14 Responses to “רגע של נוסטלגיה”

1. 

   דודי קינג 20 מאי 2008 at 23:51 Permalink

   ניקלינק – כמה אמריקאים מסאן פרנסיסקו ש*ממש* אהבו את אינדיאנה ג'ונס והמקדש האבוד.

   הגב
2. 

   ליאור 21 מאי 2008 at 5:23 Permalink

   גדול.

   האם "בלוקבסטר" שיתפו פעולה? עושה רושם שכן. וואו, תאגיד עם חוש הומור.

   הגב
3. 

   דרורית 21 מאי 2008 at 7:06 Permalink

   בניק לינק – ארקייד פייר לא ישתפו פעולה (כנראה) עם ריצ'רד קלי.

   הגב
4. 

   איתן 21 מאי 2008 at 9:00 Permalink

   הקרנות אקדמיה 4 # (על 3 #, "עץ לימון", דילגתי. ראיתי אותו כבר) :

   "סוף שבוע בגליל"
   בימוי : משה מזרחי

   אני מחשיב את עצמי אדם רחום וחנון, שמנסה למצוא דברים טובים גם בסרטים שאני לא נהנה מהם. אבל שום דבר לא עובד ב"סוף שבוע בגליל". כלום. נאדה. גורנישט. לא התסריט, שמתיימר להתרחש ב-1996, אבל משתמש בשפה שלא מדברים בה כבר (מעין שילוב של עברית ועברית ישנה הרבה יותר), לא הצילום, שמתייחס לאפשרות של הנחת המצלמה על דולי או על מתקן סטדי-קאם כפשע, לא השחקנים, שנראים כאילו קיבלו את הטקסט בדיוק יום לפני הצילומים, והם פשוט אומרים אותו מתוך אינסטינקט, ולא מתוך הבנה עמוקה של הדמות שהם משחקים, וחמור יותר, מבלי להתייחס כמעט לדמויות האחרות, לא העריכה, שמרוב שמנסה לתקן את הטעויות בבימוי, היא רק מקלקלת יותר, ולא המוזיקה הארכאית מעוררת הרחמים. עצוב לי לכתוב את זה, מכיוון שהתקבצו לכאן כמה מהאנשים היותר מוכשרים בתעשיה שלנו. במיוחד חבל לי על חנה מרון, שכמעט ולא עושה סרטים, אבל נופלת כאן לבור עמוק. מזמן לא ראיתי סרט כל כך רע.

   הגב
5. 

   איתן 21 מאי 2008 at 9:10 Permalink

   מצד שני, לפני הזוועה הישראלית הזו, היתה לי נחת גדולה. לפנות ערב אתמול התקיים בסינמטק אירוע של הקרנת הסרט "להיות או לא להיות" של ארנסט לוביטש (ב-35 מ"מ !) + הרצאה מאירת עיניים של עמנואל הלפרין. אני יודע ומכיר קצת את ההיסטוריה של הקולנוע, אבל אני מרגיש שלמדתי דברים שלא ידעתי. אני מכיר קצת את האקספרסיוניזם הגרמני (במיוחד את סרטיו של פריץ לאנג, שתמונה מתוך "מטרופוליס" המופלא שלו מפארת את הדסקטופ שלי), אבל סרטיו המוקדמים של לוביטש בגרמניה, שמומנו גם הם ע"י UFA, היו שונים מאוד. מלודרמות שלא נגעו למיתולוגיה גרמנית בכלל – סיפורה של אן בולין, סיפורי אלף לילה ולילה, או סיפורים מחצר המלוכה הצרפתית, או קומדיות פשוטות סלפסטיקיות במהותן, שלוביטש כיכב בהן בעצמו.

   ו"להיות או לא להיות" – איזה תסריט מופלא, איזו נועזות, איזה בימוי, איזה משחק. מהקומדיות הטובות והמצחיקות ביותר שאי פעם נעשו. תענוג גדול.

   הגב
6. 

   יניב אידלשטיין 21 מאי 2008 at 13:02 Permalink

   ליאור – בלוקבאסטר ממש לא שיתפו פעולה. האוֹניון (ניק לינק) שולח חיצים סאטיריים לאן שהוא רק רוצה כבר שנים רבות.

   הגב
7. 

