סרט השנה!
קוראים רבים טענו שהם לא מצליחים להיכנס ללינק ב"סלון.קום" בו הופיע הסרטון של סטיבן קולבר נואם מול הנשיא בוש בבית הלבן. חלק מהתגובות, של אלה שצפו, אף טענו שמדובר בקטע לא מצחיק. בעיני מדובר באחד הרגעים הטלוויזיוניים החשובים ביותר של השנה. רגע של אומץ אדיר מצד קומיקאי להגיד לנשיא בפנים את מה שהוא אומר עליו גם מאחורי גבו (ותוכנית לייט נייט בערוץ כבלים, אי שם באיזור מספר 45 בממיר האמריקאי, המניבה לא יותר מאחוז או שניים ברייטינג, וממילא מכוונת לקהל יעד מאוד הומוגני, קרי תומכי שמאל, הוא בבחינת "מאחורי גבו" של הנשיא).
ואכן, הסיבה שהסרטון לא קורע מצחוק היא בגלל שקולבר מדבר מול קהל "קר", שמגיב באופן נבוך לבדיחותיו. אבל הוא קולע שם בול, פעם אחרי פעם.
כדי להבטיח שכל אחד ואחד מכם יוכל לצפות ברגע יוצא הדופן הזה, העברתי את חלקו הראשון של הסרטון (עד המערכון, הבאמת בינוני, בו רודפת הלן תומאס, כתבת הבית הלבן הקשישה, אחר קולבר
למשל: "אני מאמין שממשלה ששולטת הכי מעט היא ממשלה ששולטת הכי טוב. ולפי הסטנדרטים האלה הקמנו ממשלה אדירה בעירק".
או בקשר לסקרים, בהם הידרדר אחוז התמיכה הציבורית בבוש ל-32 אחוזים, הנמוך ביותר בכהונתו: "אל תשים לב למה שאומרים הסקרים אומרים. כולנו יודעים שסקרים הם בסך הכל אוסף של נתונים של מה אנשים חושבים ב'מציאות'. וכולנו יודעים שה'מציאות' היא שמאלנית".
"אל תשים לב לאנשים שאומרים לך שהכוס חצי ריקה. זה לא נכון. 32 אחוזים, זה אומר שהכוס היא שני שליש ריקה. אבל יש עדיין נוזל בכוס הזאת. אבל לא הייתי שותה אותו. בתחתית תמיד יש את כל הלכלוך".
"אני מאמין שהנשיא בדרך לקאמבק. זה כמו בסרט 'רוקי'. הנשיא הוא רוקי בלבואה. ואפולו קריד הוא… כל שאר העולם. זה הסיבוב האחרון. הוא מוכה ומדמם. בכל פעם שהוא נופך הקהל אומר לו 'תשיאר למטה, תוותר'. אבל האם הוא נכנע? לא. הוא קם שוב על הרגליים, ולבסוף הוא… למעשה ב'רוקי' הראשון הוא מפסיד בסוף. לא משנה".
"אל תשים לב לסקרים שאומרים ש-68 אחוזים לא תומכים בעבודה שאתה עושה. האם, באופן הגיוני, זה לא אומר העצם ש-68 אחוזים מהאמריקאים כן תומכים בעבודה שאתה לא עושה? תחשבו על זה. כי אני לא חשבתי".
על העיתונות:
"עד כמה שאני נרגש להיות כאן ליד הנשיא, אני מזועזע לעמוד מול העיתונות השמאלנית שהורסת את אמריקה. חוץ מפוקס ניוז. פוקס ניוז תמיד ייתנו לכם את שני הצדדים של כל סיפור. את הצד של הנשיא ואת הצד של סגן הנשיא. אבל כל השאר כאן, על מה אתם חושבים? על מה אתם חושבים כשאתם מדווחים על האזנות סתר אסורות של ה-NSA או על בתי כלא סודיים במזרח אירופה? יש סיבה למה הנושאים האלה סודיים. כי הם נורא מדכאים.
"בחמש השנים האחרונות עשיתם עבודה מצוינת. קיצוצי מסים? המודיעין על נשק להשמדה המונית? ההשפעות של ההתחממות הגלובלית? אנחנו האמריקאים לא רצינו לדעת ולכם היה את ההגיון לא לנסות ולברר. אלה היו ימים טובים. עד כמה שידענו".
