור האורחים. עלוב משהו. איש מבעלי הדוכנים ואף לא זוג שוטרים לא ידעו היכן הקופות. עד שראיתי אותם. חבורת מבוגרים עם כרטיסים ביד!
מתברר שהקופות הן למעשה דוכני הפיס שראינו ממש בהתחלה, מרחק צעדים מספר מאנשי הביטחון ששאלנו.
בקופות אמרנו שהזמנו כרטיסים מראש. האחראית התמוגגה "אה, אתן נגה ועינת" אמרה לנו בחיוך. חייכנו בחזרה בהפתעה גמורה. מתוך הרגל הזמנתי כרטיסים כמה ימים לפני הפסטיבל: לטלפון ענתה ליאורה, בחורה מנומסת וחביבה שנתנה לי יחס אישי מאוד. יום לאחר מכן נגה התקשרה להזמין כרטיס וביקשה שנשב יחד וכמובן שליאורה זכרה אותי. אני חשבתי שזה נחמד מאוד, אבל מתברר שזה יותר עצוב מנחמד, כיוון שאנחנו היחידות (ככל הנראה ועל סמך התלהבותם של המקומיים והכרטיסנית) שהגיעו מ"רחוק".
השמועה אודותינו עשתה כנפיים ומישהי מסוף התור נעמדה לצידי ושאלה לדעתי על הסרטים שחשבה לצפות בהם.
נגה שאלה היכן נמצא האולם הרביעי, המנותק ממתחם הפסטיבל. "זה ב-ו'" ענתה הכרטיסנית. המוח של נגה לא הצליח לפענח את הקידוד. היא לכל היותר מכירה את ל'. "ברור שזה ב-ו'" ענתה נגה, "אבל איפה זה ו'"? הכרטיסנית הביטה אליה בהשתאות ואז נזכרה שאנחנו לא מכאן.
בן רגע הוכתר הפסטיבל בכותרתו הלא רשמית – הפסטיבל שלנו, של נגה ועינת.
דרכנו לאולם לא היתה סוגה בשושנים למרות שהפעם ליוו אותנו שלטים לאולם 2 (מונארט) שהוא מרכז מוסיקה חדש ויפה. עוד פליט זר הגיע ושאל איפה זה אולם 3. לא היה שילוט ושוב, איש הביטחון החביב מאוד לא ידע וכך צפינו בבחור החולף על פנינו מספר פעמים. עצה לשנה הבאה: העמידו סדרנים שיכוונו את הבאים לפסטיבל.
בהתרגשות רבה פסעתי לתוך האולם הקטן כדי לצפות בסרט "הפי אנד" של אהוב לבי, עמוס קולק (הוא משלנו! הוא משלנו!), אחד מאורחי הפסטיבל, מבכירי הבמאים העצמאיים שפועלים כיום בארה"ב.
קולק אמור היה להגיע להקרנה, אולם בשל בעיות בריאות במשפחה לא הגיע בסופו של דבר (טדי בסדר?).
באולם התברר שכולם מכירים את כולם. "למה מצלמים?" הצביעה דודה עירקית על איש עם מצלמה. מארגני הפסטיבל רצו את קולק ובמקום זה קיבלו את נגה ואותי. הסברנו לדודה בקצרה שעמוס קולק היה אמור להיות נוכח בהקרנה והיא חילקה לנו מסטיקים.
הסרט הוקרן על מסך מרובע וקטן יחסית, הכסאות הקשים הטביעו את חותמם על ישבני, אבל האווירה החמימה שליוותה את הסרט חיפתה על כל אלו והחזירה אותי לימי ילדותי ולהקרנות בבית העם. יש משהו מקסים בראשוניות של הפסטיבל ובפתיחות הקורנת של המקום.
עייפות אך מרוצות שמנו פעמינו לתחנה המרכזית. קו אחר, נהג אחר, שטר של 50 ש"ח ותגובה נרגזת שלא מבוששת לבוא: "את רוצה ללכת עם משקולת בארנק?" נהם הבולדוג שמאחורי ההגה.
כסף קטן, רבותיי, כסף קטן.