"הנקוק" בצניחה חופשית
סחתיין על עדן שהביא כאן לפני יומיים את דעתו על "הנקוק" וניבא בעצם מילה במילה את פסקת הפתיחה של הביקורת של טוד מקארתי ב"וראייטי".
זה עדן משלשום.
וזה מקארתי מהיום:
An intriguing high concept is undermined by low-grade dramaturgy in "Hancock." This misguided attempt to wring a novel twist on the superhero genre has a certain whiff of "The Last Action Hero" about it
============
ועוד דברים לקרוא הבוקר:
– ג'רי סיינפלד כותב על ג'ורג' קרלין ל"ניו יורק טיימס". הם דיברו בטלפון לפני תשעה ימים, מספר סיינפלד, והם צחקו על כל המפורסמים שמתו כמעט בבת אחת באותו שבוע: בו דידלי, טים ראסרט. "ג'ורג' קרלין פחות או יותר המציא את הסטנד-אפ המודרני", הוא כותב.
– פרופיל עצום מידות ומצמרר לגמרי על שלדון אדלסון ב"ניו יורקר". כך מניע אחד התורמים הגדולים של בוש את הפוליטיקה הישראלית: מהניסיון להעפת אולמרט מהממשלה, השיחות הכעוסות עם חיים סבן והסחבקיה עם בוש, איתו הוא מנסה לטרפד את רעיון המדינה הפלסטינית.
– והנה חומר לעונה השנייה של "סרוגים": צרה צרורה באמריקה. הגברים כבר לא רוצים להיות רבנים ובישיבות האמריקאיות שמסמיכות לרבנות יש רוב של 60 אחוז לנשים. את מישהו ביהדות אמריקה הנתון הזה מבהיל.
===========
פסטיבל סילברדוקס, שמתקיים בוושינגטון די.סי בחסות מכון הקולנוע האמריקאי, חילק שלשום את פרסיו. את "המנתח האנגלי", זוכה התחרות הבינלאומית, תוכלו לראות בחודש הבא בפסטיבל ירושלים. את "שקרים אסורים", זוכה פרס התסריט, תוכלו לראות השבוע בסינמטקים במסגרת הפסטיבל האוסטרלי. כתבתי עליו כאן.
=============
ובשעה טובה: האתר של פסטיבל ירושלים כבר מכיל – ולא בטעות – את רשימת סרטי 2008.
ושם אני לומד ש:
– "האלוהי", סרטו החדש של פאולו סורנטינו – הבמאי האוהב עלי כרגע, יוקרן.
– "על הזמן ועל העיר" הכה מסקרן של טרנס דייוויס גם הצטרף לרשימה.
– "Into the Wild" של שון פן, נקרא עכשיו "עד קצה העולם".
– לסרטי התיעודיים/מוזיקליים על לו ריד ואהוד בנאי הצטרף גם הסרט על פאטי סמית, מפסטיבל סאנדאנס האחרון.
– חוץ מ"שטח פרטי" יוקרן גם "אגם טאהו", למתן תמונה כוללת למה שקורה עכשיו בקולנוע המקסיקני. משובח מאוד.
– "חולשה ליופי" יקרא בעברית סרטה החדש של איזבל קויסט ("החיים בלעדי"). במקור הסרט נקרא "אלגיה" והוא מבוסס על הנובלה "The Dying Animal" של פיליפ רות, מעין המשך ל"מורה התשוקה" שלו.
מוזר, מוזר, חסר שם הסרט "הבלשנים" The Linguists.
כלומר – בפסטיבל ירושלים
אגב סורנטינו, ראיתי השבוע בדי בי די את Consequences of love ופשוט התאהבתי. איזה סרט מקסים ומופלא… והשחקן הראשי נהדר פשוט.
ראיתי גם את קצה גן העדן, וגם אותו אהבתי אבל עם הסתייגות אחת – מהסוף, שנראה לי קטוע ופתאומי מדי, והותיר אותי עם תחושה של חוסר ושל החמצה.
וואו, איזה הספד מצוין של סיינפלד על קרלין. מעורר געגועים לשניהם
ראיתי את "אגם טאהו" בפסטיבל ברלין והוא היה מהפנט.
החדש של סורנטינו- לא ראיתי.אבל דיברתי עם מספר חברים שלי מאיטליה שהם במקרה גם סטודנטים לקולונע שלא ממש התלהבו. לעומת זאת הם ספרו לי על
"גאמורה" -כפי שהם תיארו את זה זו אמורה היות יצירת מופת.