"בואו ניזכר איך זה עובד. הנשיא הוא זה שמקבל את ההחלטות. הוא ה-decider (כך קרא בוש לעצמו כמה ימים קודם). דובר הבית הלבן מכריז מה היו ההחלטות. ואתם הולכים ומדפיסים את ההחלטות האלה בעיתון שלכם. ככה זה הולך: לעשות, להכריז, להדפיס. תבדקו איות ולכו הביתה. תבלו קצת עם המשפחה שלכם. תעשו אהבה עם האשה. תכתבו את הרומן שתמיד חלמתם עליו, על הכתב האמיץ מוושינגטון עם האומץ לצאת נגד השלטון. יו נואו, בדיון".
קדימה, צפו בקטע, ואז צפו בו שוב. עוד יש עתיד לאמריקה.
ועדיין יש את האופציה של גוגל, שנמצאת כאן.
מה הציטוטים שאתם אהבתם?
ראיתי את הסרטון אחרי הפעם הראשונה שהמלצת עליו והוא באמת היה מצחיק מאוד. קשה לי לבחור ציטוט אהוב במיוחד, אבל כל מה שהזכרת היה מוצלח ביותר.
אני חושב שהתרגלנו לכך שיכול להיות קטע מצחיק בלי שיהיו צחוקים מוקלטים ברקע, בזכות סדרות כמו מלקולם באמצע וסקרבס.
גם אני מאוד אהבתי את הסרטון בפעם הראשונה ששמת אותו. הכי אהבתי את הקטע על כוס השני שליש ריקה (בנתיים התמיכה ירדה ל-29 אחוז) ועל פוקס ניוז.
יש פה כתבה קטנה על התעלמות התקשורת האמריקאית מדיון על הנאום שנתן סטיבן קולבר
http://www.huffingtonpost.com/peter-daou/ignoring-colbert-a-small_b_20092.html
ומתי תגיע התוכנית שלו לארץ מתי???
צפיתי בסרט, ולי הוא דווקא גרם אי-נוחות. אני חושב שלא צחקתי ממנו (ואולי, כמוני, גם אחרים?) בגלל שהסיטואציה נראית לי כמו מחטף.
מדובר בארוע שנתי שאמור לעזור לבנות הערכה הדדית ומערכת יחסים טובה יותר בין הממשל לעיתונאות. נכון שנהוג לרדת קצת על הנשיא והממשל בהזדמנות הזו (לורה בוש עשתה זאת באופן הכי חינני לפני שנה באותו אירוע), אבל מדובר בעקיצות, כי סה"כ כולם נמצאים באותו אולם, מטרת הארוע היא חיובית, ובד"כ אנשים נוטים לא לירוק למארחים שלהם בפרצוף.
אבל מה שקובלר עשה היה התבהמות. הוא לקח נשיא שנמצא בשיא השפל שלו, וחבט בו בלי רחם. הכי חכם על חלשים, כי זה מה שבוש היום. מעניין אם לבוש כן היתה פופלריות גבוהה (ודעותיו של קובלר היו עדיין זהות) אם הוא היה מעז לרדת עליו בצורה כזו.
הסיבה שאנשים לא צחקו? כי פשוט לא נעים לקהל לצחוק על אדם אחד שיושב מולו באולם, כשיורדים עליו בצורה כל כך ארסית. התגובה האנושית (אם יש בך חמלה) היא להיות נבוך. סה"כ, לא כל העולם מתנהג כאילו הוא מרכז הליכוד.
אני לא חושב שבוש נשיא טוב, אני לא תומך בו, ואני בהחלט חושב שיש צורך בביקורת וסאטירה כנגד הממשל שלו. אני רק חושב שיש זמן ומקום לכל דבר, והשנאה לבוש מעבירה אנשים על דעתם. כשראיתי את הוידאו, אני לא הייתי מסוגל לצחוק.
