גובלינים vs נאצים
ארבעה סרטי ילדים יוצאים היום בארץ, בול בזמן לחופשת הפסח. ביקורות קצרות שלי על שניים מהם, מ"פנאי פלוס" של אתמול: כאן.
מאז שהבנות שלי הפכו צרכניות קולנוע קבועות – וזה קרה רק בחודשיים האחרונים – נהייתי מודע לכך שלא מגיעים ארצה מספיק סרטים מדובבים המתאימים לילדים עד גיל שמונה. סרטי הילדים המדובבים מגיעים רק לקראת חופשות מבית ספר. וזה משונה, כי בחופשות מבית הספר היה הגיוני להביא סרטים המתאימים לבני עשר ומעלה, אלה שכבר נמצים בבית לבד, ללא השגה ויכולים ללכת בעצמם, או עם חברים לסרטים. ילדים עד גיל עשר ממילא זקוקים להורים כדי להגיע לסרטים כך שלהם עניין החופשות לא משנה, הם חיים משבת לשבת. בקיצור, כך כבר נאלצתי לראות את "כוורת בסרט" שלוש פעמים. אני מתחיל עם הבנות שלי בהרגלי צפייה, על טעם טוב נעבוד בהמשך.
אז בחופשת הפסח הזאת תצטרכו לתהות מה אתם חושבים יפחיד את הילדים שלכם פחות: גובלינים או נאצים. זה המבחר. "סוס המים" הוא סרט מיושן נורא, עם כמה סצינות מתוקות, אבל לא מעט רגעים טרחניים להפליא סביבן, בו מתמודד הילד המנומש מ"מיליונים" עם מותו של אביו במלחמת העולם השנייה ועם החשש שצוללת נאצית תפלוש לחופי סקוטלנד מול ביתו, והוא עושה זאת תוך התיידדות עם מפלצת מיתולוגית, שצומחת להיות המפלצת מלוך נס. כל הסצינות עם המפלצונת החיננית חמודות, והן ממלאות בערך 15 דקות מהסרט. בהקרנת טרום הבכורה של הסרט בפורים – עשיתי את הטעות הנוראית של צפייה בסרט באולמות הקולנוע המזעזעים של ג.ג בקניון הזהב בראשון לציון – נקבעה הפסקה בדיוק באמצע סצינת מרדף בין הילד, כלב בולדוג מבדר בשם צ'רצ'יל ואותו סוס הים. סצינת המרדף הזאת היא הדבר המבדר היחיד בסרט הדי משמים הזה (בנותיי שנאו אותו) וההפסקה חירבה גם אותו.
אם "סוס המים" מנסה להיות מעין "אי.טי" לא מוצלח במיוחד – נער מתמודד עם היעדר אביו באמצעות ידידות עם יצור מעולם אחר – הרי ש"עלילות ספיידרוויק", גם אם אינה דומה ל"אי.טי", לפחות מייבא אליו את הצוות של ספילברג. פרנק מרשל וקתלין קנדי הם המפיקים, וג'יימס ביסל, שהיה מעצב הסט של "אי.טי" ו"לנצח" של ספילברג, עיצב.
ב"עלילות ספיידרוויק", שלא אקח את בנותיי אליו כי הוא לא מתאים להן, אלא לבני 9 ומעלה, מגלם פרדי היימור ("צ'רלי בממלכת השוקולד") אחים תאומים המגיעים לבית ישן עם אחותם ואמם (מרי לואיז-פרקר) ומגלים שצבא גובלינים בראשות טרול כעוס (ניק נולטי) רוצה לכבוש את הבית ולנסות להשיג ספר שכתב הדייר הקודם של הבית, ברנש בשם ארתור ספיידרוויק (דיוויד סטראתרן), שהקדיש את חייו לתיעוד חיי הפיות, הגובלינים, הטרולים ושאר היצורים שבני האדם בטוחים שמצויים רק באגדות. מארק ווטרס, במאי שאני מחבב בזכות "שישי הפוך" ו"ילדות רעות" השנונים שלו (עם לינדסי לוהן בתפקידים הראשיים), משתלט כאן על פנטזיית אפקטים אפלולית. ג'ון סיילס, שמוצא את פרנסתו משכתוב-נטול-קרדיט של לא מעט בלוקבאסטרים הוליוודיים ("אפולו 13", למשל), יוצא כאן מהארון ומסכים לקבל קרדיט על כתיבת דראפט הצילומים של התסריט, למרות שתוכנו אינו מתקשר במאום לקורפוס המוכר יותר שלו (אם כבר אז "האי של רואן איניש", סרט ילדים קודם ויוצא דופן של סיילס, מזכיר קצת בטעמיו – אך לא באיכויותיו – את "סוס המים"). אבל למרות שסיילס הוא אחד התסריטאים האהובים עלי, קיילב דשאנל הוא אחד הצלמים האהובים עלי, וג'יימס הורנר היה פעם אחד המלחינים האהובים עליי ("אפולו 13", למשל), הסרט – אותו ראיתי בבית קולנוע מופלא בבנגקוק – מחמיץ כמות עצומה של פוטנציאל הטמונה בו.
"ספיידרוויק" הוא סרט חביב – למרות שהאמת, ציפיתי ליותר. הוא מתאר מסע מוגבל למדי בהשוואה לעלילות "נרניה" או "הארי פוטר" שהסרט בוודאי היה רוצה להידמות להם (גם הוא מבוסס על סדרת ספרי פנטזיה לצעירים שיכולה להיתרגם לשלל סרטי המשך). הסרט נראה כמו פתיח למשהו. האכזבה העיקרית היא שעם ווטרס כבמאי וסיילס כתסריטאי התוצאה היתה אמורה להיות ממזרית יותר, מורבת יותר, מסחררת יותר. הסרט סימפטי, לא יותר.
