הזוכים בפסטיבל הבינלאומי ה-12 לסרטי סטודנטים
התחרות הבינלאומית:
"שאיפות גבוהות", זוכה התחרות הבינלאומית
הסרט העלילתי: "שאיפות גבוהות", מאזדק נאסיר (פינלנד)
הסרט התיעודי: "בשיפוצים", ז'נצ'ן ליו (צרפת)
סרט האנימציה: "בטון", אריאל בלינקו ומיכאל פאוסט (ישראל)
הבמאי המבטיח: ין-ני וואנג, "סוד הרוח" (טייוואן)
צילום: "אבא שלי ישן" (גרמניה)
תסריט: "תוכנית ריאליטי" (מקסיקו)
"המנון", זוכה התחרות הישראלית
התחרות הישראלית:
הסרט הטוב ביותר: "המנון", אלעד קידן
ציון לשבח: "מותה של שולה", אסף קורמן
הבמאי המבטיח: ליאור קיפוד, "טרמפ"
אנימציה/ניסיוני: "Live/Life", יונתן פסטרנק
חביבי הקהל: "זוהר", יסמין נובק; "ואהבת", חיים אלבוים
רק תיקון לשמות ובעלי התפקידים הזוכים:
"הסוד הנישא ברוח"
רפאל ביינדר הוא הצלם הזוכה עבור "אבא שלי ישן"
התסריטאים של "תוכנית ריאלטי" הם: : סבסטיאן מנגאז ו-לוקאס דאמינו
ובנוסף לכך היה גם כן ציון לשבח:
כמעט עמוק באדמה, סלובניה. במאי: מאטבז´ לוזאר.
1. תוספת: עמית יסעור זכה בפרס הצלם הישראלי עבור 'משעולים'.
2. משונה שאף אחד לא טרח לכתוב על ניגוד האינטרסים הבוטה בכך שמשה מזרחי נדרש לשפוט סרט של העורך שלו (אסף קורמן, במאי 'מותה של שולה' והעורך של 'סוף שבוע בגליל'), וזאת במיוחד לאור העובדה שסרטו של האחרון קיבל פרס שלא הוגדר מראש בהחלטה מיוחדת של השופטים.
3. רגע של תקווה לפוליטיקה הישראלית נרשם כשבועז טופורובסקי, יו"ר וועד הסטודנטים הארצי וכנראה לא מכר אישי של אריקה לנדאו, סיכם נאום עלוב במיוחד בקריאת שמו של הסרט המנצח ('הימנון') באופן הבא:
HA-MNON (כלומר: ה' הידיעה + שם העצם מ(שווא)נון).
i kid you not.
אחח, נחת.
רוה לארטיום: זה ילמד טקסים להזמין לבמה פונקציונרים ופוליטיקאים להענקת פרסים. עם זאת, נדמה שהיו"ר קלע מבלי לשים לב לאחד הרמזים של השם: הדמיון – הבוודאי לא מקרי – בין "המנון" ובין שם גיבור הסרט, אמנון.
בתור מישהו שלא חובב את בועז טופרובסקי ופועלו, הסיבה שהוא נאם היא פשוטה: הגוף אותו הוא מייצג נתן פרס וזו הייתה ההזדמנות שלו לדבר.
כמה שלתת לפוליטקאי לדבר בטקס סיום של פסטיבל, יש משהו מגעיל לא לתת את הבמה למי שעוזר ותורם לפסטיבל.
שיחה מבודחת במיוחד בין סטודנטים לקולנוע אודות טופורובסקי הסתיימה בקביעה המדוייקת כי "מה אתה צוחק, הוא ראש הממשלה הבא שלך". ואז צחקתי. ואז בכיתי.
כי האפאטיות וחוסר העניין של האנשים הטובים הם אלו שמעלים אפסים עסקנים כמוהו לשלטון. כשאנחנו רואים אותם על הבמה, אנו צוחקים. בכל יתר הזמן, הם צוחקים עלינו.
ולרותם – אני מסכים איתך. אבל כמה זה עצוב שבערב שופע כישרון ואינטלגנציה ניתן לקנות נאום, ואף לקחת קרדיט, עבור עשרת אלפים שקל עלובים.
הבעיה שפוליטקאים לא קונים נאומים, הם שולטים בתקציבי האומנות והתרבות.
I really wanted to type a simple comment so as to thank you for all the remarkable recommendations you are showing on this website. My prolonged internet research has finally been honored with beneficial content to exchange with my visitors. I would assert that we website visitors actually are really blessed to be in a good community with very many lovely individuals with very beneficial plans. I feel extremely privileged to have come across the webpages and look forward to many more exciting times reading here. Thank you once again for everything.