רוה לעידו: אנא צפה בסרטון שוב. אני חושב שאתה מגלה חמלה כלפי האדם הלא נכון באולם. בוש, בלי קשר לסקרים נגדו, הוא האיש החזק ביותר בעולם. הוא "המחליטן", אם לתרגם את שפתו העילגת. יכולתו של ליצן לעמוד מולו, ולא מאחורי גבו, ולבקר אותו ראויה להערצה. ואל תשכח שקולבר גם תוקף את התקשורת, אותם אנשים שיושבים בקהל מולו. הוא לא מתחנף לקהל כדי להניב צחוקים (כפי שעשה דארל האמונד בשנה שעברה בחיקוי חנפני של הנשיא), אלא מבטא את עמדותיו. והוא עושה את זה לא באלימות אלא באופן מנומק ושקול. "זהו נשיא שעומד מאחורי הדברים. לא רק מאחוריהם, אלא גם עליהם. על נושאות מטוסים, על בניינים הרוסים ועל ככרות מוצפות". במשפט אחד, קולבר שיפד את בוש על עירק, 11.9 והוריקן קטרינה, שלושה דברים שממשל בוש היה יכול למנוע אבל העדיף שלא, בין אם מתוך רשלנות, חוסר תשומת לב, או אג'נדה פוליטית שאינה לוקחת חיי אדם בחשבון.
אכן רגע של אומץ אדיר, רגע שהוא בוודאי מצטער עליו כבר עכשיו בעבודות הפרך המתישות וההצלפות במוט במבוק לח שהוא מקבל מהחיילים האמריקאים בגולאג הסודי של הסי.איי.היי באירופה. או אפילו גרוע מכך, כנאמר – אין ספק שעל האומץ שהפגין הבחור יהיו השלכות אפילו יותר מרחיקות לכת: ספק אם קולבר יוזמן שוב לאירוע הזה.
מה שבטוח, חלק גדול מהאמריקאים מסכים אתך לחלוטין.
http://ace.mu.nu/archives/176462.php
רוה לואן גפן: אתה מי שאני חושב שאתה? נס ציונה? אם כן, שלח לי מייל לכתובת בראש האתר. אשמח להתעדכן.
חבל שבארץ אין סאטירה אמיתית.
אם מישהו אומר "ארץ נהדרת" אני הורג אותו.
מעבר לזה שפשוט מצחיק לראות את הקומדיה הזו, זה גם סופר חשוב שהיא נעשית, ומשודרת.
"המדינה שלנו לא שוקעת – המדינה שלנו ממריאה! חילופי כוח האדם הם לא סידור מחדש של הכיסאות על הטיטאניק – הם סידור מחדש של הכיסאות על ההינדנבורג!"
זה אדיר בעיני. כך גם על ג'סי ג'קסון: "זה כמו להיאבק עם קרחון. תהנו מהמטאפורה הזו, כי הנכדים שלכם כבר לא ידעו מה זה קרחון"
וסתם בדרך אגב, המונח שאני מכירה ל-backwash הוא סחלה.
קולבר מצחיק אותי.
גם אני שותף לדיעה שצריך להיות גבול בכל הנוגע לניגוחו של בוש. לא מפאת כבודו של בוש אלא בגלל שהשנאה היוקדת אליו העבירה לא מעט קומיקאים על דעתם וגרמה להם לבצע את החטא הנורא מכל במקצוע שלהם – להפוך ללא מצחיקים. הם הפכו למטיפנים, רפטיטיבים, נרגנים וטרחנים. וכשזה לא מצחיק אף אחד מלבד קבוצה מאד מצומצמת המתבשמת מהגזים של עצמה, זה הופך את הקומדיה שלהם ללא רלוונטית.
קולבר יוצא דופן לא בגלל האומץ (להכניס לבוש כשהוא בשפל ואתה קומיקאי שמאלני שפונה לקהל שמאלני זה לא ממש אמיץ אלא מתבקש) אלא בגלל האלגנטיות, בגלל הקור רוח, בגלל החביבות שבה הוא מנחית את החבתות שלו.
ובזה קולבר הצליח להתעלות על ההופעה המבישה של המנטור המאוס ג'ון סטיוארט בקרוספייר (התכונית של CNN שהתארח בה, תקף בבהמיות את המנחה ולעג למראה שלו) והראה שאכן יש תקוה לסאטירה האמריקאית שפויה.
