18 אפריל 2008 | 09:30 ~ 5 תגובות | תגובות פייסבוק

אמני הטרפז

בסינמה סיטי מופיעה שקופית בין הטריילרים שמבשרת “לראשונה בישראל! קולנוע דיגיטלי. מאי 2008”. למי יש פרטים? מי? מה? מו?
עשיתי אמש דאבל פיצ’ר: “סופרהירו” ו”Shine a Light”. כמה מביך: “סופרהירו” היה באולם 1 הגדול, המכובד. “Shine a Light” באולם 9 הקטן והמעפן. ל”סופרהירו” הגיעו לפחות שתי קבוצות של חבורות של בני/בנות 10-11 שצחקו מהסרט נורא. אני צחקתי בו שלוש-ארבע פעמים. הופתעתי למצוא בסרט את לזלי נילסן, בעיקר כי בישראל לסרטים עם לזלי נילסן יש קוד מיוחד: הם נושאים את שם הקוד “מת מצחוק”. שלא לדבר על זה שדיוויד צוקר ורוברט וייס, ממפיקי “טיסה נעימה” ו”האקדח מת מצחוק”, הפיקו את הסרט (שכתב וביים קרייג מייזין). בקיצור, תהרגו אותי אם אני מבין איך הסרט קיבל את השם העברי-יפני “סופרהירו” ואיך מישהו שם התאפק מלקרוא לו “גיבור העל מת מצחוק”. אני כמעט מאוכזב.
אבל יותר משונה: אחרי שראיתי באולם 1 בשבת את “הורטון שומע מישהו” משהו קרה להקרנה בימים שחלפו עד אמש. קודם כל, הפריים היה טרפזי. היה רגע שחשבתי שאולי מנסים עלינו את מקרן ההיי-דפינישן החדש של סינמה סיטי בלי לעדכן אותנו. לא ראה לי הגיוני, כי היו בסרט שריטות. אבל משהו שם היה לא כתמול-שלשום. לא הצלחתי לבדוק, כי חדר ההקרנה של אולם 1 נורא גבוה (מעל קומת המשרדים של הסינמה סיטי) והייתי צריך לרוץ ל”Shine a Light”. מי שמעודכן מה קורה שם, אנא שתפו.

===========

הייתי בטוח ש”סופרהירו” יהיה להיט גדול מזה בארץ, אבל בסוף השבוע הראשון לצאתו (שלושה ימים ראשונים) הוא הכניס כאן רק 135,375 דולר. שזה כ-15,000 כרטיסים.
עוד יותר מדהים הוא ש”הורטון שומע מישהו” – אליו הילדים באים עם הוריהם (להבדיל מ”סופרהירו” שזה סרט שנערים ונערות הולכים אליו לבד) לא עשה בהרבה יותר ממנו. בארבעת ימיו הראשונים בהפצה הוא הכניס רק 157,054 דולר. שזה כ-17,500 כרטיסים.
“עלילות ספיידרוויק” הכניס 123,789 דולר בסוף השבוע העמוס הקודם. קרי, כ-14,000 כרטיסים.
ו”המירוץ לזהב” הכניס רק 89,808 דולר. שהם כ-10,000 כרטיסים.

יכול להיות שמנקודת המבט של בתי הקולנוע ארבעה סרטים חדשים שמביאים יותר מ-10,000 צופים בשלושה ימים זה עסק טוב. ואולי סרטי חופשת הפסח עובדים טוב יותר בחול המועד, ולא לפני. אין לי מושג. בינתיים זה מוזר לי שאף אחד מהסרטים האלה לא בלט יותר מהאחרים כלהיט ברור וגדול.

5 תגובות ל - “אמני הטרפז”

  1. raz 18 אפריל 2008 ב - 20:27 קישור ישיר

    דיברת הרבה על סופרהירו, אבל מה עם הסטונס? מה עם דעה על זה?
    אני עדיין לא הספקתי לראות, למרות שאני מאוד מחכה לזה, ולא רק מכיוון שאני מאוד מאוד אוהב את הסטונס, שללא ספק הם אחת הלהקות הגדולות בהיסטוריה, אלא בגלל סקורסזה- שאחרי שראיתי את הסרט שלו על בוב דילן, הסרט התיעודי הכי מדהים ומקיף שראיתי על אומן, מאוד מעניין אותי איך הוא יציג את הסטונס (למרות שאני מודע לעובדה שהסרטים נורא שונים, בדילן זה מאוד ארוך עם המון ראיונות ומידע על הקריירה שלו, בעוד הסטונס זה רק שעתיים שחלקיו הנכבדים זה הופעה, שחבל שזו הופעה חדשה ולא איזו הופעה משנות ה- 70, אבל גם מזה נסתפק).
    כנראה ששבוע הבא אני אהיה באחת ההקרנות של הסינמטק…

  2. רני 18 אפריל 2008 ב - 23:47 קישור ישיר

    איך היה הסאונד ב SHINE A LIGHT באולם 9?

  3. ט.ל. 19 אפריל 2008 ב - 5:01 קישור ישיר

    היי, גם אני עשיתי בחמישי דאבל פיצ’ר והשני היה Shine a Light. טלפתיה.
    רז, אל תתלבט. זה משלהב.

  4. יצחק שיזגל 21 אפריל 2008 ב - 21:04 קישור ישיר

    לגבי סופרהירו-באמת מפתיע, כי דווקא ראיתי הרבה פרסומות וידאו לסרט.

  5. בוריס לויט 21 מאי 2008 ב - 17:01 קישור ישיר

    נו, אז מה הייתה דעתך על Shine a light?
    ראיתי את הסרט השבוע (סופסוף) באולם 15 של סינמה-סיטי וההתרשמות שלי היא שעם כזה צוות צלמים אפילו אני יכלתי להוציא כזאת תוצאה מתחת לידים שלי. הטריק בעריכת הסאונד שבו הכלי שמופיע באותו רגע בפריים מקבל את הפוקוס גם במיקס חביב אבל המיקס הכללי לא מספיק מפוצץ לטעמי, לא יודע אם זאת המערכת של האולם או סיבות אחרות.


השאירו תגובה