   שרון 21 מאי 2008 at 13:58 Permalink

   לגבי אינדיאנה ג'ונס – מישהו יודע אם הקרנות דיגיטליות יהיו רק בגלובוס או גם בסינמה סיטי? והאם באמת המקרן הדיגיטלי נמצא בסינמה סיטי 7 בלבד כמו שדווח פה בעבר, או שיש סיכוי שיקרינו את אינדי באלם 1 בהקרנה דיגיטלית?

   הגב
8. 

   ליאור 21 מאי 2008 at 15:33 Permalink

   יניב, עושה רושם שהקטע צולם בסניף של בלוקבסטר, מה שהביא אותי למסקנה שלי…

   הגב
9. 

   אורון חי בדיליי 21 מאי 2008 at 17:34 Permalink

   לא רק שלא קיימתי את הבטחתי לספר בצהרי יום ב' איך היה אינדי 4, אני גם מגיב לבסוף רק יומיים אחרי, מחמיץ את כל הדיון (למי שעדיין יש ספק, ספילברג גאון:-) ). אז רק אספר שאם היה אפשר לאחד את "אדיר" ו"לא משהו" למילה אחת, זו הייתה דעתי המקוצרת על הסרט (מי שמכיר מילה כזו, שיודיע לי). האם לראות אותו מחר? בהחלט כן. אז פורד זקן (ואלן גם…), להבף שוב עיצבן אותי ולוקאספילברג מאחרים בעשרים שנה – אז מה! זה אינדיאנה ג'ונס וזה כיף לאללה, קולח ושוטף ואף מגיע לשיאי מופרכות נהדרים.

   ניק-לינק: השנקל שלי על "מתוק ומר", קצת פחות כיף לאללה. אה, ואני מגיב דווקא בפוסט הזה כי רציתי לציין ש"הבצל" התעלו על עצמם הפעם! (וכי אני מורגל בשני צידי הדלפק, אז צחקתי כפליים).

   הגב
10. 

    עמיצי 21 מאי 2008 at 18:26 Permalink

    משה מזרחי היה סוג של גורו בבית הספר לאמנות לשעבר "קאמרה אובסקורה". מצפייה בסרט שלו אני נוטה להסכים עם איתן ורק להגיד שהוא ממעיט בכמה שהסרט רע. וזה ממש חבל לי כי אני מכיר את העורך המוכשר של הסרט.
    נראה כאילו הבמאי לא שמע על ההמצאה החדשה הזאת שנקראת "קולנוע" ואת החידושים של המאה שנים אחרונות והחליט לחזור לתיאטרון ופשוט לצלם אותו. גם הדבר הזה שבקולנוע שנקרא "פעולות" פשוט חסר בחצי שעה הראשונה בסרט. הצופים מגלים הרבה דברים, אבל חלילה מלגעת בהווה, הכל התרחש בעבר והכל מתגלה דרך דיבורים. לחשוב שהמורה הזה הסביר לתלמידים על בימוי סרטים.

    הגב
11. 

    גל-Z 21 מאי 2008 at 20:30 Permalink

    למשה מזרחי היו סרטים טובים, אבל כנראה שעבר זמנו. הוא יכול ללמד, אבל כנראה שנגמרה לו היכולת ליצור.

    הגב
12. 

    דורון 21 מאי 2008 at 20:30 Permalink

    עמיצי – יש שמצטערים על כך, אבל קמרה אובסקורה הוא עדיין לא לשעבר, ומזרחי עדיין מלמד שם (אם כי כיום לא הייתי קורא לו גורו).
    ואסף קורמן הוא בהחלט מהאנשים המוכשרים יותר שמסתובבים כאן.

    הגב
13. 

    דורון 21 מאי 2008 at 20:37 Permalink

    ובניק לינק – עוד רגע של נוסטלגיה

    הגב
14. 

    עמיצי 21 מאי 2008 at 21:59 Permalink

    מה לעשות אבל קאמרה אובסקורה הנוכחי הוא לא אותו אחד של הלשעבר, וגם אם לבן אדם אין כוח ליצור יותר, יש מינימום של מקצועיות. למשל, וודי אלן עבר את השיא שלו אבל אף אחד מהסרטים שלו לא מביכים. הוא לא היחיד.
    אני מניח שהוא יכול ללמוד עם הסרט שלו- תראו חברה, ככה לא עושים.

    הגב

Leave a Reply