רוה ליקי: אל דאגה. כמו שאני רואה את הכוכבים מסתדרים ב-2009 יקרה הדבר הבא: ג'יי לנו פורש, קונאן אובריאן יורש אותו, ג'ון סטיוארט יורש את קונאן, סטיבן קולבר יורש את סטיוארט. כל אחד מגיע למקום הטבעי לו. ומי ייתן – רמז רמז – ועד אז תוכניתו, "דו"ח קולבר" תשודר גם בארץ.
רק חבל שלא היתה אף התייחסות לדובים!!! מכונות ההרג חסרות המצפון האלה הצליחו להימלט פעם נוספת.
יאיר, האם היית בהרנת המבקרים של אקס מן 3? כי אני דווקא הייתי ואני סקרן לשמוע את רשמיך.
התכוונתי כמובן הקרנת המבקרים!
עידן
לו היית סובל במרחץ הזיעה הבלתי אנושי שהיה אמש, היית מבין שהקרנות מבקרים הן דבר די מעצבן
חן חן. דווקא לא סבלתי. נכון שההקרנה התעכבה קצת אבל זה מחיר קטן שנדרש לשלם עבור סרט בחינם. אני מבין שגם אתה היית, איך הסרט בעיניך? אני דווקא הופתעתי לטובה. לדעתי הקיץ הזה הולך לספק לנו לא מעט סרטי פופקורן מהנים בניגוד למפחי הנפש של השנים האחרונות. בראש ובראשונה, טרויה.
היי יאיר
אני בניו יורק בביקור קצר וכאן באמת כמעט לא מתייחסים לסיפור הזה- לא ייאמן אגב איך היהודים פה אוהבים את פוקס ניוז. חלקם לפחות
אגב- סליחה על הסטייה מהנושא
אחרי הטראומות מהאולמות בארץ
איפה כאן לדעתך ניתן לראות את החוייה הקולנועית האולטימטיבית- בניו יורק אני מתכוון
איזה קולנוע יגרום לי לא לרצות להיכנס יותר אי פעם לגלובוס
וליהנות מהסאונד ומהאפקטים אפילו מפוסיידון שמושמץ כאן כל כך ?
רוה לדניאל: זו שאלה שתמיד כיף לענות עליה. אני חושב שהקומפלקס הטוב ביותר בניו יורק, ובית הקולנוע המצליח ביותר באמריקה, הוא של סוני-לואוס ברודוויי פינת רח' 68. הקולנוע עם האיימקס. AMC 25 ברחוב 42 גם מצוין, ומכיל גם אולמות בהקרנת היי דפינישן, אם יש סרט שצולם בפורמט שווה לראות כדי להבין לאן הולך הקולנוע וכמה טוב זה נראה. הקולנוע ביוניון סקוור, מעל הווירג'ין מגאסטור, גם מכיל כמה אולמות מעולים. לא כולם, אבל האולמות הגדולים מרשימים ועם סאונד THX. אנא עדכן איך היה.
תודה
סליחה על הבורות
אבל בטיים אאוט כתוב שבזיגפילד יש הקרנה דיגיטלית של משימה בלתי אפשרית
לזה אתה מתכוון בהיי דפנישיין?
זה יותר שווה מהאולמות הגדולים בסוני לואס למשל?
רוה לדניאל: שכחתי את הזיגפלד! אל תחמיץ את הזיגפלד. היכל הקולנוע האחרון של מנהטן. אולם ענק משנות השלושים, בו התקיימו מופעי הרוויו של "הזיגפלד פוליז" (נעשה עליהם גם מיוזיקל). הקרנה דיגיטלית בזיגפלד? נשמע מעניין. מדובר במסך ענק ובאולם עצום, כדי שזה ייראה טוב צריכים מקרנה רבת עוצמה. אנא צפה ודווח. האולם הזה לא יחזיק מעמד עוד זמן רב במתכונתו הנוכחית. הוא ממש אחרון מסוגו.
חבר'ה, די עם הדיון הזה. אנשים פה מזילים ריר!!
יאיר מה זה ?! ציפלינגים נרגנים תאבי ממון השתלטו לך על הבלוג ! ימוגרו הציפלינגים לאלתר ויפה שעה אחת לפני ההפגנה !