סיכויי האוסקר של "שומרי הסף" # מועמדויות פרסי גותאם # תעשיית הארוטיקה של שנות השבעים מאבדת שניים מגיבוריה # האם קוראי "ניוזוויק" עומדים להכניס את האייפד שלהם לשירותים מינואר 2013? # ובוויליאם מוריס ממשיכים להשתולל # וגם בקסטינה. שלל כותרות, עדכונים וקטעי וידיאו

לפני כמה שבועות כתבתי כאן שהסרט הישראלי הכי מדובר כרגע באמריקה אינו "למלא את החלל" אלא דווקא הסרט התיעודי "שומרי הסף" של דרור מורה. אלא שתקנון האקדמיה הישראלית דואג לכך שלעולם לא יהיה מצב שסרט תיעודי יהיה נציג ישראל לאוסקרים (חוץ מ"ואלס עם בשיר"). למעשה, מבין 71 הסרטים שנשלחו על ידי מדינות העולם לתחרות האוסקר הזר, רק סרט אחד הוא תיעודי. מה שגורם לגברת הזאת מ-about להציע רעיון (בעקבות ההתלהבות שלה מ"שומרי הסף"): אולי לשכנע את האקדמיה האמריקאית להשיק קטגוריה חדשה – הסרט התיעודי הזר הטוב ביותר.

==============

ובינתיים, עונת הפרסים האמריקאית מתחילה לטפטף פנימה את מועמדויותיה הראשונים. והנה זה מתחיל עם המועמדים לפרסי גותאם, מטעם עמותה ניו יורקית לקידום קולנוע עצמאי ודל תקציב. המועמדים לפרס הסרט: "המאסטר" של פול תומס אנדרסון (הסרט שהוקרן בפסטיבל חיפה אחרי ש"ארגו" פרש ממנו), "ברני" של ריצ'רד לינקלייטר (הסרט שהוקרן בפסטיבל ירושלים אחרי ש"למלא את החלל" פרש ממנו), "כוכב הלכת הכי בודד" של ג'וליה לוקטב (עם חני פירסטנברג בתפקיד הראשי), "ממלכת אור הירח" של ווס אנדרסון (האנדרסון השני בתחרות) ו"אמצע שום מקום" של אווה דוברניי (סרט שלא שמעתי עליו). לתדהמת רבים, "חיות הדרום הפראי" לא מועמד לפרס הסרט (אבל הוא מועמד לשני פרסים אחרים, על בימוי ומשחק). ואגב, שני הסרטים עליהם כתבתי יחד לקראת פסטיבל אייקון – "על אחריותכם בלבד" ו"שמע את קולי" – מועמדים גם הם בקטגוריות שונות.

הנה רשימת המועמדים המלאה.

=============

הצעה לאקדמיה הישראלית: העבירו את פרסי אופיר לינואר. נצלו את העובדה שבינואר-פברואר מתקיימים רוב טקסי פרסי הקולנוע בעולם ותשומת הלב התקשורתית לאירוע בעולם תהיה גדולה יותר. את הבחירה בנציג ישראל לאוסקר תעשו בהצבעה דיגיטלית וללא טקס בספטמבר כמו קודם. כתבתי את זה כבר בעבר, אני כתב שוב. מתישהו זה הרי יקרה. פשוט הגיון בריא.

============

שורה של אבידות ביממה האחרונה: סילביה קריסטל, הלא היא עמנואל, שהתערטלה על נדנדות קש לצלילי נעימותיו של פרנסיס לאי, הלכה לעולמה בגיל 60; הבמאי היפני קוג'י ווקאמצו, הלך לעולמו השבוע בגיל 76, אחרי שנדרס על ידי מונית בשבוע שעבר; ווקאמצו התחיל את דרכו בתעשיית הקולנוע הוורודה של יפן, והפיק לנגיסה אושימה את "אימפריית החושים" שלו, אבל בשנים האחרונות הוא זכה לעדנה כשחזר לביים במרץ וסרטים שלו הוצגו בשנתיים האחרונות בברלין, ונציה וקאן. אני לא בקיא בסרטיו, אבל הבשורה על מותו הגיעה בדיוק כשהתכוונתי לצפות בסרטו האחרון שהוצג השנה בוונציה; ועוד בשורת מוות: טינה בראון הודיעה היום ש"ניוזוויק" יפסיק להיות מודפס כמגזין מנייר ויהפך למגזין גלובלי דיגיטלי בלבד החל ב-1.1. בראון רואה לאן הרוח נושבת ובוודאי ציפתה בכל יום תגיע הבשורה ש"וראייטי" מחסל את מהדורת הדפוס שלו ומתמקד במהדרה אונליין ורצתה בוודאי להיות הראשונה ולא זו שנראית כמי שמחקה אחרים.

===============

לפני חצי שנה כתבתי על המסורת החדשה למדי של סוכנות וויליאם מוריס להפיק סרטונים היתוליים, עם המון בדחות פנימיות,לטובת כנסי העובדים שלהם, ואז הם משחררים את הסרטונים האלה ליו-טיוב. אז הנה מגיע עוד אחד: מה קורה כשסטאז'ר מחדר הדואר של הסוכנות מנסה להעביר שיחת טלפון מארון סורקין לסוכן שלו.

ואני בינתיים מחכה שאנשי קסטינה תקשורת יעלו ליו-טיוב את הסרט המבדר מאוד – ועטור הכוכבים – שהם הפיקו לכבוד יום הולדתו של אמנון רבי אתמול. אם וויליאם מוריס יכולים…

ציוץ