"חנות הפלאים" הוא החמצה תמוהה, גם אם מעוצבת היטב, שאת אכזבתי ממנה תוכלו לקרוא בביקורת הנ"ל.
(זהירות, רצף אסוציאציות: "ילדות רעות" של מארק ווטרס היה מעין גרסה חייכנית ונטולת רשע של "Heathers", סרט הפולחן האייטיזי שכתב אחיו, דניאל ווטרס. דניאל ווטרס היה בין תסריטאי "באטמן חוזר" של טים ברטון. ל"חנות הקסמים" יש ניחוח טים ברטוני מסוים, מכיוון הווילי וונקה שלו. פרדי היימור, מ"ספיידרוויק", שיחק ב"צ'רלי והשוקולד", ו"ספיידרוויק" עצמו יכול להיראות, אם לא מקפידים על ניואנסים, כמין "ביטלג'וס". אחד התסריטאים של "ביטלג'וס" [ושל "באטמן"], וורן סקארן, כתב לפני מותו תסריט לסרט המשך שלישי ל"בעקבות האוצר הרומנטי", תסריט שמעולם לא הופק. "המירוץ לזהב", שגם עולה היום, הוא בעצמו מעין סרט המשך שלישי ל"בעקבות האוצר הרומנטי". אם לא מקפידים על ניואנסים).
ונותר לי "הורטון", שהטריילר שלו כישף אותי ואת בני ביתי – ואת בנותיי שישנות כבר שנים למרגלות תמונה ממוסגרת של מצעד של כל הדמויות של דוקטור סוס – כבר לפני שבועות. אראה אותו מחר ואדווח.
דיווח מפי הטף (שראו את הורטון באיזו הקרנת בכורה וי.אי.פי) "הסרט מקסים, הדמויות חמודות, אבל עידן הקרח יותר יפה".
כשראיתי את "קינג קונג" ישבה מתחתי משפחה עם שתי ילדות קטנות. בהפסקה (שדווקא לא חתכה סצנה משמעותית), לאחר שחברתי הוציאה את ציפוניה מזרועי והפסיקה לנשוך את שפתה התחתונה, דיברתי עם האבא. הוא סיפר שילדותיו הן בנות חמש ושבע, ולמרות שהוא קצת התפלא לשמע שאלתי האם הן לא קטנות מדי לסרט, הוא הסכים לשאול אותן. ולא, הן לא חשהו שהן קטנות מדי. וכן, הן מאד נהנות ולא מפחדות בכלל.
כמה שבועות מאוחר יותר כאשר סיפרתי על כך למשפחתי, אמר לי דודי שגם הוא לקח את בנותיו ל"קינג קונג". כולן מאד נהנו, ובעיקר הבת הקטנה בת הארבע.
לברווז גומי-
זה עוד כלום לעומת המשפחה שישבה בשורה שלפניי בהקרנה של "חסין מוות" (כן, זה של טרנטינו).
אבא ושני ילדיו: נראו לי בני שש ועשר, לערך. כל מילה מיותרת!
ואני כבר כתבתי על האמא והילד (להערכתי בן העשר אולי פחות) שראיתי שיצאו מ"נראתה לאחרונה" של בן אפלק. תמוה בעיני.
אפשר להמשיך את רצף האסוציאציות עוד קצת?
סרטו החדש של דניאל ווטרס (כתסריטאי-במאי), Sex And Death 101, מציג כרגע בהפצה מוגבלת בניו יורק ובלוס אנג'לס, ומככבת בו ווינונה ריידר (שכיכבה ב-Heathers וגם בביטלג'וס).
ואני תירגמתי בשבוע החולף את ביטלג'וס לעברית (לשידור ב-Hot :^)
כיף שחזרת. מקנא בבנות שלך. חיים מעניינים יחכו להן
אם הייתי הורה שצריך להמר על סרט ילדים, "הורטון" הוא הסוס המנצח* של פסח. דעתי המלאה בניק-לינק, ואני עומד מאחורי המשפט הקודם עד שאראה היום את "ספיידרוויק". (כמה אסוציאציות משלי) מה שמזכיר לי את "ספיידרמן", שמזכיר לי את "סופרהירו", הסרט שאמור לרדת על ספיידרמן אבל יתקשה לרדת אפילו במעלית. זה מה שחשבתי עליו:
http://www.mouse.co.il/CM.articles_item,519,209,21917,.aspx
ולצערי הרב זה קרה תוך כדי הסרט, כי למוח שלי היה מאוד משעמם.
מאוד רציתי להגיב גם בפוסט שעוסק בהצעת החוק המזהירה, אבל כל מה שהצלחתי לחשוב עליו זה "פחחחחחח".
* וכדי לחסוך את השאלה – כל משחקי המילים שלי, מטופשים ככל שיהיו, הם מכוונים.
Good to be browsing your weblog once more, it has been months for me. Nicely this post that i've been waited for so long. I need this article to complete my assignment within the university, and it has exact same topic together with your article. Thanks, wonderful share.
Dude, please tell me that youre going to publish more. I notice you havent written an additional blog for a while (Im just catching up myself). Your blog is just also important to be missed. Youve obtained so a lot to say, these knowledge about this subject it would be a shame to see this blog disappear. The internet needs you, man!
Dude, please tell me that youre heading to write extra. I notice you havent written an additional blog for a while (Im just catching up myself). Your blog is just also important to become missed. Youve received so much to say, this kind of knowledge about this topic it would be a shame to see this weblog disappear. The internet needs you, man!